בסוף השבוע הקרוב (26.6) סדרת המופת "הדוב" תנחת בדיסני+ ותגיע לסיומה עם עונה חמישית שכנראה תעשה לנו רעשים בבטן ורעידות בלב. לקראת סיום הסדרה חזרנו למנות שהכי היינו רוצים לאכול מהמטבח של כרמי (ותכלס, בעיקר מסידני) ובנינו תיאבון לקראת העונה האחרונה
עם השעון המתקתק שעל הקיר סופר אחורה, בעוד מעט מדי ימים העונה החמישית והאחרונה של סדרת המופת "הדוב" תנחת במלואה בדיסני+ (26.6), ותביא לסיומו את הסיפור של המסעדה הכי מרגשת בשיקגו. לאורך ארבעת העונות בהן ראינו את הצמיחה של כרמי מספוט הכריכים הקטן של אחיו למסעדת ברמת מישלן עברו במטבח אינספור מנות מעוררות תיאבון, כמעט כמו שחלפו צעקות. ולא פעם מצאנו את עצמנו פשוט רוצים לטרוף את המסך, ואז מסתפקים במשלוח מוולט. לכבוד העונה האחרונה חזרנו אחורה, ומצאנו את המנות הכי מעוררות תיאבון שהופיעו ב"הדוב". עכשיו רק צריך למצוא איך להגיע לשיקגו לאכול אותן. כלומר, בהנחה ש"הדוב" היא מסעדה אמתית. היא לא.
הכריך של "הביף" (עונה 1)
בואו נתחיל מהבסיס – עוד לפני שכרמי הגיע למסעדה, והרבה לפני שקראו לה "הדוב", ספוט הסנדוויצ'ים "הביף" יצר כריך קלאסי לאזור שיקגו – "כריך בקר איטלקי בסגנון שיקגו". באופן אולי קצת תמוהה, הכריך עצמו לא ממש הופיע בסדרה (רק ההכנות לקראתו, והן בהחלט ארוכות), אבל הוא בנוי בעיקרו על פרוסות צלי בקר שנפרסו דק-דק, תערובת ג'רדיניירה (ירקות כבושים חריפים), ציר בשרי עמוק ולחמניה יציבה ופריכה. רק תראו את המקום עליו מבוסס הכריך ב"הדוב", ותבינו שעם כל הכבוד למישלן, לא פלא שמה שהחזיק כלכלית את ההרפתקה של כרמי היתה הכריכייה.
אסאדו מבושל בקולה עם ריזוטו (עונה 1)
אחת המנות הראשונות בסדרה שהעיפו את הראש של כולנו, וגם את של כרמי. המנה שסידני עומלת עליה כדי להכניס למסעדה, ובחוסר תשומת לב (או אכפתיות, תלוי מי שואל) מגישה למבקר מסעדות למרות שלפי כרמי היא עוד לא מוכנה – מספיק מעוררת תיאבון מבחינתנו. וגם מבקר המסעדות אהב. מנה שהיא כולה חיבוק חם – אסאדו שבושל ברוטב מצומצם של ציר עגל, יין לבן וקוקה קולה (כן, וזה הקיק), מוגש עם ריזוטו דביק שבושל באותו ציר. סורי כרמי, אתה סתם קנאי.

קינוח הסניקרס-נענע (עונה 2)
אוקי, אולי זו לא המנה שהכי נראית מעוררת תיאבון – בכל זאת, בישול עילי לא תמיד נועד להיראות המממ… אכיל – אבל זו מנה שבאה ללמד אותנו, ואת מרקוס, משהו מעניין מאוד. כשמרקוס מגיע להשתלמות במסעדת נומה בקופנהגן, הוא לומד שיעור חשוב על טעם ועיצוב. לוקה (וויל פולטר) עובד לאורך היום על הרכבת קינוח סבוך ורווי שלבים שבנוי ממספר דיסקיות כסוג של מגדל – רק שאחרי שמרקוס טועם, הוא מעיר שיש לזה טעם של סניקרס עם מנטה. וזה בעצם סוד הקסם – גם המטבח הכי מורכב ומישלני יכול בסוף לקלוע לטעם פשוט ומוצלח.

האומלט (עונה 2)
ואם כבר פשוט, אחד מרגעי האוכל היפים ביותר שנראו על המסך, כל מסך. סידני קולטת ששוגר ההריונית כל כך לחוצה עד שהיא שכחה לאכול, ומכינה לה מנה פשוטה אך מהוקצעת שכל כולה אהבה: אהבה לאכול, אהבה אחד לשני, אהבה לדברים הפשוטים והטעימים שבחיים. את האומלט המושלם, והממולא בגבינת בורסן צרפתית (תקנו לעצמכם בסופר הרוסי הקרוב לביתכם, זה מושלם), סידני מורחת בעוד קצת חמאה ומקשטת בהברקה המרקמית שהיא תפוצ'יפס, ומוכיחה שלא צריך שום מטבח עילי כדי לרגש מאוכל. או כמו ששוגר אומרת: "אני יכולה לבכות עכשיו". מושלם.
דיפ דיש פיצה של פיקוואד (עונה 2)
אוקי בסדר, אז טכנית זו לא מנה שיצאה מהמטבח של "דה בר", כי היא הוגשה במסעדת Ever, מסעדת שני כוכבי מישלן בשיקגו בה ריצ'י מתלמד (מסעדה אמתית שהיוותה השראה רבה לסדרה "הדוב", לרבות השף עצמו). וטכנית, גם במטבח של Ever היא לא הוכנה, כי זו בכלל היתה מנה שלימדה את ריצ'י על שירות – צוות המסעדה שמע משפחת תיירים מדברים על כך שהם מצטערים שלא הצליחו לטעום את המנה השיקגואית לפני שעזבו, וריצ'י נשלח להביא פיצה מהמוסד המקומי, שנארזת מחדש לגודל ביס נוח ומוגשת לאורחים הנרגשים. ופייר – אם מעולם לא טעמתם דיפ דיש פיצה אותנטית משיקגו, זה חלום שראוי לשני כוכבי מישלן.
המייקל (עונה 2)
כחלק מהיצע הקינוחים שהרכיב מרכוס לקראת סוף העונה השנייה, הקנלוני המלוח הזה – שנוצר בהשראת הבלגן שהוא משפחת ברזאטו – מערבב בין מעטפת פרמז'ן קלוי שמגולגלת לצורת גליל, קרם מרטדלה בשרי, פיסטוק גרוס לציפוי, טפנד זיתים כקרקע ועם טופינג של ביצי דגים – סתם לצורך הפאסון. "זה מייצג קצת מכל אחד מאיתנו. כל מה שאנחנו בערך יודעים אחד על השני", מסביר מרקוס, וקורא למנה "המייקל" – השלמה לחלום שהיה לכרמי, לקחת את המאפה האיטלקי הוותיק, ולשנות את ההיסטוריה בהפיכתו למלוח. קסם.

הסקאלופ של סידני (עונה 4)
את העונה הרביעית סידני פותחת עם חזון שכולו במטרה לייעל יותר את מסעדת היוקרה הנאה שהקימו, ולטובת זה היא לוקחת את מנת הסקאלופ (קוקי סאן ז'אק) של המקום, ועובדת קשה מאוד כדי לצמצם אותה ל-3 רכיבים מרכזיים בלבד: חמאת ג'ינג'ר-תפוז מוקצפת, שעועית ירוקה, שמן בזיליקום והסקאלופ עצמו. עבודת אמנות קטנה, פחות זה יותר ומנה שממש נשמח לטרוף בכל מסעדה שמכבדת את עצמה. "יותר ממושלם", כמו שכרמי אומר.

