Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
משאית זבל מתחפשת: כל הפרטים על התברואידע השנייה של תל אביב
לא נושך. תברואידע. צילום: תומר רחמני
המשאיות לאיסוף אשפה של תל אביב, ניקיתא ואיזבלה שמן, ישתתפו לצד כלי תברואה נוספים במצעד התחפושות של המשאיות העירוניות. איפה עובר המצעד, איזה כלים ישתתפו ואיזה משאית צפויה לבכות כי נזל לה כל האיפור? כל הפרטים בפנים
לפורים יש מסורות מטופשות וחמודות בנות מאות שנים – ליצנים, רעשנים, ילד בוכה כי כל האיפור נזל לו מהזיעה/גשם – אבל אנחנו בעד לידה של מסורות מטופשות וחמודות חדשות, ובשנה שעברה החלה מסורת מתוקה של עיריית תל אביב יפו: התברואידע – מצעד המשאיות המחופשות של תל אביב, שתתקיים השנה בבוקר יום שישי (14.3), ולנו יש את המסלול המלא שלה עבורכם.
התברואידע מתקיימת זו השנה השנייה, כאמור, ותאפשר לתושבים והתושבות להציץ מקרוב על הכלים והתשתיות שפועלים מדי יום לשמירה על ניקיון העיר, במעטפת קצת אחרת. במצעד ישתתפו משאיות איסוף האשפה ניקיתא ואיזבלה (אנחנו בכל פעם שוכחים שזה השם שלהן, ובכל פעם שמחים מזה מחדש), כמו גם מנוף גזם, מנוף טמונים, טרקטור ורכבים נוספים, במצעד שיחל בשעה 8 בבוקר מהמרכז הלוגיסטי העירוני, ויסיימו בסביבות 11:00 בפארק התחנה, אחרי סיבוב מאסיבי בליווי מוזיקה חיה, בצירים מרכזיים ברחבי העיר – קיבוץ גלויות, משה דיין, עזריאלי, רוקח ועוד. ראו מפת מסלול מצורפת:
מפת התברואידע 2025.
עם הגעת המשאיות לפארק התחנה, הם יחנו במקום יוצגו לקהל הרחב עד מוצאי שבת (15.4), כאשר במקביל יתקיים בפארק הפנינג פורימי הכולל מופעי קסמים, קרקס אורבני, תהלוכה חגיגית ועוד. רק אז המשאיות יסיימו את הסופ"ש הפורימי הכיפי שמובטח להן, ויחזרו לעבודתן היומיומית של איסוף, גיזום, ניקוי ופינוי – יום אחר יום, שעה אחר שעה, בעודן מפנטזות על רק עוד רגע קטן במצעד הפורים, רק עוד טעימה קלה מהתהילה. לגעת עוד פעם אחת בזיכרונות של תחפושת לחיפושית זבל. גם אנחנו, משאיות. גם אנחנו. יהיה כיף! לפרטים נוספים ורשימת התחנות הצפויה
תברואידע. צילום: תומר רחמני
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
האם אנחנו נמצאים לקראת עידן חדש שבו משאיות הזבל לא יקפיצו אותנו משנתנו לפנות בוקר? לקראת פסח מתעתדת העירייה לפתוח בפיילוט שבמסגרתו תפעיל שתי משאיות פינוי אשפה מדגם חדש שנחשב לסביבתי ושקט יותר. בחודשים הקרובים יוחלט אם לרכוש משאיות נוספות מהדגם. כיום פועלות כ-100 משאיות פינוי אשפה בשירות העירייה.
המשאיות, מדגם רוטופרס, פועלות על עיקרון של דחיסת אשפה באמצעות מערכת בוכנות הידראוליות. כתוצאה מכך, ראש פעולת הדחיסה קטן, וכן מושג חסכון כלכלי, פחות זיהום ורמת בטיחות גבוהה יותר. בעירייה צופים כי לקראת ובמהלך החג יאספו כ-40,000 טון פסולת ברחבי העיר. "אחרי שנה של סגר ולאור הסתערות הישראלים על מוקדי הקניות, צפוי גידול נוסף בפסולת", הוסבר בהודעה מטעמה.
ומכיוון שהעירייה מעוניינת לחגוג את העניין, היא מזמינה את הציבור הרחב להציע שם עברי חדש למשאית החדשה. השמות שיתקבלו ימוינו על ידי ועדת שופטים ולבסוף, תחזיקו חזק, ייבחר למשאית החדשה שלנו שם. השם יוטבע על המשאית ויזכה את המציעים בפרס – חופשה באטרקציות עירוניות ונסיעת מבחן במשאית. ואל תהיו סנובים, מתי יצא לכם באחרונה לקרוא למשאית זבל בשם?
ראש עיריית תל אביב-יפו רון חולדאי הסביר כי "בימיה הראשונים של העיר העברית הראשונה, היה דיזנגוף פונה למשורר הלאומי חיים נחמן ביאליק כדי להמציא מילים למיזמים עירוניים חדשניים. אנחנו ממשיכים להטמיע טכנולוגיות חדשות, ובהיעדרו של ביאליק פונים לילדי ישראל – תעזרו לנו בבקשה למצוא שם למשאית החדשה!".
זבל אנושי:לתל אביב יש פחים חדשים, והם שמחים לראות אתכם. 270 אשפתונים (הפחים הקטנים, אלה שמוצבים באמצע הרחוב) הותקנו בשבועות האחרונים ברחובות המרכזיים של לב העיר – המלך ג'ורג', בן יהודה, יהודה הלוי, דיזנגוף ואלנבי, במקום פחי העץ שהתרגלנו לראות. על האשפתונים החדשים מוטבעת המילה תודה בעברית ובאנגלית לצד סמיילי, והפתח העליון להכנסת האשפה בהם צר יחסית לפחים הקודמים. למה הפתח הקטן? בדיוק מהסיבה שחשבנו – העצלות שלכם שגורמת לכם לזרוק את שקי הזבל הביתי שלכם באמצע הרחוב במקום בפח הירוק.
"האשפתונים ברחובות המרכזיים בעיר הוחלפו לאשפתונים חדשים בעלי עיצוב ייחודי, מזמין, ידידותי (כולה סמיילי – נ"ר) ונגיש הכולל פתח עליון צר יותר, אשר לא מאפשר הכנסת שקיות אשפה גדולות הגושות את הפח ולא מותירות מקום לאשפה נוספת".
פחים אחים ליד הטיילת. הם עדיין נשארים איתנו
רוב התושבים ששאלנו בנושא בכלל לא הבחינו בהחלפה, או הסתפקו בתגובה אדישה על איכות העיצוב (בכל זאת, מדובר בפח אשפה). ליונתן, תושב מרכז העיר, דווקא יש הרבה מה להגיד על השינוי העיצובי. "לעיריית תל אביב־יפו יש עוד הרבה מה ללמוד מערים מובילות אחרות בעולם בכל הנוגע לריהוט הרחוב שלה", הוא משתף. "אלה פחים די קטנים שמתמלאים במהירות, ועובדי התברואה הם אלה שיצטרפו להתמודד עם הסרבול שלהם. זה גם עיצוב זר לחלוטין לשפת הרחוב התל אביבית הקיימת, מין שילוב משונה של פח דק וקורות עץ גסות, שני חומרים שמתבלים בקלות ודורשים תחזוקה יקרה ותכופה. הכיתוב על הפחים לא מדבר את השפה הגרפית של עיריית תל אביב־יפו ונראית כמו יצירת Wordart שנשלפה משיעור מחשבים ב־1998".
החלפת הפחים – שבתקופה הקרובה תורחב ליתר חלקי העיר – היא חלק מקמפיין נרחב של העירייה לשיפור המודעות לנושא הניקיון בעיר. הקמפיין כבר מתנוסס על תחנות האוטובוס בעיר, בשלטים המציגים את תמונותיהם המחייכות של עובדי תברואה המעודדים את תושבי העיר לשמור על הניקיון. בהמשך יכלול המהלך גם השקה של אפליקציית 106 שתאפשר לדווח על מפגעי ניקיון, הקמת קבוצת ווטסאפ של נציגים מהשכונות השונות וגורמים מקצועיים בעירייה ופעולות הסברה וחינוך בבתי הספר. כן, זה אומר גם שהשארת זבל במרחב הציבורי עלולה להסתיים בדוח, כי העירייה תגביר את האכיפה על ניקיון בחזיתות של בתי עסק, על פסולת בניין ועל פסולת חריגה כגון גזם, גרוטאות או רהיטים במרחב הציבורי. כחלק מהמהלך נאספו גם חלק מפחי המחזור הצבעוניים בעיר כדי "לפנות את המרחב הציבורי ממכלי מחזור שמהווים מטרד", לצד תגבור של מכלי מחזור במרחב הפרטי.
[interaction id="5a802c59184ab4000152e16d"]
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
דיבור מלוכלך: פורום עירוני חדש ינסה לנקות את תל אביב
כולנו רוצים לחשוב שאנחנו גרים בגרסה מוקטנת של ניו יורק, ברלין או פריז, אבל בענייני ניקיון, תברואה ומיחזור אנחנו מדשדשים הרחק מאחור. האם הפורום הבין עירוני בנושא שיתקיים בשבוע הבא הוא צעד ראשון בדרך למהפך?
לפני כמה שבועות ברח הרצל החתול מדירתה של מירי חנוך ברחוב נחמני. קצת כמו בפרק של "מחוברות" שהקים עליה בזמנו את עמותות בעלי החיים, חנוך מצאה עצמה מטיילת בחצרות האחוריות של בנייני לב העיר, מייללת בקולי קולות, מטרידה את מנוחתם של השכנים, ובלבד שיעזרו לה למצוא את החתול המשוטט. על הדרך היא פגשה בתל אביב של החצרות האחוריות, שרובנו מדחיקים או כופרים בקיומה. תל אביב של שלוליות ביוב, שקיות מאובקות של חטיפים, חתולים רעבים הלוקים בדלקות חמורות, הזנחה שאינה הולמת עיר הרואה בעצמה מטרופולין בסטנדרט מערבי.
"הומלסים גונבים את הפחים, והזבל עולה על גדותיו מדי סוף שבוע", אומרת חנוך. "סטנדרט המיחזור מפגר אחר הסטנדרטים שהונהגו בניו יורק כבר בשנות ה־80. אני מוצאת חתולים שלא יכולים לפקוח את העיניים בגלל הדלקת שלהם. זאת הפקרות. יש פה מערכת כוללת, אקו־סיסטם, של הזנחה ולכלוך. בקשר לעיקור וסירוס החתולים, העירייה עושה רק טיפולים קוסמטיים, כדי להראות שעשו משהו. ברגע שאתה מתהלך בחצרות האחוריות אתה מגלה שאנחנו חיים בזוהמה, וזה עוד במקומות שאנשים מרשים לעצמם למכור דירות במיליוני שקלים".
מצב החצרות האחוריות בעיר, שהזנחתן נתונה באחריות התושבים, מעידות על הפער בתרבות הניקיון הישראלית לבין הסטנדרטים הנהוגים מעבר לים. על פי שרון מרק, חוקרת בבית הספר פורטר לסביבה ובלוגרית סביבתית, הבעיה נובעת ממכלול של גורמים. "מתוקף חוק שמירת הניקיון וחוקי העזר המקומיים, לעירייה הסמכות לקנוס אזרח שלכלך את המרחב הציבורי, אם מדובר בבדל סיגריה ואם בפיסת נייר, אך בפועל כמעט לא אוכפים את החוק הזה", היא מסבירה. "דווקא בעניין איסוף צואת כלבים עיריית תל אביב־יפו קונסת בסכום הגבוה ביותר בארץ. אפשר לשנות התנהגות באמצעות אכיפה – קחו לדוגמה את הפרדת הפסולת למיחזור באירופה ובארצות הברית, שם התושבים נקנסים אם לא הפרידו את הפסולת למיחזור כמו שצריך".
ובכל זאת, לטענת מרק, אנחנו יכולים להאשים בעיקר את עצמנו. "מרבית התושבים מטילים את האחריות לניקיון על העירייה ורואים בה את הגורם המרכזי האחראי על שמירת הניקיון. אני טוענת שלא כך. האחריות לניקיון ולשמירה על המרחב הציבורי מוטלת גם על התושבים עצמם, בעוד תפקיד העירייה מתמקד בנתינת כלים לתושבים לשמירה על הסביבה, בהתאמת ההסברה לקבוצות החברתיות בעיר ולפיזור התשתיות באופן נגיש ונוח".
פורום שייערך ביום שני (5.12) בירושלים בהשתתפותה של מרק, נוסף על נציגים מ־15 הרשויות העירוניות המובילות בישראל, הוא חלק מניסיון של רשויות עירוניות לחשב מסלול מחדש, ולהבין שבעיות הניקיון והמיחזור קשורות בעיקר בחינוך ובהסברה לתושבים. "אחרי שנים שבהן המשרד להגנת הסביבה והשלטון המקומי השקיעו משאבים ותקציבי ענק למימון פרויקטים ומהלכים סביבתיים בתשתיות ובחינוך, הם רואים שהרחובות עדיין מלוכלכים ומתחילים לחזור אחורה, להבין שמשהו בבסיס, בחינוך או בהסברה, מונע את ההגעה לתוצאות הרצויות", אומרת מרק. "הנעת תושבים להתנהגות סביבתית היא אחד האתגרים הגדולים בה עוסקים אנשי הסביבה בימים אלו".
גם בכל מה שקשור לסירוס ועיקור של חתולים, אחת מבעיות התברואה הבולטות ביותר בעיר, תל אביב נמצאת הרחק מאחור, אף שבסטנדרטים ארציים היא מהעיריות היחידות המסרסות ומעקרת חתולים על חשבונן. "צריך לתת על זה קרדיט לעיר תל אביב", מציינת יעל ארקין, מנכ"לית תנו לחיות לחיות, ומוסיפה: "אבל בשביל שתהיה השתלטות על הבעיה צריכים תקציבים הרבה יותר גדולים מצד הממשלה. באנגליה, מקום שבו יש מודעות מוגברת לבעלי חיים, הצליחו להשתלט על בעיות כאלה. בשביל זה זה צריך לעקר או לסרס 80 אחוז מאוכלוסיית החתולים, וגם זה לא בטוח יעזור. צריך לזכור שתל אביב תלויה גם בשכנותיה. ברמת השרון, לדוגמה, לא מונהגת מדיניות עיקור וסירוס של חתולי רחוב, ומכיוון שיש כל הזמן זליגה של חתולים מערים שכנות זה משפיע גם על תל אביב. בכפר סבא אמנם הצליחו למתן את התופעה באופן יעיל, אך זה התאפשר רק כי הערים השכנות לה דאגו למדיניות דומה, ובעירייה תקצבו קרוב ל־150 אלף ש"ח לטובת המשימה. המצב בתל אביב הוא בין הטובים בארץ, אבל ביחס למערב אירופה יש עוד הרבה לאן להתקדם".
הטיפול בחתולי הרחוב תלוי גם הוא ביוזמת התושבים. "העבודה שלנו היא בעיקר מול מאכילי החתולים", אומרת אלקין. "הם נמצאים בשטח ויודעים בדיוק איזה חתולים צריך לקחת לעיקור ולסירוס. הבעיה נותרת עם חתולים שאינם קשורים לתחנות האכלה וניזונים מפחי הזבל, למשל באזור שוק הכרמל. החתולים האלה מגיעים אלינו חולים, ובמקרים האלה גם אין עם מי לדבר". בדיוק מסיבה זו הכריזה לאחרונה תנו לחיות לחיות על תחרות הקהילה הטובה ביותר לחתולים, המתחקה אחר מודל אמריקאי ומעודדת תושבים שינקטו יוזמה וישמשו כמתווכים בין הרשויות לחתולי הרחוב שבשכונה.
בעיריית תל אביב־יפו לא מכחישים את הבעיות, אף שמקדישים לאגף התפעול כמעט חמישית מתקציב העירייה (971 מיליון ש"ח מתוך 5.5 מיליארד ש"ח). "בעיר רגילה פינוי האשפה מסתכם באיסוף זבל מהשכונות", מסביר איתי פנקס, יו"ר ועדת התפעול בעיריית תל אביב־יפו. "בתל אביב המסחר, המסעדות, בתי העסק מייצרים כמות אדירה של זבל שצריך להשתלט עליה. בגלל זה נושא התברואה, אף שהוא נחשב לסוג של עבודה אפורה, נמצא בראש סדר העדיפויות שלנו. גם פינוי זבל שנערם בחצרות פרטיות זה עסק מורכב שלפעמים שדורש התערבות של בית המשפט".
יש ערים שבהן ניתנים קנסות של 1,000 דולר על לכלוך מדרכה. אולי הפתרון הוא הקשחת האכיפה?
"הבעיה היא לא כמה כסף אתה גובה, אלא כמה פקחים ישנם כדי לאכוף את זה. היום יש לנו רק ארבעה פקחים שעוסקים בפיקוח תברואה. ביקשנו ממנכ"ל העירייה לגייס עוד עשרה, ואני מקווה שזה ייצא לפועל. במקביל אנחנו מנסים להתמקד גם בהסברה וגם בטכנולוגיה. לדוגמה, יש היום פיתוחים חדשים בטכנולוגיית המפוחים שהייתה יעילה מאוד בשנים שהיא יושמה במדרכות בתל אביב, אבל לפני כמה שנים הוגבלה מפני שגרמה להרבה רעש. אני קורא לתושבים לפנות למוקד בכל פעם שהם נתקלים בפחי זבל שעולים על גדותיהם או במפגע תברואתי דומה. הנושא הזה באחריותנו".
חנוך מצאה את הרצל לפני ימים אחדים, ומאז כבר הספיקה לאמץ חתול עם דלקת עיניים חמורה. היא עדיין מחכה שמישהו ייקח אחריות על הזבל המפוזר בשכונה שלה. "פעם, כשלא היו גדרות שמפרידות בין חצרות הבניינים, היה הרבה יותר נקי", היא אומרת. "כנראה לאנשים יש נטייה להטיל אשמה על אחרים. ברגע שהזבל נמצא בשטח אפור, שלא ברור למי הוא שייך, אף אחד לא יתנדב לטפל בו".
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
