עדיין מתלבטים? 5 סיבות לא להחמיץ את פסטיבל DGTL
פסטיבל DGTL האמסטרדמי מגיע לתל אביב מחר (שני) בפעם השלישית. ואם אתם אוהבים מוזיקה אלקטרונית אתם חייבים להיות שם
אם היינו מספרים לכם לפני עשור שבישראל יתקיימו בתוך חודש אחד שלושה פסטיבלי מוזיקה אלקטרונית בינלאומיים גדולים, הייתם אומרים ששתינו קצת יותר מדי מבקבוק המים-הלא-רגילים, אבל המשיח הגיע וקוראים לו טכנו. פסטיבל DGTL האמסטרדמי היה החלוץ לפני שנתיים, אליו הצטרפו השנה גם BPM ו-DayZero, ומחר (שׁני) ישתלטו שוב ה-DGTLים על פארק הירקון עם ארבע במות שירעידו את העיר משעות הצהריים ועד חצות. אם אתם מהמוזרים האלה שעדיין מתלבטים, הנה חמש סיבות טובות לא להחמיץ את הפסטיבל הזה.
אמלי לנס: מלכת הטכנו החדשה
הסנסציה הבלגית יפת המראה היא כנראה הדי.ג׳ייאית הטובה בעולם כרגע. חמש שנים בלבד מאז פריצתה לסצנת הטכנו, אפשר כבר להכתיר אותה כמלכתה החדשה (סליחה נינה קרביץ, אבל זה המצב). הסטים שלה, מתקפה עוצמתית ומהפנטת על כל החושים, עשירים בהשפעות אסיד וטרייבל ובעיקר נותנים בראש ומרימים באגרסיביות שיש בה גם עדינות גדולה, למרבה הסתירה. בגיל 29, לנס היא אחד השמות החמים ביותר מסביב לעולם ומי שלא ראה מה היא עשתה בפסטיבל Awakenings ההולנדי – לא ראה אקסטזת טכנו מימיו.
https://www.youtube.com/watch?v=uDDK5_ZQwTg
יאן בלומקוויסט: כל היופי שבעולם
הדבר האחרון שהייתם מצפים למצוא בפסטיבל טכנו זה סינגר-סונגרייטר ברמת עילוי, מהסוג שעולם הרוקנרול היה מת לאתר. יאן בלומקוויסט הוא בדיוק זה. אמן ומוזיקאי טהור ומחונן, עם שירים של ממש, יפים ורגישים, בהם הוא מלחשש טקסטים אינטליגנטים שכתב על רקע מוזיקה שמיימית שמשלבת את כל היופי והרכות שבעולם עם ביטים קשוחים שלא נותנים מנוח לרגליים. סיכוי גבוה שזה יהיה רגע השיא הבלתי צפוי של הפסטיבל, אבל הנה, אנחנו כבר הכי מצפים.
https://www.youtube.com/watch?v=kiurJBtrqt8
ריצ׳י הוטין: לקרחן עד הקצה
כל מי שיודע שריצ׳י הוטין שווה את מחיר הכרטיס כמעט לבדו כבר רכש אחד, אבל הסנדק של הדקס אנד אפקטס פשוט אף פעם לא מאכזב ביכולת שלו לסחוף את הקהל ולקרחן אותו עד קצה גבול יכולתו, בין אם הוא מכוון יותר למיינסטרים של הטכנו ובין אם הוא בא להתחרע על האוזניים שלכם כמו בימי פלסטיקמן העליזים. כל סט או הופעה שלו הם חוויה מעוררת התפעמות מיסטית של טכנו מדויק ודורסני שלא לוקח שבויים על הרחבה. ריצ׳י הוא טכנו וטכנו הוא ריצ׳י.
ריקונדייט לייב: ברלין על הירקון
ריקונדייט הוא לורנץ ברונר הבווארי, האיש שבמו ידיו מסובבות הכפתורים הגדיר מחדש את הטכנו הגרמני הכבד עם אלבומו ״On Acid״ מ-2012. הופעת הלייב שלו היא חוויה מערפלת חושים של צלילי אמביינט מלטפים ונדירים ביופיים עם ביט אפל ורב הוד והדר שחובט ברוקדים ללא רחמים, כמיטב המסורת הברגהיינית (שם הוא מתקלט באופן די קבוע מאז 2011). מי שכבר חווה אותו בארבע הפעמים שבהן תקלט בבלוק מאז 2015 לא צריך המלצות נוספות. הכי קרוב שתגיעו לברלין על גדות הירקון.
הפסטיבל: תשע שעות בגן עדן
ואולי מעל הכל: הפסטיבל עצמו. תשע שעות של שכרון חושים עם המוזיקאים הכי טובים בז׳אנר וההפקה הבינלאומית המתוקתקת של DGTL הם חלום בן 25 שנה שהתגשם, מבחינת הקלאבר התל אביבי הממוצע. על כרי הדשא המוריקים של הפארק, מוקפים בעשרים אלף איש שמחים ומחייכים, הפסטיבל הזה הוא בדיוק מה שהדוקטור רשם אחרי אוברדוז של חגים ומסיבות בינוניות. לא תהיה לכם עוד הזדמנות כזאת לקחת את זה אל נקודת המקסימום. לפחות לא עד הפסטיבל הבא.
