השראה מקרמיקה, מורכבות מעג'מי וחופש על החוף. העיר של דולב כהן

את רוב שנות העשרים שלה היא העבירה כסלקטורית בכמה מהמועדונים האהובים בתל אביב, וכעוזרת מעצב בעולמות האופנה. כיום היא מצאה איך לחבר בין העולמות במסגרת תערוכת הבוגרים של "המדרשה" - הפקולטה לאומנויות בבית ברל (28.7-12.8), ויש לה משהו לספר לכם על כאוס בלי כיוון
דולב כהן, בת 31, מציגה בימים אלו את תערוכת הגמר שלה במסגרת תערוכת הבוגרים של "המדרשה" – הפקולטה לאומנויות בבית ברל (שנפתחה אמשך, ותמשך עד ה-12.8). היא החלה לעבוד בתעשיית האופנה עם שחרורה, תחילה כמוכרת ומנהלת, ולאחר מכן כעוזרת מעצב של אפרת קליג, המתמחה בשמלות כלה. במקביל היא עבדה כסלקטורים במועדני הברקפסט, האומן 17 והכולי עלמא, כך שאם אתם זוכרים אותה – או שהייתם חברים, או שלא נכנסתם. לכאורה מדובר בשני עולמות שונים, בפועל הם די דומים. בימים אלו היא עובדת כמורה לאמנות בחינוך מיוחד, ודרך היצירה שלה מציגה צילומים, מונוטייפים ועיצובי אופנה בהם היא חוקרת את שני העולמות מהם באה כניגוד בין אפלה לאור, שמחה לגועל נפש.
1. קפה נואר
מסעדה שהיא מוסד עם אוכל מדויק, קלאסיקה במיטבה. בכל שעה ביום כיף וטעים שם. מקום שמזכיר לי שיש ערך בדברים שנשארים נאמנים לעצמם לאורך זמן.
אחד העם 43 תל אביב
2. עלמה ביצ'
החוף הכי טוב בעיר, מוזיקה, אווירה, ריקודים ואוכל קליל. מה צריך יותר? המקום הזה הוא בית, כאן אני מרגישה הכי חופשיה.
יחזקאל קויפמן 7, תל אביב
3. קלאביס
בר-מועדון מתחת לאדמה, מחתרתי, אפשר להיכנס רק עם קוד מהבעלים. מצומצם ואיכותי עם המוזיקה הכי טובה בעיר. יש משהו מרגש בלהיות חלק ממשהו סודי ואקסקלוסיבי.
הרצל 4 תל אביב
4. עג'מי
הרחובת הערביים, הערבסקות בשערי הבתים ונגיעות צבע כחול בכניסה לבתים. מקום ציורי וטעון בו-זמנית. בכל פעם שאני שם, אני מבינה מחדש כמה יופי יכול להיות מורכב ועמוק.
5. בית בנימיני לקרמיקה עכשווית
אני מגיעה לשם שאני צריכה השראה, דווקא ממדיום שאיני עוסקת בו. זה מוציא אותי מעצמי. דווקא בגלל העדינות והשימוש במדיום שונה. זה מקום קסום ושקט שמזכיר לי שלפעמים, כדי למצוא את עצמי אני צריכה לאבד את עצמי קצת.
העמל 17 תל אביב
מקום לא אהוב
דיזינגוף סנטר. מסובך, מטורלל, מבוך מתסכל ללא מוצא. המקום הזה מסמל לי את כל מה שאני מנסה להימנע ממנו – כאוס בלי כיוון ומורכבות מיותרת.
שאלון
אירוע תרבות מהזמן האחרון שסידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
"אנטיגונה" בבית לסין. קלאסיקה שהבמאי הצליח להפוך לרלוונטית לתקופתנו. זו הייתה חוויה כל כך חזקה עבורי, שנתנה לי אור ופרספקטיבה לתקופתנו, עד כדי כך שרצתי שבוע אחר כך לעשות קעקוע של אנטיגונה. הצגה שופעת אופטימיות וכוח.
איזו יצירה נתנה לך כוח , תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
סיכת הפרח האדום של קפה עוטף. סיכה קטנה שהפכה לאייקון, עם הכלנית שהיא בעצם דרום אדום. המשמעות שלה והאסתטיקה מדהימה ומעבירה זיכרון ואופטימיות בו זמנית.
לאיזה ארגון או מטרה את ממליץ לתרום או להתנדב בזמן זה?
מטה החטופים, מטרה וארגון עם ערך עליון בתקופה הזו! חשוב לתרום בכל דרך, גם בדבר הכי קטן. הכול כדי שכולם יחזרו.
מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/ה כרגע?
החיילים שלנו שנלחמים במקומות הכי קשים בעולם. רק שכולם יחזרו הביתה במהרה בבריאות גוף ונפש.
מה יהיה?
אני באמונה שאנחנו בהתפרקות כדי שבקרוב תיהיה התאחדות. כרגע הכול מרגיש בתוהו ובוהו, ובקרוב הכול יהיה שלם, שקט.