הודו לה: הקולקציה שמביאה את הקסם הא-מגדרי כל הדרך מהמזרח
אחרי שהתאהבה במשי הפראי של ורנאסי ובעבודת היד המדוקדקת של המקומיים, החליטה ירדן משה שלארץ היא חוזרת עם מותג ביגוד
הודו נשמעת לעתים כמו טינדר ענקי – יעד שנסיעה אליו מבטיחה חזרה עם סיפור אהבה מסעיר. גם ירדן משה מצאה בהודו אהבה, אך במקום לחזור עם זוגיות היא חזרה עם מותג ביגוד. "ב־2017 הגעתי לוורנאסי. באחת הסמטאות שם עברתי ליד מתפרה ובחוץ עמד מישהו עם בד שגרם לי פשוט לעצור. התאהבתי מיד בטקסטורה הגסה שלו, שתי וערב בולטים. לימים הבנתי שזה משי פראי, והיה לי ברור שאצור ממנו בגד. נכנסתי לתפירה, נשארתי איתם, וכעבור חודשיים וחצי חזרתי לארץ עם הקולקציה הראשונה שלי".
12 הדגמים שהביאה איתה ארצה סימנו את הלידה של Jahta, ראסטות בהינדית, מותג הבגדים הראשון של משה והנגיעה הראשונה שלה בעיצוב אופנה. "מגיל צעיר עסקתי ביצירה. סרגתי, עשיתי תפאורות, עסקתי במוזיקה, הייתי שוקולטיירית ולמדתי אריגה, אבל זה הכל למידה עצמית. דרך הידיים, ניסיון ומפגש עם אנשים. לעסוק באופנה היה איזה חלום שברגע ההוא, בוורנאסי, פתאום הרגיש הכי הגיוני וטבעי להגשים אותו. הייתי פשוט יושבת במתפרה כל יום עם תדמיתן, עוברת איתו על הסקיצות ומפתחת יום אחר יום את הבגדים".
כשחזרה לישראל החלה בתהליך של מיתוג, ובכניסה זעירה אל תוך השוק הישראלי. תחילה הלבישה חברים ומשפחה, אחר כך החלה למכור בירידים מזדמנים. בעוד עבור השומע מהצד התהליך של בחורה צעירה חסרת נסיון שמקימה בזמן מועט יחסית מותג בגדים בצמיחה נשמע מדהים למדי, משה מתייחסת לתהליך בנונשלנטיות, "זה לא התחיל מעניין עסקי, אלא מאהבה לעשייה, לא פחדתי להכנס לזה כי לא ידעתי למה אני נכנסת", היא צוחקת, "הרגשתי שזה מה שאני צריכה לעשות. עם הזמן למדתי לדייק את עצמי בעבודה. אני חושבת שאופנה זה כמו לפסל על בן אדם, והיה משהו בתהליך היצירתי שלקח אותי לשם".
התוצאה היא פריטים א־מגדריים ומינימליסטיים בעלי קו נקי, תפירה מוקפדת ואידיאולוגיה סביבתית. "הדגמים תפורים מאריגים טבעיים – כותנה, משי פראי ופשתן. הם אווריריים ונושמים, נטולי פוליאסטר ופלסטיק ולכן מתפרקים חזרה לטבע ולאדמה. חשוב לי להעביר את המסר הזה של קיימות ושמירה על איכות הסביבה".
תהליך הייצור מתרחש בהודו תוך הקפדה על שכר ותנאי העסקה הוגנים. "שכר הוגן הוא ערך שהולך איתי מההתחלה. נפגשתי שם עם בעלי מלאכה – אנשים פשוטים שהפכו להיות המורים הכי טובים שלי ונרקמו בינינו מערכות יחסים קרובות. אני מעצבת את הדגמים, והם אורגים את הבדים, צובעים ורוקמים אותם, והכל בעבודת יד".
תהליך הייצור המצומצם והאטי ("להודים יש זמן אחר מהזמן פה, ונדרש רגע של הסתגלות בין הקצב של ישראל לקצב של הודו בכל פעם מחדש") מובילה למלאי מוגבל של פריטים. "יש פריטים שאני יכולה לייצר מהם עוד אם הם נגמרים, אבל בגדול אין לי מטרה לייצר אינספור פריטים. זה לא ייצור המוני, זו עבודת ידיים קטנה ועדינה".
הודו פינת עין מבוע
את הפריטים של ג'אהטה ניתן אמנם להשיג בתל אביב, אך משה מתגוררת בירושלים שבה גם גדלה. להשתקעות קדמו שנים של מסעות בעולם, שלדבריה מעניקים השראה מרכזית לעיצוביה. "טיילתי הרבה זמן וזה נתן לי המון חופש מחשבתי. זכיתי להיחשף להרבה תרבויות, עבודות שונות, כל כך הרבה אנשים שמגשימים את עצמם. זה לימד אותי שהשמים הם הגבול".
המפגש עם עולמות שונים ועם קצב חיים שונה, מתבטא גם בבגדים. "הבגדים הם בשני גוונים – של שחור ושל לבן־בז'. הבחירה בשני הצבעים האלה מסמלת שני עולמות שקיימים בי – אחד הוא טבע ועץ, והשני הוא עיר ובטון. הצבעים מאפשרים בחירה: מי אני ומה מתאים לי עכשיו. האיזון הזה בין שני העולמות ושל שקט אל מול רעש הוא איזון שאני מחפשת כל חיי".
הקולקציה החדשה של משה מושקת השבוע. "זו הקולקציה הראשונה שיוצאת מהמעגל הקרוב אליי למעגל רחב. הקולקציה הראשונה הייתה משהו ניסיוני מאוד שנבנה כשהייתי בהודו. על הקולקציה הנוכחית עשיתי עבודה כמה חודשים לפני הנסיעה להודו, דייקתי וצמצתי את עולם ההשראות, והתהליך היה מהודק ומקצועי יותר".
הפעם, את ההשראות לקולקציה מצאה משה קרוב, לא מעבר לים. "ההשראות הן מהמדבר – בגדים בדואיים, גוונים של מדבר, צלליות על חולות. החיבור בא מכל המקומות שטיילתי בהם השנה, בייחוד שמורות עין פרת ועין מבוע. היה משהו בנוף שסקרן אותי מאוד, ומאותו הרגע התחלתי לחקור את העולם הזה של הלבוש המדברי. זה לבוש שמתאים מאוד לקיץ, אבל הוא גם מאוד מכסה. הרקמה למשל הגיעה מלהסתכל על הלבוש המסורתי של שבטים בדואיים בארץ. נתתי להם את הפרשנות שלי, שהיא מינימליסטית ומודרנית יותר".
את עיצוביה מגדירה משה כא־מגדריים. הביטוי לכך, לדבריה, הוא בבגדים שכל אדם על הספקטרום המגדרי ירגיש בנוח ללבוש. רוב הבגדים הם וואן סייז, היתר מסומנים במידות 1 ו־2. "הא־מגדריות מתבטאת בגזרות רחבות מאוד, בבגדים שלא באים להבליט דבר מסוים או להסתיר משהו אחר. הרצון לעצב את הבגדים בצורה הזאת מגיע ממקום של בחירה – לא צריך להחליט, למה לומר שמשהו הוא רק אחד ולא אחר כשאפשר להיות הכל? השאלות האלה נשאלות סוף סוף בעולם, ובגדים צריכים לתת לזה מקום".
מחירי הפריטים בקולקציה 420־1,200 ש"ח ניתן להשיג בפלזמה (קינג ג'ורג' 14 תל אביב) או באתר jahtawear.com