הסרט הנשכח "אחי הדוב" מ-2003 זכה להצלחה מסוימת, אבל נשאר בלתי זכיר בקטלוג הנרחב של דיסני. אולי אם הרעיון המקורי שלו היה מתקיים, היינו זוכות לראות סיפור שייקספירי על דוב גוסס, הייתם זוכרים על מה אנחנו מדברים
כל מי שמכיר אותי יודע שאין חיה שאני אוהב יותר מאשר דובים. הם פרוותיים, חמודים וגם מפחידים בטירוף. חוץ מזה, הם גם ישנים כל החורף. אין על דובים. ואחד הסרטים שגרמו לי לאהוב את החיה הזאת בתור ילד הוא "אחי הדוב" מ-2003. בתור ילד נשביתי בסיפור על הילידים האמריקאיים שהופכים לדובים, ולא ראיתי את הפגמים הגדולים והמוזרים בסרט. אבל בתור מבוגר שלמד על הרעיון המקורי של הסרט, אני חש צער עמוק על שדיסני נטשו את הרעיון הזה מאחור, והלכו לקו עלילה מוזר – גם אם עדיין מהנה.
השנה היא 1994, וחברת דיסני משחררת את סרט האנימציה "מלך האריות", סרט שהפך מיד להצלחה המסחרית הגדולה בעולם, והוליד גרסאות מחזמר ברודוויי שרצות עד היום, הציג נאמברים בלתי נשכחים מאלטון ג'ון ואת הנבל האייקוני סקאר, השיק משחקי מחשב וכמות בזויה של מרצ'נדייז. בחיינו: ספלים, מחזיקי מפתחות, בובות, חולצות, צעצועים, צמידים, עגילים, פסלונים, בקבוקי מים, תיקים והזרוע נטויה. וזה עוד מבלי לדבר על הלייב-אקשן רימייקס (ובאמת, אני לא רוצה לדבר על זה).
בקיצור, "מלך האריות" היה אווז שמטיל ביצי זהב. מנכ"ל דיסני דאז, מייקל אייזנר, הסיק מסקנה מרכזית אחת – עוד סרטים על חיות עם רגשות. ההשראה הראשונית של אייזנר לסרט הבא הייתה ציור נוף של צפון אמריקה שצייר אלברט בירסטדט, צייר גרמני-אמריקאי, הבולט בין ראשוני הציירים של הנופים האמריקאים. אז השראה ללוקיישן כבר יש, עכשיו רק צריך דמות ראשית. ואם "מלך האריות" הוא מלך הסוואנה האפריקאית, מיהו המלך של היערות באמריקה? אתם מבינים לאן זה הולך, נכון?
אייזנר חיפש לשחזר את ההצלחה של "מלך האריות", ולכן הוא היה צריך דמות של מלך מוכר. ומי מייצר מלכים מוכרים טוב יותר מוויליאם שייקספיר? אייזנר הציע לקחת את הסיפור הקלאסי של "המלך ליר", אחד מהמלכים השייקספירים המוכרים ביותר, ולהפוך אותו לבסיס עבור הסרט "אחי הדוב". למי שלא התרענן בשיעורי ספרות, המחזה של שייקספיר מספר על מלך זקן שמחליט לחלק את הממלכה לשלושת בנותיו, כאשר כל בת תקבל שטח לפי הצהרת האהבה אליו. שתי בנותיו, גונריל ורגן, מכריזות על אהבתן ומקבלות שטח. קורדליה, הצעירה מביניהן, לא מוכנה למכור את אהבתה לאביה ואומרת שהיא אוהבת אותו בדיוק במידה בה בת חייבת לאהוב את אביה. המלך ליר כמובן לא מגיב על כך בשתיקה, מנשל אותה מהירושה ובינתיים היא מתחתנת עם מלך צרפת. מהר מאד המלך ליר מוצא את עצמו עיוור ומשוגע בלב הסערה, לאחר ששתי בנותיו התנערו ממנו, כשלצידו אציל המחופש למשרת ובן של דוכס שבורח לגלות בעקבות מזימות אחיו הממזר. נשמע מורכב? אולי כי זה אחד ממחזותיו המורכבים ביותר של שייקספיר. ועם נקודת המוצא הזו, אייזנר התחיל לפתח את "אחי הדוב".
לפי הרעיון המקורי, הסרט היה אמור לעקוב אחרי דוב גריזלי זקן ועיוור המטייל ביער עם שלושת בנותיו. זהו רעיון פיוטי ומקסים שיכול היה להיזכר כאחד הסרטים החשובים של דיסני, אילו היו מוציאים אותו לפועל. אך זה גם סיכון – מצד אחד יש כאן סיפור על הורות, סיפור שמדבר לילדים ולמבוגרים כאחד. מצד שני, ההורות בקלאסיקה השייקספירית הזאת היא נושא מורכב (כמו שיודע כל מי שראה את "יורשים", שלקח השראה מאותה היצירה). מצד שני, לא בטוח שילדי הניינטיז היו מוכנים לקבל עוד סיפור שייקספירי נוסף, ואף יותר מורכב מזה של "המלט", שעובד ל"מלך האריות".
הרעיון הזה ננטש לבסוף בערך בשנת 1997, כשמינו את האנימטור הותיק אהרון בלייס ואת רוברט ווקר לתפקיד הבמאים. בלייס רצה להצטרף לסרט מסיבה אחת מאד חשובה: דובים זה פאקינג מגניב. כלומר, הוא פשוט רצה לצייר דובים – אבל הוא לא היה רוצה לצייר אותם אם הם לא היו כל כך פאקינג מגניבים. בכל מקרה, הם הציעו להפוך את הסיפור לעלילה על יחסי אב ובן, והכניסו את אלמנט הילידים האמריקאיים שהופכים לדובים.
בגרסה של בלייס, הבן היה אמור להפוך לדוב, ובסיום הסרט גם להישאר דוב. לאחר סיורים של צוות היוצרים המיועד ברחבי ארצות הברית, הסיפור התפתח למבנה של אגדה, בה הדמות הראשית קינאי הופכת לדוב, ולומדת את ההנאה שבחיי הדוב מדוב מבוגר יותר. כן, אתם מכירים את זה מ"ספר הג'ונגל". הם עוד הספיקו להקליט את מייקל קלארק דאנקן לתפקיד של הדוב המבוגר, אבל אחר כך התפקיד שוב השתנה, הפעם לגור דובים בשם קודה. מבולבלים? גם אנחנו. בליל הרעיונות הזהכבר לא היה סיפור על יחסים בין הורים וילדיהם, אלא סיפור על אח שהופך להיות דוב. לכן, אחי הדוב.
מי יודע מה היה קורה אם אייזנר היה מתעקש על סיפור פיוטי שמבוסס על סיפור שייקספירי נוסף. אולי הסרט היה מצליח יותר, למרות שלא היה כישלון קופתי בשום צורה – בכל זאת דיסני. אך מבחינה ביקורתית, הוא לא התקרב להצלחה של "מלך האריות" או סרטים שהגיעו אחריו. המבקרים טענו שלמרות העדינות והרגעים היפים בסרט, הוא צפוי להחריד ודי גנרי. האם אי פעם נזכה לראות את "המלך גריז", גרסת המקור? כנראה שלא. אבל בינתיים בדיסני+ יש את "אחי הדוב", סרט נשכח של דיסני שאולי לא משתווה לקודמיו, אבל עדיין מספק תחושה מימי הדיסני הקלאסים, בהם לא היה לכל חפץ רגשות.
"אחי הדוב", זמין עכשיו בדיסני+