סיפורי רחוב: "שמנמונת" מארחת את Adida למיצב רזידנסי
אמן הרחוב Adida מגיע השבוע לבית הקפה "שמנמונת" למיצב שכולו אהבה וגוד וויבז. לא תרימו את המברשת בין ביס לביס?
אם אתם עדיין לא מכירים את בית הקפה "שמנמונת" שנפתח ביהודה הלוי 109 לפני כשנה על חורבותיו של קפה "אלכסנדריה", אז השבוע זה זמן מצוין לדייט ראשון. את המקום מנהלים שני אחים, אלדד ולי, בעלי רקע עשיר בתחום המסעדנות: אלדד ניהל בין היתר את הסושי סמבה ולי עזר בהקמה של סורא מארה והיה שף בכרמלה בנחלה. לאווירה המשפחתית הזו תוסיפו גם אבא שף שנותן חיזוקים. "אנחנו משפחה יצירתית, זה מגיע מכיוון האימא שהיא מעצבת, זו המהות שלנו וזה בא לידי ביטוי באוכל ובאירוח", מסביר אלדד.
מי שחבר לאחרונה למשפחה הקולינרית הזו הוא האמן Adida. כבר 17 שנים מאז שסיים את לימודי העיצוב הגרפי שלו באמסטרדם הוא מגיע לגיחות ארוכות בערים גדולות בעולם, מייצר את האמנות שלו שמשתנה לפי אופיה של העיר וממשיך הלאה. החל מיום חמישי האחרון הוא עובד בשמנמונת על המיצב "קונספט האהבה", שמצויר על קירות בית הקפה. תוכלו למצוא אותו במקום מידי יום, מנווט בין ספלי קפה ולפטופים, מסלסל עוד אות במיצב לקראת הפתיחה ביום חמישי הקרוב (11.2).
עבודות דומות לאלו שיחכו לכם בבית הקפה, אפשר למצוא גם בגינה הקהילתית של פלורנטין ובנחלת בנימין. "כשהתחלתי לבדוק את זה, הבנתי שכולם מוקפים באהבה כל הזמן". אומר Adida, "אבל צריך לעצור כדי לקרוא ולהבין את זה. אנשים שנכנסים חושבים שזה טפט. רק שמסתכלים רואים שזה בעצם כתוב מאות פעמים. העיסוק באהבה עשוי גם להצטייר (גם בקטע ליטרלי) כאובססיבי אבל זה כל היופי, כל אחד יכול לקחת את זה למקום שלו".
אז האם הפרויקט יכול להיכנס באמת לקטגוריה של אמנות רחוב? אפשר להתווכח על זה. אבל באמנות כמו באמנות הכול אפשרי, ואולי ההגדרה הנכונה ביותר היא אמנות שזלגה מהרחוב פנימה, הגדרה שזוכה ביקורת בסצנה. יש לא מעט אמני רחוב שמתנגדים לעבודה בתוך מבנים סגורים ולעבודה תמורת כסף. בחו"ל למשל יש המון הערכה לאמנות רחוב, הערכה שמביאה כסף שמייצר בתורו עוד אמנות רחוב. מצד שני זו חרב פיפיות, כי אמנות רחוב במהות שלה היא אנטי ממסדית.
"תקרא לזה איך שתקרא לזה", מסכם Adida. "זה טוב אם זה מאפשר לך להתקיים כאמן רחוב. זה מקצוע שהוא מפותח יותר בחו"ל אבל לאט לאט זה קורה גם כאן. ה"שמנמונת" וה"קומה השביעית" בתחנה המרכזית זו ההתחלה. אם אמן רחוב סולד אאוט ועובד רק בפנים הוא קצת מאבד מהערך שלו. אמנות רחוב צריכה לגדול בחוץ".