השבוע הגיעה לדיסני פלוס העונה ה-24 של הסיטקום המצוייר "איש משפחה". 24 עונות זה הישג מרשים לסדרה שבוטלה במקור אחרי שלוש עונות, הוחזרה לטלוויזיה לאחר שלוש שנים והייתה מגנט לביקורת ושערוריות מאז, תופעת טבע של רפרנסים לתרבות הפופ וקומדיה פרועה ברמות פורצות דרך ממש. באופן טבעי, בעשור האחרון היא מדשדשת וחוזרת על עצמה, ועדיין היא אורחת קבועה בכל רשימת "הסיטקומים הכי טובים בטלוויזיה" שמכבדת את עצמה. אבל לפניכם רשימה שלא מכבדת את עצמה כלל: עכשיו זה הזמן להיזכר ברגעים הטובים שלנו עם משפחת גריפין, כל הרגעים שגרמנו לנו, במילותיו של שיר הנושא, "לצחוק ולבכות" (טוב, בעיקר לצחוק).

>> גורם מדיני בכיר: 8 קלישאות בלתי נסבלות שאולפני החדשות אוהבים
>> כמה טוב שבאתם: 11 הכניסות הכי מרשימות שראינו בקולנוע

קרב התרנגולת

"איש משפחה" ידועה בהומור המאוד "Random" שלה, מה שנקרא "אקראי". משהו מוזר ולא צפוי קורה, וזה מצחיק כי זה מוזר ולא צפוי. אחד מהרגעים הראשונים האלו התרחש בעונה השנייה, כאשר איש בחליפת תרנגול פונה לפיטר ברחוב. פיטר נזכר אז במקרה דומה שקרה לו, ובמקום פלאשבק קצר בסגנון הרגיל, אנחנו מקבלים קרב אפי בסגנון סרט אקשן שלוקח אותנו לכביש סואן, הליקופטר ובניין משרדים. דמות התרנגולת הענקית, שמתברר ששמו "ארני", תחזור עוד מספר פעמים במהלך הסדרה, אבל הקרב הראשון נשאר אחר הרגעים הניסיוניים והמצחיקים של התכנית.

שיר ה-FCC

הרבה מהרגעים הגדולים של "איש משפחה" כוללים אלמנט מוזיקלי. יוצר התכנית, סת' מקפרלן הוא חובב מחזות זמר ידוע, ובעל קול שירה לא רע בכלל. השיר המקורי הזכור ביותר של התכנית הגיע כנראה בעונה הרביעית, כאשר תחנת הטלוויזיה העצמאית שפיטר הקים, PTV, הסתבכה עם רשות התקשורת הפדרלית של אמריקה, או ה-FCC. פיטר, בריאן וסטואי שרים בתוגבה שיר סאטירי על רשות התקשורת והכללים הארכאיים שלה לגבי מה מותר ואסור להראות בטלוויזיה. השיר מלא במשחקי מילים ורפרנסים להיסטוריית הטלוויזיה האמריקאית, ומציג את כישוריו של מקפרלן לשיר בקולות שונים. חבל רק שזה לא עוזר לפיטר בפרק.

קיא משפחתי

לפעמים הקטעים הכי מצחיקים, הם הקטעים הכי פשוטים. הסט אפ הוא כזה: פיטר מתכנן תחרות עם כריס, בריאן וסטואי, בה הם כולם לוקחים סירופ איפקק, תרופה שאמורה לגרום להקאה, והאחרון שמקיא זוכה בעוגה. מהר מאוד כולם מתחילים להקיא ברצף, בסיקוונס סלפסטיק קומי יוצא דופן ואייקוני במיוחד. חלק מההומור בסצינה מגיעה מהתגובות הריאליסטיות של כולם, שאולי מקיאים בצורה מוגזמת וקרטונית, אבל אפשר לשמוע שהם באמת סובלים. ובכל זאת, הקטע מדגים לנו משהו שאנימציה יכולה לעשות, וסדרה "לייב אקשן" – עדיף שלא תנסה.

סטואי נגד בריאן

מערכת היחסין בין סטואי גריפין, תינוק מרושע ואינטלגנטי במיוחד, ובריאן גריפין, כלב אלכוהוליסט מדבר, היא אחד מהאלמנטים החשובים ביותר להצלחת "איש משפחה". אבל מעבר לכל השירים המשותפים, הרגעים המרגשים וההרפתקאות המטורפות, הרגע הכי מצחיק של הצמד הוא עדיין כשסטואי פשוט מכסח לבריאן את הצורה. לאחר שסטואי הופך לזמן קצר לסוכן הימורים, בריאן לא מחזיר לו את הכסף שהוא חייב לו בזמן הנכון, אז סטואי פשוט מתחיל להרביץ לו בעוד סצנה שמרגישה ריאליסטית באופן מוזר לסדרה מצוירת. הקטע הזה הפך לאחד הקטעים הזכורים ביותר של הסדרה, והציטוט "You're gonne give me my money" לאחת השורות הזכורות.

פיטר נגד ג'יימס וודס

עוד אלמנט חשוב ומרכזי ב"איש משפחה" הוא כמובן אזכורים תרבותיים לסרטים, סדרות טלוויזיה וסלבז מכל הסוגים. לפעמים המפורסמים אפילו משתפים פעולה עם התכנית, כמו במקרה של השחקן ג'יימס וודס, שדיבב את עצמו בתור אויב של משפחת גריפין בכמה וכמה פרקים. באחד ההופעות הזכורות ביותר, וודס משתלט על חייו של פיטר, ופיטר מחליט להתנקם בו בכך שהוא הולך תכנית של דייויד לטרמן בתור וודס, ומקדם סרט קומדיה חדש בנושא ה-11 בספטמבר. הסרט, "September 11, 2000 – Fun" מתואר על ידי פיטר כקומדיית סלפסטיק קלאסית: "שתי עוגות בפרצוף, ואחת בשדה בפנסילבניה". דוגמה מושלמת להומור השחור ש"איש משפחה" ידועה בו.

הקוקי מונסטר

האזכורים התרבותיים של "איש משפחה" מגיעים בעיקר דרך ה"Cutaways", אותם רגעים בהם דמות בסדרה תעשה סט-אפ לאיזה בדיחה ואנחנו נחתוך מיד לסצנה הזאת. אולי אחד מהקאטאוואייס הזכורים ביותר עוסק ב"קוקי מונסטר" (או "עוגיפלצת" לדוברי העברית). האהבה של היצור הכחול לעוגיות נלקחת פה לקיצון, כאשר הוא מוצג במוסד לגמילה, מנסה להסתיר עוגיות מהצוות. עוגי יחזור מאוחר יותר באותו פרק, עם סצינה בו הוא מנסה לחמם בצק עוגיות על כפית בשירותים, שזה פשוט הדובדבן שבקצפת או הצ'יפ בעוגיה. איך נפלת יא עוגי.

הקאטאווי של כריס

הקאטאווייס, כאמור הם כנראה האלמנט הכי ייחודי של "איש משפחה", אבל פעמים רבות הם גם הם היו מושא לביקורת על עצלנותם הנרטיבית של יוצרי הסדרה. להגנתם של אפשר להגיד שהם גם שברו את הפורמט הזה כמה וכמה פעמים, כמו בקטע המצויין הזה בו כריס גריפין, המתבגר הטמבל של המשפחה, מנסה להציג פלאשבק משעשע ובמקום זאת פשוט חותך לסצנה חביבה אך לא מצחיקה שלו בארוחת ערב. "הוא לא מוכן לפלאשבקים", מאבחנים אותו פיטר ולואיס.

הסנדק

למרות כל החיות המדברות, הפלאשבקים המטורפים, הרפרנסים המעולים והקטעים המוזיקליים, לפעמים הרגעים הכי מצחיקים הם דווקא הכי ריאליסטים. כאשר משפחת גריפין מוצאת את עצמה תקועה בחדר סגור שמתמלא במים, פיטר מנצל את ההזדמנות לחלוק עם המשפחה שלו סוד לפני שהם ימותו: הוא לא אוהב את "הסנדק". חברי המשפחה האחרים תוקפים אותו בזעם על הזלזול שלו בסרט האמריקאי הקלאסי, והם נכנסים לויכוח סוער אך ריאליסטי. "It insists upon itself" הפכה גם היא לאחת השורות האהובות מהתכנית.

אימפרוב

דמות שלא קיבלה הרבה ייצוג ברשימה הזאת היא גלן קווגמייר, השכן של משפחת גריפין ואחד מחבריו הטובים של פיטר. קווגמייר, תלוי בפרק, יכול להיות רווק הולל או פושע מין מסוכן, אבל ברגע המצחיק ביותר שלו הוא משהו הרבה יותר גרוע: חנון של אימפרוב. כאשר פיטר מתחיל להתעניין בקומדיה, קווגמייר חושף את עצמו כמאלתר ותיק שמנסה להכניס את פיטר וג'ו לחוויה. פיטר בעיקר מעוניין בביצוע חיקוי הג'ון וויין שלו, מה שלא תורם לקונספט הספונטניות ושיתוף הפעולה של אימפרוב, אבל מאוד מצחיק לצופים בבית.

קראק

לפעמים הבדיחות הכי טובות בסדרה הן הבדיחות הכי פשוטות. כאשר פיטר מחליט לנסות להיגמל מאלכוהול, אנחנו מצפים לפתרונות משוגעים, אולי איזה מונטאז' משעשע. במקום אנחנו מוצאים את פיטר מדליק מקטרת זכוכית בסלון. "מה אתה עושה?" שואל בריאן. "קראק" עונה פיטר בקלילות. "וואט דה פאק?". זהו רגע כה פשוט, כה קצר, אבל שבירת הציפיות הזאת היא אחד מהחוזקות הגדולות של "איש משפחה". אה, ואל תעשו קראק.

דמוקרטיה

הנה קטע שכנראה יהיה רלוונטי תמיד. לאחר שסטואי ובריאן מוצאים את עצמם בטעות כחיילי צבא ארצות הברית בעיראק, הם מנסים למצוא אסטרטגיית יציאה. לאחר שהניסיון שלהם להתחזות לזוג הומוסקסואלי נכשל, הם ניצלים על ידי כך ההכרזה שאמריקה ניצחה והדמוקרטיה פרצה בעיראק. במונטאז' קצר אנחנו רואים שהמשמעות של כך היא שעיראק הפכה לפנטזיה אמריקאית סטריואטיפית מלאה במסיבות קולג', מספרות בסגנון שנות החמישים ובחורות ששוטפות מכוניות בביקיני. לפחות מאז שידור הפרק הזה אמריקה למדה את הלקח שלה. חחחחח.

דיסני

איך אפשר לסיים בלי עוד קטע מוזיקלי? ולא סתם קטע מוזיקלי, אחד הקטעים המושקעים ביותר בתולדות "איש משפחה". בריאן וסטואי יוצאים למסע בין יקומי בעזרת מכונת הזמן של סטואי, ומבקרים במספר יקומים מקבילים. היקום הזכור ביותר הוא כנראה היקום בו כולם דמויות דיסני. האנימציה משתנה לגמרי לחיקוי די מוצלח של תור הזהב של דיסני, וכל הדמויות החביבות שרות שיר שמח על ההנאות של אכילת פאי. בריאן וסטואי שוקלים להישאר ביקום הזה עד שמגיע הפאנצ'ליין: מורט גולדמן, דמות היהודי הסטריאוטיפי של התכנית מגיע, ונראה סטריאוטיפי יותר מתמיד, וכל הדמויות צעקות "יהודי!" ומתחילות להרביץ לו, אזכור ברור לשמועות לגבי האנטישמיות של וולט דיסני. עוד דוגמה להומור השחור של "איש משפחה" וסצינה אירונית במיוחד בהתחשב בכך שהתכנית היום היא בבעלות חברת דיסני.

• המסך
• איש משפחה
• דיסני+
• אנימציה למבוגרים