• Facebook
• Twitter
• Email

הכינו את הלייקים:בית המשפט המחוזי בתל אביב הורה היום (חמישי) לפייסבוק ישראל להשיב את הדף "סטטוסים מצייצים" לשירותיה עד ליום ראשון בשעה 18:00 בערב. כזכור, ב-16 בינואר 2015 סגרה פייסבוק את העמוד המצליח ביותר בישראל דאז, לו 700,000 עוקבים, שנוהל בידי אבי לן. ההחלטה על הסגירה הגיעה יומיים לאחר פרסום תחקיר ב'גלובס' שגרס כי אבי לן מכר סטטוסים בתשלום, לכאורה בניגוד למדיניותה של חברת פייסבוק. סטטוסים מצייצים לא הכחישו את העניין, אך הבהירו כי הם רשאים להציג תוכן שיווקי. את סגירת העמוד לצמיתות ביצעה פייסבוק ללא בירור עם סטטוסים מצייצים וללא התרעה.

>> פוסט פרידה: ישראבלוג ייסגר לצמיתות

בהחלטה של בית המשפט שניתנה בידי השופט רחמים כהן, נכתב כי הנתבעת, כלומר פייסבוק, תשלם לתובעים הוצאות בסך של 75,000 ₪ ושכר טרחה בסך של 150,000 ₪. את הסכומים, על פייסבוק לשלם תוך 30 יום.

"מדובר בפסק דין תקדימי הן בישראל והן בעולם. לא ידוע על מקרה כלשהו בבית משפט בעולם שהורה לפייסבוק להחזיר אליה עמוד, בטח לא כזה עם היקף לייקים כזה גדול", אומר עו"ד גיא אופיר שייצג את סטטוסים מצייצים בתביעה. "בית המשפט קיבל את עמדתנו שפייסבוק לא יכולה להתנהג כשליט טוטליטרי שפועל בגחמות וללא אזהרה כלפי המשתמשים. במילים אחרות- בית המשפט אומר שגם למשתמשים יש זכויות בפייסבוק והם לא סחורה שאפשר להתנהג אליה כמו שרוצים".

• סטטוסים מצייצים
• פייסבוק
• אינטרנט

• Facebook
• Twitter
• Email

[tmwdfpad]

• אנשים
• סטטוסים מצייצים
• שאלונים
• בחן את עצמך
• הצל
• יואב אליאסי

• Facebook
• Twitter
• Email

יומיים לאחר שפורסם ב״גלובס״ כי נמכרו סטטוסים בעמוד הפייסבוק הפופולארי, וארבעה ימים לאחר שחגגו 5 שנים לעמוד בתערוכה חגיגית,חסמה פייסבוק את ״סטטוסים מצייצים״בגין שילוב פסול של תוכן שיווקי. בינתיים, לא נראה שמישהו מתגעגע. הנה חלק מהתגובות שפורסמו עד כה ברשת:

• סטטוסים מצייצים
• פייסבוק
• אינטרנט

• Facebook
• Twitter
• Email

הבוקר (שישי) נחסם עמוד הפייסבוק ״סטטוסים מצייצים״ שרק השבוע חגג חמש שנים בתערוכה בבנייני האומה. לפני מספר ימים נחשפה בגלובס טבלת המחירים שמפעילי העמוד מציעים למפרסמים שונים, בהם גם גופים פוליטיים. תוכן שיווקי הוא לא דבר חדש, אך מנוגד לתקנון הרשת החברתית ודורש גילוי נאות בכל פלטפורמה.

הרשת געשה בימים האחרונים והתחלקה בין התומכים בזכותם של המייסדים, בני הזוג אבי ועדי לן, לבין אלו שחשו מרומים ומנוצלים על ידי העמוד. טווח המחירים נע בין 7,500 ש״ח לסטטוס בודד למאות אלפי שקלים המוצעים למפלגות בעיקר כדי לנגח את המתחרים.

זוהי לא הפעם הראשונה שהעמוד נחסם, במהלך מבצע צוק איתן התבצעה השתלטות על העמוד על ידי גורמים שהזדהו כתמוכי חמאס והוא הוחזר לבעליו רק לאחר התערבות פייסבוק. הפעם החזרה לאוויר נראית הרבה יותר בעייתית.

לאחר הורדת העמוד פרסם לן בעמוד הפייסבוק האישי שלו עדכון קצר לפיו נעשים מאמצים להחזרת העמוד, וכן הזהיר מעמודים מתחזים שמנסים לנצל את המומנטום:

• סטטוסים מצייצים
• פייסבוק
• אינטרנט

• Facebook
• Twitter
• Email

"הלאה ההומור! הלאה הביקורת העצמית! הלאה האמנות!" – כך פחות או יותר ינוסח המניפסט של הזרם האמנותי המהפכני של הרגע – הסחו־הומוריזם. בחוגים לתולדות האמנות יזכירו את שמי כמי שהשכיל לזהות אותו ראשון. במצגות שיוקרנו באולם פסטליכט באוניברסיטת תל אביב יצוטטו שורות מהכתבה הזו ממש. "במה שונה הסחו־הומוריזם מסתם אמנות הומוריסטית?", ישאל אחד הסטודנטים את המרצה. "ובכן, לפי הגדרתו של גיא פרחי", היא תשיב לו, "הסחו־הומוריזם פשוט לא מצחיק".

את שמו של הז'אנר החדש הגיתי בדרכי לתערוכת "ציוצי האומה", שנפתחה השבוע בירושלים לציון חמש שנות פעילות לעמוד הפייסבוק סטטוסים מצייצים. כדי למצוא את בנייני האומה היה עליי לעקוב אחר שתי נערות בחולצות של להקות מטאל שהתווכחו ביניהן אם מדובר ב"כנס סטטוסים" או ב"תערוכת סטטוסים". בדרך כמעט התפרצנו בטעות לחתונה של זוג בשם תמר ושגיא (מה שהיה יכול להוביל לערב נפלא), אך המאבטחים הסבו את תשומת לבנו לשלט הניאון הענק שהוצב כ־50 מ' מאיתנו ובישר "ברוכים הבאים לאירוע סטטוסים מצייצים". בכניסה לאולם נפרש שטיח אדום. כשחצינו אותו, הבחנו בבופה מפנק של עוגות ובבר חופשי (גם אני הייתי סקפטי עד שניסיתי בעצמי). ברקע התנגנה מוזיקת בוסה נובה נעימה. בטוח שזו לא החתונה של תמר ושגיא?

השאלה הראשונה שמתעוררת במוחו של אדם שפוי בשומעו על האירוע, היא איך לעזאזל הופכים סטטוסים לתערוכה. האם משלבים אותם עם איורים? מקרינים אותם על מסכים? לא ולא. מדפיסים אותם על קנבס ומסדרים אותם לפי קטגוריות בנאליות: סטטוסים הקשורים בזוגיות ("קצת אירוני שליצור ששוכח ימי הולדת וימי נישואין קוראים זכר"), סטטוסים הקשורים ביוקר המחיה ("יש לי משכורת היברידית: חצי ממנה הולך על חשמל וחצי ממנה על דלק"), סטטוסים מתקופת צוק איתן ("תראו את האבא המקסים הזה, אחרי שבועיים וחצי במילואים הוא ראה את בנו היחיד בן 5 חודשים ופרץ בבכי") וכן הלאה. השאלה השנייה שמתעוררת היא מי לעזאזל מגיע לתערוכה של סטטוסים מצייצים. התשובה – בני נוער שהזכירו לי את מפגשי הפורומים על הגג של קניון עזריאלי. טוב, לכולנו היה משעמם בגיל הזה. וגיא לרר, שלו כמובן אין שום תירוץ.

[interaction id="54b63ed7cd7e120f0d05fec8"]

אפשר להתפשפש בסוגיות אידיאולוגיות ולרטון על כך שבתערוכה שמכנה את עצמה "ציוצי האומה" לא שולבו גם סטטוסים גרועים של ערבים, רוסים, הומואים, לסביות, צ׳רקסים ותם אהרון. פרט לכך שזה יהיה משעמם, זו תהיה החטאה גמורה של העיקר. מה שמעניין באירוע הזה הוא הניסיון העלוב להנכיח תוכן וירטואלי בממשות ולצפות שיהיה לכך ערך אסתטי כלשהו. אני יכול להיכנס לעמוד סטטוסים מצייצים מתי שבא לי. למה שאקדיש שעה מזמני כדי להגיע למקום שבו אוכל להתבונן באותו הדבר בדיוק מודפס על קנבס?

ובכל זאת, יש דבר אחד שאי אפשר לקחת מ"ציוצי האומה". אמנות טובה, לפי התפיסה המודרנית, אמורה לגרום לזעזוע. לחזות בשני נערים נקרעים מצחוק אל מול בדיחה כמו "גאה בעצמי שהתעוררתי בשש כדי לרוץ. קצת מתבאסת שלא יצאתי מהמיטה", זהו מראה מזעזע, האמינו לי.

• סטטוסים מצייצים
• גיא לרר
• סחים
• אינטרנט