חמש קטנות עם גורית מגן־טל מסטודיו Junktion
תפסנו את המעצבת גורית מגן־טל מסטודיו Junktion לשיחה קצרה, שבה היא סיפרה (בכנות) על הפלופ העיצובי והלקוחה האידאלית. לייק!
גורית מגן־טל, במקור מקיבוץ עין־שמר, מתגוררת בדרום תל-אביב. בשנת 2006 סיימה לימודי אדריכלות באוניברסיטת תל אביב, עבדתי תקופה קצרה במשרד אדריכלים ובשנת 2008 פתחה את סטודיו Junktion, בהתחלה בתוך מרתף באזור התחנה המרכזית הישנה, וכיום במחסן 2 בנמל יפו.
מה הקטע שלך?
"לאסוף חפצים ישנים – כאלה שסיימו את תפקידם ויעודם המקורי – ולתת להם חיים נוספים, חדשים, בתור משהו אחר. חשוב לי לשמור גם על החפץ המקורי כך שאפשר יהיה לזהות מה היו חומרי הגלם של העיצוב החדש”.
גאוות יחידה
"פמוטים מצופרי אופניים. את חלקי הצופרים קניתי בשוק פשפשים מקומי ליד תחנת אוטובוס בטביליסי. במשך דקות ארוכות המוכר ניסה להסביר לי (באמצעות סימני ידיים) שהם לא עובדים ושאני לא צריכה אותם. לקח לי כמה חודשים להבין מה הם הולכים להיות”.
הפלופ
"הכסא הראשון שעשיתי מחלקי אופניים. הוא היה לא נח, לא יפה ובאופן כללי כשלון עיצובי. אני אוהבת אותו למרות כל אלה, כי הוא עזר לי להבין מה אני רוצה לעשות. אני שומרת אותו באזור העבודה בסטודיו (אבל לא יושבת עליו)".
חבל שזה לא שלי
"אוטו צעצוע שראיתי בספר 'Home-Made contemporary russian folk artifacts'. העיצובים בספר הזה גרמו לי להחסיר פעימה”.
לקוח החלומות שלי
"ככל הנראה אני. יש לי נטייה להסכים איתי כמעט בכל בחירה עיצובית".