טעמנו את גלידת החרוסת של בן & ג'ריס ושרדנו כדי לספר
ברגע שפשטה השמועה על מהדורת הפסח של הגלידה האהובה רצנו לתפוס את הפיינט האחרון במקרר. אז איזה טעם יש לגלידה עם חרוסת?
בשנים האחרונות גלידות בן & ג'ריס הפכו למעין פריט אספנות. שיטת ההפצה הכמעט רנדומלית שלהם מובילים את מעריצי הגלידות לחפש טעמים נדירים כאילו היו קלפי איסוף. היתה תקופה קשה בימים שהצ'אבי-האבי נעלם, פה ושם עדיין יש דיווחים על צ'רי גרסייה שצץ ולפני כמה חודשים הגיעו מספר גלידות מסדרת ה-Core הנדירה ושלחו את כולם למשחק של "חפש את המטמון" על רחוב בן יהודה.
זה מסביר את ההתלהבות הקלה שעלתה בקרב חובבי הגלידה למשמע טעם חדש, זמני ואקסקלוסיבי לישראל – בן & ג'ריס חרוסת. למעשה, כבר לפני שנתיים היו דיווחים על גלידת חרוסת ואגוזים מידי החברה, אך המהדורה המוגבלת לא מצאה את דרכה לידי האוהדים ונאלצנו להישאר עם הממרח החום והמתקתק הרגיל של ליל הסדר כמו איכרים פשוטים.
גם הפעם מדובר במהדורה מוגבלת לתקופת פסח, שמופצת בחנויות נבחרות (איך נבחרות? רק אלוהים, בן וג'רי יודעים) ובחנות המפעל, רק שהפעם הספקנו לשים את ידינו על הפיינט האחרון בתל אביב, לפחות עד הנגלה הבאה. מה נגיד, לא משהו להביא למארחים של הסדר. הגלידה אמנם כשרה לפסח, אבל בסיבוב הזה יצאה ללא האגוזים, מה שמשאיר אותנו עם גלידת שמנת וניל פשוטה עם נגיעות של ממרח תמרים תעשייתי וטעם לוואי של קינמון ישן.
לא שזה ימנע מאיתנו לסיים את הכל, אבל למרבה הצער לא מדובר בשום דבר מרעיש. כמות ה"חרוסת" הדלה והטעם הלא דומיננטי שלו, שנבלע ע"י טעם וניל, הופכים את זה לסתם גלידה טעימה אך חסרת ייחוד. אנחנו נמשיך לחפש את גלידות ה-Core.
בן & ג'ריס חרוסת. 24-32 ש"ח. להשיג בחנויות הנבחרות ובחנות המפעל.