בידור בשר ודם: סרטי לייב אקשן מומלצים לכל המשפחה בדיסני+

איזה לילה מחכה לי. "לילה מוטרף במוזיאון". צילום: יח"צ דיסני+
איזה לילה מחכה לי. "לילה מוטרף במוזיאון". צילום: יח"צ דיסני+

הורים יקרים, תחזיקו מעמד - אנחנו תיכף מגיעים לסוף אוגוסט. אבל עד אז, אם נמאס לכם כבר מהצבעים הזוהרים של סדרות האנימציה, בשירות הסטרימינג של דיסני יש כמה סרטים מצוינים לכל המשפחה שאשכרה מכילים בני אנוש. כלומר, הטכנולוגיה קיימת

20 באוגוסט 2026

חברת דיסני אמנם מוכרת בזכות המונופול הראשוני שלהם על סרטי אנימציה מהפנטים, אבל זמן רב עבר מאז שמיקי מאוס שט בנהר, ולא מעט סרטי לייב אקשן נולדו לאורך השנים – בין אם בהפקת דיסני, או בעיבוד לייב אקשן לסרטים מאויירים של החברה. בדיסני+ תמצאו מאגר נאה של סרטים שמתאימים לכל המשפחה ללא חשש לשימוש בצבע, ואלו כמה מהסרטים הכי טובים להעביר את הימים האחרונים של הקיץ עם הילדים.
>> אל תבזבזו את הזמן שלכם: 12 סרטים איכותיים שאפשר למצוא בנטפליקס

לילו וסטיץ (2025)

אחת מהגרסאות היותר שוות של תרגיל האנטי-אנימציה הזה של דיסני – יצירה שעושה חסד לסרט המתוק מ-2002 על ילדה קטנה שמאמצת כלב שהוא הכל חוץ מכלב. התוצאה מצחיקה, מרגשת ומתאימה כמובן גם לעוללים שמעולם לא שמעו על המקור, ויזכו לאותה תחושת פליאה מהניסוי הגנטי החייזרי המתוק הזה, והילדה שאוהבת אותו. ואם אתם מחשיבים CGI כאנימציה, כנראה שאתם לא באמת אוהבים דיסני. סתם נו, אתם פשוט מפספסים.

מרי פופינס (1964)

הפרויקט שוולט דיסני עצמו היה נחוש להוציא לפועל, וגם במרחק 60 שנה מרגיש רענן להפליא. את הכוכבת שלו ג'ולי אנדרוז הוא קטף מבמות ברודווי, והופעתה זיכתה אותה באוסקר על תפקידה הקולנועי הראשון. לסרט על האומנת המסתורית והקסומה יש עד היום המוני מעריצים, על אף שהוא התרחק מאוד מחומר המקור. ואגב זה, גם הסרט על אחורי הקלעים של ההפקה, "להציל את מר בנקס", זמין בדיסני+ ומומלץ בחום.

שכחו אותי בבית (1990)

עבור הורים שלא מפריע להם קצת אלימות בסגנון שנות התשעים, קלאסיקת חג המולד הקסומה הזו עדיין מחזיקה את אותו קסם שהיה לה לפני 36 שנים. מקולי קלקין נשאר לבדו בבית המשפחה המפואר, ונאלץ להתמודד נגד שני שודדים לא חכמים במיוחד, בבית מלא המצאות ורוח יצירתית – ויש אפילו לב מקסים שמתחבא בתוך כל האלימות הקריקטורית הזו. רק אל תאשימו אותנו אם הילדים שלכם יבנו לאחר מכן מלכודות מסוכנות בבית. ככה היה נהוג בניינטיז.

שלגיה (2025)

האגדה על הנסיכה והתפוח בגרסת לייב אקשן, שעשתה אמנם יותר רעש לפני שעלתה לאקרנים מאשר בזמן ההקרנה, אבל בפועל היתה יותר טובה משחששתם. גל גדות לא עושה פאדיחות בתפקיד המלכה הרעה, ועל רייצ'ל זגלר עדיף שלא נרחיב. ומאחורי השערוריות, הקסם של הגרסה המקורית נשאר, ודי מהר תשכחו מכל הרעש ותיסחפו יחד עם הילדים לתוך אגדה של ממש, אוריג'ינל, האחים גרים ודיסני. אין יותר טהור מזה.

ספר הג'ונגל (2016)

ואולי הגרסה הכי מוצלחת לז'אנר ה"לקחו קלאסיקה מאוירת והפכנו אותה לאמתית" היתה הדוגמה המוקדמת הזו, שלוקחת את הקסם של מוגלי ומגשימה אותו באופן אפילו יותר נאמן מתום אבני. חיות ריאליסטיות לצד קסם מוחשי ושחקנים לא רעים הפכו את העיבוד הזה למוצדק יותר מרובם, והפכו את הסרט לסוחף לא פחות מהגרסה המצוירת שלו. אבל בסדר, אנחנו מתחרטים על מה שאמרנו – תום אבני הוא עדיין המוגלי שלנו.

 

מכושפת (2007)

בשלב שבו דיסני הופכים למטא, יוצרים יצירות כיפיות במיוחד. "מכושפת" לקח את סיפור נסיכת הדיסני הקלאסית, והשליך אותה למנהטן המודרנית, שם הפרינס צ'ארמינג הוא בכלל עורך דין לגירושין, ובאושר ואושר יש רק בדירות שמעל הסנטרל פארק. עם שפע קריצות ומחוות לקלאסיקות דיסני, ושילוב בין רוח קסומה לפארודיה עצמית, האווירה המתוקה-אך-ריאליסטית של הסרט הזה אמנם תשבור לילדיכם את חלומות הנסיכה שלהם, אבל גם תציב סטנדרט יותר ריאליסטי לחיים האמיתיים. או לכל הפחות, יולידו חלומות על מנהטן.

גברת דאותפייר (1993)

אם יש שחקן שמצליח לבדר הורים וילדים ביחד יותר מרובין וויליאמס, אנא הביאו לנו אותו. הקלאסיקה המתוקה הזו מציגה את וויליאמס בשיאו בתור גברת דאותפייר, אומנת זקנה ומתוקה שהיא בעצם אב גרוש בתחפושת שרק מתגעגע לילדיו. אז נכון, יש לו כמה מסרים בעייתיים על גבולות שבין הורים גרושים, אבל האהבה שבלב העניין מנצחת הכל -וגם הצחוק המתגלגל שתשמעו בכל פעם שרובין מלהטט על המסך.

לילה מוטרף במוזיאון (2006)

ואם כבר רובין וויליאמס, יש דור שלם של ילדים שמכיר אותו בתור טדי רוזוולט מסרט ההרפתקאות המהנה הזה של בן סטילר, שהפך ללהיט עצום בפני עצמו. הסרט הראשון תופס את כל הקסם עם לארי, שמתחיל לעבוד בתור שומר לילה במוזיאון האמריקאי לתולדות הטבע, ומגלה שלאחר הסגירה כל המוצגים מתעוררים לחיים. וכאילו שזה לא מספיק גרוע, עכשיו הוא צריך להיעזר בהם כדי להחזיר פריט ארכיון חשוב. דרך נהדרת ומתוקה להכיר לילדים היסטוריה, גם אם הם יחשבו שטדי רזוולט היה נהדר בצחוקים.