עידו ברטל נכנס לתפקיד הסטודנט המהפכן ב"עלובי החיים". ריאיון
עידו ברטל קיבל את טבילת האש שלו ב"אביב מתעורר", וכמה שנים לאחר מכן הוא כבר מוכן לגמרי לעבודה האינטנסיבית שמצפה לו על הבמה ב"עלובי החיים". אפילו המשפחה שלו כבר ויתרה על הרעיון שהוא יהיה רופא
"כשלמדתי בניסן נתיב, סבא שלי ז"ל תמיד היה אומר לי שאם לא ילך בתחום המשחק אז אחרי כמה שנים שאני אלך ללמוד רפואה, כי רופא עדיין אין לנו במשפחה. אחרי שקיבלתי תפקיד ב'אביב מתעורר' התפרסמה כתבה בשער האחורי של 'ידיעות אחרונות': 'נינט טייב מגיעה לתיאטרון ותשחק לצדו של עידו ברטל'. כמה ימים לאחר מכן הלכתי לסבא שלי והוא פתח את הדלת כשהוא מחזיק את העיתון ביד ואמר, 'אני מבין שרופא כבר לא יהיה לנו'", מספר עידו ברטל סיפור קטן על החלום הפולני. "זו הייתה תקופה מכוננת. הרגשתי שאני הולך על ענן בכל התקופה שזה רץ. גלעד קמחי הבמאי היה אדיר, נינט הייתה מטריפה, היינו באופוריה".
כמה שנים טובות עברו מאז, וברטל כבר לא צריך להרגיש בעננים בכל פעם שהוא מקבל תפקיד. כיום הוא כבר משחק בארבע הצגות שרצות בתיאטרון הבימה, בהן "עלובי החיים" שיוצא כעת, והצטלם לא מזמן לדרמה חדשה בבימויו של מאור זגורי.
"מאז שאני אבא לילד הפן הכלכלי נכנס למשוואה", הוא אומר על בחירת התפקידים שלו כיום, "אבל זה לגמרי לא ברמה של לקחת דברים שאני לא רוצה. אני אולי פחות נחרץ אבל השיקולים שלי לקראת פרויקט הם אגואיסטיים. במובן הזה 'עלובי החיים' היה בחירה קלה: מדובר אולי במחזמר הכי פופולרי בעולם. מוזיקה מדהימה, סיפור מעולה, דמויות מעניינות. היה לי ברור ברגע שידעתי שמתבשלת הפקה כזאת בהבימה שאני אתן הכל כדי להיות שם".
אז צחצחת את כישורי השירה?
"ב'עלובי החיים' שרים כל הזמן. בניגוד למחזות זמר אחרים אין פה טקסט מדובר ללא מוזיקה. אני שר מאז הייתי ילד, ומנגן בגיטרה ובפסנתר. במהלך החזרות גם עבדתי הרבה מול יגאל שדה, שמגלם בהצגה את ז'אבר, ולמדתי ממנו המון על הגשת שיר וביטוי פיזי לטקסט. אני בעיקר משתדל להגיע עם אנרגיות טובות לעבודה כדי לא לקרוס תחת הלחץ".
איך זה באמת לעבוד בקאסט שרובו ככולו זמרים? השמועה אומרת שזמרים הם טיפוסים לא קלים.
"הקאסט הזה הוא חלום. כל מי שחשבתי שיהיו איתם עניינים של פרימדונות הפתיעו אותי לטובה. דווקא ה'זמרים', גם אם הם מדברים בטונים מוזיקליים, הגיעו בשביל לעבוד קשה. הרי זאת לא הפלטפורמה המוכרת והנוחה שלהם של שירה נטו, יש פה עוד רבדים שצריכים להיכנס פנימה".
אז למי התחברת במהלך העבודה?
"לאמיר דדון, שעושה עבודה מבריקה בתור ולז'אן. מעבר ליכולות הווקאליות שלו הוא מרגש בטירוף. החיבור בינינו היה מהיר, הוא פרטנר מושלם, תמיד פתוח לרעיונות ועם אפס גינונים. רוקר במלוא מובן המילה. כל כך מעניין לראות מישהו כזה, עם אדישות מגניבה של זמר רוק, מקבל לידיו את התפקיד הכי נחשק בז'אנר של מחזות זמר. תשאלי כל שחקן על התפקיד הזה והוא יגיד לך באיזו אחריות מדובר. אבל הוא לקח את זה בצורה מאוד בריאה, הלך והעמיק בתפקיד בחזרות ועשה עוד קפיצה מטורפת כשעברנו לבמה. אני אוהב אותו מאוד, אין מה לומר".
ומה הכי הפריע לך במהלך העבודה?
"אני חושב שמפני שאני עסוק בהמון מחשבות על בימוי, אני לפעמים חושב יותר מדי בזמן העבודה על הבמה, עסוק בלחפש רעיונות לפתור דברים מסוימים בסצנה. זה מפריע, כי זה מונע ממך להיות בכאן ובעכשיו. לשמחתי, כשאני קולט את זה, אני מצליח לעצור. נראה לי, לפחות. צריך לשאול את קפטן".
איך זה באמת לעבוד עם משה קפטן?
"אנחנו כבר מכירים טוב מאוד. להיות חלק מ'עלובי החיים' כשהוא מביים זאת מתנה. היה תהליך אודישנים שנמשך שנה וזה היה קשה מאוד ומורט עצבים, יש הרבה מאוד נחת מהעובדה שהוא שם. איש מבריק ששולט בכל חתיכה בפאזל. אי אפשר להתקיל אותו בשום דבר".
"עלובי החיים", הבימה, שד' תרס"ט 2 תל אביב, חמישי (29.9) 20:00, שישי (30.9) 12:00, שבת (1.10) 20:30, שלישי (4.10) 20:30, רביעי (5.10) 16:00, שבת (8.10) 20:30, רביעי (12.10) 21:00, חמישי (13.10) 16:00, 299־399 ש"ח
