הקוד האתי – דיני קניות בסופר
מתי זה בסדר לדחוף את היד לחבית הזיתים, האם לגיטימי להשאיר מוצרים בקופה ומה עושים עם הכלב כשמגיעים לסופר? כך תערכו קניות בצורה מוסרית!
שמן, זית
דחיפת היד לחבית הזיתים היא הרגל מגונה שיש להימנע ממנו. ובכל זאת, מדובר במסורת ואנחנו לא רוצים להצטייר ככופרים. על כן, בכל קנייה ממשית בסופר (קרי, מעל 50 ש"ח) מותר לכם לדחוף את היד פעם אחת ולדוג כמה זיתים. קנייה כבדה גם תקנה לכם חמוץ בודד.
רשות האכיפה והגבינה
ביקשתם ולקחתם גבינה או נקניק מהמעדנייה ולפתע התחרטתם? ככלל, הימנעו ככל האפשר מוויתור על המוצר, שכן הוא לא יחזור ויעמוד שוב למכירה. המקרה היחיד שבו זה מותר הוא אם בהמשך השיטוט בסופר נתקלתם באותו המוצר באריזה סגורה במחיר זול משמעותית – אז מגיע לסופר מה שמגיע לו. עם זאת, יש לשאוף להחזיר את המוצר למעדנייה. לא מסוגלים לעמוד בבושה? לפחות השאירו את המוצר במדף מקורר סמוך. אולי מישהו ימצא בזה בטעות תועלת.
הקופה הציבורית
השארת מוצרים בקופה וחזרה אל מרחב המוצרים כדי להביא מוצר ששכחתם היא פעולה לא לגיטימית. מדובר באקט ששולח אתכם אוטומטית לסוף התור. הפעולה מותרת רק אם אתם לא הראשונים בתור, רק אם מי שמאחוריכם הסכים שתלכו ותחזרו (יש לבקש מפורשות ולקבל הנהון מפרגן), ורק אם כשחזרתם עדיין לא הגיע תורכם בקופה. היינו משרטטים לכם אבל לא היה גרפיקאי פנוי לזה.
יש למה לחכות
יש להימנע מהשארת הכלב קשור מחוץ לסופר. זה רע כלפיו (הוא נכנס לחרדות), זה מסוכן (הוא עלול להיגנב, באמת) וזה אפילו עלול להיות מטרד עבור פחדני כלבים שמבקשים להיכנס לסופר. אם אין לכם דרך להימנע מהטיול הכפול (אחד עם הכלב, אחד לקניות), ניתן לקשור את הכלב אך ורק אם מדובר בסופר קטן, שבו תוכלו אחת למוצר לעבור וליצור קשר עין מחודש עם החבר הממתין. ומגיע לו אחרי זה את האימ־אימא של החטיפים.