פחד וסיאוב: הטרמפיסט במסע אחרון עם מפלגת יש עתיד

יש טרנד חם עכשיו לתפוס טרמפ על הטרמפיסט. מחנוך דאום ועד מיקי חיימוביץ' – כולם החלו לשאוב השראה מרעיונות שעלו בסדרת הכתבות שלפניכם. "המתנחל" רצח, וכדרכם של מתנחלים גם ירש, כשניסה לקדם את חוק השנ"צ (שהעליתי בשיחה עם תמר זנדברג) בפני מירי רגב. למה מי אתה שתדרוך ככה על הלב של הטרמפיסט? בכל מקרה, ראו הוזהרתם: יש סיכוי סביר שהתשקורת הממסדית מצותתת לכתבה הזו. ואם תיתקלו בקרוב בפרומו לתחקיר עומק בשם "הפנים האמיתיות של המכופכפים", תדעו לבד מי כפכף את הלחיים הלבנות והמידלדלות האלה קודם.

את הכתבה האחרונה בסדרה בחרתי להקדיש למפלגה הסחו־קפיטליסטית יש עתיד. דובר המפלגה ציוות אותי לקארין אלהרר, חברת כנסת המתמודדת עם מחלת ניוון שרירים ומתניידת בכיסא גלגלים מגיל צעיר. מלבד הרפורמה ברשות השידור, אלהרר מרבה לעסוק בחוקים הקשורים בזכויות של בעלי מוגבלויות. "נשמע שאתה ממש מתרגש מהציוות", אמר הדובר לנוכח תגובתי האדישה (האמת היא שבסתר לבי חשקתי בסיבוב עם השר לשעבר מאיר כהן בדימונה). רק בתום השיחה הבנתי לאיזה פח הפלתי את עצמי. אני מבקש לנצל את הבמה הזו כדי לומר לו ולכם שאין לי שום בעיה עם בעלי מוגבלויות. נהפוך הוא, כמה מחבריי הטובים ביותר הם בעלי מוגבלויות. יש לי אקסית עם נכות רגשית חמורה וחברים שיכולת ההכלה שלהם איננה מפותחת מספיק כדי להתמודד עם מה שיוצא לי מהפה אחרי כמה בקבוקי בירה.

אלהרר ואני פותחים את היום בהפנינג הבחירות של המרכז הבינתחומי בהרצליה. הכניסה לבינתחומי, בדומה לכניסה לכל מוסד מסואב (במובן ההולדן קולפילדי של המילה) כדוגמתו, טומנת בחובה סכנה פוטנציאלית להתקף חרדה. אז אני מחליק כדור קלונקס בגרון וניגש לדוכן הנטוש של ש"ס כדי לפלח חולצה עם הכיתוב "גם אני שקוף". לאחר מכן אני מזהה את אורן ליבוביץ', ראש מפלגת עלה ירוק, ושואל אותו כיצד הפרישה של עמרי חיון מפוליטיקה (המהלך שזעזע את מערכת הבחירות הנוכחית) תשפיע על המפלגה. "הרשימה שלנו ארוכה ורצינית", אומר לי ליבוביץ', "כל אחד שיעזוב, יש מי שיגבה אותו. עמרי תרם לנו ככל יכולתו ואנחנו עדיין אוהבים אותו". כעבור כמה דקות אני נתקל בגלעד שליט, אך הוא מסרב להתראיין בפניי. מה אני אגיד לכם, אין גבול לכפיות הטובה במדינה הזו.

בינתיים אלהרר ניגשת לקבוצת דושים ודושיות בקפהטריה ופונה אליהם בשפה שהם מבינים: "אתם צריכים לחשוב על יש עתיד כמו על מניה", היא אומרת, "אם אתם מאמינים במניה הזו, צריך להשקיע בה, ולפעמים גם לחכות בסבלנות. בחרתם אותנו לארבע שנים אבל עד עכשיו חלפו רק שנתיים". בתום השיחה שני פעילי יש עתיד עושים עליי אמבוש ומסבירים לי כמה הם מעריכים אותה. "תדע לך שזו חברת הכנסת שהכי כיף לצאת איתה לשטח, היא מביאה איתה להט שאין לכל אחד", אומר לי אחד מהם, "היא לא נותנת למגבלה הפיזית שלה לעצור אותה. להפך. זה משהו מדהים בעיניי", אומר השני. בין לבין אני סוחט כמה מילים מהפיל של יש עתיד, שטוען שאין לו בעיה להזיע בתוך תחפושת מגוחכת מאחר שהוא משרת מטרה טובה.

בדרך מהמרכז הבינתחומי לפאנל בקמפוס החקלאי ברחובות אני מעמת את אלהרר עם השאלות הקשות באמת.

בשבוע האחרון בנט עולה מולכם להתקפה ובמקביל לפיד מסרב להגיד שימליץ על הרצוג לראשות הממשלה. אני מריח ברית עם ליברמן.

"אני לא מכירה כזה דבר. אין דיבורים כאלה. בכלל, עצוב לי שאנשים מתעסקים בדברים הקטנים ומחפשים כותרות. השיח שלנו הוא איך לשפר באמת את חייהם של האזרחים בצורה פרקטית. קח לדוגמה את תוכנית הקרקעות בחינם הלא ריאלית של המחנה הציוני. הם רוצים לתת לי שם גם מיטה?".

באותו הקשר, איציק שמולי טען לאחרונה שיאיר לפיד גנב לו ולחבריו את המחאה פעמיים – פעם אחת כשהוא לקח את המנדטים על הגב של המחאה, ופעם נוספת כשהוא נכשל בפתרון של בעיית הדיור. יכול להיות שמפלגה נאו ליברלית כשלכם באמת לא יכולה להיות התשובה לבעיות האלה?

"קודם כל זכינו בכל קול שהגיע אלינו בזכות, וצר לי שהשיח מגיע לרמות כאלה. הגישה שלנו היא גישה פרקטית שאומרת שאנו לא פוגעים בזכות קניין של אנשים, אבל כן רוצים לתת לאנשים הזדמנות להתקדם בחיים. בתנאי שוק הוגנים בהחלט אפשר לתת מענה לבעיות האלה, ויש כמה פתרונות שכבר עבדנו עליהם בקבינט הדיור".

בדיוק השבוע בעלת הדירה שלי העלתה את שכר הדירה ב"סכום סמלי" של 200 ש"ח.

"חוק השכירות ההוגנת שאנחנו מקדמים מיועד להגביל את בעלי הדירות לעלייה מתונה בשכר הדירה".

מע"מ אפס אחוז תהיה דרישה שלכם במשא ומתן הקואליציוני?

"אנחנו נתעקש על כל ההחלטות שהתקבלו בקבינט הדיור שלנו, וביניהן גם על מע"מ אפס אחוז".

אנו מגיעים לקמפוס החקלאי של האוניברסיטה העברית ברחובות באיחור. נראה שקובי, הנהג של אלהרר, לוקח את זה הכי קשה מכולם, והוא מתרוצץ בין הכניסות האפשריות לקמפוס כנוירוזה מהלכת. חוץ מאלהרר (שמתעקשת שיציגו אותה כ"חברת כנסת" ולא כ"פוליטיקאית"), בפאנל משתתפים עודד פורר (ישראל ביתנו), יואב קיש (הליכוד), שי באב"ד (כולנו), אילן גילאון ממרצ (שגנב את ההצגה עם בדיחות מצחיקות באמת ומונולוגים מלאי פתוס) יעל כהן פארן (המחנה הציוני) וענת רוט (המתפלפת שחתכה ממפלגת העבודה לטובת הבית היהודי). אחת הסטודנטיות מפנה למשתתפים שאלה מבריקה, ומבקשת מהם להגיד מדוע לדעתם האיש שיושב לשמאלם צריך להיות בממשלה. למזלה של אלהרר, הוטל עליה להמליץ על פורר, וקל לה לנפנף במאבק לנישואים אזרחיים המשותף הן ליש עתיד והן לישראל ביתנו. יעל כהן פארן אומרת שאין לה דבר טוב להגיד על הבית היהודי ומצטיירת כדאונרית רצינית בעיני הסטודנטים ההיפים לחקלאות, שלבושים בגופיות קרועות ובסנדלים כאילו אספו אותם לכאן באמצע סשן ליקוט עגבניות.

אנו חוזרים לוואן ויוצאים לכיוון נאות אפקה, שם אמור להתקיים חוג בית עם קבוצה של לקויי שמיעה.

למה העדפת להגדיר את עצמך בפאנל כחברת כנסת ולא כפוליטיקאית?

"פוליטיקאי מדומה אצלי למישהו שמייצר קומבינות. אני באתי לכנסת כי זו פלטפורמה יעילה יותר לעזור לאנשים שאני חושבת שזקוקים לעזרתי (לפני כן סייעה אלהרר לבעלי מוגבלויות בתפקידה כמנהלת מערך הקליניקות המשפטיות באוניברסיטת בר אילן – ג"פ)".

את באמת מאמינה שאפשר לברוח מזה? קשה להיות בכנסת בלי להתלכלך עם דילים וקומבינות. קחי לדוגמה את הדברים שעלייך צריכה לעשות כדי לשמור על משמעת קואליציונית.

"למשמעת קואליציונית יש יתרונות וחסרונות. לפעמים הקול האישי שלך נבלע, אבל מצד שני ככה אתה יכול גם לקדם את החוקים שחשובים לך. פוליטיקה היא עניין של חיבורים. או שאתה רוצה להיות בודד וצודק, או שתהיה קצת פחות צודק, אבל תוכל להשפיע".

לא בכדי אני עומד על הנושא הזה. הרובוטיזציה של המערכת הפוליטית היא תופעה שיש לקחת ברצינות. קחו לדוגמה את נתניהו, את לפיד ואת הרצוג – הם כבר לא בני אדם. הם רובוטים המתוכנתים לספק תשובות קבועות לשאלות משתנות. בכל פעם שאני צופה בלפיד מתארח ב"פגוש את העיתונות" אני מחכה לרגע שבו הוא ייתקע ורינה מצליח תידרש להחליף לו בטריות.

אני לא מאמין בהצבעה לרובוטים, אלא בהצבעה לבני אדם. כשזה נוגע לפוליטיקה, הצורה לעתים חשובה מהתוכן. העמדות הפוליטיות הן לרוב שרירותיות כל כך, שהדבר היחיד שנותר אותנטי במשחק הזה הן המחוות האנושיות הספונטניות. ויש פוליטיקאים שהם גם בני אדם, כמו אילן גילאון ומירי רגב. לאלהרר יש כוונות טובות, אך היא עדיין לא הצליחה לשכנע אותי לגמרי. נראה שחסר לה את מה שחסר גם לשאר הח"כים ביש עתיד – ביצים להגיד את מה שהיא חושבת באמת, על אפו ועל חמתו של יו"ר המפלגה.

בפני לקויי השמיעה בנאות אפקה אלהרר מציגה את חוק המשפחות המיוחדות שהיא שואפת לקדם בכנסת הבאה. לקויי השמיעה הם אנשים שקטים נורא, ואני משתדל לא להירדם על כתפו של האדון שיושב לידי. בכל זאת, עבר עליי חודש לא קל. פוליטיקאים, כמו חמאת בוטנים, הם דבר שיש לקחת במנות קטנות, והמוח שלי עומד להקיא את תכולתו הצנועה בפעם הבאה שמישהו יגיד או יסמן בשפת הסימנים, את המילה "ממשלה". אני חותך הביתה באמצע, נשכב על המיטה ומשחרר אנחת רווחה. הגיע הזמן לצפות בעונה החדשה של "בית הקלפים".

[interaction id="550051db7fdf079b4ee64edf"]

 

מדרג הטרמפיסט

החתמנו דרכון

המרכז הבינתחומי בהרצליה, הקמפוס החקלאי ברחובות ובנאות אפקה.

כיבוד קל

תה ובראוניז באדיבות המארחים של חוג הבית.

הווי ובידור

מערכת היחסים המשעשעת בין אלהרר, קובי הנהג ומור הדוברת היא חומר מעולה לסיטקום שמרני בערוץ 2.

עצה להמשך הדרך

כשאתם מתלווים לפוליטיקאי, תביאו אוכל מהבית.

ציונות היא

ללבוש בגאווה את חולצת השקופים בתוך הלב הפועם של ישראל השבעה.