נוסע בעקבות הלב
היכן הצטלם השחקן תומר שרון בעירום במינוס 10 מעלות, למה הוא כל כך אוהב לנסוע ולאן חזר אחרי שש שנים כדי לחפש אהובה אבודה
איך אתה בוחר את יעדי הנסיעות שלך?
"לפי המצב הכלכלי, לפי מה שבא לי או פשוט לאן שהבימה נוסעת. תכל'ס אני נוסע לאן שמתחשק לי גם כשאין לי הרבה כסף ופשוט מבזבז פחות במהלך הטיול. עם הבימה הגעתי להרבה מקומות בעולם, בהם פולין, רומניה, לונדון ואיטליה. לפעמים אני פשוט נשאר במקומות האלה עוד כמה ימים כדי לטייל".
איזה מקום הותיר בך את הרושם העמוק ביותר?
"המקום שבו נשמתי נעתקה היה קרחון בריקסדאל (Briksdal) בנורווגיה. המראה הוא של נוף קדומים מדהים עם יער מרהיב שהעצים שלו מגיעים לגובה 50 מטר – סטייל 'משחקי הכס', והטמפרטורה בו היא מינוס 10 מעלות. לקצה הקרחון מגיעים אחרי שעתיים נסיעה בעגלה עם חמור, ובאחת וחצי בלילה יש עדיין אור מלא. מעולם לא חוויתי כזו התרגשות מעוצמתו של הטבע – לא היה שם אף אחד אז הורדתי את כל הבגדים והצטלמתי".
מהי החוויה הכי מרגשת שהייתה לך?
"ב-1999 שיחקתי בסרט קצר שזכה בפרס בינלאומי בפסטיבל בסיינה שבאיטליה – אחת הערים היפות ביותר בעולם לדעתי. אירחו אותי מהפסטיבל במשך שמונה ימים. בחמשת הערבים שביליתי בעיר יצא לי לפגוש בבחורה איטלקייה מקסימה – בכל פעם במקום אחר. גם היא הבחינה בי אבל לא דיברנו והיא מעולם לא עזבה את ראשי. ב-2005 חזרתי לסיינה וחיפשתי אותה. חזרתי למקומות שבהם ראיתי אותה ומצאתי אנשים שזכרו אותה. שמה היה עמנואלה והיא התחתנה ועברה למילאנו".
מה אתה אוהב או לא אוהב בנסיעות?
"אני כל כך אוהב לנסוע שאין כמעט משהו שקשור בנסיעות שאני לא אוהב. אני אורז בלילה שלפני הנסיעה, אני לא מתכנן יותר מדי ואוהב שהדברים קורים מעצמם. אני רגוע כשאני מטייל בחו"ל, אני אוהב את הטיסות, את השהייה במלונות. אני מנווט טוב. בקיצור, אני אוהב הכול".
לאן אתה חולם לנסוע?
"לכל מקום שלא הייתי בו, אבל אם הייתי צריך לבחור מקום אחד עכשיו אז לאפריקה. לפני שכל החיות ימותו".
________________________________________________________________
תומר שרון – שחקן תיאטרון "הבימה"