דקה לפני סוף השנה, נופלת עטרת ראשנו, כי גילינו למרבה שברון הלב שהמסעדה הייחודית אל מאנו תיסגר בעוד כחודש וחצי. המסעדה הפיליפינית-וייטנאמית שמשכה נחילים של פודיז סקרנים לאזור התחנה המרכזית, ידעה לשים במרכז את מה שחשוב באמת – לא קוקטיילים נוצצים או עיצוב מושקע, אלא ספרינג רולז פריכים וכיסונים דקיקים במחירי רצפה. לכן הודעת הסגירה הזו אינה עוד דיווח יבש, אלא צער כן על אובדן של פיסת פאזל אורבנית חשובה, מהסוג שעושה את תל אביב לעיר של קולינריה אקלקטית מסקרנת. בשנים האחרונות עמד המבנה שבו שוכנת המסעדה בפני פינוי בינוי, וכעת ניתן האות הסופי: ב-24.10 האש תכבה, ואל מאנו תהפוך לחלק מההיסטוריה. את החלל שהיא תותיר אחריה יהיה קשה מאוד למלא, ואת קולות הקריוקי שעלו ממנה נתקשה לשחזר.
>> אנסטסיה 300: הטבעונית האהובה פותחת סניף מיוחד בצפון העיר

אל מאנו צמחה מהרחוב, או ליתר דיוק, מסמטאות נווה שאנן. בני הזוג ג'ון ואן באוטיסטה – הוא פיליפיני, היא ישראלית בת להורים פליטים מווייטנאם שהגיעו לארץ בשנות ה-70 – הקימו בשכונת המהגרים התל אביבית מסעדה פיליפינית־וייטנאמית, והגישו באפס פוזה תבשילים שהם מכירים מהבית. בלי מערכת לניהול הזמנות ועם לוח מחיק שעליו נרשמו בפשטות "בקר", "עוף" וכו', אל מאנו הפכה לנקודת עצירת חובה בסיורי קולינריה בתחנה המרכזית – וכעת הכול נעצר.

בפוסט שפורסם אמש (רביעי) הם סוקרים את דרכה של המסעדה, שהוקמה לפני שש שנים, שרדה את הקורונה והמלחמות והפכה לקוחות לחברים. "ועכשיו אנחנו נאלצים להיפרד מאל מאנו בגרסה הזאת… מוזמנים להגיע לחבק ולסעוד איתנו עד הגלגול הבא", כותבים אן וג'ון, ומשאירים מאחור את החלל הקטן ברחוב יסוד המעלה, עם שולחנות פורמייקה ותור תמידי מול הדלת. מקורבים מספרים שבני הזוג מנסים לאתר נכס חלופי, ועד שזה יקרה אפשר להתנחם במעט אוכל פיליפיני שפזורות בדרום העיר – למשל המכולת הפיליפינית הקטנה בהמשך הרחוב (יסוד המעלה 62), שמנהלת עולה ותיקה שנמצאת בארץ כבר 30 שנה, או דוכנים בקומה החמישית בתחנה המרכזית החדשה. למרות שבטח גם הם יודעים שהם לא יצליחו להוות תחליף לקסם שהיה באל מאנו. יש לנו עוד חודש וחצי ליהנות ממנו, וננצל כל רגע.
אל מאנו, יסוד המעלה 46, תל אביב

• אוכלים שותים
• אל מנו
• אוכל רחוב
• פיליפינים
• נווה שאנן