היום (חמישי) יצוין יום כדור הארץ,שמטרתו העלאת מודעות לעובדה שכל אחת ואחד מאיתנו יכולים להשפיע לטובה על שמירת כדור הארץ, באמצעות התנהלות והתנהגות ידידותית לסביבה.יומיים לאחר מכן, בשבת הקרובה, יצוין יום מהפכת האופנהשמטרתו להעלות מודעות לשינוי הנדרש בהתנהלות תעשיית הביגוד והאופנה.

המועד הזה נקבע על ידי תנועתFashion Revolution,שהוקמה לאחר אסון "ראנה פלאזה" בשנת 2013. ביום ה-24.4.2013 קרס הבניין המסחרי בן 8 הקומות "ראנה פלאזה" בבנגלדש. בבניין הועסקו באותה עת אלפי א.נשיםבתעשיית הביגוד והאופנהשייצרה ומייצרת לעולם המערבי את מיטב המותגים. על אף שהיה מי שהתריע מבעוד מועד על סדקים ורעידות בבניין, העבודה לא הופסקה ובאסון נהרגו למעלה מ-1,100 אישה ואיש ונפצעו כ-2,500 עובדות ועובדים.

מכאן מגיעים הבגדים הזולים שלכם. האסון ב"רנה פלאזה" בבנגלדש (צילום: זקיר חוסיין צ'אודורי\נור פוטו\גטי אימג'ס)

למרות שסמיכות המועדים נוצרה לגמרי במקרה, הרי ששני הנושאים קשורים מאד זה בזה.זכויות האדם וזכויות הטבע קשורות זו בזו. יכולת האנושות לחיות חיים בריאים בסביבה בריאה תלויה בבריאותו של כדור הארץ. כשם שקיים ניצול של משאבי סביבה ההולכים ומתמעטים לטובת מוצרי צריכה מיותרים מחומרים שכמעט ואינם מתכלים, כך גם קיים ניצול בוטה של אוכלוסיות חלשות הכבולות במעגל נסיבות שאינו מאפשר מחיה בכבוד, אי שם בעולם השלישי הרחוק מהעין.

הטרגדיה המזעזעת של "ראנה פלאזה", שהפכה לסמל להיעדר השקיפות, בצע כסף ורמיסת זכויות אדם מצד מותגי האופנה, העלתה על סדר היום את ההשלכות והנזקים הכבדים שגורמת תעשיית האופנה, בעיקר תעשיית האופנה המהירה, הן לסביבה, הן לחברה ולאוכלוסיות פגיעות בפרט והן לנו, צרכני וצרכניות האופנה בעולם המערבי השבע.

תעשיית האופנה היא גם תעשייה מזהמת וגם תעשייה מנצלת.תעשיית האופנה ידועה כבזבזנית משאבי מים (כ-20 אחוז מצריכת המים בעולם!), עתירת שימוש בכימיקלים מסוכנים (כגון קוטלי חרקים, צבעים ומשמרים) וכמזהמת אויר, אדמה ומקורות מים. מצד שני, מיוצרת בעולם כמות בגדים בלתי נתפסת שמרביתה כלל לא תילבש לעולם ותסיים את חייה בהטמנה או שריפה. מרבית הבגדים כיום מיוצרים מתערובות סיבים שמקורם בדלקי מאובנים ואינם ניתנים למיחזור או שימוש חוזר. איכות הבגדים, בעיקר באופנה הזולה, כל כך נמוכה שממוצע מספר הפעמים בהם נלבש כל בגד שנקנה הוא 3-5 פעמים בלבד.

גם תעשיה מזהמת וגם תעשיה מנצלת. הפגנה נגד תעשיית האופנה המהירה בלונדון, ספטמבר 2020 (צילום: פיטר דנץ'\גטי אימג'ס)

תעשיית האופנה מורכבת משרשראות אספקה רבות שאת מרביתן צרכני האופנה אינם מכירים וכוללות אוכלוסיות עניות וחלשות העוסקות בגידול כותנה, צביעה ואשפרת בדים, גזירה ותפירה, אריזה, שילוח ועוד. החברות הגדולות שמאחורי מותגי האופנה לא מספרות לנו ונדמה שאנחנו לא ממש מתעקשות לדעת, מי באמת מייצר את הבגדים שלנו. האמת המרה היא, שמרבית הבגדים בעולם מיוצרים על ידי נשים וילדים, בתנאי עבודה מחפירים ובשכר זעום שאינו מספיק למחיה בכבוד. עובדי התעשייה אף מסכנים את בריאותם בעקבות עבודה בשעות ארוכות ורצופות, בחללים עלובים ובלתי ראויים ותוך חשיפה לכימיקלים הרבים המשמשים תעשייה זו.

כשם שחשוב לנו למצא דרכים למנוע את הנזקים הנגרמים לסביבה על ידי תעשיית האופנה, כך עלינו לפעול לקידום שקיפות בשרשראות הייצור והאספקה של תעשיית האופנה ושיפור תנאי עבודתם של אלו המועסקים בה.הגיע הזמן לחשוב מחדש על היחסים שלנו עם הבגדים שלנו.הגיע הזמן למהפכת האופנה.

אירית דרמון היא אקטיביסטית בתחום אופנה בת קיימא וחברה בצוות הניהול של"מתלבשות על נובמבר"

• משבר האקלים
• קיימות
• אקטיביזם ירוק
• אופנה
• אקולוגיה וסביבה