מבט סוקר על תולדות ההמבורגר התל אביבי מגלה שחרף שליטתו על הבון-טון הקציצתי הנוכחי, הסמאש בורגר בתצורתו הנוכחית נמצא בסביבה קצת פחות מ-5 שנים. קציצות דקות היו עוד לפני כן ורטבים אמריקאים בהחלט נכחו, אבל סמאש כהלכתו – עם מעיכת הקציצה המאפיינת, הגבינה הנוזלית והביס מפוצץ האומאמי – הופיע בעיר רק לקראת 2021, והגיע במלוא הדרו ובגרסתו האותנטית רק עם אלון פלד ו"לוקאל בורגר". ומאז שוק ההמבורגרים המקומי לא נטעם אותו הדבר.
>>

מאז הקציצה הנמעכת, כל המבורגריית בוטיק שמכבדת את עצמה הציעה גרסה כזו או אחרת לסמאש, והאמת שמאוד אהבתי את זה, בין היתר כי אין דרך אחת להסמיש המבורגר. התוספות, הרטבים, מרקם הגבינה, הלחמנייה והתוספות משפיעים עמוקות על השוני בין הסמאשים, כך שזה מרגיש כאילו יש מקום לכולם, וכמה שיותר סמאש, כך יהיה לנו טוב. ועכשיו, באיחור לא אופנתי להם, גם רשת ההמבורגרים אגאדיר מצרפת למערך ההמבורגרים הנכבד שלהם סמאש בורגר – מהלך מתבקש מאד, אבל מבוצע באופן חלקי בלבד.

אבל לפני שנגיע לסמאש הזה, חשוב להגיד לכל מי שלא ביקר באגאדיר במהלך העשור האחרון – רוצו לשם, ומהר. בניגוד לתדמית שאחזה בה לאורך שנות הפיכתה לרשת, אגאדיר של היום מתפקדת כהמבורגריה מקצועית ומדויקת עם יצירתיות של בורגר שף, והרפתקנות שמעט מאוד המבורגריות מוכנות להתנסות בה. כבר מצאתי שםספיישלים מבריקים,קריספי צ'יקן שובר מוסכמותולא מעט מנות חדשות שמיקמו אותה בליגה משלה בקטגוריית הרשתות. הסמאש בורגר החדש, עם זאת, לא מצליח לעמוד ברף שאגאדיר עצמה קבעה.

זה לא שהוא רע בשום צורה; יש גם בו את ההרפתקנות והרצון לחדש ולהפתיע, ובחלקים מסוימים הוא אפילו מצליח לעשות זאת, אבל הוא גם לוקה בחסר במרכזו, בדבר הכי חשוב, במה שנותן לסמאש את שמו – הקציצה. אבל לפני שנגיע אליה, בואו נתחיל בכל מה שטוב: על לחמנייה רכה להפליא תמצאו גבינת גאודה נימוחה שהתמוססה על הקציצות (או בגרסה הכשרה, ביצת עין), מלפפון כבוש ורוטב איולי סריראצ'ה פשוט מושלם שמזין את כל הביס בטעם עמוק וחרפרף קלות, בדיוק כמו שמגיע לסמאש. מעל כל זה נוספת טבעת בצל שבמשלוח שאנחנו קיבלנו איבדה מהקראנצ'יות והפכה לקצת ספוגית, אבל זה הגיוני ולא שינה בהרבה את חוויית האכילה. כלומר, כל המסביב היה פשוט ומוצלח, כמו שמתבקש מסמאש.

הבעיה, אם כן, היתה בלב הבשר, או ליתר דיוק, בקציצות הסמאש. במהלך 5 שנות הסמאש האלו למדנו דבר או שניים על איך שסוג הבורגר הזה צריך להיעשות, ולמה הוא נעשה כך. כדור הבשר שנזרק על הפלאנצ'ה, ונמעך לתוכה בעזרת משקולת, נועד לייצר מרקם ייחודי לסמאש שנע בין רסיסי פריכות מתפצפצת לרכות עסיסית ושמנונית בפנים. ברוב המקומות אותו כדור יהיה 70 גרם, כמות קטנה במכוון כי כל חלקי הקציצה צריכים כמעט להימעך על החום, להמיס את השומן הרב של הקציצה הזו, ואז להיערם בשכבות עם עוד קציצות וגבינה (או רוטב גבינה) ליצירת דפדוף בשרי-גבינתי עז בטעמו.

אבל באגאדיר, אני מנחש שמסיבות תפעוליות, פשוט לקחו קציצות 110 גרם רגילה, ומעכו אותה מעט על הפלאנצ'ה. אפשר להזמין בגרסת סינגל (49 ש"ח, 69 ש"ח כארוחה עם תוספת ושתיה), דאבל (59/79 ש"ח) או טריפל (69/80 ש"ח). זה נחמד, זה טעים, זה המבורגר – אבל סמאש זה לא. משחק המרקמים, הטעם השמנוני, פיצוץ האומאמי המחייב ואפילו הקלילות של הסמאש בורגר נעדכו מגרסת אגאדיר, וכך נשאר לנו המבורגר חמוד וטעים, אבל לא כזה שמצליח להתחרות בשוק הסמאשים הצפוף, ולמעשה גם לא כזה שיצליח להתחרות יותר מדי בהמבורגרים האחרים של אגאדיר. מהיכרות איתם, הם בטח עוד ילמדו מהטעות וישפרו אותו, ואז אולי יהיה מה לדבר על סמאש. עד אז, נאלץ להימעך במקום אחר.
סמאש בורגר, אגאדיר.בכל סניפי הרשת ובמשלוח

• ביקורת משלוח
• אוכלים שותים
• אגאדיר
• המבורגר