אחד לבנג׳י לנפנט

Genius Of Time – "Houston We Have A Problem"// Clone

תמיד מצאתי הרבה מן המשותף בין המוזיקה של צמד המפיקים השוודי ״ג׳יניוס אוף טיים״ לפלא המכונה בנג׳י לנפנט. מהשיקיות האירופאית והמסיבתיות המובנית דרך היכולת לכבוש לבבות ועד האנרגיה שלא נגמרת שמחזיקה את רחבת הדלי בוערת עד שעות הבוקר בכל לייטר מחדש. וזה עוד לפני ששמעתם אותו שורק.

אחד לעפרי גופר

FP197 – "Comes With Fries" // Finale Sessions

מתוך הקטלוג נטול הטעויות של הלייבל המצוין ״פיינל סשן״ – קטע שחתום עליו מפיק ״אלמוני״ תחת השם FP197. זה אולי זמן טוב לגלות – למי שזה מעניין אותו – שמדובר בלא אחר מפרד פי הגדול. "Comes With Fries" הוא קטע דיפ האוס מושלם שמשלב מלודיה נהדרת, משחקי ווליום של ווקאלס מעוותים וגרוב רוצח. מאפיינים בולטים בסגנון התקלוט הפנמונלי של עפרי. הוא גם היה הראשון לרכוש בחבורה את הרליס הזה וכולם עשו זאת מיד אחריו.

אחד לניב הדס

Chris Mitchell – "Worker Ants" // Plan B

שותפי לפשע והאיש שלימד אותי לתקלט ולכתוב, חתום בלעדית על החדרת הסאונד ה״חדש״ של ההאוס והטכנו האמריקאים לרפרטואר של לייטר. את ההשלמה המוזיקלית בין ניב ובייני – ארה״ב ואירופה, טכנו והאוס – או כפי שהוא כהרגלו היטיב לתאר פעם כמפגש בין מנימליזם לנשימזם – אי אפשר לכמת לפסקה. ולכן רק אומר שהקטע הזה של כריס מיטצ׳ל, שמעולם לא עזב לו את התיק, טומן בחובו הרבה מהאלמנטים המזוהים בסאונד של ניב. מהשאפל המהודק של מכונות התופים ועד הארפג׳יו המתגלגל. אם היה יותר זמן ומקום הייתי מכניסה כאן גם את כל הקטעים של אמיר אלכסנדר, סטיבן טאנג, אינרספייס האפלייף ודיג׳י ספיידר שניב הכיר ללייטר ולי בהתאמה.

אחד לאור סוקר

Fleetwood Mac – "Dreams" // Warner

שותפו של בנג׳י בדלי ומי שהפך בשנה האחרונה לאחד הנכסים הכי גדולים של לייטר, הוא אמנם לא די.ג׳יי, אבל מחזיק באוזן רגישה לחווית הקלאב לא פחות מכל אחד אחר בחבורה. מעבר לזה, על העדר אוסף התקליטים בבית מפצים לב ונשמה בגודל של אוקיינוס, ואת התכונה הזו הוא ממלא בחדר הקטן של הדלי במיומנות שאין שניה לה בעיר. ההפתעה הכי גדולה באור – והאמינו לי, הוא מלא בהן כמו מארז משפחתי של ביצי קינדר – היא הזיקה המוזיקלית שלו דווקא לפנינים דוגמת "Dreams" של פליטווד מאק, קטע שחב את החזרה שלו לתודעה לשני אנשים חשובים: יוסט פון אלפלד, חצי הצמד סמולפיפל, שרקח לו אדיט דיסקואי רגיש ומשגע וגרד יאנסן שלא הפסיק לנגן אותו עד שהפך להמנון סוף הלילה בפנורמה בר. לראות את אור מתרגש בכל פעם שהקטע הזה סוגר מסיבה היא ה-סיבה להיות די.ג׳יי מלכתחילה.

ואחד בשבילי

Smallpeople – "And You And You" // Smallville

גם בחלומות הכי פרועים שלי לא יכולתי לתאר מציאות בה מי שחתומים על הלייבל האהוב עלי בעולם יהפכו עם הזמן לחברים שכל מפגש עימם – בתל אביב, ברלין או המבורג – הוא כמו קסם מפוצץ במוזיקה הכי טובה, הרגעים הכי שמחים והחיבור הכי שלם בין אנשים שנשבעו לאהוב את הלילה. המוזיקה של סמולפיפל היא הפסקול שליווה אותי נאמנה במשך שלוש השנים בהן היתה לי הזכות והעונג להיות חלק מהמסיבה הכי טובה בעיר, השישי האהוב עלי בחודש, עם השותפים הכי מוכשרים, והקהל הכי איכותי.

על פניו כל קטע של סמולפיפל היה יכול לסיים את הטקסט הזה, אבל ל"And You and You" מתוך אלבום הבכורה שלהם "Salty Days", אני קשורה במיוחד. אז הנה הוא, מוקדש לכל אחד מארבעת האנשים המופלאים שהוזכרו למעלה. תודה על הכל ובהצלחה בהמשך.