היא שחקנית, היא יוצרת, והצגת הבכורה שלה פרי עטה, "עוברת בירושה" (שמבוססת על שיחות שניהלה על זוגיות עם סבתה בת ה-99), עולה בשבוע הבא בצוותא. ניצלנו את הסיטואציה כדי לסחוט מדורון גוברמן המלצות על קפה שכונתי שוקק חיים, על מעוז תרבות מיתולוגי ועל מקום לתת בו לראש לנוח ולגוף לעבוד
>> דורון גוברמן (כדאי שתעקבו) היא יוצרת ושחקנית שחיה ופועלת בתל אביב. בשבוע הבא (ראשון, 3.5, 20:30) היא תעלה בצוותא את "עוברת בירושה", מונודרמה נשית בין-דורית שמבוססת על סיפורה האישי ויצירת בכורה פרי עטה, הצגה כנה ואינטימית החושפת את הקשר בין בחירות בני הזוג שלה לבין דפוסי זוגיות בין דוריים במשפחתה. דורון משתפת סיפורים ותובנות מתוך שיחותיה הארוכות עם סבתהּ בת ה-99, בין היתר על חיי הנשים במשפחה, על בחירות אמיצות, על ההבדל בין שותפות טובה לזוגיות סוערת, על גברים לא נוכחים ועל תשוקה.הכרטיסים שלכם כאן.
>> שכונה שעוד רגע משתנה ומרחב לחלום מחדש // העיר של אבישי כהנא
>> הקפה שיורש את כסית וחנות של טירוף ואומץ // העיר של ניבה רטנר
>> מקום להתחבר לעצמי ומקום להתחבר לפלאפל // העיר של דניאל סבג
1. mela בזל
הקפה השכונתי שלי. כמות הכסף שאני מוציאה שם על קנייה של הפוך גדול חלש היא כנראה מוגזמת. קפה משובח, בריסטות מקסימים שתמיד יודעים להוציא את הקפה מהר ולרוב מתחילים להכין לי כבר כשרואים אותי ממתינה בתור לקופה, שזה תמיד נעים. אני אוהבת לשבת שם בשמש, לשתות את הקפה או לקחת אותו לדרך. שוקק חיים גם בימי מלחמה ומשבר.
אשתורי הפרחי 20 תל אביב
2. פוסטר
הפך להיות בר הבית שלי בשנים האחרונות. אחרי שיצאתי שם פעם לדייט התאהבתי במקום (ולא בדייט) והחלטתי שהוא הופך להיות המקום הפרטי שלי, מקום שמקבל אותי בכל שעה עם חיוך וקוקטיילים מעולים (במקרה שלי נגרוני). לפעמים אני מגיעה עם חברים, ובתקופות מסויימות גם אהבתי לשבת שם על הבר לבד, אבל בפוסטר אתה אף פעם לא באמת לבד, תמיד תתקיים שיחה עם עם מישהו/י שיושבים לידך, או עם הברמן הקבוע וגם תצא עם חשבון לא יקר וצ'ייסר לדרך לפני שעולים על האופניים הביתה.
שלמה המלך 38 תל אביב
3. צוותא
מעוז התרבות המיתולוגי על אבן גבירול. אני מופיעה שם כבר למעלה מעשור בהצגות שונות, ביניהן במחזמר ראפ של תאטרון האינקובטור – "תיכון מגשימים". בחודשים האחרונים אני מופיעה שם עם מונודרמה חדשה, "עוברת בירושה", ההצגה הראשונה שכתבתי. אני חוקרת בה דפוסים שעוברים בירושה בתוך המשפחה, בדגש על בחירת בני זוג, דרך חשיפת הקשר המיוחד שיש לי עם סבתי בת ה-99. חמסה.אני אוהבת להסתובב בצוותא. העובדה שמתקיימות שם כמה הופעות במקביל תמיד מזכירה לי שהתרבות והאומנות חזקים מהכל. המפגש האנושי וההרגשה שאני מופיעה במקום המיוחד הזה שגדולים ממני הופיעו בו, ממלאים אותי וגורמים לי גאווה.
אבן גבירול 30 תל אביב
4. סטודיו צ'אנדרה
המקום בו אני מתרגלת יוגה, סטודיו ביתי ושכונתי על אמת. יש שם מורים מעולים והרגשה של מקום שאפשר להגיע ולתת לראש לנוח ולגוף לעבוד. זהו מקום נטול פוזה עם אנשים מקסימים. נוצרה לי שם קהילה קטנה של אנשים שמתרגלים איתי, כך שאם אני לא מגיעה זמן ממושך, כי שקעתי בלימודים למשל (לומדת לתואר שני בפסיכודרמה באוניברסיטת חיפה), הם דואגים להתעניין ולדרוש בשלומי ולהזכיר לי שהסטודיו מחכה לי.
אשתורי הפרחי 4 תל אביב
5. שדרות נורדאו
את רוב שנותיי כתל אביבית אני חיה בצפון הישן. אני אוהבת לשבת בשדרה כי זה ה"טבע" הכי קרוב וזמין שיש לי. בתור מישהי שגדלה במושב בעמק יזרעאל חשוב לי להתעורר בבוקר, לראות ירוק ולהרגיש כמה שיותר שקט. אני אוהבת לשים לב איך העצים בשדרה משתנים עם חילופי העונות כך שכל פעם הם נראים לי אחרת. כיף לי להתהלך בשדרה ולראות את קהילת שחקני השחמט שיושבים ומשחקים, או לצאת ממנה ברגל לפארק הירקון ולשבת שם למדיטציה (אם אני במוד) או לצאת לריצה. אבל מה שמנצח זו האפשרות לעלות על האופניים ותוך חמש דקות להגיע לים ולתפוס שקיעה. מבחינתי יש לי פה הכל.
מקום לא אהוב בעיר:
אין מקום כזה (:
השאלון:
איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
המופע "take off" של הרקדניתחני סירקיס.מופע יחיד שלה בו היא רוקדת ומופיעה כמלכת דראג עם דמות ייחודית שיצרה. היכולת הפיזית שלה מעוררת הערצה, זהו מופע שהדהים אותי במקוריות שלו, בחשיפה שלה כיוצרת וברמה הבינולאומית שהיא מביאה לפה. ממליצה מאוד.
איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
"שום דבר לא בסדר", יומן מצולם של נוגה פרידמן שאיבדה את בעלה עידו "קרידו" רוזנטל בשבעה באוקטובר. נוגה מתעדת את שנת האבל הראשונה והפרידה מהאיש המיוחד שלה. היא חושפת את האמנית שבתוכה ואת הזוגיות המרגשת שהייתה להם. הכנות שהיא מביאה בסרט, המשבר שהיא חווה, ומתוך זה היכולת ליצור ולגלות חלקים חדשים בתוכה, הם כוח חזק ואני ממשיכה לעקוב אחריה ולהרגיש איזה חיבור לא מוסבר לאישה הזו שמצאה בתוכה עוצמות אדירות.
לאיזה ארגון או מטרה את.ה ממליצ.ה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
חוות "חוזרים לחיות", שהקימו אסף נווה וחן שצברגר. זו חווה בקיבוץ שדות ים המהווה בית ללוחמים וללוחמות המתמודדים עם חוויות משירותם הצבאי. הלוחמים מעניקים טיפול לבעלי חיים שעברו התעללות והזנחה. אני חושבת שזו יוזמה מדהימה וחשובה. כמות הפצועים בגוף ובנפש גדלה בשנים האחרונות, וכל תרומה למקום הזה שמשקיע מחשבה ומאמץ לדאוג לאנשים שניסו לדאוג לנו בעת שירותם הצבאי – היא מבורכת.
מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
אחותי הגדולה – נועה גוברמן. נועה היא המנכל"ית של "גאגא", שפת התנועה שפיתח אוהד נהרין. אפילו בזמן המלחמה האחרונה הסטודיו בסוזן דלל נשאר פתוח והיה אי של שפיות שריכז לתוכו מגוון רחב של אנשים שפשוט באו להזיז את הגוף, לרקוד ולהצליח בשעה קלה לשנות את האנרגיה ומצב הרוח. אני מרימה לה ולכל צוות העובדים והמורים שהמשיכו לפעול כרגיל, כך שיכולתי להגיע בזמן המלחמה לרקוד ולקבל השראה ותקווה.
מה יהיה?
אני מאמינה בטוב, ובזה שתגיע רוח של צמיחה מחודשת. עיקר כוחה של העיר הזאת הוא שהיא תמיד ממשיכה קדימה. החיים בה חזקים וגוברים על הכל. ככה גם אני מאמינה לגבי הארץ שלנו.