התפרצות החצבת: הכל בגלל מתנגדי החיסונים?

התפרצות מחלת החצבת בישראל מוזכרת בתקופה האחרונה כמעט בכל מהדורת חדשות. מאז תחילת השנה נדבקו בחצבת בישראל כבר מעל 660 אנשים, סדר גודל של התפרצות שאנחנו לא רגילים לו, לאחר שבשנים האחרונות חלו במחלה בודדים בכל שנה. הסיבה לכך שהמחלה הפכה לנדירה יחסית היא החיסון המוצלח נגדה. מאז פותח ב-1963 (והוכנס לשימוש בישראל ב-1967), הוכח החיסון כיעיל ביותר כנגד הנגיף המדבק בעולם והוריד את שיעור התחלואה ממנה בצורה דרסטית.

מדוע החצבת מתפרצת עכשיו?

וירוס החצבת הוא הנגיף המדבק ביותר בעולם, ולכן המחלה מרימה את ראשה בהתפרצויות בכל פעם שאחוז המתחסנים נגדה באוכלוסיה יורד. ההתפרצות הנוכחית החלה לפני כשנה באירופה כשאחוזי ההתחסנות נגד חצבת החלו לצנוח באיטליה, רומניה, אוקראינה ובריטניה. הסיבות לאי-התחסנות מגוונות, החל מזמינות נמוכה של חיסונים לאוכלוסייה ועד לסלבס שקוראים באמצעי התקשורת לא להתחסן תוך שהם מהדהדים שקרים וסיפורים חסרי בסיס.

האם החצבת מסוכנת?

בהחלט כן. התפרצויות החצבת מסוכנות משום שלמחלה אין תרופה, וכשליש מהנדבקים בה יפתחו סיבוכים כמו דלקת אוזניים, דלקת ריאות, דלקת של המוח והיא יכולה גם להרוג. ועוד לא הזכרנו אוכלוסיות שאינן יכולות להתחסן והן פגיעות במיוחד כמו תינוקות עד גיל שנה, נשים בהריון ואנשים עם מערכת חיסון מדוכאת שהדרך היחידה להגן עליהם היא אם הציבור סביבם יהיה מחוסן.

מדוע הם לא מתחסנים?

אם המחלה כל כך קשה ומדבקת והחיסון נגדה כל כך יעיל, מדוע יש התנגדות עזה כזו שגורמת לנזק עצום? כנראה שאין תשובה אחת והסיבות לא להתחסן מגוונות: יש שפועלים ממניע אנטי ממסדי בכלל ואנטי ממסד רפואי בפרט, ויש שרואים באי-התחסנות חזרה לאורח חיים "טבעי". לחלק מהטענות כנגד חיסונים יש המון כוח שכנוע, ולעיתים הן זורעות ספק המתפשט בקרב ציבור שלם כמו אש בשדה קוצים. בנוסף, יש אנשים שפשוט שוכנעו בסיפורים שקריים אודות חיסונים ומחליטים להימנע מלחסן. זו אולי הסכנה הגדולה ביותר של הפצת מידע לא מבוסס, המאפשרת לציבור לקבל החלטה שגויה על הבריאות שלו.

ומה לגבי דחיית חיסונים?

רבים מאלו שאינם מתחסנים לא מפקפקים בממסד הרפואי או מבטלים את המלצותיו. הם מהססים להתחסן בעקבות מידע לא מהימן שהם נחשפים אליו, ברשתות החברתיות וגם בתקשורת, ובעקבותיו הם בוחרים "שלא להחליט" ולדחות את החיסונים 'בינתיים'. המשמעות של דחיית חיסונים היא שעד שיתחסנו בעתיד, בינתיים הם אינם מגנים על עצמם, על ילדיהם ועל סביבתם. כך למשל, חולת סרטן שמערכת החיסון שלה מדוכאת, נמצאית בסכנה להידבקות בחצבת אם תיחשף לחולה הנושא את נגיף החצבת, המועבר באוויר. לכן, בין אם אי-התחסנות היא תוצאה של כמיהה לנוסטלגיה מדומיינת של 'רפואה טבעית', או חוסר אמון בממסד הרפואי המודרני, התוצאה היא ברורה וחמורה. ציבור רחב לא מתחסן, ומאפשר לנגיף החצבת להתפשט ולהדביק במחלה אוכלוסיה תמימה שאינה יכולה להתחסן, כמו תינוקות וחולי סרטן.

האם אנחנו מוצפים במידע לא אמין?

חלק ניכר מהחשש להתחסן נובע ממידע שגוי ומטעה שמופיע ברשתות החברתיות ולעתים גם בתקשורת. הזמינות שלו והפשטות שבה הוא נכתב, יוצרים מראית עין של טקסט מדעי מורכב ומהימן, ומאפשרים לציבור לעיין במידע רפואי לכאורה, מבלי שהם מודעים להטעייה שלהם.

אם חושבים על זה, אנחנו מוקפים במידע לא אמין סביבנו – הודעות וואטסאפ שמקבלים מהדוד, סרטון יוטיוב ששלחו לנו ומספר "את כל האמת שלא רוצים שתדעו", כתבה ססגונית באתר קליקבייט, או טקסט שמישהו העלה בקבוצה בפייסבוק. לפעמים זה יכול להיות אפילו טור באתר חדשות מוכר. אלא שהמידע הזה אודות חיסונים יכול להיות לא מדויק במקרה הטוב, ומסוכן במקרה הרע.

איך מזהים פייק ניוז חיסוני?

כדי לזהות מידע לא מדויק כזה ולהימנע מהפצתו הלאה, הנה כמה כללי אצבע: בדקו האם מה שכתוב נשמע לכם שפוי והגיוני ("האדם הזקן ביותר בעולם חוגג 240, צפו:"); בדקו איפה התפרסם – האם באתר מוכר ומהימן או בכזה שמתמחה בקונספירציות; האם אתם מזהים את הכותב – שמו ועיסוקו מצויינים והוא כותב על תחום מומחיותו; האם הטקסט כתוב בצורה רצינית או בידורית שגורמת לאנשים להפיץ אותו עוד ועוד, והאם הוא מבוסס על מקורות או מומחה רציני בתחום.

היכן מוצאים מידע אמין על חיסונים?

לא חסרים מקורות מידע מהימנים וטובים. עמותת "מדעת" הפועלת למען בריאות הציבור בישראל מפעילה אתר מלא בתוכן אמין, קבוצת פייסבוק ("מדברים על חיסונים") שבה עונים אנשי מקצוע על שאלות, ואפילו קבוצת וואטסאפ שבה הורים בכיתה שבה ילדים עומדים לקבל חיסונים יכולים לדבר ישירות עם רופאים מומחים ואנשי מקצוע. מקומות נוספים הם האתרים של "מדע גדול, בקטנה", מכון דוידסון (הזרוע החינוכית של מכון ויצמן), ואתר "חשיבה חדה". מקורות באנגלית כוללים את אתר ארגון הבריאות העולמי (WHO), המרכז לבקרת מחלות האמריקאי (ה-CDC), וויקיפדיה. והכי חשוב, אם יש לכם ספק אודות בטיחותם או חיוניותם של חיסונים, תמיד כדאי להתייעץ עם רופא/ת הילדים שלכם.

הפצת מידע שגוי עלולה לעלות בבריאות של אנשים, ואנחנו רואים דוגמאות לכך בכל העולם. נתקלתם בתוכן שהדליק לכם נורה אדומה? אל תפיצו אותו הלאה. קראו אותו בביקורתיות ובדקו אותו במקורות המהימנים שהזכרנו קודם. לכל אחד מאיתנו יש את היכולת, ומוטלת גם האחריות, לעצור את התפשטות המידע השקרי וגם את המחלות הניתנות למניעה.

 

*בן הורוביץ הוא דוקטור לביולוגיה והמנהל המקצועי של עמותת "מדעת"