שלום כיתה י"א: המנהל שמוותר על ציונים כדי לראות ילדים

אלעד פלג, 39, גר בתל אביב שנה עם בן זוגו דן ורוני, בתם בת השנתיים. העבודה שלו כמנהל שותף בתיכון החברתי בתל אביב היא זאת שהביאה אותו לעיר. בפתח שנת הלימודים שהתחילה השבוע שמעbu ממנו על חינוך כחוויה לימודית שגם משפיעה על הקהילה בשכונה. אל תצפו שנדבר איתו על ציונים, כי המרכז בתיכון החברתי מוקדש ליוזמות ולפרויקטים שהתלמידים והתלמידות יוצרים ובלב הדברים – לתת מענה אמיתי לצרכים האישיים של בני ובנות הנוער.  

כמה זמן אתה עוסק בתחום החינוך?
"הגעתי לחינוך הפורמלי מהחינוך הבלתי פורמלי. הייתי מדריך ואחר כך בשנת שירות בנוער עובד והלומד, ממנה יצאתי לגרעין נח"ל. אחרי הצבא הייתי במספר תפקידים בתנועת הנוער העובד והלומד. אני הרבה מאוד שנים בעולם של החינוך הבלתי פורמלי. לפני שלוש שנים יצאתי לשליחות בקנדה בוונקובר, שליחות של תנועת נוער ציונית, ומשם הגעתי להקמה ולניהול של התיכון החברתי בתל אביב". 

תוכל לספר על התיכון החברתי?
"התיכון החברתי הוא חלק מרשת בתי ספר שנקראת דרור בתי חינוך. אנחנו הסניף הכי צעיר אפשר לקרוא לזה. רוב הגנים, בתי ספר והתיכונים של הרשת נמצאים באזור הצפון ולפני שנה הקמנו פה סניף תיכון בתל אביב. זה היה תהליך של שינוי בתוך בית ספר קיים, דב הוז, שהיה בית ספר מקצועי. לתיכון החברתי יש שני היבטים מרכזיים: אחד, זה הנושא החברתי כלפי פנים. אנחנו חושבים שבית ספר, ובטח שזה מאוד התחדד בשנה וחצי האחרונות, צריך להיות מקום שבני הנוער יכולים לחוות בו חוויה טובה ובטוחה שנותנת מענה לצרכים שלהם בתור בני נוער. הכוונה לצרכים הרגשיים, החברתיים, האישיים והזהותיים. כלפי פנים המטרה היא ליצור חברת נוער תוססת וחיה. והעניין השני הוא כל נושא הלמידה. בתיכון החברתי לא לומדים בשיטה הקונבנציונלית". 

למה אתה מתכוון, באיזו דרך לומדים?
"אין אצלנו מבחנים ואין אצלנו ציונים, לומדים דרך פרויקטים חברתיים ודרך עשייה ממשית. המטרה היא לעורר סקרנות ואת הרצון ללמוד ולפתח מיומנויות אצל התלמידים ופחות לעסוק בשינון".

אלעד פלג (צילום: שלומי יוסף)

אז לא ניגשים אצלכם לבגרויות?
"מי שרוצה יכול לעשות אצלנו מסלול של 12 שנות לימוד ותעודת מקצוע במגמות החדשות שפתחנו בתיכון. מי שמעוניין יכול החל מכיתה י"א גם להוסיף לזה מסלול של בגרות בסיסית ולסיים גם עם בגרות וגם עם תעודת מקצוע במגמה שהוא בחר". 

אתה קורא לתלמידים חניכים, זה מגיע מתחום החינוך הבלתי פורמלי, אבל מה המשמעויות של זה ביום-יום בתיכון?
"לקחנו הרבה מהמושגים של בית הספר הקונבנציונלי ושינינו אותם. הכיתות אצלנו נקראות קבוצות. לכל קבוצה יש שם שאותו החניכים בוחרים. כמו שאמרת, אנחנו מתייחסים לתלמידים כחניכים ולמורים כמחנכים וזה מבטא מבחינתנו איזו תפיסה של הקשר ביניהם. זה לא מורה שתפקידו הוא להורות לתלמיד ידע, ותלמיד שרק צריך לצבור את הידע. יש פה קשר חינוכי, דיאלוגי, בין המבוגר לבין הנערים והנערות ואנחנו כמובן לומדים מהם המון. הם שותפים לתהליכי הלמידה. הניסיון הוא להפוך את החניכים שלנו להיות אקטיביים ומעורבים. החניכים מובילים את הפרויקטים, מובילים גיוס של תלמידים חדשים, מובילים יוזמות בשכונה. בית הספר הוא שלהם כמו שהוא שלי. אנחנו שותפים בהקמה שלו". 

אתה מחנך קבוצה גם או רק את צוות המחנכים ועוסק בניהול?
"אני מחנך את צוות המחנכים, שהיא גם קבוצה בתיכון שאנחנו מפגישים ביניהם ומדברים על מה אנחנו עושים בתיכון יחד".  

כמה אנשי צוות פועלים בתיכון?
כ-30 אנשי צוות. גם מחנכי קבוצות, גם מורי המגמה. המורים במגמות מגיעים מתחום העשייה שהם מלמדים, כמו למשל מתחום הסאונד, חקלאות ותקשורת". 

אלעד פלג (צילום: שלומי יוסף)

איזה מגמות בני ובנות הנוער יכולים לבחור?
"מגמה אחת שנקראת סאונד והפקה מוזיקלית. מגמה נוספת וחדשנית היא 'אקו וחקלאות עירונית', שעוסקת בכל הנושא של משבר האקלים והיכולת לחיות בעיר בדרך שהיא יותר מקיימת. והשלישית נקראת תקשורת חברתית. אחד הדברים שמאפיינים את התיכון שלנו זה שהעשייה קשורה לסביבה שהתיכון נמצא בה. המגמות בתיכון החברתי בתל אביב לא זהות למגמות בתיכון בחיפה או בכרמיאל. בחרנו את המגמות האלו כדי להתחבר למרכז תל אביב, וכדי לענות לצורך של המרחב". 

איך מתמודדים בעולם החינוך בימים אלו עם מגפת הקורונה?
"למזלנו, בשנה שעברה, בגלל שהכיתות שלנו הן קטנות והן עונות על ההגדרה של קפסולה, וגם בגלל שאנחנו בית ספר בפיקוח של משרד הכלכלה, התאפשר לנו ללמוד בבית הספר כמעט כל השנה. זה היה מדהים. החניכים הגיעו כל יום ופגשו את הקבוצה והמחנכים שלהם וזה אפשר להם לעבור בצורה משמעותית את השנה הזאת. זאת גם התוכנית לשנה הקרובה. אנחנו בכל מקרה שמים מאוד דגש על הצרכים הרגשיים והחברתיים של החניכים שלנו, וזה ללא ספק צורך שיש השנה. המון תלמידים חדשים הצטרפו אלינו השנה וכל שיחה ראשונית איתם התחילה ב'מה עשתה לי הקורונה'. מבחינתי זה מעולה שאני יכול להוביל פלטפורמה חינוכית שנותנת מענה מאוד טוב לתקופה הזאת. גם כיף אצלנו, בלי קשר לכל הדברים שאמרתי". 

ממה אתה נהנה מתחום החינוך בתל אביב, ובכלל כמחנך? בכל זאת, עולם החינוך הפורמלי חווה גם המון קשיים וטלטלות.
"לגבי החינוך בתל אביב, זה מאוד מתחבר לקונספט של התיכון החברתי. בגלל שאנחנו מאוד אוהבים לצאת החוצה מתחומי בית הספר וליצור שיתופי פעולה, תל אביב היא שדה בלתי נגמר של אפשרויות. זה מאפשר לחלום ולעוף עם כל מיני רעיונות ומגוון גדול. בתור מחנך, אני באמת מרגיש שיש הרבה מאוד צמא לשינוי במערכת החינוך ושיש הרבה הורים ותלמידים שמחפשים אלטרנטיבה ומחפשים חוויה אחרת. לראות ילדים שמגיעים אלינו מחוויה לימודית קשה או חוויה חברתית לא פשוטה ונהיים כוכבים פה בתיכון החברתי זה דבר מדהים. מדהים שאנחנו מצליחים לתת עוד אופציה בתוך השדה הזה שבאמת, כמו שאמרת, כל הזמן חובטים בו ומבקרים אותו, אבל כשאתה מצליח במפגש חינוכי עם נער או נערה זאת חוויה שאין לה תחליף". 

התיכון הזה ציבורי או פרטי?
"הוא ציבורי ופתוח לכולם. זהו תיכון על אזורי. אין אצלנו תהליכי מיון, רק תהליכי הצטרפות. המגבלה היחידה שלנו היא גודל הכיתות. אפשר עדיין להצטרף לשנה הקרובה, למי שרוצה". 

אלעד פלג (צילום: שלומי יוסף)

איזה אירוע משמעותי בתיכון זכור לך במיוחד?
"הייתה השנה יוזמה של אחת המחנכות לציין את יום האישה הבינלאומי. היא אספה קבוצה של חניכות בתיכון והן הרכיבו יום שלם שכלל תערוכה, קבוצות שיח שהן הדריכו בנושא ובסוף הזמנו את האימהות של החניכות לפאנל שהן יספרו על החוויה שלהם מהאימהות, קריירה ותחומי העיסוק שלהן. זה היה יום מרגש בטירוף, בעיקר העובדה שהחניכות הדריכו את זה". 

מה החלום הגדול שלך לשנת הלימודים הזאת שהתחילה?
"ביחס לתיכון החברתי, בין השנה הראשונה לשנייה הכפלנו את עצמנו, יש לנו עכשיו שתי כיתות בשכבה והמון מחנכים וחניכים חדשים. ברמה האישית יש לי תקווה שכולם יצליחו למצוא את הבית שלהם בתיכון החברתי, ושנמשיך לעשות דברים מרגשים ופורצי דרך. ברמת בני נוער בארץ, אני רוצה לקוות שהמציאות הזאת של הקורונה והמשבר הזה כמו שאפשר לקרוא לו, כן יצליחו להזיז כמה דברים מבחינת סדרי עדיפויות בחינוך. שלא רק ידברו יותר על זה שצריך להקשיב לבני הנוער ולשים לב לצרכים שלהם אלא באמת יתנו למורים את הזמן ואת הכלים לעשות את זה יחד איתם". 

אתה מאמין שהעתיד לא צריך להיות בכיוון של ציונים אלא במכלול חינוכי אחר?
"אני חושב שהיום בני נוער יכולים לגשת לידע כמעט בכל דרך שהיא. הם לא צריכים שמורה יגיד להם שהתשובה לשאלה היא X  או Y. אני חושב שבאמת הסיפור של רכישת מיומנויות בתחום החברתי זה עניין קריטי. איך נדע לדבר אחד עם השני, לעבוד בצוות, להיפגש עם מישהו אחר ממני. זה מבחינתי התפקיד של בית ספר. להוציא בני ובנות נוער שיכולים לקחת את החברה שלנו למקום יותר טוב. השיטה היא קצת יותר או קצת פחות, אבל הסנטר צריך להשתנות, כי העולם השתנה ומערכת החינוך צריכה לזוז יחד איתו". 

אלעד פלג (צילום: שלומי יוסף)

ולסיום: מהו הספוט שהכי אהוב עלייך בתל אביב?
"הים, וזה שהוא נגיש וקרוב ושאפשר ללכת אליו וליהנות, אחרי שבוע של לימודים וקיץ עמוס". 

ומה הכי תל אביבי בעינייך?
"יש בתל אביב גיוון אנושי מטורף. אני רואה את זה גם בתיכון אבל גם מלהסתובב ברחוב. זה בעיניי מאוד תל אביבי. אני חושב שלהרגיש בנוח עם הזהות שלך, לא משנה מה היא, ושיש מקום לגיוון זהויות וצורות חיים, זה מאוד תל אביבי בעיניי".