הוא די.ג'יי, אוצר מוזיקלי ומפיק מסיבות, אתם מכירים אותו בתור Lt.Dan, ובשישי הבא (13.2) הוא חוזר עם נדב רביד וליין המסיבות המיוחד <120 אל המרץ 2. ניצלנו את המהומה כדי לסחוט המלצות על כיכר שעושה לו את זה, קפה שכבר לא מקורי לאהוב ובלט. כן, בלט. בונוס: הנחה שווה במיוחד לקוראי טיים אאוט!
>> דן יואל הוא די.ג'יי, אוצר מוזיקלי ומפיק מסיבות בארץ ובאירופה מעל 20 שנה תחת השםLt.Dan(כדאי שתעקבו), ירושלמי במקור, אבל תל אביבי כבר מעל 15 שנה במצטבר ומטורף על העיר. הוא גם מנהל השיווק והדיגיטל שלהבלט הישראלי.בשנים האחרונות מפיק אתליין המסיבות <120 עם נדב רביד, שמקדש את הבערה האיטית על הרחבה. לוטננט דן יתקלט עם נדב רביד במסיבה הבאה של <120 בתאריך ה-13.2.26 במועדון המרץ 2. הנחה שווה במיוחד לקוראי טיים אאוט עם הקוד takeyourtimeoutבעמוד האירוע.
>> חנות של פסנתרים ואהבה ובר שהוא בית // העיר של סי היימן
>> ילדה קטנה עם שניצל ענק וספוט לשקיעה // העיר של שירי ברוק-שגיא
>> מקום מפגש מנחם וגן להיבלע בו עם ספר // העיר של נועה סוזנה מורג

1. גינת דובנוב
כנראה המקום שאני מבלה בו בתדירות הגבוהה ביותר במסגרת טיולי הבוקר עם הכלבה השובבה שלי רו, שזה גם כנראה המקום האהוב עליה בעולם. אי ירוק ונעים בים האורבני והתרבותי (משכן אמנויות הבמה/ הקאמרי/ מוזיאון תל אביב), מתחמי דשא מפנקים, קפה ספסל הנעים, ואחת מגינות הכלבים הכיפיות בעיר.

2. כיכר בזל
התאהבתי בכיכר עם תחילת העבודה בבלט הישראלי, ומבקר בה כמעט כל יום. אפשר למצוא כאן כל טייפ קאסט תל אביבי קיים בין הקפה המעולה של MELA, החומוס הנדיר של רונן, האיטלקית המפתה של רוסטיקו או הסושי הצבעוני של ZE SHUSHI. למרות שהשיפוצים האגרסיביים של העיר לא פסחו עליה והיא קצת שבורה, כיכר בזל עושה לי את זה קולינרית ואנושית ביג טיים.

3. K BAR
כשאתה קם כל בוקר ב-6 (גם בסופ"ש, ראו פסקה ראשונה) ואתה לא יודע שנ"צ מהו, לייט נייט הופך לזיכרון רחוק. אבל כשהרחוק הופך למתוק, וזה איכשהו קורה,זה תמיד יהיה בקיי. לא משנה כמה פעמים אני אגיד לעצמי שבא לקטנה, זה תמיד מעבר: המוזיקה תמיד בול, העמדה מפנקת ועוטפת, הקהל נעים, והצוות מרים.בית של לילות מהבילים ועמוסים בפיל גוד קז'ואל שאי אפשר ללמוד בשום מקום. פשוט הבר הטוב בעיר.
הרצל 4 תל אביב
4. קפה לב
כן כן, זה לא כזה מקורי לאהוב אתהמקום המופלא הזה. העיר כבר מזמן יודעת מי עושים לה טוב, ולב הוא ללא ספק אחד מהם. הבניין לשימורבבית ליבלינגמארח את בית הקפה המעולה הזה, ששוכן לו לצד גינה נעימה, מטבח טעים מאוד ומרקם אנושי מהמגניבים בעיר. אני תמיד מוסיף קפיצה לצ'יל על הגג המושלם, מסתובב בין התערוכות, וממשיך לרקום את מזימת העל שלנו לעשות שם את מסיבת ה-120 שלנו בקיץ הקרוב.
אידלסון 29 תל אביב

5. הבלט הישראלי
הבית השני שלי בשנה האחרונה. כשהתחלתי לעבוד בבלט הישראלי, לא תיארתי לעצמי כמה השפעה תהיה לאמנות הזו על החיים שלי. לפתוח כל בוקר לצלילי נעימות פסנתר, ולעבוד לצד צוות יוצא מן הכלל של קולגות ורקדנים מוכשרים, ששומרים על הגחלת ונותנים הכל כדי לשמח לבבות על הבמה כל פעם מחדש, גרמו לי להתאהב. היופי והאסתטיקה של הריקוד הנשגב והמוקפד הזה, על בסיס יומי, זו מתנה שלא מפסיקה לתת.
הר נבו 4, תל אביב

מקום לא אהוב בעיר:
אכטונג! מדרכות צרות לפניך.עם כל הכבוד לתרומת הקורקינטים והאופניים החשמליות לקצב המהיר של העיר, זריקת הזין וחוסר הפחד של הרוכבים, בשילוב חוסר האכיפה והענישה של העירייה והמשטרה יוצרים מלא כאוס בכל פינה.אין שבוע שאני לא רואה בלייב תאונה. הפציעות האלו מיותרות וזה מרתיח את הדם.די לחנוק את המדרכות!
השאלון:
אירוע תרבות מהזמן האחרון שסידר את הראש או פתח לך את הלב?
מסיבות ה-120> שלי עם נדב. אני תמיד אשאף לצניעות, אבל אני מאוד גאה בדבר הזה שנדב (רביד) ואני יצרנו. האירועים שלנו ממש סידרו לי את הראש מחדש לגבי איך נתפסת בעיניי המסיבה האידיאלית. הלמידה והסיפוק כל כך גדולים, עד לרמה שזה ממש טיפולי בשבילי. נכון – לא המצאנו את הקונספט, אבל כן יצקנו אופי, ואנחנו מטפחים ליין מקומי שגדל כל אירוע, חולק רחבת ריקודים מיוחדת ומכילה, בלילות מוזיקליים אינטימיים עם שיאים מרגשים של נשיקות ונשיכות מוזיקליות, שאף פעם לא יעברו 120 פעימות לדקה. זה ממש טנטרי. כל זה לא יכול לקרות בלי החללים המארחים שלנו –המרץ2והננסי, שמאפשרים לנו לעוף לאן שאנחנו רוצים – זה לא מובן מאליו בתקופה מאתגרת לחיי הלילה, שנדרשת לפעמים להיכנע לאיזה קופי פייסטיות קצת משמימה.
יצירה שנתנה לך כוח, תקווה או השראה לאחרונה?
"פלוריבוס". כולם כבר השתפכו עליה בכל מקום אפשרי, וההייפ מוצדק. סדרה מופתית.הדרך שבה היא לוקחת את הזמן ומפרקת לגורמים את המורכבות שבקונפורמיזם, ההתקרנפות ותופעת העדר, משקפת בסינמטיות ייחודית את המחיר היקר, העקלקלות והקונפליקטים המורכבים של האינדיבדואליזם, ומרבדת את כל השיח על העתיד שמחכה לנו למימד חדש. הסדרה דורשת המון מהצופה, אבל הסבלנות משתלמת.לא מושלמת, אבל מחלחלת עמוק. אהה, והפסקול – ללקק את האצבעות.
לאיזה ארגון או מטרה אתה ממליץלתרום או להתנדב בזמן הזה?
כל עמותה ובית מחסה שמצילים בעלי חיים הם קדושים בעיניי ולכולם מגיעה התמיכה המלאה שלנו.עצוב לראות כל כך הרבה בעלי חיים ננטשים, וזה מנחם לדעת שיש התארגנויות שנותנות את הלב, הזמן והכסף בשביל להציל את כל מי שרק אפשר.
מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
החיים בעיר בשנים האחרונות הפכו למאתגרים מאוד עם כל עבודות הבניה, יוקר המחייה והמלחמה שרוקנה את העיר מהווייב הבינלאומי שלה והפכה אותה שוב לתל אביבית בעל כורחה. מרים לכל מי שנשאר ולא מוותר: בעלי המקומות, התורמים, המתנדבים, הבליינים, הסועדים, השפים והיוצרים, שרוקמים מחדש את מה שעושה את העיר הזו אחת מהערים המיוחדות בעולם.
מה יהיה?
באמת שאין שום דרך לדעת. עכשיו אחרי כשהחטוף האחרון חזר ו(אולי) הסתיימה הלחימה, אני רוצה לחשוב שיתחיל ריפוי אמיתי, ונחזור להיפתח חזרה לעולם שבחוץ, ונוכל לתת לאור לחזור לשטוף את העיר המופלאה הזו.
