Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
כמה בשבוע: התל אביבים שטורפים את העולם, אבל שוכחים לאכול צהריים
בעיר ללא הפסקה מתגוררים אנשים ללא הפסקה. אנשים שלא מאפשרים לאף שעה ביממה ללכת לאיבוד. אנשים במרדף אחרי המימוש העצמי והאתגר הבא. אנשים שהופכים את שעות השינה החיוניות לפריבילגיה, וטייק אוואי או אוכל מוכן - לדרך חיים לגיטימית. פגשנו ארבעה תל אביביים עסוקים שלא אוהבים לנוח ובדקנו מה הם עושים כל השבוע
אנחנו לא אוהבים לשבת בבית אף שרוב הכסף שלנו מתבזבז על מקום מחיה סביר, כלומר סביר מינוס. בקיצור, הפרדוקס העירוני במיטבו. אנחנו מכורים לאורח החיים הכאוטי, לסביבת המחיה שתמיד יש מה לעשות בה, ל־FOMO שזורם לנו בעורקים ולמרדף אחרי החלום הבא. העייפות היא חלק מהמהות, הטייק אוויי הוא חלק מהתרבות. תבינו, כל עוד אנחנו לא צריכים להרשים אף אחד, אין לנו זמן לבישולים. הצצנו לשגרת החיים של ארבעה תל אביבים שרוצים לטרוף את העולם אבל בדרך שוכחים לאכול ארוחת צהריים.
אביב איצקוביץ'
בן כמה אני:
28.
סטטוס:
רווק.
כי צריך לשלם חשבונות:
ברמן במוזנר.
בשביל לשמח את ההורים:
תואר בתסריטאות.
לנשמה:
סולן, כותב ובסיסט בלהקת איצקוביץ' ובניו.
אביב איצקוביץ'. צילום: אלכס פרגמנטאביב איצקוביץ' בשבוע
מדריכת שיקום בקידום עם אנשים עם מחלות נפש ומארחת ביאסו.
בשביל לשמח את ההורים:
תואר כפול בפסיכולוגיה ומינהל.
לנשמה:
מתאמנת, רצה ועושה פילאטיס.
דריה המי. צילום: אלכס פרגמנטדריה המי בשבוע
עידן עבאדי
בן כמה אני:
29.
סטטוס:
רווק.
כי צריך לשלם חשבונות:
מנהל פלור בטופולופומפו ומאמן כושר אישי.
בשביל לשמח את ההורים:
התחלתי ללמוד בשנקר הנדסת בניין (ואז פרשתי).
לנשמה
כושר וחו"ל.
עידן עבאדי. צילום: אלכס פרגמנטעידן עבאדי בשבוע
קלה להשגה
כשהלו"ז לחוץ יותר מהכיס שלנו, קל לשכוח לעצור לרגע ולהשקיע בארוחה טובה ומזינה שתעניק לכם את הכוח לרדוף אחרי החלום הבא. אז במקום שוב לפנות לארון הנשנושים, יש לנו אופציה שתקל לכם על הכיס ותשמח לכם את הבטן: האוכל המוכן של Eat Good מבית שטראוס. במנות המוצעות שפיתח השף יניב גור אריה, תוכלו למצוא נודלס בסגנון בנגקוק, פוזילי פונגי, מוקפץ בסגנון אסייתי ושווארמה צמחונית. כל מה שתצטרכו לדעת זה איך לכוון את המיקרו על שתי דקות כדי לזכות בארוחה טובה ומזינה בעלת ערך תזונתי מספק (15 גרם חלבון!).
קלה להשגה. איט גוד. צילום: יח"צ
אפשר להשיג בשופרסל ובחנויות הנבחרות במחיר 16.90־17.90 ש”ח
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
כשאתם לא רואים אותם מבקרים מנות חובבניות על מרקעי הטלוויזיה, שגרירי תחום הגסטרונומיה לוקחים על עצמם לשנות את היחס שלנו לתרבות האוכל ולהציג אלטרנטיבות לתעשיית המזון. מיכל בנישתי, גסטרונומית בחברת שטראוס, חוצה את הקווים מעולם הגסטרונומיה הבוטיקי לעולם התעשייה. היא טוענת שגם מתוכו יכולה להגיע אלטרנטיבה, והיא תדאג שזה יקרה. ריאיון
השינוי יגיע מלמעלה - מיכל בנישתי. צילום: איליה מלניקוב
אכילה היא הרבה יותר מפונקציה שמטרתה להשביע את גוף האדם. לא חושבים ככה? אתם לא צריכים – יש אנשים שזה התפקיד שלהם. האוניברסיטה למדעי הגסטרונומיה בצפון איטליה, שנוסדה בשנת 2004 בידי מייסד תנועת הסלואו פוד קרלו פטריני, היא המקום הראשון בעולם המוקדש לאוכל כאלמנט תרבותי. אין מדובר בשפים או במבקרי מסעדות, כי אם בסטודנטים שדנים בהשפעה של מזון על הכלכלה, החברה, הסביבה והבריאות של בני האדם.
מה עושים עם זה "בחוץ", אתם תוהים? ובכן, רבים מהגסטרונומים המוסמכים לוקחים על עצמם את משימת הקישור בין החברה לאלטרנטיבה למזון התעשייתי. הם מקימים שווקים, כותבים מאמרים, פותחים חנויות בוטיק מלאות חומרי מזון משובחים, יש כאלה שאפילו מנחים תוכניות בישול פופולריות. נקודת המוצא של עולם הגסטרונומיה היא לעמוד מול עולם המזון המתועש והחברות הגדולות שמזמן התרחקו מאותה אדמה שאליה הם שואפים לחזור ולהוביל את השינוי מלמטה. אך כמו בכל כלל, גם בעולם הגסטרונומיה יש יוצאים מן הכלל.
האוניברסיטה למדעי הגסטרונומיה בצפון איטליה. צילום: Georgius LXXXIX
מיכל בנישתי (34), כיום גסטרונומית בחברת שטראוס, סיימה את לימודי הגסטרונומיה לפני שלוש שנים והחליטה שהשינוי לא יגיע מחנות בוטיק. המסעדה הגדולה ביותר בעולם היא תעשיית המזון, והשינוי שלה יגיע משם, מלמעלה.
"במהלך הלימודים דיברו איתנו המון על משבר המזון העולמי, דיברו על כמה מערכת המזון לא בסדר, על צריכת היתר, על איך אנחנו לא מנצלים את המשאבים שלנו בצורה נכונה. אבל זה היה הכל, בעיקר דיברנו. אני אדם פרקטי מאוד וחסרה לי השורה התחתונה, מה אני יכולה לעשות בנדון", מספרת בנישתי. "אני לא כאן כדי לבכות על מר גורלי ולהתפלסף על עוולות העולם, זה לא יעזור. אני גרה בתל אביב, אני צריכה כמו כולם לצרוך מזון על בסיס יומי, וכמו כולם אני קונה את האוכל שלי במכולת. בשביל להשפיע בצורה העמוקה ביותר כיוונתי להיכנס לתעשיית המזון הגדולה ולהשפיע שם בגדול".
מיותר לציין שבמודעת דרושים שמחפשת גסטרונומית מצפון איטליה לתעשיית מזון גדולה לא נתקלה בנישתי, אז היא התחילה לשלוח מיילים והרבה. "הצגתי את מה שאני מאמינה בו, ואחרי הרבה חיפושים חזרו אליי משטראוס. אחרי פגישה קצרה מאוד הם אמרו לי: 'בואי, תראי לנו איך עושים את זה'. האידיאולוגיה שהגעתי איתה מתיישבת עם הכיוון ששטראוס שואפת ללכת בו ועם החזון שלה".
בשנתיים האחרונות בנישתי מתפקדת כגסטרונומית הראשונה בחברה גדולה כמו שטראוס, חברה שמאכילה 7 מיליון אנשים ביום. "איפה אפשר להשפיע יותר אם לא כאן? מחנכים אותנו שתעשיית המזון היא נגד גסטרונומיה, שהיא הפוכה ממנה, אבל לדעתי זה לא המצב. אני רוצה שאנשים יהיו מודעים יותר למה שנכנס להם לפה ומבינה שלרוב אין זמן ביומיום ללמוד את יתרונותיו של האוכל האטי. החלטתי שאת השינוי אעשה בצורה זו או אחרת, אני אהפוך את האוכל שאנשים קונים לטוב יותר".
המסעדה הגדולה בעולם היא תעשיית המזון. צילום: שאטרסטוק
"אני רוצה לעשות אוכל אמיתי. אני לא מבקשת יותר מדי, אני רוצה שהיוגורט שיוצא מהמחלבות שלנו יהיה כמו זה שהיו מכינים בבית, אני רוצה שלא נוסיף תוספים מיותרים, נשפר את איכות החלב שלנו, את בריאותן של הפרות שלנו", אומרת בנישתי, וזה בדיוק מה שהיא עושה. מאז כניסתה למחלבות שטראוס היא לקחה על עצמה את המשימה להחזיר את האמון של הצרכן במזון שהוא אוכל, שכשהוא ישתה חלב הוא יידע שזה חלב טוב, שמתייחסים בכבוד ודאגה לפרות שמייצרות אותו, שיש דאגה לסביבה בתהליך הייצור, והרשימה נמשכת.
תל אביב־פיימונטה
מאז שהיא זוכרת את עצמה אהבה בנישתי אוכל. "היה לי ברור ששפית אני לא אהיה כי המחשבה על הסרוויס, השעות והלחץ לא קסמה לי כלל, אז הלכתי ללמוד חשבונאות וניהול כלכלה במקום". בהמשך הדרך הייתה סמנכ"לית כספים בחברה גדולה, השלימה תואר שני במינהל עסקים וסללה לעצמה את הדרך לקריירה בעולם הכספים, עד שהגיעה לצפון איטליה.
מצפון איטליה לתל אביב. צילום: שאטרסטוק
"באחד הטיולים הקולינריים שנהגתי לעשות נתקלתי בכפר קטנטן בפיימונטה שבצפון איטליה. בכפר הזה הייתה טירה, ובטירה הזאת מלמדים דבר שלא ידעתי שקיים – גסטרונומיה. זה היה הרבה לפני ש'גסטרונום' הייתה מילה שמכירים בישראל. לקח לי אמנם חמש שנים לזרוק את העט וללכת אחרי החלום הזה, בעיקר כי כבר הייתי אימא לילדים קטנים, אבל היום אני יודעת שזה היה הדבר הנכון ביותר שעשיתי.
״לפני 100 שנה המטרה של תעשיית המזון הייתה לספק אוכל לכמה שיותר אנשים. היום נראה לנו מובן מאליו שבכל רחוב יש מכולת ושהמדפים עמוסים במזון, וזה דבר שיכול להיזקף לטובתה של התעשייה הזאת. אך היום נוספה מטרה נוספת וקריטית – היום אנחנו רוצים שהאוכל יהיה אמיתי, נאמן למקור, שיהיה נטול תוספים, שיהיה חברתי, שיהיה בריא. הצרכנים שואלים ורוצים לדעת מאיפה האוכל שלהם הגיע, מה התהליכים שהוא עבר עד שהגיע אליהם. אנחנו צריכים להיות מסוגלים לענות על השאלות האלה, ובשביל זה אני כאן".
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
לרגל השקת מהדורת גבינות סימפוניה במרקם שמנת 5% בטעמי תבליני שוק - שלחנו שלושה אנשים מעולם הקולינאריה לשווקים האהובים עליהם, כדי ללקט את המצרכים הכי טריים במטרה ליצור את סנדוויץ׳ השוק המושלם. אנחנו עדיין מלקקים את האצבעות. הפעם: בעלת הבלוג "מלכת המטבח" יונית צוקרמן
“הגבינה עם החוויאג׳ התלבשה עליי כמו כפפה. היא מתחברת לטעמים המזרחיים שאני מבשלת איתם ולאג׳נדה שלי שהיא אוכל עדתי, ומיד ידעתי שאני הולכת להכין סנדוויץ׳ של יום שישי. במטבח המרוקאי המסורתי, ביום שישי האימא מעמידה סירים לארוחת שבת, ובמקום ארוחת צהריים הילדים מקבלים ארוחה קלה של סנדוויץ׳, למשל מטבוחה ושניצל או מעקודה. גם אני עובדת ככה ובכל יום שישי ממציאה לילדים סנדוויץ׳ שיחזיק אותם עד הערב. הפעם, בגלל הגבינה, תכננתי להכין סנדוויץ׳ צמחוני עם חציל מטוגן שיחזק עוד יותר את הטעמים. את החציל אני מטגנת רק בחלבון ולא בביצה שלמה, כי כך הוא נשמר שלם ומוצק. למרכז הסנדוויץ׳ הכנתי חביתת ירק שנקראת עיג׳ה, שהיא שילוב בין המטבח התוניסאי למטבח העיראקי, הוספתי קישואים וגזר כמו במטבח התוניסאי ותיבלתי במעט בהרט שיתחבר לחוואיג׳. שניהם יחד השתלבו באופן מושלם בעיג׳ה. את החביתה והחציל עטפתי בלחם לבן דמוי ג׳בטה ממאפייה בשוק רמלה (שהיה המקום הקבוע שלי לקניות כשגרתי בלוד). עכשיו לאחר השיפוץ נעים יותר להתהלך בו, אבל הוא עדיין גם השוק הכי אותנטי, צבעוני ולא מפונפן. הסנדוויץ' מחבר טעמים שאני אוהבת: הגבינה עם החוואיג׳, הלביבה והחציל, כשהכל עטוף בלחם לבן רך בפנים ופריך בחוץ. ליד הגשתי זיתים, כמו שמקובל במטבח המרוקאי, והתוצאה הייתה אפילו טעימה יותר ממה שדמיינתי“.
יונית צוקרמן. צילום: אנטולי מיכאלו, סטיילינג: אינה גוטמןיונית צוקרמן. צילום: אנטולי מיכאלו, סטיילינג: אינה גוטמן
[tmwdfpad]
יונית צוקרמן. צילום: אנטולי מיכאלו, סטיילינג: אינה גוטמן
על העטיפה: "מעדן קפוא בטעם קרמל עם וופל, צימקאו, ריפל עם חמאת בוטנים, שברי בוטנים מלוחים ושברי אגוזי לוז מסוכרים" מבית: שטראוס מחיאות כפיים על הרעיון, מלמולי אכזבה על הביצוע. הקרמל לא בולט יותר מדי, וטעם חמאת הבוטנים עדין במידה הנכונה, אבל טעם לוואי מעט סוכרי מעיב על המסיבה. לפחות שברי הבוטנים ואגוזי הלוז מפוזרים לא רק למעלה, כמו רוב הטילונים השקרנים! מחיר: 10.90 ש"ח דירוג: 7
שייק פרי
על העטיפה: "סורבה אננס קוקוס" מבית: פלדמן המונח האמורפי טעמי קיץ דווקא ניתן לתיאור. איך? פירות פסאדו-אקזוטיים כמובן. השילוב בין קוקוס לאננס בהחלט ממצה את מנעד הטעמים הקיצי, ומשתלב לא רע בכלל. מזל שלא דחפו לשם אבטיח. מחיר: 8 ש"ח ציון: 8
על העטיפה: "סורבה מנגו-פסיפלורה" מבית: פלדמן מאז שפסיפלורה נכנסה לפולקלור העולמי נדמה שהיא נדחפה לכל פינה אפשרית, כך שלא מפתיע שמצאה את עצמה בתור סורבה קייצי, ובטח שלא מפתיע הצימוד הטבעי למנגו. מה נגיד? חביב, צפוי, לא יותר. לאוהבי הז'אנר הפסיפלורי, מי שהם לא יהיו. מחיר: 8 ש"ח ציון: 7
על העטיפה: "סורבה פירות יער" מבית: פלדמן המונח "פירות יער" תמיד שומש בעיקר כדי להתאים לערוב רב של טעמים גרגריים, אבל במקרה הזה חתיכות הפרי ונגיעות המרירות הן מה שהופך את הקרחון הזה למה שהוא – גרסת ארטיק פטל למבוגרים. אבל מי רוצה להיות מובגר? מחיר: 8 ש"ח דירוג: 7
פרי שייק. צילום: סטודיו פלדמן
Ice Cafe
על העטיפה: "שלגון שרבט חלבי בטעם אייס שוקולטה" מבית: פלדמן שלא יעבדו עליכם בעיניים – "אייס שוקולטה" זו פשוט דרך אשכנזית להגיד "גלידת שוקולד". אם כי, יש להודות, זו היא חתיכת גלידת שוקולד מעולה. טעם מתקתק, מרקם רך שנדיר למצוא בשלגונים. שוקולטה עאלק. מחיר: 5 ש"ח ציון: 8
על העטיפה: "שלגון שרבט חלבי בטעם אייס ונילה" מבית: פלדמן רגע אייס קפה, אז זה הקטע שלכם? להוסיף אייס בהתחלה כדי שלא נשים לב שרק לקחתם גלידת וניל ודחסתם אותה לצורה של ארטיק? לפחות עם ה"שוקולטה" היה לכם אחלה גלידה, אבל הפעם זה פשוט וניל עם נגיעות מים. לא קול. לא קול בכלל. מחיר: 5 ש"ח ציון: 4
על העטיפה: "שלגון שרבט חלבי בטעם אייס קפוצינו" מבית: פלדמן אוקי אייס קפה, עכשיו קלטנו מה באמת רציתם לעשות. האייס קפונצ'ינו שלכם מושלם. הגלידה הזו היא אמ;לק לכוס אייס קפוצ'ינו בשליש מחיר! גלידה טעימה, בעלת המרקם הנכון ובעיקר – באמת דומה לאייס קפוצ'ינו. יאם. מחיר: 5 ש"ח ציון: 9
גלידות אייס קפה. צילום: סטודיו פלדמן
קרחון בטעם לימונענע גרוס
על העטיפה: "לימונענע גרוס" מבית: פלדמן הגישה לארטיק הזה משתנה ברגע שמפסיקים לחשוב עליו כעל ארטיק "לימונענע גרוס" ומתחילים לחשוב עליו כפי שהוא – ארטיק בטעם נענע. איפה הלימון? מה לעזאזל אמור להיות גרוס? אחרי היציאה מהמטריקס הזה, אפשר להגיד שהוא… בסדר. זה ארטיק נענע, מה צפיתם?! מחיר: 1.5 ש"ח דירוג: 6
קרחון לימונענע גרוס
קוקיבו
על העטיפה: מעדן חלבי קפוא בטעמי וניל ונוגט עם עוגיות בטעם שוקולד מבית: שטראוס הטייק המודרני לקוקילידה מתאפיין ביתרון גדול ל"קוקי", ואנמיות מסוימת בצד של ה"לידה". העוגיות הרבה יותר עסיסית, מלאת טעם וקראנצ' מקודמתן, אבל הגלידה מזכירה יותר טעמי פרווה מהגלידה החלבית שהיא מתיימרת להיות. טעמי נוגט מעולם לא נמצאו. מחיר: 11.90 ש"ח דירוג: 8
קוקיבו. צילום: יח"צ
כריות
סוג: "גלידה בשומן צמחי בטעם נוגט עם ליבה בטעם נוגט וציפוי שוקולד חלב עם דגנים פריכים" מבית: שטראוס בדומה לאביו הרחוני, הקורנפלקס שהוא הרבה יותר ממתק, גם גלידת הכריות מפוצצת בסוכר ומתיקות עצומה. זה טעים, כי סוכר זה טעים, אבל גם ממש עמוס בפה. כמו כן, הדמיון לכריות המקוריות מסתיים בצבע העטיפה. מחיר: 12.9 ש"ח דירוג: 7
גלידת "כריות". צילום: יח"צ
Smarties – Pop Up
על העטיפה: "גלידת שרבט בטעם וניל בתוספת סוכריות Smarties, שוקולד חלב בציפוי סוכר פריך" מבית: נסטלה בניגוד לכל מיני ארטיקים שמבטיחים עולמות של תוספות ומקיימים מקסימום 4-5 (אנחנו מסתכלים עליך גומיגם), בגלידת סמרטיס יש כמות נאה של סמרטיס. זהו בערך. גלידת וניל עם עדשי שוקולד. זה מתכון של בן 3, ומיועד לכאלו. מחיר: 7 ש"ח ציון: 5
סמארטיס פופ-אפ. צילום: יח"צ
Joya
על העטיפה: "שלגון שמנת משובחת בטעם וניל בציפוי שוקולד מריר ושקדים" מבית: נסטלה היי ג'ויה, אני יודע שאת רוצה להיות שלגון עצמאי וגאה, אבל בואי נודה באמת – את מגנום. לפחות את לא מגנום סוג ב', אלא עומדת ברף המקור, ובגרסה הזו על מתעלה על רבים – שוקולד מריר איכותי מאוד וגלידה סבירה בהחלט. תהיי עצמך ג'ויה, את יכולה! מחיר: 10-12 ש"ח ציון: 9
ג'ויה. צילום: יח"צ
מגנום פטיסרי טירמיסו
על העטיפה: "שלגון שמנת משובחת בטעם טירמיסו עם ריפל בטעם קפה בציפוי שוקולד מריר מעולה ושברי עוגיות בטעם קפה" מבית: שטראוס טירמיסו אמור להכיל, בין היתר, בישקוטים, אספרסו וגבינת מסקרפונה. אף אחד מהמרכיבים הנ"ל, שבולטים מאוד במקור, לא מהדהדים באופן משמעותי במגנום טירמיסו. מה שנשאר אלו בעיקר טעמי קפה ושוקולד מריר, כך שאם אתם גבר בן 60, זה עבורכם. לכל האחרים: לכו למסעדה איטלקית, קנו טירמיסו. בבקשה. מחיר: 11-12 ש"ח ציון: 5
מגנום פטיסרי טירמיסו
מגנום פטיסרי קרם ברולה
על העטיפה: "שלגון שמנת משובחת בטעם קרם ברולה עם ריפל בטעם קרמל בציפוי שוקולד חלב מעולה ושברי סוכר מקורמלים" מבית: שטראוס איזו גלידה נהדרת! היא אולי תהיה עמוסה מדי עבור אלו שלא אוהבים מתוק, אבל מה הם עשו במקרר הגלידה מלכתחילה? שילוב הטעמים בין הגלידה (שבאמת מזכירה קרם ברולה) לשוקולד והסוכר המקורמל הם הסיבה שמר שטראוס נכנס לעסק הזה. מחיר: 11-12 ש"ח ציון: 10
מגנום פטיסרי קרם ברולה
Star Wars
על העטיפה: "קרחון שרבט פרווה בטעמי לימון וקולה" מבית: שטראוס בהתחשב בכל הנסיבות – נטול חלב, בחירת טעם מפוקפקת, מיועד לילדים, אובדן צורת הסטורם טרופר – מדובר בממש אחלה ארטיק לסוגו. רק למה אני צריך למשוך את בובת הג'אר ג'אר בינקס שקבלתי מתוך ארטיק נמס? ואיזה ילד מכיר סטאר וורס היום?! מחיר: 6-7 ש"ח ציון: 7
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו