הקוד האתי – דיני חומוס
האם מותר להתעלם מזרים שהתיישבו איתכם בשולחן, מי מנצח בוויכוח על החומוס הכי טעים בעיר ומי לעזאזל המציא את תוספת הביצה?
שולחן ערוך
הושיבו לידכם בשולחן אנשים זרים? קבלו זאת באהבה – אתם בחומוסייה, לא בפרונטו. לעומת זאת אין לכם שום חובה לפתוח איתם בשיחה ו/או לענות לשאלות שהם שואלים אתכם. אתם חולקים מיקום פיזי ואהבה לחומוס, לא רעיון או הוויה משותפים.
פינוי בכוח
חומוסייה עמוסה היא מקום לאכול בו, לא לבלות בו. סיימתם לאכול? יש לכם חמש דקות להישאר ולהתפנק ואחריהן עליכם לקום ולפנות את השולחן לממתינים אחרים. כי גר היית בארץ תור הרעבים.
הבך כפי יכולתך
מאפיין ייחודי נוסף לחומוסיות הוא הריפיל – נוהג שנותר במעט מסעדות בעיר. הוא אינו קיים בכל חומוסייה ועל כן הקפידו לבקש אותו רק במקום שבו הדבר נהוג (למיטב ידיעתנו – חומוס הבוטקה, חומוס אליהו וגרגר הזהב הן כמה מאלה). עליכם להגיע עם מידע מודיעיני מראש ולא להביך את המלצר. זכרו: מלצרי חומוס הם אשפים בהעברת המבוכה מהם אליכם.
כולכם מנצחים
כמו בסכסוך הישראלי־פלסטיני, בוויכוחים בשאלת החומוס הכי טעים אין באמת מנצחים, ומדובר בקרב אגו בלבד. כן מותר לנהל ויכוחים נקודתיים (המסבחה הכי טובה נמצאת באבו חסן, הפול הכי טוב בבן של הסורי, תוספת ביצה זאת המצאה של יהודים).