Time Out תל אביב About

Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
טיים אאוט

תומר הימן

כתבות
אירועים
עסקאות
אורנה אגמון ואלה שיין (צילום: רועי רוזן)

שתי חברות פתחו ביסטרו בשינקין. לא תאמינו מה קרה אחר כך

"אורנה ואלה" היה הרבה יותר מביסטרו מיתולוגי בשינקין, ותיעוד מופלא של שבוע הסגירה שלו ב-2018 הפך עכשיו לסרט שהוקרן בבכורה בדוקאביב,...

מאתמערכת טיים אאוט11 ביוני 2025
לא הולכים לשום מקום. ילד לפליטים בגינת לוינסקי (צילום: ג'ק גואז/AFP/גטי אימג'ס)

המונים למען הפליטים: תומר הימן וארגון א.ס.ף יראו לכם מה זה

המונים למען הפליטים: תומר הימן וארגון א.ס.ף יראו לכם מה זה

לא הולכים לשום מקום. ילד לפליטים בגינת לוינסקי (צילום: ג'ק גואז/AFP/גטי אימג'ס)
לא הולכים לשום מקום. ילד לפליטים בגינת לוינסקי (צילום: ג'ק גואז/AFP/גטי אימג'ס)

סרטון מרגש בבימויו של תומר הימן מביא את קולם של מבקשי המקלט והפליטים אל הציבור הישראלי, ומנכיח את ההתעמרות והאפליה שממנה הם סובלים. המטרה: קמפיין מימון המונים חדש של ארגון הסיוע והזכויות א.ס.ף שנערך לקראת יוזמות חקיקה המבקשות להרע את מעמדם. כבר תרמתם?

הימים הם לא ימים טובים למיעוטים, ועל רקע כוונותיה של ממשלת העבריינים של נתניהו לחוקק את חוקי ההפיכה המשטרית, נראה שעוד צפויים למיעוטים (ולכולנו) ימים קשים עוד יותר. בארגון א.ס.ף המסייע לקהילות הפליטים ומבקשי המקלט, יוצאים בימים אלה לקמפיין מימון המונים חדשכדי לחזק את מעמדם של הפליטים ומבקשי המקלט בצל יוזמות החקיקה שמבקשות להרע אותו. מי שהתגייס לקמפיין לפני שיצא לדרך הוא במאי הדוקו המוערך ועטור הפרסים תומר הימן ("אני לא", "תומר אגסי הציל את חיי", "מיסטר גאגא") שביים לטובת הקמפיין סרטון תיעודי קצר.

"היה לי ברור שצריך לעשות סרטון שיביא את קולם של מבקשי המקלט ויחשוף אותם לציבור הישראלי, ואני מקווה שכמה שיותר אנשים יחשפו לסרטון הזה שנעשה ברגישות, מחשבה ואהבה גדולה, ובתקווה שהוא יוכל לגייס כסף בתקופה המאוד מורכבת הזו לארגון א.ס.ף", אמר הימן, תושב שכונת שפירא בעצמו, שכבר ביים בעבר סרט תיעודי על קהילה זרה אחרת בדרום תל אביב ("בובות נייר", על מהגרי העבודה הפיליפינים ומופעי הדראג שלהם).

"כשהזמינו אותי לפגישה במשרדי הארגון באזור תחנה מרכזית, לקח לי זמן למצוא את המקום כי לא היה כל שילוט וזה עצבן אותי", מספר הימן. "כשמצאתי את הכניסה ועליתי למשרדים שלהם, הופתעתי מהיופי של המקום, מהביטחון שהוא משרה על מי שנכנס אליו, על הפעילות שוקקת החיים של הפליטים, ושאלתי – למה אתם עושים לי חיים קשים להגיע אליכם? הם הסתכלו עלי במבט מוזר ואמרו – הקהילה יודעת איפה אנחנו. המטרה שלנו היא לא למשוך אש סביב העזרה והתמיכה בפליטים בתקופה הזו, בעבר כבר היינו מטרה וכמות הקללות, השטנה, האלימות שהפליטים והצוות שלנו חשוף אליהם ברשת וברחובות גדולה. לכן אנחנו מעדיפים לא לשים שלט גדול עם חץ שמוביל למשרדים שלנו".

הפגנה נגד גירוש מבקשי המקלט בנווה שאנן (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)
הפגנה נגד גירוש מבקשי המקלט בנווה שאנן (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)

מנכ"לית ארגון א.ס.ף, טלי אהרנטל, מספרת ש"כשהתחלנו לתכנן את קמפיין גיוס הכספים לארגון, חשבנו במי נוכל להיעזר כדי להוציא את הרעיון אל הפועל – והמחשבה על תומר הימן היתה כמעט מובנת מאליה, כתושב דרום תל אביב וכמי שמכיר מקרוב את המציאות פה, ולא פעם בוחן אותה בסרטיו בעין ביקורתית אך חומלת. ואכן, המפגש בין תומר לבין המתנדבים בארגון, פליטים ומבקשי מקלט, היה מפגש אנושי מרגש ובגובה העיניים, שהוליד סרטון המביא את סיפורם האישי והקשה בדרך הנה, ואת היחס הנורא לו הם זוכים בישראל – בין אם באופן רשמי באמצעות מדיניות מפלה ומדירה, ובין אם בגזענות והשפלה בחיי היום-יום".

"אני משוכנעת שכל מי שיצפה בסרטון יזכה לראות זווית אנושית על מבקשי המקלט, ואני כולי תקווה שהדבר יביא גם להתגייסות רחבה לתרומה לארגון ולחיזוק פעילותנו לקראת כל המאבקים שעוד נכונו לנו למען הגנה על זכויות האדם בישראל, ולמען חיזוקה של קהילת הפליטים ומבקשי המקלט החיה כאן", הוסיפה אהרנטל.

. ????שבוע 20 בקפלן????????אין דמוקרטיה בלי זכויות אדם ואין זכויות אדם בלי זכויות פליטים????

Posted by ‎ארגון סיוע לפליטים – א.ס.ף‎ onSaturday, May 20, 2023

בישראל חיים כיום כ-33,000 פליטים ומבקשי מקלט מאפריקה עם ילדיהם, ובנוסף עוד כ-35,000 פליטי מלחמה מאוקראינה. הם ברחו מזוועות המלחמה ורדיפות בארצות מוצאם – ובישראל הרשויות מתעמרות בהם ומונעות מהם מעמד וזכויות לאורך שנים. עמותת א.ס.ף הוקמה לפני 15 שנים והיא ארגון זכויות אדם שפועל על מנת לרכז את הסיוע לפליטים. לצד התמיכה הישירה בפליטים באמצעות סיוע פסיכוסוציאלי ופעילות מועדון הנוער, נאבק הארגון בזירה הציבורית להכרה, לזכויות ולחיים בכבוד לפליטים בישראל.
>> "בונים אלטרנטיבה, נותנים תקווה":קמפיין מימון ההמונים של ארגון א.ס.ף עכשיו באוויר. הקליקו כאן

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

סרטון מרגש בבימויו של תומר הימן מביא את קולם של מבקשי המקלט והפליטים אל הציבור הישראלי, ומנכיח את ההתעמרות והאפליה שממנה...

מאתמערכת טיים אאוט22 במאי 2023
תומר וברק הימן (צילום: יואל אריאל שמיר)

האחים הימן למדו שגם קולנוענים מוערכים יכולים ללמוד מיוטיוברים

יוצרי הקולנוע המצליחים תומר וברק הימן ("מיסטר גאגא") קיבלו מיוטיוב משימה: להפגיש בין פעילים חברתיים ליוטיוברים פופולריים. יצא מזה פרויקט דוקומנטרי...

מאתמאיה פז14 בספטמבר 2017
גוף בתנועה. ארי נקמורה. צילום: רותם רייצ'ל חן. בגד גוף ונעליים: זארה.

צעדי רדיפה: ארי נקמורה על בת שבע, הזוגיות עם אהד נהרין וחצאיות טוטו

צעדי רדיפה: ארי נקמורה על בת שבע, הזוגיות עם אהד נהרין וחצאיות טוטו

אחרי 25 שנה של פירואטים, רקדנית בת שבע ארי נקמורה החליטה לקשור את נעלי הפוינט, אבל על רקדניות אחרות. מעצבת התלבושות של הלהקה מספרת על העונה החדשה של בת שבע, על הזוגיות עם אוהד נהרין וגם על טרנד בגדי הרקדניות שכבש את חנויות האופנה. הפקת אופנה עם טוטו

גוף בתנועה. ארי נקמורה. צילום: רותם רייצ'ל חן. בגד גוף ונעליים: זארה.
גוף בתנועה. ארי נקמורה. צילום: רותם רייצ'ל חן. בגד גוף ונעליים: זארה.
13 בספטמבר 2016

ארי נקמורה ידעה עוד בגיל 6 שהיא רוצה להיות רקדנית. מאחורי הידיעה הזאת לא עמדה הארה פנימית לא מוסברת וגם לא אימא פושרית ששנותיה היפות מאחוריה. נקמורה בסך הכל רצתה ללבוש חצאית טוטו, ולמעט מופעי דראג אפשר לומר שזה בהחלט התירוץ המקצועי היחיד לדפוק שואו בבד טול ורוד.

לפי המתחולל על הקולבים ברשתות האופנה ובחנויות המעצבים, נראה שנקמורה לא לבד וגם לא הטוטו. נעלי בלרינה עשויות סאטן, בגדי גוף בכל גוון אפשרי, שמלות טול בצבעי פסטל ואפילו בגדי ים שמעוצבים כמו בגדי בלט – פירואט, מתברר, הוא השחור החדש. נקמורה אינה מתיימרת למצוא הסבר לתופעה האופנתית הרווחת, אבל היא בהחלט מסוגלת להבין את כוח המשיכה שלה.

לפני שנה וחצי החליטה הרקדנית היפנית בת ה־32 לתלות את נעלי הריקוד לטובת תקופת הפסקה יחפה ומהורהרת שתאריך תפוגתה אינו ידוע. בתחום שבו גיל כזה הוא כמעט גיל פרישה, לא מדובר בצעד שגרתי, על אחת כמה וכמה כשאת בת זוגו של כוריאוגרף מקומי עם שם בינלאומי, נניח כמו אוהד נהרין. במהלך התקופה המשיכה נקמורה לבקר בחדר החזרות של להקת בת שבע, פשוט על תקן אחר, כפי שלימד הטייטל "מעצבת תלבושות" שהוצמד לשמ בתוכניית מופעי הלהקה. בעיצוביה של הרקדנית אפשר היה לחזות ביצירה "יאג" וביצירה המטלטלת "עבודה אחרונה" שתוצג בסוף השבוע במרכז סוזן דלל במסגרת פתיחת עונת המחול החדשה של בת שבע.

צילום: רותם רייצ'ל חן. חולצה: לילך אלגרבלי. חזייה: אלף אלף. חצאית: Guess. סטיילינג: ענבל רווה ויעל הופנונג. איפור: סטודיו עדה לזורגן.
צילום: רותם רייצ'ל חן. חולצה: לילך אלגרבלי. חזייה: אלף אלף. חצאית: Guess. סטיילינג: ענבל רווה ויעל הופנונג. איפור: סטודיו עדה לזורגן.

בצד זאת יוצגו בהמשך יצירות בולטות נוספות מרפרטואר בת שבע, בהן "שלוש" משנת 2005 (28.9 , המשכן לאמנויות הבמה) ו"דקהדאנס" משנת 2002 (22.9־24.9 , מרכז סוזן דלל).

"הדבר האהוב עליי במחול הוא האופן שבו אפשר לחקור ולבטא רגשות פנימיים דרך מחוות חיצוניות. אפשר לומר שהממד הפסיכולוגי מושך אותי לא פחות מהממד הפיזי", היא מספרת באנגלית מהולה בעברית במבטא יפני ולוגמת בשלווה שייק בריאות ירקרק. הגישה הזאת ניכרת היטב גם בתלבושות שיצרה עבור חבריה ללהקה, כפי שמעידות למשל התלבושות הבסיסיות והמונוכרומטיות, סגפניות כמעט, לכאורה משוללות אישיות או אופי, כמו הדמויות שעוטות אותן ב"עבודה אחרונה".

צילום: רותם רייצ'ל חן. שמלה: אודליה ארנולד. בגד גוף: טופ שופ.
צילום: רותם רייצ'ל חן. שמלה: אודליה ארנולד. בגד גוף: טופ שופ.

לעומת זאת, ב"יאג" התיאטרלית, המבוססת על יצירה קודמת בעלת שם זהה שאותה החליט נהרין לחדש לאחר שני עשורים, התלבושות קיצוניות הרבה יותר. "חשבתי שבמקום לספר את הסיפור המשפחתי המתואר במופע באמצעות התלבושות, יכול להיות הרבה יותר מעניין לתת לרקדנים לחקור זאת בעצמם", משחזרת נקמורה. "במקור דמיינתי את התא המשפחתי הזה כמו משפחה של בובות ברבי, למשל ששתי האחיות יעטו פאות בלונדיניות ושמלות ורודות. בסופו של דבר הלכתי על משהו פחות מוקצן לבקשת אוהד. אחרי הכל, ללבוש שלנו יש השפעה אדירה על איך שאחרים תופסים אותנו מבחוץ".

הריקוד המוזר של הלב

עונת המחול החדשה של בת שבע טומנת בחובה גם את שובה של נקמורה לבמה, בתום הליך של חיפוש עצמי. במקביל נפתחת גם עונת הפרסים, אשר נוגעת גם היא ללהקת בת שבע, או ליתר דיוק למי שעומד בראשה. "מיסטר גאגא", סרטו של תומר הימן על אודות דמותו האניגמטית והמורכבת של נהרין, הוכרז בחודש שעבר כמועמד לפרס הסרט התיעודי הטוב ביותר בטקס פרסי אופיר המקומי ובטקס פרסי האוסקר האירופי. מי מכם שצפה בסרט, גם אם אינו יודע להבדיל בין פלייה לרלווה, הצליח ודאי להבחין בתיאורו של נהרין את מערכת היחסים בינו לבין נקמורה: "זו לא הפעם הראשונה שאני מתאהב במישהי שאני עובד איתה וזו לא תהיה הפעם האחרונה שאני מתאהב במישהי שאני עובד איתה, אבל זו האישה שאיתה רציתי שתהיה לי מחויבות שלא עשיתי מעולם".

צילום: רותם רייצ'ל חן. בגד גוף עליון ונעליים: זארה. בגד גוף תחתון: אגלי דאקלינג
צילום: רותם רייצ'ל חן. בגד גוף עליון ונעליים: זארה. בגד גוף תחתון: אגלי דאקלינג

"הוא שאל אותי לאחר שהסרט יצא אם זה בסדר שהוא אמר את הדברים האלה", אמרה נקמורה בתגובה לציטוט הטעון. "אני מפרשת את המשפט הזה אחרת. בעיניי אוהד התייחס לקונספט של התאהבות ממקום יותר מופשט. בכל אופן, אני יודעת שאני האהבה שלו".

אוהד שמח על ההחלטה שלך לחזור לרקוד?

"אני מקווה (צוחקת). כשהחלטתי לקחת הפסקה, הוא היה מעט מודאג אך תומך מאוד. הוא אִפשר לי חופש מלא לעשות מה שמרגיש לי לנכון".

איך ההרגשה לחזור לעבוד עם בן הזוג שלך?

"גם כשעיצבתי את התלבושות עבדנו יחד, אבל זו הייתה עבודה אחרת. כשאני על תקן רקדנית, הפרקספקטיבה היא שונה. אני יכולה למצוא את עצמי כועסת ומתוסכלת, לא בגלל אוהד אלא כי קשה לי להיות בסיטואציה שמאלצת אותי להתמודד עם ביקורת. מחול הוא דבר כל כך יצרי ומלא שקיפות. אפשר לראות הכל דרכך, את כל התחושות. כשמישהו מתקן אותך, אתה מוצא את עצמך בעמדת התגוננות אף שאתה מבין שלולא ההערות המקצועיות אי אפשר להשתפר ולהתקדם בחיים. אני מניחה שמשום שאוהד קרוב אליי כל כך, אני מרשה לעצמי לחלוק איתו את התסכולים האלה. עם זאת עברתי תהליך ועכשיו אני מרגישה רעננה ומסוגלת להסתכל על הדברים מזווית אחרת. אני מוכנה לאתגר את עצמי".

צילום: רותם רייצ'ל חן. בגד גוף: בעיצוב ארי נקמורה
צילום: רותם רייצ'ל חן. בגד גוף: בעיצוב ארי נקמורה

אז מה בעצם הצית בך את החשק לחזור לרקוד מחדש?

"היה לי הרבה זמן לחשוב עם עצמי על העתיד ועל מה שמתחשק לי באמת לעשות, עד שהחלטתי להפסיק להקדיש לכך מחשבה. אנשים מבזבזים יותר מדי זמן ואנרגיה על תכנונים, אני רואה את זה גם על החברים שלי מהלהקה שדואגים ממה שיהיה כשלא יוכלו לרקוד יותר. לפני כמה חודשים נתקלתי בסרטון שפרסמה חברה טובה שלי מיפן בדף הפייסבוק שלה. אנחנו חברות ילדות, רקדנו יחד עוד מגיל שנה. בסרטון שהיא העלתה רואים אותה רוקדת, וזה נראה כל כך יפה שזה הזכיר לי למה מלכתחילה רציתי להפוך לרקדנית, אז החלטתי להרפות מהכל ולהתמקד במה שאני עושה כעת – כל עוד אני יכולה לעשות זאת".

ארי נקמורה תופיע לצד רקדני בת שבע ב"עבודה אחרונה", חמישי־שבת (15.9־17.9), מרכז סוזן דלל, יחיאלי 6 תל אביב, 130־150 ש"ח

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

אחרי 25 שנה של פירואטים, רקדנית בת שבע ארי נקמורה החליטה לקשור את נעלי הפוינט, אבל על רקדניות אחרות. מעצבת התלבושות...

מאתרוני ודנאי13 בספטמבר 2016
ראו עוד
popup-image

רוצה לקבל גיליון טרי של TimeOut עד הבית ב-9.90 ש"ח בלבד?

(במקום 19.90 ש"ח)
כן, אני רוצה!