הלאה כרמלה: 8 סרטים מומלצים לתפוס בפסטיבל חיפה 2025

כשהחרם התרבותי על ישראל הולך ומתרחב, פסטיבל הסרטים הבינלאומי חיפה שייפתח בשבוע הבא (5-14.10) עלול להיות האחרון שבו יוצגו סרטים בולטים של יוצרים בולטים מרחבי העולם. התכנית השנה כוללת את "בלו מון" של ריצ'ארד לינקלייטר עם אית'ן הוק בתפקיד המלחין לורנז הארט, "חלומות" שזכה בדב הזהב בפסטיבל ברלין, "שתי עונות, שני זרים" שקטף את פרס נמר הזהב בפסטיבל לוקארנו, ו"ערך סנטימנטלי" של יואכים טרייר שזכה בפרס השני בקאן. בשורות הבאות תמצאו המלצות על סרטים נוספים, בהם קלאסיקות ישנות וחדשות, ויצירות ביכורים מבטיחות.
>> הניצחון המוחלט: 30 שנות סאטירה נגד בנימין נתניהו אחד

1. על כלבים ואנשים

השכם בבוקרו של ה-18 באוקטובר 2023 יוצאת דר בת ה-16 בחזרה אל ביתה בניר עוז, במטרה לחפש אחר כלבתה שולה שנעלמה במהלך ההתקפה על הקיבוץ. במרחב ההרוס והנטוש היא פוגשת אנשים בודדים שנותרו שם, או שבו לשם כמותה – בהם מצילת הכלבים נורה ליפשיץ – ושומעת מהם על חוויותיהם ואת מחשבותיהם על מה שהיה ומה שיהיה. בנובמבר 2023 דני רוזנברג ("החייל הנעלם") לקח איתו את השחקנית הצעירה אורי אבינועם (שלאחרונה זכתה בפרס אופיר על הופעתה ב"כי את מכוערת") וצוות צילום קטן, ויחדיו הם הסתובבו בעוטף עזה ויצרו מעין דוקו-דרמה המשלבת בדיון עם תיעוד, וכוללת עדויות משני צידי הגבול. זה סרט יחיד במינו, עדין, עצוב ומהורהר, שאינו נופל למהמורות הצפויות כשעוסקים בקטסטרופה.

2. סקס

"סקס" הוא הסרט הראשון בטרילוגיה של דאג יוהאן האוגרוד הנורווגי שמוקרנת במלואה בפסטיבל (שני הנוספים הם "אהבה" ו"חלומות", זוכה בדב הזהב). זאת מין דרמה קומית על אש קטנה בטעם נורדי, שבוחנת את החווייה של להיות גברים היום. היא נפתחת בסצנה מעולה, שבה שני מנקי ארובות משוחחים על חלומות והתנסויות מיניות, ומפתיעים זה את זה ואותנו שוב ושוב. בהמשך נכיר גם את בנות זוגם ונראה כיצד מה שתואר בפתיחה משפיע על חייהם. שום דבר בסרט לא משתווה לסצנת הפתיחה הארוכה (אני צופה שהיא תהפוך לפופולארית בשיעורי משחק), אבל היא מצדיקה את מחיר הכרטיס בפני עצמה. ואיך שאנני-פריד מאבבא ודיוויד בואי משתלבים שם זה אחד הדברים הכי מצחיקים שראיתי מזה זמן.

3. אומהה

כותרות הסיום של סרט הביכורים האינטימי והנוגה של קול וובלי מעניקות לו משמעות חברתית והיסטורית, ופותרות תהיות שעולות במהלכו. זה סיפור על אב אלמן שלוקח את בתו אלה בת התשע (מולי בל רייט המקסימה), אחיה הצעיר צ'רלי והכלב רקס למסע לעבר נברסקה. בדרכם הם עוצרים לקנות אוכל ודלק למכונית שמתקשה להתניע, ולפעמים דוחפים אותה יחדיו. האב מחשב כל דולר שהוא מוציא, ואלה הנבונה מבחינה שזה לא טיול לדיסנילנד כמו שצ'רלי מפנטז. מה מטרת הנסיעה הארוכה אנחנו יכולים רק לנחש, כי אבא (ג'ון מגארו מ"חיים אחרים") סגור ולא משתף. הדינמיקה בין שלושת השחקנים טבעית ומשכנעת, והסרט עתיר האבחנה נוגע ללב.

4. הסוכן החשאי

"הסוכן החשאי" כבר הוכתר כאחד הסרטים הטובים של השנה ואני מצטרפת להילולים. הוא מגולל סיפור על פרופסור (ואגנר מורה שזכה בפרס השחקן בקאן) באוניברסיטה בברזיל של 1977 שנרדף על ידי השלטונות, ולכן מאמץ זהות חדשה ומוצא מקלט בבית בו מתגוררים אנשים רדופים כמותו. סרטו של קלבר מנדונסה-פיליו נע קדימה ואחורה ולצדדים, מצרף עוד ועוד דמויות (צמד מתנקשים, רופאת שיניים סקסית, ילד יפה להפליא, סבא דואג, שוטרים מושחתים, רגל כרותה) ולא תמיד נצמד למציאות כמו שאנחנו מכירים אותה. לא כל השאלות שמועלות בסרט מקבלות תשובות, ואיכשהו זה ממש סבבה. זה סרט מלא חיים, מלא קולנוע, מפתיע וממלא את הלב.

5. ג'וי האוס

הפסטיבל מקדיש השנה לאלן דלון המנוח מחווה בת שני סרטים. האחד הוא "שמש אדומה" – מערבון עם צוות שחקנים בינלאומי שכולל גם את טושירו מיפונה, צ'רלס ברונסון ואורסולה אנדרס. השני הוא מותחן מתעתע מ-1964 שבו דלון מככב לצד ג'יין פונדה, רגע לפני שהפכה לכוכבת. מארק בורח על נפשו מהמאפיונרים שרוצים להרוג אותו משום שניהל רומן עם רעייתו של הבוס. הוא מוצא מסתור בווילה המפוארת של האלמנה העשירה ברברה (לולה אולברייט), ששוכרת אותו לשמש כנהג שלה ומזמינה עבורו שני סטים של מדים. בת דודתה מלינדה (פונדה), המשמשת כעוזרת בית וכבת לוויה, דלוקה על הנהג החתיך, אבל הוא נושא עיניו לאלמנה, שהיא פחות חסודה מכפי שנראה במבט ראשון. בין השלושה מתפתח מחול של מזימות נכלוליות לצלילי פסקול ג'אזי מאת לאלו שיפרין, שתורם רבות לאווירה. שמו הצרפתי של הסרט הוא "חתולים", ויש בו גם חתול אמיתי בתפקיד מפתיע. "ג'וי האוס" אינו משתווה ל"לעין השמש" – שיתוף הפעולה הקודם של דלון עם הבמאי רנה קלמאן – אבל הוא מספק לא מעט הנאה בפני עצמו וכדאי לגלות אותו.

6. חיים פנטסטיים

השחקן מתיו שיר כתב לעצמו תפקיד ראשי בסרט שאותו גם ביים, והקיף את עצמו בשלל שחקנים ידועים ממנו (בעיקר יהודים). התוצאה היא דרמה קומית יהודית ניו יורקית מדוכדכת על אנשים עם משברים רגשיים. אחרי שהוא מפוטר מעבודתו כעוזר משפטי, סאם עובר התקף חרדה. רעייתו (אנדריאה מרטין) של הפסיכיאטר (ג'אד הירש) מציעה לו להיות בייבי סיטר של שלוש נכדותיה. אימן דיאן (אמנדה פיט בהופעה חשופה) היא שחקנית שהיתה על מסלול ההמראה לכוכבות כשחוותה משבר ופרשה מהמסך, ואביהן המוזיקאי (אלסנדרו ניבולה) נעדר מהבית במשך חודשים ארוכים. בין סאם ודיאן כהן היפה מתפתחות שיחות מלב אל לב על מצבים נפשיים, והוא קצת מתבלבל. סרט הביכורים הכן והסימפטי הזה זכה בפרסים מהקהל ומחבר השופטים בפסטיבל SXSW הנחשב שבאוסטין טקסס.

7. הקשת הגדולה

זה סיפור פחות או יותר אמיתי על הארכיטקט הדני האלמוני שב-1983 זכה במכרז הבינלאומי להקים מונומנט מודרני ברובע העסקים לה־דפאנס שבפריז. קלאס באנג ("הריבוע") מגלם את אוטו פון ספרקלסן שעיצב את הקשת המרובעת האפורה (הוא רצה שהיה תהיה לבנה), זידזה באבט קנודסן ("הממשלה") היא רעייתו המומצאת (לצורך הדרמה), ומישל פאו הוא נשיא צרפת פרנסואה מיטראן, שתומך בארכיטקט בעל החזון הבלתי מתפשר גם כשהמחיר של הפרויקט הולך ותופח. הסרט משוחק היטב, קולח ומעניין בתארו את המכשולים הרבים העומדים בפני הגשמת חזון גדול. לקסוויה דולן, שהחליט לפרוש מבימוי ולהתמקד במשחק, יש תפקיד נחמד כפקיד ממשלה המתווך בין הארכיטקט לעולם.

8. יפה מדי בשבילך

ברטראן בלייה היה אחד היוצרים היותר חתרניים וחצופים של הקולנוע הצרפתי. את סרטו הנהדר מ-1989 הוא תיאר בקצרה כסיפור על גבר שמתחתן עם המאהבת שלו, ואז פוגש את רעייתו. ז'ראר דפרדייה מגלם בעל סוכנות של BMW הנשוי לאישה יפהפייה, יפה מדי (קרול בוקה, שמאוחר יותר הפכה לזוגתו בחיים). כשלמשרדו מגיעה מזכירה זמנית בעלת מראה ממוצע (ז'וסיאן בלסקו), בין השניים ניצתת משיכה עזה. אלא שגם למזכירה יש בן זוג (פרנסואה קלוזה) וזה מסבך את הבגידה. הכוכב החמישי של הסרט הוא פרנץ שוברט, שהפסקול מורכב מיצירותיו. ברנאר חש ש"אימפרומפטו אופוס 90 מס' 3" מאת שוברט הוא שהכניס אותו למצב רוח רומנטי, ולכן הוא מאשים את המלחין האוסטרי בפירוק נישואיו ובהרס חייו. זה סרט שנון ומפתיע, שמערבב בתבונה בין רמות שונות של הוויה קולנועית. הפסטיבל יקרין שני סרטים נוספים של בלייה, מומלצים גם הם – "חליפת ערב" ו"מזנון קר".

פסטיבל הסרטים הבינלאומי חיפה, 5-14.10. לפרטים וכרטיסים