galshmu
הרביעייה מאדינברו שרדה. ריאיון עם כוכבי "טריינספוטינג 2"שני עשורים אחרי הסרט המקורי, כוכביו - שחזרו כולם לדמויות של הרביעייה מאדינבורו - מדברים על ההשפעה של "טריינספוטינג" על הקריירה שלהם ועל תחושותיהם לקראת צאתו של סרט ההמשך, "טריינספוטינג T2"
"תבחר חיים. תבחר עבודה. תבחר קריירה". כמו בּגבּי שמניף את סימן הווי באוויר, "טריינספוטינג" הגיע מלא רוח התרברבות ב־1996, עם שתי אצבעות מורמות. הצפייה בו הספיקה בפני עצמה לגרום לך להרגיש קול כפליים.
הסרט נעשה על ידי חבורה של אידיאליסטים בני 30 ומשהו, ואף אחד לא ציפה שיצליח ובטח לא שיהיה אחד מהסרטים הבריטיים הטובים ביותר אי פעם. הבמאי דני בויל ושותפיו הפכו את רומן הקאלט של אירווין וולש, ששזר את סיפוריהם של כמה מכורים לסמים מאדינבורו, לסרט על להיות צעיר, להישפך ולהזדיין, והוא עשה את זה עם יחס כן לסמים מהסוג שמערכת התעמולה המטיפנית לא הייתה מעזה לעולם לאמץ.
התזמון היה מדויק להפליא: "טריינספוטינג" נחת על המסכים בדיוק בזמן שהבריטפופ הגיע למיינסטרים והתרבות הבריטית זכתה להערכה חסרת תקדים. עם זאת הסרט חסר גיל, וכל דור חדש מגלה אותו.
כעת בא סוף סוף ההמשכון. בכתבה נשוחח עם השחקנים על ההתכנסות המחודשת, אבל נותיר את המילה האחרונה לאירווין וולש. שאלנו אותו איך שני הסרטים מסתדרים זה עם זה. "הם כמו 'הסנדק' אירופי", הוא אמר. "הם מסתכלים אחורה על 35 השנים האחרונות ועל הנוער הנשכח של בריטניה. הסרטים האלה הם הצהרה ענקית על מי שאנחנו".
בגבי (רוברט קרלייל)
בגבי הוא מפלצת, אבל כולם אוהבים אותו. מה הקטע?
"אני יודע! אין לו שום תכונות שיכפרו על זה, אבל הקהל מת עליו. ממש בכל מקום שאני מגיע אליו, אנשים מדברים על בגבי. הייתי בבולגריה כמה שנים אחרי שהסרט יצא. יצאתי שני צעדים מהמלון ושמעתי: 'אוווו, בגבי!'. בכל מדינה שאני מגיע אליה, אנשים אוהבים את הפסיכי הזה".
בפעם האחרונה שראינו את בגבי, עצרו אותו אחרי שרנטון ברח עם כל הכסף של הסמים. איפה הוא היה מאז?
"הוא היה בכלא 20 שנה, חושב על רנטון. אבל הדבר המוזר לגבי בגבי ורנטון זה שיש ביניהם איזה ברומאנס. הייתי אומר שחברות היא עניין מרכזי בסרט הזה. ארבעת החבר'ה האלה מכירים מאז בית הספר".
פיזית ונפשית, איך הכנת את עצמך לגלם שוב את בגבי?
"עליתי קצת במשקל. הוא היה במאסר, אכל את האוכל החדגוני הזה יום אחרי יום, ולא נראה לי שבגבי הוא הטיפוס שמתאים לו עניין מכוני הכושר. טוב לו עם הבייקון, הביצים והמאפים".
לא השארת את המולט של בגבי. למה?
"בכל תצלום שראיתי מחיי כלא, השיער קצר. השתעשעתי ברעיון של לעשות קרחת. בסוף נשארתי עם התספורת הזאת. והשפם עדיין שם – זה סימן ההיכר שלו".
אתה נראה בחור רגוע. משפיע עליך לגלם פסיכופט אלים כזה?
"זה נכון, וכן, יש לזה מחיר. אתה מוצא את עצמך חסר סבלנות כלפי אנשים, אתה נהיה קצת קולני יותר וקצת עצבני יותר. בגבי נמצא שם, בפינה של המחשבות. חזרתי לכאן כדי לעשות את הסרט (קרלייל חי בקנדה – ק"ק). המשפחה שלי הייתה בגלזגו אבל אני נשארתי באדינבורו – זה לא הטיפוס שאתה רוצה לקחת איתך הביתה כל לילה".
הרגשת את העצבים של "חזרה ללימודים" בלילה לפני היום הראשון של הצילומים?
"כן, בהחלט. לא הייתי עצבני כבר שנים, למען האמת, אבל העצבים חזרו הפעם".
הילדים שלך מבוגרים מספיק לצפות ב"טריינספוטינג"?
"לא, אבל הם יודעים עליו. הבן הצעיר שלי בן 10. הוא מדביק שפם מזויף ומסמן לי את הווי. אבל אנחנו שמנו את הגבול בקללות".
ספאד (יואן ברמנר)
ספאד עדיין חי! זה סוג של נס, לא?
"טוב, כן, אבל הרוקנ'רול מלא טיפוסים כאלה".
היית לחוץ לוודא שהסרט החדש יהיה טוב?
"כן! תגובות הנגד יהיו משמעותיות. רובנו לא יכולים סתם ללכת ברחוב בלי שמישהו מצטט את הסרט או צועק שם של דמות. אם הסרט הזה יאכזב, ב־20 השנים הקרובות אנשים ייגשו אליי ויגידו: 'אה, זה היה רעיון רע, לא? אפשר סלפי, בבקשה?'".
אנחנו רואים עוני וקיפוח בסרט. זה מעמיד מראה מול החיים בבריטניה היום?
"מישהו כמו קן לואץ' נמצא בחזית ועוסק בנושאים האלה ישירות. זה לא 'טריינספוטינג'. אבל בכל זאת, הדמויות האלה חיות בגטו וקשה להיחלץ מהגטו. הסרט שלנו לא נמנע מלהראות את זה".
איך ספאד היה מצביע במשאלי העם על היפרדות סקוטלנד מבריטניה ועל עזיבת האיחוד האירופי?
"אני חושב שאם ספאד היה מצליח להביא את עצמו לתא ההצבעה, הוא היה מצביע בעד עצמאות סקוטלנד. והוא טיפוס מאוד אירופי. אבל נראה לי שהסיכוי שהוא היה מגיע לעמדות ההצבעה קצת נמוך".
איך "טריינספוטינג" שינה את חייך?
"הוא אפשר לי לקחת ברצינות את הרעיון של להיות שחקן. עד אז חשבתי שזה מגוחך. לא התאמתי לתבנית של בחור חתיך עם שיניים טובות ושיער יפה".
איך העשייה של "טריינספוטינג 2" הייתה דומה לסרט המקורי?
"בהרבה מקרים לבשנו אותם בגדים, אותם מכנסיים מלפני 20 שנה. האמת שמעצבת התלבושות שלנו רייצ'ל פלמינג המציאה את הסקיני ג'ינס לגברים ב'טריינספוטינג'. הם לא היו קיימים קודם! היא לקחה ג'ינס של נשים ותפרה אותם מחדש, או ג'ינס של גברים וקרעה אותם ותפרה מחדש. כל הטרנד הזה היה בגללה!".
אתם צריכים לקחת קצת קרדיט גם לעצמכם. הייתם בחורי הסקיני ג'ינס המקוריים.
"זה נכון. אני בדיוק מחפש חוזה דוגמנות".
סיק בוי (ג'וני לי מילר)
האם הזמן עשה טוב לסיק בוי?
"לא ממש. רמת הבגרות שלו די נתקעה. הוא מנהל פאב וגם מנהל איזו רמאות. הוא תקוע, וזה מכביד עליו, אפילו שהוא לא היה מודה בזה".
אתה השחקן היחיד בחבורה שלא סקוטי. היית צריך לעבוד על המבטא?
"אני תמיד מאכזב אנשים בסקוטלנד בכך שאני לא סקוטי! אבל כן, עבדתי עם מומחה לפיתוח קול".
אנשים דיברו על סרט המשך ל"טריינספוטינג" במשך שנים. חשבת אי פעם שזה באמת יקרה?
"תמיד חשבתי שזו אפשרות והיה לי אמון בדני בויל. אני מאמין בדני בויל, באמת מאמין. אני יודע שהוא לא היה יוצא לדרך אם ההרגשה לא הייתה נכונה".
נראיתם יותר מדי בריאים ושזופים לעומת הדמויות שאתם אמורים לגלם? ישבתם כל בוקר באיפור בשביל להצהיב את השיניים?
"לא! הגעתי היישר מצילומים בתוך אולפן בניו יורק, ממש לא נראיתי בריא ושזוף. אני מנסה לטפל בעצמי, אבל אם שמים על כל אחד מאיתנו את התאורה המתאימה, אנחנו נראים דפוק לגמרי".
כשצילמתם את הסרט המקורי, חשבתם שאתם אולי יוצרים קלאסיקה?
"לא, הרגשנו שאנחנו עושים סרט די טוב. אבל בגיל שהיינו, לא ממש חשבנו על זה. היינו שם סתם בשביל ליהנות, לעשות מה שבא לנו".
אתה מרגיש ביטחון לגבי הסרט החדש?
"אני מרגיש ביטחון. לא, לא ביטחון, אבל אני מרגיש טוב לגבי הסרט. קשה לי להיות אובייקטיבי, כי אני ביקורתי כלפי עצמי, אבל אני חושב שאנשים ייהנו ממנו, ולא מהסיבות שהם מצפים".
מה למשל?
"הסרט הראשון עסק בתסכול ובכעס ובמרד. הוא היה על אנרגיית נעורים. אי אפשר לעשות סרט על חבורת גברים בשנות ה־40 שלהם ושזה יהיה הנושא שלו. עכשיו זה יותר על אהבה ואובדן, החלטות גרועות, מי הם החברים שלך ומה שנשאר לך בסוף".
רנטון (יואן מקגרגור)
איך אתה משווה בין לחזור להיות רנטון לכל עבודה אחרת?
"כבר עשיתי סרטי המשך, אבל אף פעם לא 20 שנה אחרי המקור. אתה תוהה אם תצליח למצוא את הדמות. אולי לא תצליח להיכנס לנעליים שלה שוב. אבל ברגע שהגענו לסט, עם החבר'ה, עם ג'וני ובובי ויואן ודני, הכל היה שם. זה היה כמו לפגוש חבר ותיק".
חשבת אי פעם שהמשכון ל"טריינספוטינג" באמת ייצא לפועל?
"לא עד שהגיע התסריט לפני שנתיים בערך. שנה או שנתיים לפני כן חשבתי שיש סיכוי שאולי זה יקרה. לסרט החדש יש תסריט מבריק. הוא עושה משהו מיוחד מאוד עם הנוסטלגיה שלנו לדמויות האלה ועם הנוסטלגיה שלנו כקהל. יש גם נוסטלגיה לסרט המקורי. זה פיקחי".
רנטון לא היה באדינבורו כל הזמן הזה, הוא חי באמסטרדם. האם סרט ההמשך הוא על השיבה שלו הביתה?
"כן, הוא חוזר הביתה לסקוטלנד. הוא לא חזר לשם מאז שעזב, עברו 20 שנה".
איך "טריינספוטינג" הראשון שינה את חייך?
"זה היה תפקיד של פעם בחיים. הוא חשוב לי במידה עצומה. אני פשוט אוהב אותו. הוא השאיר חותם בקולנוע הבריטי בצורה שתמיד אהיה גאה בה, והוא גם אמר משהו על אותה תקופה".
צפית בו לאחרונה?
"צפיתי בו כמה ימים לפני שהתחלנו חזרות לסרט החדש כדי להזכיר לעצמי – את הסגנון, ההרגשה, הדמות. לא ראיתי אותו שנים. הופתעתי כמה שהוא מחזיק. הוא לא התיישן. היה נחמד לראות שהוא טוב כמו שזכרתי שהוא".
היית לחוץ לגבי עשיית הסרט החדש?
"אנחנו רק רצינו לקלוע למטרה. הלחץ שלי היה לגבי אם אצליח למצוא את רנטון שוב. כולם הרי מכירים אותו".
איך היה לעבוד שוב עם דני בויל? לא עשיתם סרט יחד מאז "חיים לא רגילים" מ־1997.
"דני בויל הוא 'טריינספוטינג'. הוא הסיבה שהסרט הצליח כל כך. זה הכל הוא. הוא תמיד נותן תחושה שהוא יודע בדיוק מה הוא עושה, כאילו הוא בתוך הראש שלך. ממש התגעגעתי אליו, ושמחתי לחזור".
רנטון צלל לתוך השירותים המטונפים ההם בסרט הראשון. זה קורה שוב?
"יש כמה רפרנסים לסרט הראשון, אבל אני לא הולך לספר לכם ולהרוס אותם!".