• Facebook
• Twitter
• Email

אני מקדישה דקות ארוכות בכל יום לייסורי מצפון על כמות הפסולת שאני מייצרת. השיא, כמובן, מגיע בתקופה החודשית לה אמורים לקרוא וסת אבל כולם קוראים לה מחזור (בדרך כלל לפני העברת הנושא ומלמול של משהו כמו "זה בכלל לא מגעיל מה הקשר"). מדובר בימים מבאסים, וזה לפני שאני מנסה לחשב בשנים את הזמן שיחלוף עד שטמפונים שהשתמשתי בהם במשך שעתיים יתחילו להתפרק.

לפני כמה שנים חשבתי שמצאתי את הפתרון המושלם בדמות הגביעונית, אביזר רב פעמי שעורר בי כל מיני מחשבות יפות ומרגשות על החיבור ולעצמי ולגוף שלי, ועל הצד החיובי שבצורך להתעסק מדי פעם בדברים "מגעילים" כמו הפרשות גוף. המעבר לגביעונית (Mooncup בלעז) הוא משהו שאני ממליצה עליו בלהט, אבל אם להיות כנות – שלי מסתכלת עליי מהמדף כבר קרוב לשנתיים. הסיבה פשוטה למדיי – בזמן הווסת אני יצור אומלל שרוצה לישון, לאכול ולא להתעסק בשום דבר מורכב יותר ממשחק בקנדי קראש. דברו איתי בכל זמן אחר בחודש ואשמח להתעסק בדברים כאלה.

תחתונים סופגי מחזור, אם כך, הם המצאה אידיאלית עבור גוש הסבל הקטן שהוא אני. כפי שבוודאי כבר ניחשתם, מדובר בתחתונים סופגים שחוסכים את הצורך להשתמש בתחבושות או טמפונים, אך גם מעוצבים כך שלא תרגישו שאתן לבושות בחיתול. לפני כמה חודשים הגיע לישראל המותג האוסטרליModibodi, שמציע תחתונים שכאלה לרכישה אונליין. הם מגיעים בכמה רמות ספיגה, כמה עיצובים וגזרות. סדרת המוצרים של המותג כוללת גם גופיות הנקה ובגדי ים. מחירו של תחתון כזה נע בין 85 ל-150 ש"ח. כמובן שצריך לרכוש כמה וכמה תחתונים שכאלה כדי להימנע לגמרי מהחלופות המקובלות והחד"פיות, אבל בשימוש נכון התחתונים יכולים להחזיק שנים ובכך לחסוך כסף. וזיהום סביבתי, כמובן.

הדבר החשוב ביותר – לפחות בשבילי – הוא שאלת הנוחות. לא רק על הגוף, כי כמה נוח כמה יכול להיות לי בימים המבאסים האלה, אלא גם נוחות השימוש, יענו "כמה צריך להתעסק בזה". החדשות הטובות הן שכמעט ולא צריך. התחתונים עובדים כמו תחבושת, כלומר, הם סופגים את הדם ומונעים ממנו לדלוף, גם אחרי סיום השימוש. ניתן לזרוק אותם לסל הכביסה ולהמשיך בחיינו או לשטוף אותם ידנית (אם את אדם מבוגר ופרודקטיבי). זמן השימוש משתנה אבל ככלל הם אמורים לספוג כמו שני טמפונים ויכולים להחזיק כמה שעות או יום שלם, תלוי בצרכים שלך וברמת הספיגה של התחתון. אני קיבלתי שני זוגות והשתמשתי בהם בעיקר בימים הראשונים והקשים יותר, כך שפעלתי לפי שיטת "להחליף כשאני מבחינה בקיומם".

בסך הכל החוויה הייתה נעימה ונוחה, לפחות עד שהגענו לשלב הכביסה. את התחתונים אפשר לכבס עם בגדים נוספים ללא חשש מכתמים, אבל רצוי לעשות זאת בתוכנית עדינה עם טמפרטורה נמוכה יחסית (עד 30 מעלות) ואסור בהחלט להשתמש במרכך. לא בדיוק תוכנית הכביסה הסטנדרטית שלי. אין לי מייבש, אז גם כשהייתי חרוצה ועשיתי כביסה עדינה במיוחד לא התאפשר לי להשתמש באותו זוג יום אחרי יום. אולי מתישהו אשנס מותניים וארכוש ערימה מכובדת שתאפשר לי להשתמש בהם לאורך כל תקופת המחזור, כך אוכל לבחון את יעילותם המלאה בכל מיני פעילויות טיפוסיות לזמן המחזור, כמו רכיבה על סוסים, משחקי טניס ויציאה למסיבה עם חברות כשאני לובשת רק לבן. עד אז אמשיך להשתמש בהם במקביל לתחליפיהם הנחותים ולהתייסר בכל מפגש עם פח האשפה בשירותים.

• החיים היפים
• בריאות
• מחזור
• ווסת
• תחתונים
• הלבשה תחתונה

• Facebook
• Twitter
• Email

אחרי שאותנו חנטו בחזיות, דיכאו עם מדבקות לפטמות ופילחו לשניים עם חוטיני, הגיע גם זמנם של הגברים להתבייש קצת באיבר מינם שחי עד היום בחופשיות יתרה משל היה תרנגול בחווה אורגנית. מכנסי בוקסר חדשים העונים לשם Bloxers מבטיחים לעשות לכם בלוק לזקפה אם רק תשקיעו בהם 20 דולר באתר גיוס ההמונים אינדיגוגו; דולר לדולר נאספים ברגעים אלה ממש באתר, על מנת להטמיע את המנטרה "קשה יש רק בבוקסר וגם אותו מסתירים" בקרב המוני הגברים שמדי יום נאבקים באחד מאיתני הטבע שמסכנים את האנושות – זקפה ספונטנית.

על קצה הכיפה: בעוד בוקסרים רגילים נתפרים משכבת בד אחת, ה"בלוקסר" מאובזר בשכבת בד נוספת, פנימית, שמפרידה בין הילד הרע שבין רגליכם לבין העולם הטוב שבחוץ, נצמדת לרגל ודוחסת אותו לצד ימין או שמאל, תלוי בנטייתו הפוליטית (פין מתון יותר או בעל תודעה מגובשת פחות יוכל להתאבזר בתחתון עם שכבה גמישה שתאפשר לו לזגזג משל היה ציפק'ה לבני).

הפטנט עצמו לא כל כך מעניין כמו המידע שהושפרץ בחלל המערכת בעקבות הגילוי על מכופף הבננות, מידע שבעקבותיו הבנתי שאני לא באמת יודעת כלום על זקפות. אנשי המערכת, גברברים שמזמן חצו את הגיל שבו בננתם ירקרקה וטרייה (אני חושדת שהם בשלב שבו היא קצת משחירה, או כפי שאימהות אומרות, "זה לא רקוב, זה דבש"), הודו שהם חווים זקפות ספונטניות יותר מפעם ביום, גם סתם כך בחלל המשרדי. מתברר שבולבולים בוגרים הפנימו שמוח זה הציצי החדש, והם זוקפים את ראשם בישיבות מערכת עת רעיונות מצטיינים ניתזים על שולחן הדיונים. עכשיו אני מבינה למה הם תמיד רצים אחרכך לסיגריה, יימח שמם.

אך האם האנושות זקוקה למוצר שיעמיד את הפין בפינה בכל פעם שירצה לצאת מהמחילה? האם הזקפה מהווה מטרד לבעליה המבוישים, או שמא מדובר דווקא במוצר לגברים חרמנים שמעוניינים לצפות בפורנו במשרד בלי להשאיר עקבות? יצאתי לרחוב לבדוק את קשיחות העם.

"כל עוד יש זקפה, צריך להתגאות בה", אומר משורר ואיש היי־טק מסוקס שביקש להישאר אנונימי (אך פינו הסכים להזדהות בשם "מוש השור"); "וכשיש כזו באמצע היום, מסתירים אותה עם המכנסיים והחגורה, אלה טריקים של אלופים. לא אלבש בוקסר כזה, אני בכלל נמנע מלבישת תחתונים בקיץ". פאקינג היפי.

גם פסיכולוג בשנות ה־30 לחייו (נקרא לו פה על שם פינו – "רמבו") לא בדיוק נעמד דום עת סיפרתי לו על התחתון שישנה את חייו: "אלה מסוג הבעיות שקיימות רק בראש ובתחתונים של בני 14. עם הגיל יש פחות זקפות ספונטניות, ותמיד יש את פתרון הגומי, כשהתחתון מצמיד אותו למקום. לא צריך פתרון ייעודי לזה ולא תהיה לזה שום השפעה על המין הגברי או על העולם". בניסיון אחרון להרים את המורל, פניתי לרופא באיכילוב – ידיד ותיק ששיחק איתי בעבר רופא וחולה, ונמצאתי בעיניו חולה מאוד. את שמו לא נזכיר מפאת חיסיון רפואי, אך פינו עונה לשם "חואן": "למה שמישהו ירצה לקנות כזה דבר? אני מאוד אוהב את הזקפה שלי ואני לא רוצה למנוע אותה מהעולם. זקפה ספונטנית יש בעיקר בבקרים, ואז זה בסדר כי אני בבית, אבל כשזה בעבודה אני שולח יד, מסדר את הבולבול בזווית שנוחה לו וממשיך לחדר הניתוח". משביקשתי לדעת אם אין הדבר מנוגד לשבועת היפוקרטס, הוסיף הדוקטור: "אשמח לעשות לך ביקור בית. אני מרגיש ששוב חטפת דלקת גרון".

ובכן, חברות וחברים, נפלה עטרת ראשנו: המוצר לא התקבל בצהלולי מפשעה בקרב גברים מקומיים־אסלים, שביקשו להשאיר את אווירת החפלה המאפיינת את אזורנו החם גם בעולם התחתון. אם להתייחס לתגובה הצוננת של אותם זקורי קומה, ניתן לומר שהמוצר הוא מאוד אירופי, ומותאם, ככל הנראה, לגברים בחליפות שרואים בזקפה דבר קצת פחות מנומס מאי נטילת ידיים לפני האוכל. אנחנו, בינתיים, ניאלץ להישאר עם הזין בעין.

לתמיכה בפרויקט

• תחתונים
• אופנה
• החיים היפים