אחרי "ספיידרמן: יום חדש" ורגע לפני "דומסדיי", נדמה שמארוול ממשיכה למכור לנו שינוי כיוון שהוא בעיקר למראית עין. האם הצלחה של וולברין החדש בעולם הגיימינג תשכנע את דיסני שהגיע הזמן להיפרד מיו ג'קמן ומדף המסרים הישן לטובת אתחול אמיתי ומלא של ה-MCU?
היקום הקולנועי של מארוול קיים כבר 18 שנה, וחייבים להודות שלא הרבה השתנה. כן, הוא הרבה יותר ווק, יש בו יותר גיבורות וכמה דמויות נכנסו לתפקידים חדשים, אבל כשמסתכלים על התמונה הגדולה, השינוי מוגבל. בעיקר אין ת'אנוס עכשיו. אולי יהיה ב"דומסדיי", אבל נראה. אני חוזר לזה כי אנחנו בנקודת זמן קריטית עבור מארוול: רגע אחרי "ספיידרמן: יום חדש", ושנייה לפני שני פרויקטים גדולים שיכולים לסמן לאן ה-MCU הולך. בינתיים, הרושם הוא שבמארוול לא ממהרים לשנות כיוון. כלומר, הם מנסים להראות שכן, אבל זה עדיין מרגיש כמו שינוי למראית עין.
>> לכוד ברשת: הקסם של "ספיידרמן" מתפוגג, וטום הולנד הוא חלק מהבעיה
שינוי הכיוון, כביכול, מופיע בשתי צורות. הראשונה היא בתוכן. "וונדר מן" היא דוגמה מצוינת: סדרה טובה שעדיין לא חיברה את עצמה לגמרי לעלילת העל של היקום, עם שחקנים מצוינים, שלא מרגישה כמו שיבוט וגם לא כמו טריילר לפרויקט הבא. יש גם את "דרדוויל: נולד מחדש", שמחזירה למסך את הסגנון של סדרת נטפליקס הוותיקה. הצורה השנייה היא האפשרות לאתחול של היקום הקולנועי. "הנוקמים: דומסדיי" אמור, לפחות מבחינתי, להיות הצעד הראשון לשם, אבל יש לי הרגשה שמשהו ישתבש בדרך.
"דומסדיי" יוצא בדצמבר וכבר עמוק בשלב השיווק, אבל נדמה שהרבה דברים עומדים להישאר אותו דבר, רק באדרת מעט שונה. מי בפנים? האקס-מן, סטיב רוג'רס, ארבעת המופלאים, הפנתר השחור, שאנג-צ'י ועוד המון פרצופים מהיקום הקולנועי. הנבל הוא דוקטור דום, בגילומו של רוברט דאוני ג'וניור. הסרט הוכרז במקור כ"הנוקמים: שושלת קאנג", אבל אחרי הרשעתו של ג'ונתן מג'ורס והפרידה של מארוול ממנו, הפרויקט שינה כיוון. זה בלגן שנכנסנו אליו בעבר ולא נחזור עליו הפעם. מה שאני חושש שיקרה הוא שבמקום לפתוח פתח לליהוקים חדשים ולאתחול מלא של היקום הקולנועי, מארוול פשוט תחבר את הכל ליקום אחד באמצעות לוקי וכל סיפור צירי הזמן שלו. אם היקום הזה יימרח עוד קצת, יהיה אפשר לסגור אותו בצנצנת ולקרוא לו ממרח בטעם של פעם.
העניין הוא שבין "ספיידרמן" ל"דומסדיי" יש עוד מבחן: וולברין. ולא, אני לא מדבר על יו ג'קמן. בעוד כחודש וחצי יוצא Marvel's Wolverine, כ-17 שנה אחרי משחק הסולו הקודם של הדמות, שבו יו ג'קמן דיבב את לוגאן. וזה עניין גדול. עולם המשחקים של מארוול היה בשנים האחרונות מגרש ניסויים מעניין עבור ענקית הקומיקס, גם אם לא באופן מודע. ממש עכשיו טום הולנד הודה שמהלכי הסיום ממשחקי ספיידרמן של אינסומניאק השפיעו על סצנות האקשן ב"יום חדש". זה לא אומר שיש תוכנית מסודרת שבה המשחקים מכתיבים לקולנוע מה לעשות, אבל זה כן מראה שרעיונות עוברים בין המסכים.
באותו הקשר, כבר תקופה מסתובבות ברשת שמועות שלפיהן מארוול מפתחת פרויקט קולנועי סביב Midnight Sons, קבוצת הגיבורים שמזוהה עם הצד המיסטי והאפל של מארוול. נכון לעכשיו אלה עדיין רק שמועות, ומארוול לא הכריזה על סרט או סדרה כאלה. עם זאת, ההכרזה על ריאן גוסלינג כגוסט ריידר נתנה להן עוד קצת דלק. גוסט ריידר מזוהה עם הצד המיסטי והעל-טבעי של מארוול, אותו אזור שבו פעל גם המשחק Marvel's Midnight Suns.
לפי ההיסטוריה הזאת, אפשר לראות במשחק מבחן לא רשמי לפרשנות חדשה לוולברין, אחת הדמויות האהובות של מארוול, ולשאלה אם הקהל מסוגל להיפרד מהפרצוף המוכר של יו ג'קמן. אם המשחק יצליח, אולי תהיה למארוול תשובה. ייתכן שגם לא, אבל אז האלטרנטיבה היא להמשיך למרוח את ה-MCU עד שדיסני תראה לקווין פייגי את הדלת החוצה. הפעם ליאם מקינטייר מגלם את וולברין, ואני חייב להודות שזה נראה ממש ממש טוב. הסיכוי שהמשחק ישפיע על "דומסדיי" כמעט אפסי, אבל הוא עשוי להשפיע על הליהוק ועל הגישה שינקטו כלפי וולברין והמוטנטים בכלל בגרסה הבאה של ה-MCU.
כך או כך, אנשים ילכו לראות את "דומסדיי", גם אם חלקם יעדיפו להישאר בבית עם GTA VI. למספרים שלו תהיה השפעה על היקום הקולנועי של מארוול, לטוב ולרע. גם למשחק של וולברין יכולה להיות השפעה, כי בסופו של דבר זה עניין של מספרים ותעשיית הגיימינג היא תעשיית ענק. ברור שהאולפנים בהוליווד יציצו לראות מה השכנים עושים כדי להבין מה עובד. השאלה היחידה שנותרה פתוחה היא מה ילמדו מזה במארוול – והאם סוף סוף הם יתנו אתחול אמיתי ומלא ל-MCU, שמיצה את עצמו כבר לפני חמש שנים. אני מאמין שהם יפיקו לקחים, אבל לא את הנכונים.