Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
כשחושבים על זה, אין עיר טובה יותר מתל אביב להיות בית למותגי אופנה טבעוניים, כאלה שאינם משתמשים במוצרים שמקורם מן החי. בצורתה האופנתית, החלה לצוץ בעיר התופעה ב־2016, עם קולקציות לקהל הטבעוני מבית המותגים של שני בר ורוני קנטור. יש שיאשימו אותן באסטרטגיית שיווק מובהקת, אך נראה שמן הראוי שגם אם כאקט שיווקי בלבד, סצנת האופנה הטבעונית רק תגדל ותתפתח. לצערנו זה לא היה המצב, וקרוב לאמצע שנת 2019 אנחנו עוד לא יכולים להצביע על שורת מעצבים ישראלים ומוכרים שהפסיקו להשתמש בחומרי גלם מן החי בעיצוביהם.
אצל דורון וקנין – מעצבת ובעלת מותג הנעליים הטבעוני D’oro – זה לא המצב. "כשהתחלתי את לימודי הנעליים שלי עוד התעסקתי בעור ולמדתי על עור", היא מספרת. "תוך כדי הלימודים עברתי לאורח חיים צמחוני ונחשפתי איתו גם להתהליך שעובר העור לפני שהוא נהיה מוצר. פתאום רואים חיה פרושה כיריעה, וזה היה יותר מדי".
דורון וקניןD'oro. צילום: שי בן אפריים
מאותו רגע החליטה וקנין שהמותג העתידי שלה יהיה 100 אחוז טבעוני. מעבר לרצון הטוב ליצור מותג מוסרי, היא הבינה שיש קהל שלם של נשים שאוהבות אופנה וסטייל, אבל לא רוצות להשתמש בעור. כעת היא עתידה להשיק את החנות הראשונה שלה. "יש חוסר בשוק הישראלי", היא פוסקת.
D'oro. צילום: שי בן אפריים
"בהמון אנשים המילה טבעונות מעוררת אנטגוניזם כי חלק מהפעילים נלחמים בצורה מאוד אגרסיבית. העבודה שלהם עובדת, עובדה – ככה אני נחשפתי לתעשייה הנוראה הזאת. יש כמובן עוד דרכים לשנות, ואחד מהדברים הוא אופנה. אני לא צועקת ברחובות אלא מציעה אלטרנטיבה טובה שלא פוגעת בבעלי חיים".
D'oro. צילום: שי בן אפריים
בשנה האחרונה נדדה וקנין עם המותג הצעיר בין פופ אפים שונים בתל אביב, עד שחברה למותג הבגדים"לה קומוד והחליטה עמם על פתיחת חנות משותפת בדיזנגוף. מצד אחד בגדים מיובאים מפריז ומצד שני נעליים טבעוניות.
D'oro. צילום: שי בן אפריים
קולקצית הקיץ של D’oro זמינה בינתיים באתר האינטרנט ובפופ אפ המדובר בדיזנגוף 238, ומציעה מגפונים, כפכפים, כפכפי מיולז, סניקרס ונעלי עקב. כולם נראים מצוין ועשויים חומרים דמויי עור, בדי ריפוד קלים לניקוי וניפרין, בד של חליפות צלילה. החנות הראשונה של המותג עתידה להיפתח בדיזנגוף 120 בתחילת חודש מאי.
D'oro. צילום: שי בן אפריים
"הלוואי שנראה עוד מותגים ומעצבים שלוקחים חלק בעולם הזה", אומרת וקנין. "זו מגמה עולמית. אנשים מבינים היום את ההשלכות של תעשיית האופנה המתעסקת בחיות. חלקם מבינים ומיישמים וחלקם מתעלמים וממשיכים עם חייהם. בכל פעם שאני מצליחה להגיע ללקוחות שאינם טבעוניים אלא שפשוט אוהבים את העיצובים, זה מדהים אותי ומרגש אותי".
העולם מתחלק לשני סוגים של אנשים: כאלה שאוהבים לחרוש על הסניקרס שלהם עד שהן הופכות לרוח רפאים (אהלן שפוטים של וואנס) וכאלה שקונים סניקרס בג'יפה בבוגרשוב, הולכים איתן רק על משטח סטרילי, וחוזרים להציג אותן בגלריה היפה שהם הכינו בחדר שהוסב למקדש מעט עבור המטרה הנעלה.
כך או כך, יש גם את האנשים באמצע שלא שייכים לשום קצה, אלה שפשוט קונים נעליים ומעוניינים שתהיה להן צורה ריאלית למשך זמן כי 350 ש"ח זאת השקעה לעשר שנים אם אתה מעמד פרולטריון, אוקיי????
בכל מקרה, לטובת כל הציבור, קבלו מספר טיפים שיעזור לכן לנקות את הסניקרס שלכן כמו שצריך – ולא, זה לא אומר לשים אותם במכונת כביסה כפי שאמא וודאי לימדה אתכם. כיום ישנן דרכים הרבה יותר הומניות ומוסריות לטפל בכתמי בירה, ביוב, זוהמה עירונית רנדומלית, בונגלכים של עצי פיקוס וכן הלאה וכן הלאה. הרי הן לפניכם:
איך לנקות נעלי ספורט
כיצד להטיב ניקיון עם נעלי ספורט שעשויות מעור – למשל ריבוק, אייר ג'ורדן או סטן סמית של אדידס? מרטיבים קלות ספוגית (עדיף אחת מאוד צפופה – כזאת שאמא שלכם מנקה איתה דברים במטבח, נגיד ספוגית הקסם של ניקול אם זה אומר למישהו משהו) ומתחילים לשפשף כמו מאדרפאקרס. ליכלוך רגיל יירד בעזרת מים, וליכלוך עיקש יירד עם קצת סבון נוזלי שגם אותו מספיגים בספוגית ומשפשפים, בעדינות כמובן. כשמדובר בסוליה צפופה כמו של ריבוק קלאסיות או מחוספסת כמו דגם אולסטאר של אדידס – אפשר לשפשף בפראות, רק ככה זה יירד כמו שצריך.
אחרי שסיימתם, קחו מטלית נייר רכה ויבשה ועברו על כל הנעל עד שהיא יבשה. טיפ למתקדמים – נעליים לחות יש להשאיר בחוץ לייבוש מוחלט. אם קיץ לוהט בחוץ, שימו אותן בצל. השמש היוקדת עלולה להשאיר אותן במצב משונה (תחשבו מה היה קורה לקרטון רטוב שהייתם משאירים בשמש). חשוב — תמיד עדיף לבחור מקום עם צל וכמו כן מאוורר, ולתת לנעל לחה להתייבש לחלוטין לפני שנועלים אותה שוב, בכדי לא לפגום במרקם ובצורה של החומר והגזרה.
איך לנקות אולסטאר
ובכן, בהנחה שמדובר על אולסטאר לא לבנות – אתם יכולים להשתולל עם אותה ספוגית בדיוק מהסעיף הקודם על סוליית הגומי. קחו בחשבון – אולסטאר נקיות זה חתיכת דבר מוזר.
איך לנקות וואנס
ניקיון בד, כמו למשל בנעלי וואנס או סופרגה, דורש יותר עדינות. שימו לב – אם מדובר בכתמים פשוטים של סתם שלולית או בירה, כנראה שמים וסבון יספיקו. אם מדובר בדברים קשים יותר (דם, או זרע… סתם סתם. סתם?), אסכולה אחת גורסת כי יש להכין בבית תמיסה שעשויה מכמויות שוות של חומץ לבן, סודה לאפיה ומים, עמה מנקים את הנעל. אם גם השרוכים מג'ויפים – אפשר לטבול אותם באותה תמיסה. אחרי זמן מה בייבוש, הנעליים יקבלו מעין שכבה עליונה מתפוררת, שאחרי שמפוררים אותה סופית – הן נראות חדשות כביום קנייתן.שימו לב – הטריק הזה רלוונטי רק לנעליים במצב צבירה סופני. אל תנסו אותו על נעליים שנראות טוב וזקוקות לקוסמטיקה קלה בלבד. עוד דיסקליימר: מדובר בטיפ שרץ ברשת אך לא ניסינו אותו אישית.
טיפול מניעתי לנעלי זמש
יש כאלה שמאמינים שתרסיסים למיניהם ויש כאלה שפשוט מאמינים בלתת לנעל לנוח בסופ"שים, ממש כמו שכתוב בתורה, מיינד יו. השאלה אם רוצים להשתעבד לתרסיס כלשהו או שכן רוצים לגרום לנעל להיראות כמו פריט שלכם, שהולכים איתו וחורשים עליו בכיף. מה שכן חשוב לדעת – נעלי זמש יכולות להגיב טוב לכתמים קלים עם ניקוי במים, אך זה צריך להיעשות בשיא העדינות, כנ"ל לגבי הייבוש. בא לכם תרסיסים? סבבה, רק וודאו שזה משהו טוב ולא תרסיס שיושב בחנות כבר 50 שנה מחכה לישועה. וגם איתו – אל תגזימו.
טיפים למתקדמים:
"אני נגד ניקיון ספריי ששמים לפני השימוש, אני בעד ללכלך נעליים כמה שיותר", מכריז אוהד להב, מבעלי חנות הסניקרס "סניקר בוקס טי אל וי". כשדוחקים בו, הוא נאלץ להתפשר ולהגיד כי הוא מחזיק אצלו בחנות תרסיס הגנה של Crep שמיועד לכל סוג של נעל – בד, עור או זמש.
אבל מה לגבי אנשים אסטניסטים שחייבים לנקות כל הזמן את הסניקרס, גם אחרי הליכה פשוטה למכולת וחזרה? בדיוק בשביל אותם אובססביים מצאתי את עמית עמית גלסקה, איש כה פדנט לניקיון שוז שחבריו מכנים אותו קליני ג'י (!!!) ואף מעבירים לו את הסניקרס שלהם לניקיון אורוות טוטאלי.
עצות מהמומחה קליני ג'י:
"אני לא הטייפ של הלוק החרוש, מעיד ג'י מעיד על עצמו. "אני אוהב את הלוק הנקי. שהכל יהיה נקי, שהבגדים יהיו מגוהצים. פעם, תמיד רציתי נעליים ולא היה. כשאני גדלתי, הורגלתי לזה שעד שזוג לא נקרע – לא קונים אחד חדש. עכשיו כשיש לי המון זוגות, אני שומר עליהם. אני זוכר שהיה שלב בגיל 9 שאמרתי לאמא שלי שאני רוצה שכל הנעליים יהיו בצבע של החולצות שלי. זה לא קרה, ועכשיו אני מכפר על זה".
https://www.instagram.com/p/BaJutgDgPoy/
באשר לסוגיה הכי חשובה, הלא היא נקיון זמש, ג'י ממליץ להשתמש ב"מברשת הכי עדינה שיש, שקונים חנות לחומרי בניין, שהיא בעצם מגרדת את השכבה העליונה באופן הכי דק שיש" (להב כינה זאת "נייר זכוכית אפס" – שהוא נייר הזכוכית הכי עדין שיש). לצד זאת, הוא מדגיש כי אי אפשר לנקות זמש ממש במאה אחוז, או כדבריו "אין משהו שהוא ממש ממש ממש טוב. למשל, כתמי רטיבות תמיד יראו". בנוסף, בזמש כדאי להשתמש בסבון מאוד חלש, לטבול במברשת מאוד עדינה ולנקות את השאריות עם מטלית מיקרופייבר.
דבר אחד חשוב הוא מבקש להדגיש בפני קהל הקוראים: "לא לכבס, סימן קריאה! זה הורס את הנעל. יש דבק בתוך הנעל והוא לא אמור להתערבב עם הנוזלים של הכביסה, שמכילים מלא כימיקלים. לכבס זה מיתוס של אימהות. גם אל תשימו בתוך סדין ואז תשימו במכונה. גם לא בתוך רשת. פשוט אל".
מה לגבי נעלי עור?
"נעלי עור הכי קל לשמר כי בתכלס פשוט מעבירים מגבון. יש כמה סבונים שמחזירים את הנעל למצב הקודם, ואם אתם מגיעים למצב של לכלוך שלא יורד עם מגבון, נסו מברשת שיניים כי עדינה, ממש של תינוקות, עם סבון כלים או סבון ידיים או מה שיש לכם בבית. הסבון של החברות הייעודיות לניקיון נעליים יותר פעיל וזה הפלוס שלו, אבל צריך להבין מתי יש בו שימוש ומתי אין צורך".
יש מיתוסים על סודה לשתייה, חומץ לבן וכו'. ניסית? במה אתה אישית משתמש?
"אני הכנתי לעצמי תערובת ייחודית, לא ניסיתי את המיתוסים שציינת. בזוג הראשון של וואנס שקניתי, אמרו לי לנסות מברשת שיניים עם משחת שיניים ובסוף זרקתי את הזוג. היום אין כזה מצב. כל הנעליים נקיות ומתוקתקות".
https://www.instagram.com/p/BG41to_h_Bb/
איפה מייבשים?
"בצל. תמיד תמיד מייבשים בצל".
טיפ לעזרה ראשונה מצילת חיים?
"יש לי מגבון של Crep בארנק כל הזמן למקרי חירום והוא באמת נותן עבודה במקרה חירום. אם קורה שאתה עם נעל לבנה באירוע ולא רוצה להתבאס – כדאי להתארגן על אחד".
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
חיים את תל אביב בכל רמ"ח האיברים? כדאי שתכינו את הרגליים. אחרי שניצחו על שיתופי פעולה בין מותג האופנה הצרפתי בנסימון (שמוכר אצלנו בזכות נעלי הטניס שלו)לפילפלדוקוקטית, בית מותגי הפרימיום AKA מנצח על שיתוף פעולה חדש שיעשה לתל אביביות כיף ברגליים.
חנות הדגל המחודשת של שופרא בדיזנוף. צילום יחצדגם ה־Beach של שופראXבנסימון. צילום: דנה קרן
DKNY וז'אן פול גוטייה, מאחוריכם: הכיבוש הצרפתי של האחים בנסימון מגיע הפעם ללב לבה של סצנת ההנעלה המקומית – אל מותג הנעליים שופרא. המעצבים של המותג החביב על תל אביביות יודעות ח"ן יצרו שלושה הדפסים בהשראת העיר תל אביב שיעטרו את נעלי הבייסיק של בנסימון ויימכרו במהדורה מוגבלת ואקסלוסיבית בתל אביב.
דגם ה־Building של שופראXבנסימון. צילום: דנה קרןדגם ה־Building של שופראXבנסימון. צילום: דנה קרן
התוצאה היא שילוב מתקתק בין האלגנזה הספורטיבית־צרפתית לאורבניות התל אביבית שמנוקז לשלושה דגמים מאוירים בטווח המידות 36־41: דגם ה־Cycling המעוטר באופני רטרו (לא חשמליים, אללי), דגם ה־Beach המציג דקלים, כיסאות נוח, מרבדים ושמשיות, ודגם ה־Building שלא בוחל במונומנטים וכולל את עיריית תל אביב, מגדל שלום, מרפסות באוהאוס ומזרקה. וככה, רבותיי, מנצלים את מומנטום האירוויזיון.
זוכרים שהיינו בטוחים כי חברת הנעליים וואנס היא אנטישמית לחלוטין אחרי שגילינו מגני דוד על הסולייה? עכשיו מגיע תורה של האיסלאם לצאת כנגד חברת נעליים. כ-6,000 בני אדם חתמו על עצומה הקוראת לנייקי לבצע ריקול לנעליים מדגם Air Max 270, שנושאת על סולייתה מילה שזהה למילה אללה בערבית. לצד העצומה באתר האמריקאי change.org נכצב כי "קרבת השם לאדמה יגרום לכך שיהיה אפשר לרמוס, לבעוט בשמו וללכלך אותו".
"זה שערורייתי ומפחיד שנייקי מאפשרים לעצמם לציין את שמו של אלוהים על נעל", צוין בנוסף. "זה לא מכבד לא את האיסלאם ולא את המוסלמים וגורם לחילול הקודש. האיסלאם מלמד על חמלה, חסד והגינות כלפי כולם. אנחנו קוראים לכל המוסלמים ולכל מי שאכפת לו מחופש דת לחתום על העצומה".
צילום מסך מהאתר change.org
אחד החותמים על העצומה אף הגיב כי זו לא ה"טעות" הראשונה שעושה נייקי בכל הנוגע לאיסלאם. ב-1997, על דגם שנקרא Air Nike Bakin, ניתן היה לקרוא כמו במקרה הנוכחי את המילה כאללה בערבית. אז נייקי השתכנעו, הורידו את הנעל מהמדפים ושיחררו את הדגם שוב עם שינויים אסתטיים. "אחרי הריקול של נעלי ההתעמלות ב-1997 נייקי הבטיחה שזה לא יקרה שוב. אז איך יכול להיות שעיצוב דומה התקבל?". מה דעתכם – נייקי אנטישמיים או שמדובר בעיצוב לגיטימי?
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
