"חושבים שלהיות נהג מירוץ זה רק לשבת באוטו ולנסוע, אבל זה מאמץ גופני משמעותי"

שם: אלון דאי

גיל: 26

סטטוס: בזוגיות

תעסוקה: נהג מירוצים, אלוף אירופה בנסקאר לשנת 2018

מתי התחילה אהבת המירוצים בחייך?
"אני עושה את זה מגיל 10. התחלתי בקארטינג, שזו המדרגה הראשונה שכל נהג עובר בקריירה. לא מדובר בקארטינג שיש בקניונים אלא בספורט מקצועי. בגיל 15 עברתי לנהוג במכוניות מירוץ. ההשראה לתחום הגיעה ממשחקי מחשב. לכל ילד יש ג'וק מסוים שבאותה תקופה הוא כל החיים שלו וכך דרך המשחקי מחשב הגעתי למרוצים, זה ג'וק שנדבק לי ולמזלי אני גם טוב בזה".

איך היה לחזור לתל אביב אחרי הזכייה הטרייה באליפות אירופה?
"אני לא עושה כלום חוץ מלחגוג. אחרי כך אעבוד על הדבר הבא – לזכות בספורטאי השנה".

מהי שגרת היום של נהג מירוצים?
"היום מתחיל בריצה בבוקר או בחדר כושר, ולאחר מכן ארבע או חמש שעות של סימולטור. חושבים שלהיות נהג מירוץ זה רק לשבת באוטו ולנסוע, אבל למעשה מדובר במאמץ גופני משמעותי. תחרות יכולה להימשך 40 דקות או שלוש שעות, ואפשר לאבד כ־3 קילו מהמשקל בנהיגה כי חם בתוך המכונית ונוהגים בסרבל עם הרבה ציוד. אני טס לחו"ל כדי להתאמן במסלולים ברמה של התחרויות. רק עכשיו נפתחו מסלולי מירוצים בישראל אבל זה לא ברמה של אירופה, אין פה משהו שקרוב לזה".

מזהים אותך ברחוב?
"אלו שמעורבים בספורט ובמיוחד ספורט מוטורי יזהו אותי. בישראל יש הרבה קהל שתומך ודוחף, אבל בגלל המחסור במסלולים ובספורט מוטורי כמעט לא שומעים עליהם".

אם לא היית נהג מירוצים מה היית רוצה להיות?
"אף פעם לא חשבתי על זה, אבל אני חושב שעדיין הייתי עוסק במשהו שדורש יכולת מוטורית או משהו קיצוני באותו סגנון".

מה הרגע הזכור לך ביותר מהתחרות האחרונה?
"הגעתי לתחרות האחרונה כשאני יודע שאני צריך לסיים לפחות במקום הרביעי כדי לזכות, וזו כמות לחץ שאי אפשר להסביר במילים. עד הרגע שבו חציתי את הקו לא חשבתי שאזכה, וזאת הייתה שנה מאוד קשה. רק בשנייה שעברתי את הדגל שחמט קלטתי שאני שוב פעם אלוף. זה הרגע הכי מאושר, התבוננתי על הקבוצה שאיתי ועל דגל ישראל מונף – זה טירוף".

יצא לך לפגוש נהגות מירוצים בתחרויות?
"בטח, יש לא מעט והן אפילו טובות ממש ומתחרות באותן תחרויות מול הנהגים, אין הפרדה".

מה הכי תל אביבי בעיניך?
"עברתי לפה לא מזמן מאזור עוטף עזה, שזה הכי ההבדל הכי קיצוני מהעיר. שני דברים הם תל אביביים במיוחד בעיניי: קודם כל לחפש חניה, וגם העובדה שאני יכול לרדת למטה מתחת לבית ולשתות בירה. כשאני בחו"ל עולה לי אותו הצורך, פשוט לרדת למטה ולשתות בירה".