אפשר להתווכח עד סוף 2026 אם זו הייתה שנה טובה לטלוויזיה או לא (זאת כן), אבל אי אפשר להתווכח על כך שבמהלך השנה הזו נכנסו לחיינו דרך המסך עשרות אם לא מאות דמויות חדשות שהתחרו על המקומות הפנויים בתוך הלב שלנו. שקלנו את כל המועמדים והמועמדות ובחרנו את החברים הדימיוניים החדשים הכי טובים שלנו בסדר עולה. ויש לנו מנצח.

>> העולם מצחיק: 13 רגעי שיא קומיים שהתרחשו ב-2025
>> די כבר עם זה: 13 תופעות תרבות שממש נמאס מהן ב-2025
>> שנה זוועה: מצעד הרגעים הכי מחרידים של 2025 בטלוויזיה שלנו

12. הארי דה סוזה // מובלנד

תכלס, אין הרבה דמויות שקל להרוג, אבל אם יצמידו לנו אקדח לראש נהיה חייבים לבחור באיש שאוחז באקדח: הארי דה סוזה בגילומו של טום הארדי. יש לו קוד פנימי מאוד ברור, הוא מודע לחוסר המוסר שבתפקיד הפיקסר וזה גם בדיוק סוד הקסם שלו – הוא יודע מי הוא ובניגוד לשאר הדמויות בסדרה הוא מודע גם לפגמים שלו. מודעות עצמית היא דבר נפלא.

11. חור שחור // דור ה-V

היקום הקולנועי של The Boys סיפק לנו מנעד רחב של גיבורים בעלי כוחות מוזרים, והתוספת האחרונה לארסנל הזה היא דמותו של "חור שחור", שמסוגל לדחוף בערך כל דבר שקיים ביקום לתוך התחת שלו. בעונה החדשה של "דור ה-V", שביקום הזה מקבילה ל"אקס-מן", הוא הפך לאתנחתא הקומית האהובה עלינו (וגם לפתרון עלילה שליטרלי נשלף מהתחת). זה באמת מאוד מפתיע כמה דברים הוא יכול להכניס לשם.

10. נד סמפסון // העיתון

בסדרת הספין אוף של "המשרד" יש הרבה ממה שאהבנו בגרסה האמריקאית, אבל השינוי המרכזי הוא בדמות הבוס. בעבר היה זה סטיב קארל שנכנס לנעליו של מייקל סקוט הבלתי נסבל, והפעם אנחנו מקבלים את דונל גליסון בתפקיד נד סמפסון החביב שהופך להיות העורך הראשי במקומון של טולדו. הוא מגיע עם אמונה שהוא הולך לשנות את פני העיתונות בעיר והאמביציה הזאת, בשילוב עם הנאיביות שלו, הופכת אותו לגרסה קצת יותר מוצלחת של לסלי נופ ממחלקת גנים ונוף. איך אפשר שלא לאהוב אותו?

9. ריק האצ'ט // הלוטוס הלבן

עכשיו כשאין לנו את ג'ניפר קולידג' בקאסט, היה צריך למצוא דמות אחרת לאהוב, ושם נכנס ריק האצ'ט לתמונה. הוא לא דמות שתתאהבו בה מיד, בכל זאת מדובר במיזנטרופ, אך ככל שמכירים אותו לאורך הסדרה כך אוהבים יותר את האיש שמגיע למלון הלוטוס הלבן בקו סאמוי כדי לסגור חשבון עם מי שרצח את אביו. כן, זה סיפור מסוג "הרגת את אבא שלי, התכונן למות", אבל עם וולטון גוגינס שמגלם על הצד הטוב ביותר את הארכיטיפ הקלאסי של גבר קשוח ומנוכר שבתוכו מסתתר ילד שרק מתגעגע לאבא.

8. סווטי // ניצחון או הפסד

בסדרה המצוירת המקורית הראשונה של פיקסאר פגשנו הרבה דמויות חדשות שקל להתחבר אליהן, גם בתור הילדים שהיינו, אבל גם בתור המבוגרים שאנחנו היום. עם זאת, הדמות שהכי התאהבנו בה היא סווטי. הסדרה עוקבת בכל פעם אחר ילדה אחרת בקבוצת סופטבול ילדים, וסווטי הוא גוש זיעה שגדל על לורי, הבת של המאמן שמרגישה את גודל הציפיות ממנה. סווטי הוא הייצוג של הקול הזה שאתם שומעים ממעמקי התודעה שכל הזמן מבקר אתכם ומזכיר לכם כל רגע מביך או לא נעים שקרה לכם. מה יש לא לאהוב.

7. חזקיה // אלף מכות

כשמתחילים לצפות בסדרה המצוינת הזאת של סטיבן נייט ("פיקי בליינדרז") ישר מבינים במי אנחנו אמורים לצדד ולא ברור לנו בכלל למה כולם מתנהגים ברשעות לג'מייקני הכי נחמד שנראה על המסך. באמת, הוא ממש ממש נחמד, אבל הוא גם יודע ללכת מכות. למרות שהסדרה הזאת היא מאותו היוצר, לא מדובר כאן באיזה טומי שלבי שחוזר לבירמינגהם מהמלחמה, אלא באדם שרוצה להתפרנס בכבוד ומוצא את עצמו טובע בים של כנופיות, מנסה לפלס את דרכו בעולם עם אגרופיו. וחתיך.

6. טומבסטון // ספיידרמן הידידותי מהשכונה

טומבסטון הוא דמות שלא קיבלה אף פעם זמן מסך משמעותי ביקום של מארוול והסדרה הזאת מראה לנו שדי חבל שזה המצב, כי מדובר באחלה דמות. בדרך כלל הוא מוצג כמנהיג קשוח ובלתי מנוצח של כנופיית אופנוענים בניו יורק, אבל בסדרה הזאת בנו לו סיפור מקור חזק שמגלה מאיפה הוא קיבל את הכוח העצום שלו. לוני לינקולן הוא שחקן פוטבול, אבל בניגוד לתדמית של שחקני פוטבול בסרטים אמריקאים לא מדובר בביריון, אלא בילד די טוב סך הכל ואפילו די חכם עם עתיד מבטיח, שהחיים ממשיכים להתאכזר אליו. העובדה שהוא רואה קודם כל את טובת האחר היא גם זאת שגוררת אותו לחיי הפשע. כך נוצר אחד מהנבלים שיותר קל לאהוב ביקום של מארוול.

5. יושי שוופר // אז בקיצור

אחת הדמויות האהובות מ"בוג'אק הורסמן" הייתה טוד הסטלן, שהפך לדייר קבע בביתו של בוג'אק ולאחד מחבריו היחידים. מאז שנגמרה הסדרה חסרות לנו דמויות כמו טוד, והכי קרוב שקיבלנו זה יושי שוופר בסדרה "אז בקיצור" של רפאל בוב וקסברג. יושי הוא האח הצעיר ביותר במשפחת שוופר, גרסה קצת יותר היפראקטיבית של טוד. למרות שהוא מגיע על תקן ההפוגה הקומית, הקו העלילתי שלו שבמהלכו הוא הופך מילד עם משבר קיומי ליהודי אורתודוקסי, הוא גם אולי המסלול הכי מעניין בסדרה, אבל את הדרך לליבנו הוא כבש עם הרבה קסם אישי והומור מטומטם.

4. טראמפ החדש // סאות' פארק

נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ כבר הופיע בעבר במספר גלגולים בסדרה הזאת, אבל אין ספק שהגרסה החדשה שלו בשתי העונות שעלו השנה היא אולי המוצלחת ביותר. היא שואבת השראה מסדאם חוסיין בסרט של סאות' פארק, והיא ככל הנראה הגרסה שהכי מדייקת את האבולוציה של טראמפ. וקצת כמו הענק הג'ינג'י חובב המקדונלדס, גם את הגרסה הזאת קשה שלא לאהוב. הנשיא הכי מצחיק שהיה לנו מזה עשורים רבים קיבל דמות חסרת גבולות שראויה לו, והייתה אחראית לרגעים הכי טובים בשתי העונות האלה, בין אם כשהוא עם המכנסיים למטה, נכנס למיטה עם השטן או מתעלל בג'יי.די. ואנס. אם הלך על העולם אז לפחות שיהיה מצחיק.

3. ג'יימס גארפילד // מוות ממכת ברק

ונעבור לנשיא אחר. למעשה זה הנשיא שאנחנו באמת רוצים. ג'יימס גארפילד, הנשיא השני שנורה למוות בזמן כהונתו (שהייתה קצרה ביותר), הוא אחד מהסיפורים הנשכחים והטראגיים בהיסטוריה האמריקנית. עם זאת, הסדרה הזאת מנציחה יפה את המורשת שלו ומציגה לנו את הפוליטיקאי שאנחנו באמת צריכים עכשיו, כזה שמנסה לנקות את מדיניות השחיתות והג'ובים ושרואה את טובת העם לפני הכל, עד כדי כך שהוא ממש נפגש איתו, רחמנא ליצלן. בקיצור, תצביעו גארפילד.

2. קרול סטורקה // פלוריבוס

הסיבה היחידה שהדמות הזאת לא כבשה את המקום הראשון בלב שלנו היא כי למען האמת, קרול סטרוק היא בכלל א דמות שאנחנו אמורים לאהוב. היא סופרת אלכוהוליסטית שחיה חיים חסרי משמעות לאחר שהתמסחרה, אך נאחזת במעמדה כדי לא להפוך לאחת מני רבים. ליטרלי. ועדיין, למרות המגרעות שלה, אנחנו איתה לא רק כי היא כל מה שנשאר בעולם, אלא כי היא היחידה שמנסה להילחם בניוון של הרצון החופשי. אנחנו אוהבים אותה בגלל העקרונות שלה, בגלל העובדה שרוב הזמן היא ממשיכה להילחם על מה שהיא מאמינה בו גם כשהכל נראה אבוד, וכשזה מגיע עם המשחק המצוין של ריה סיהורן, אנחנו חולמים עליה בלילות.

1. גריפין מיל // הסטודיו

דמות השנה. ללא תחרות. את גריפין מיל, הבעלים של אולפן הקולנוע שבלב הסדרה, משחק לא אחר מבריאן קרנסטון האדיר שאפילו קיבל אמי על התפקיד. הוא מתחיל בתור דמות מבחילה ונורא מאיימת אבל עד סוף הסדרה אתם תגידו לעצמכם – איך לעזאזל לא קיבלנו ממנו יותר? מי שלא ראה אותו על פטריות הזייה בפסטיבל ונציה לקולנוע לא ראה קומדיה מימיו. נסביר לסיכום למה מדובר בדמות הכי טובה על המסך השנה: מדובר במר קראב אנושי. תעשו לעצמכם טובה ותראו כבר את "הסטודיו".

בונוס: סונאר // דיספאץ'

טכנית, Dispatch זה משחק כי הוא נמכר בחנויות משחקים כמשחק וידאו, אבל זאת לגמרי סדרת טלוויזיה אינטראקטיבית עם מיני-גיימס. אם אתם לא מכירים, במשחק אתם משחקים את האיש בכיסא שמאחורי גיבורי העל, זה שמכוון אותם למשימות, כשהעיקר הוא ההתפתחות העלילתית דרך רצף בחירות שונות שעושים מפרק לפרק. הסדרה מציגה אוסף מרשים של גיבורי על, וסונאר לוקח את הקופה. מדובר בעטלף אנושי עצום ומשכיל שלמד באוקספורד, שהיה אמור להיות אתנחתא קומית ברקע המשחק, אבל המפתחים פשוט התאהבו בו וגם אנחנו. בונוס: מכל משימה הוא חוזר כעטלף מפלצתי יותר. יותר בונוס מזה נשתגע.

• המסך
• סיכום שנה
• סדרות מומלצות