קח מקל, קח תרמיל: 10 מסלולי טיול מומלצים בגליל

הגליל משופע במקומות יפהפיים לטייל בהם. הנה כמה המלצות למסלולי טיול וגם נקודות למנוחה ולפיקניק

בחורף זה אפילו יפה יותר. הגליל (צילום: shutterstock)
בחורף זה אפילו יפה יותר. הגליל (צילום: shutterstock)
9 באפריל 2018

אם הגעתם לכאן, סימן שאנחנו לא צריכים לשכנע אתכם בסגולות של מסלולי טבע מחוץ לעיר. אחרי שארזתם כל מה שצריך עבורכם ועבור מי שייכנס איתכם לרכב, כדאי לשים לב שלא שכחתם כמה דברים: למרות המים והצל במסלולים, אנחנו נכנסים לעונה החמה ויש להצטייד בהרבה מים (לפחות שלושה ליטר לאדם ליום), בכובעים ובאמצעי הגנה נוספים מהשמש. כדאי שתתארגנו גם על נעלי הליכה נוחות וסגורות (כדי לא להיפצע מסלעים או להסתבך עם נחשים), תכשיר נגד עקיצות יתושים וכמובן בגדי ים למקומות שבהם יש מים. מומלץ להיעזר במפות הטיולים וסימון השבילים של החברה להגנת הטבע, בקנה מידה 1:50,000. הוראות ההגעה לאתרי הטיול הן לאנשים המגיעים מהמרכז או מדרום הארץ.

נחל כזיב

מה נמצא שם? חורש טבעי סבוך, מערות, מבצר צלבני, מים זורמים וסיכוי להצצה באיזה יחמור או שניים

זהו טיול קלאסי שאם טרם עשיתם אותו, חבל להמשיך ולחכות. נחל כזיב הוא נחל גלילי גדול יחסית, שבו כמה מעיינות שופעים. הנחל זורם במורד הרי הגליל המערבי בתוך קניון מוצל היטב ויוצר נופים סלעיים מרהיבים. ביער שבתוכו זורם נחל כזיב מרשים ביותר ונהנה ממימי הנחל במשך השנה כולה. בערוץ הנחל צומחים עצי דולב אדירים שמעטים כמותם בישראל. אפשר להגיע לנחל במסלולים שונים, וכדאי להסתכל במפות ולבחור את מה שמתאים לכם – אני ממליץ להקדיש לטיול כזה יום שלם.

יש למשל מסלול שאורכו כשמונה ק"מ שמתחיל במצפה הילה, עובר דרך מבצר מונפורט ועין טמיר וחוזר למצפה הילה. כיוון שזהו מסלול מעגלי הוא מתאים למי שמגיעים ברכב אחד. מסלול נוסף המתאים למשפחות – ממעלות, דרך עין זיו ועין טמיר וחזרה: הירידה והעלייה כאן פחות תלולים. שימו לב: בשנת 2011 חסמו את כביש הגישה לעין זיו, וזה עשוי להוסיף לכם שעה הליכה על כביש. אורך המסלול הזה הוא מארבעה ק"מ ומעלה. המסלול החביב עליי במיוחד הוא מסלול של כשישה ק"מ, שבו יורדים מפארק גורן לערוץ הנחל ומגיעים עד עין טמיר, אך כאן יש ירידה תלולה, ועלייה תלולה לא פחות חזרה. אם אתם מיטיבי לכת, אתם יכולים לבחור במסלול האתגרי – 25 ק"מ מהכפר הדרוזי חורפיש ועד מושב עבדון המשקיף לים התיכון. במסלולי נחל כזיב, שנראה כמו הגרסה הגלילית של גן עדן, אפשר להתרחץ בבריכות מים קרירות עד קרות מאוד, לבקר במבצר הצלבני מונפורט הבנוי בתוך החורש על צלע הר מעל לנחל, ואולי אפילו לראות את פרחי השושן הצחור הנדירים (השושן פורח במאי־יוני) ויחמור או שניים שהושבו לטבע יחסית לא מזמן וכמאה מהם מסתובבים ביער הסבוך.

מקום לפיקניק: יש כאן הרבה מקומות מותאמים לפיקניק ואף אפשרויות שונות ללינת שטח.

איך מגיעים: למצפה הילה – נוסעים מזרחה בכביש 89 מצומת כברי הסמוכה לנהריה ופונים שמאלה במעיליא. לחורפיש – ממשיכים מזרחה בכביש 89 עד שמגיעים לכפר הגדול. לפארק גורן – נוסעים עד שלומי שבצפון ומשם ממשיכים בכביש 899 מזרחה. הפארק נמצא בפנייה ימינה, מעט אחרי קיבוץ אילון.

נחל כזיב. צילום: הלל גלזמן (רשות הטבע והגנים)
נחל כזיב. צילום: הלל גלזמן (רשות הטבע והגנים)

נחל ראש פינה המשודרג

מה נמצא שם? נופים יפים של הגליל, מעט מים זורמים והנוסטלגיה של ראש פינה הישנה

לפני כמה אביבים התבשרנו כי רשות הטבע והגנים החליטה לשקם את נחל ראש פינה, כלומר, להשיב אליו מים שנשאבו ממנו לצרכים שונים. המים בנחל נובעים ממעיינות עין כדן, עין פינה ועין גיא אוני, וכעת אפשר לשער שהם יזרמו באפיק באופן טבעי. שימו לב: הרשות החליטה לסגור את השמורה לכניסת כלי רכב 4X4 הרסניים, הגורמים נזקים חמורים לנחלים הזעירים של ארצנו. נחל ראש פינה הוא חלק ממסדרון אקולוגי של שטחי פרא ירוקים המחברים בתי גידול טבעיים לאורך רצועה ארוכה בגליל – מגבול לבנון והרי נפתלי ועד הכנרת ודרומה ממנה.

אפשר להגיע אל הוואדי בכמה דרכים, אבל אני ממליץ על ירידה רגלית משולי צפת. זוהי הליכה קלה יחסית אבל השיפוע די תלול. בימי הקיץ רצוי לצאת למסלול זה, שרק חלקו עובר בין עצים מצלים, בשעה מוקדמת למדי של הבוקר. המסלול לוקח אותנו בנופים ארצישראליים אמיתיים, כמו פעם. בתחילתו אנו עדיין בצפת, אך במהרה המסלול מתחיל לרדת בין גבעות לאפיק נחל ראש פינה, כאן יש תצפית גלילית מעולה. לאחר הליכה לא מאומצת במיוחד מגיעים למעיין העליון בנחל, מעיין גיא אוני. מכאן הדרך נמשכת בין מבני אבן, משוכות פטל, עצי זית ותאנה, עוברת על פני שני המעיינות הנוספים ויורדת לכיוון המושבה ראש פינה. כאן תוכלו לראות את בתי המושבה ההיסטורית הישנה, ללכת ברחובות מרוצפים אבן כמו לפני 120 שנה ולחטוף פרץ נוסטלגיה מרענן.

מקום לפיקניק: מתחת לאחד העצים בוואדי.

איך מגיעים: עולים לצפת מראש פינה בכביש 8900 המפותל. פונים אל הכניסה לשכונת נוה אורנים (רחוב בת הרים), ממשיכים עד הפנייה שמאלה שמפנה לכביש העולה בגובה. ממשיכים עם הכביש עד אחרי האנטנה הגדולה המוצבת שם, ומעבר לגדר מתחיל מסלול הנחל.

מאכזיב לראש הנקרה

מה נמצא שם? חוף ים מרהיב, גייזרים, רחצה ופיקניק, רכבל, נקרות, היסטוריה ונופים יפים

שימו לב – זהו טיול קל למדי, אך אין בו צל. לעומת זאת, יש ים ונקרות. חוף הגליל הוא ככל הנראה החוף המרהיב ביותר בארץ. אפשר ללכת מאכזיב עד ראש הנקרה וגם מראש הנקרה עד אכזיב (כחמישה ק"מ) – אני מעדיף את האפשרות הראשונה כי בסופה מטפסים על ההר שעליו שוכן אתר ראש הנקרה ויש משם תצפית נפלאה על המסלול שבו צעדתם. ביום יפה וללא אובך או לחות רואים אפילו את חיפה, כ־40 ק"מ דרומה משם.

אבל בואו נחזור לראשית המסלול באכזיב. אפשר להתחיל את הטיול בביקור בגן הלאומי אכזיב, שהוא אתר היסטורי ויש בו גם חוף מצוין ואפשרות ללינת לילה – או פשוט להתחיל ללכת על החוף מצפון לגן הלאומי. אתם נמצאים בשמורה ימית שיש בה מגוון עשיר של צמחים ובעלי חיים שקשה למצוא במקומות אחרים בארץ. יש כאן בריכות רדודות, מסלעות כורכר, מפרצים כחולים ונקרות סלע, אתרי הטלה של צבי ים, עופות ים, הרבה אצות ובעלי חיים רבים שאוהבים את המים הרדודים שבסביבת הסלעים. תוכלו לראות כאן דרך קבע הרבה סוגי דגים, סרטנים וסרטנונים, שושנות ים, מדוזה או יותר בקיץ, סרטני נזיר, צדפות, שבלולים וכל היתר (בני המזל יצליחו לראות גם מלפפון ים או תמנון קטן). אם תביטו לאופק תראו ככל הנראה ספינה של חיל הים וכן איים זעירים השוכנים במרחק של ק"מ אחד מהחוף – שרידים של רכס כורכר קדום שנשחק, שמשמשים היום כביתם של המוני עופות ים. ביום שבו הים גלי תיהנו גם מהגייזרים (חורים בסלע), שמי הים שחתר תחתיהם מתפרצים מהם בעוצמה אדירה. בסוף המסלול שוכנות הנקרות המפורסמות של ראש הנקרה. אחרי שתטפסו על ההר הלבן לגובה של 70 מטר תוכלו להתרענן ולנוח באתר ראש הנקרה וכן לרדת ברכבל לנקרות.

מקום לפיקניק: בכל מפרצון או על סלעים ליד הים – רק אל תשאירו לכלוך.

איך מגיעים: נוסעים לנהריה, עוברים אותה לכיוון צפון ומגיעים כעבור כמה דקות לגן הלאומי אכזיב (הכניסה מכביש 4, פנייה ראשונה שמאלה אחרי קיבוץ גשר הזיו).בוויז אתם יכולים לכתוב פשוט "גן לאומי אכזיב וחוף אכזיב".לאורך החוף יש הרבה חניה.

מערת עלמה

מה נמצא שם? הרפתקאות במערה העמוקה בישראל, מידע גיאולוגי מעניין ונופים יפים של הגליל

מערת עלמה היא בור אדיר באדמה, אבל לא מבינים את גודלו ועוצמתו של המקום עד שלא יורדים בזהירות למעמקי האדמה ומסתכלים למעלה כדי לראות את אור השמש חודר אליה בגובה עצום מעליכם. זוהי חוויה יוצאת דופן – מניסיון. הביקור במערה דורש נעלי הליכה עם סוליות טובות למניעת החלקה, פנסים עם סוללות נוספות ופק"ל קפה (לא מתאים לקלאוסטרופובים). אם אתם רגילים להתלונן על המזגן בעבודה, כדאי להצטייד גם בבגדים ארוכים – בתוך המערה עשוי להיות קריר. לא מומלץ להיכנס עם תיקים גדולים.

המערה נמצאת על קו שבר גיאולוגי (עניין נפוץ בגליל) ונוצרה מפעילות משולבת של בלייה קרסטית ושבירה, ולכן יש בה אינספור נטיפים, סדקים ובולדרים אדירים. כיום מוסדרת המערה לביקור יותר מבעבר: יש בה יתדות ומחזירי אור שהופכים את החוויה לידידותית יותר. הקיץ הוא אכן הזמן המומלץ לביקור בה – שכן בימי החורף (15.6-1.11) היא סגורה כדי לשמור על העטלפים החיים בה. פתח המערה מזוהה בקלות באמצעות שלט ירוק המוצב כ־100 מטר מצפון לו. ליד הפתח יש עמוד ברזל הנעוץ בקרקע. בפנים, בעומק המערה, יש פתח נוסף המסומן בחץ לבן זורח.

לאורך המערה מטיילים לפי מחזירי אור לבנים בהלוך ואדומים בחזור. במה שנראה כמו תחתית המערה יש כאמור פתח נוסף – ושם יורדים בין סלעי ענק למסדרון מרשים ביותר. מעליכם תלויים על בלימה סלעים אדירים, וזה הזמן לעבור את המבחן בקלאוסטרופוביה. הגעתם לסוף המסדרון? כעת רדו בעזרת יתדות עד התחתית, שם תמצאו שלט כחול שעליו כתוב "סוף מסלול". אפשר להמשיך עוד מעט בירידה כדי לגלות את גולת הכותרת של המערה – בריכה קטנה ונאה ליד זקיף סלע מרשים. תרגישו שהגעתם ללב כדור הארץ לפחות.

מקום לפיקניק: בחוץ על הסלעים, יש גם קצת צל.

איך מגיעים? נוסעים בכביש 85 (לא משנה אם ממערב או ממזרח) עד צומת חנניה, שם פונים צפונה (כביש 866). ממשיכים לפי השילוט לכיוון קריית שמונה, תחילה על כביש 89 ואז על כביש 886, עד שמגיעים לכפר הצ'רקסי ריחניה, הנמצא משמאל. מימין יוצא מסלול אדום של כשני ק"מ אל מערת עלמה, שאת רובו ניתן לעבור ברכב – אבל עדיף ללכת ברגל.

מערת עלמה. צילום: דימיטרי בבין
מערת עלמה. צילום: דימיטרי בבין

עין א־תינה (עין נוטרה)

מה נמצא שם? נופי סוואנה, צמחיית נחלים עשירה, מים זורמים ובריכות רחצה

בגבול אצבע הגליל, עם תחילת העלייה לרמת הגולן, אפשר למצוא מפלט מהחום בנחלים היורדים מהרמה ויוצרים בריכות שכשוך נעימות. הנוף במורדות המערביים של הגולן בקיץ מזכיר סוואנה אפריקאית – הוא צהוב, לוהט ויבש ויש בו עצי שיזף ושיטה. פה ושם אפשר לראות איזה צבי מקפץ ועופות דורסים החגים בשמים. עין א־תינה, או עין נוטרה, הוא מעיין יפהפה וגדול השופע מים כל השנה, אף שחלק גדול ממימיו נשאבים לצורכי חקלאות, השקיית פרות וכדומה. בריכת בטון לוכדת את מי המעיין בעזרת סכר, שמתחתיתו פורצים המים דרך צינור וממשיכים לזרום במורד. בזמן הרחצה כאן אתם יכולים לתצפת על נופי עמק החולה היפהפיים.

כשמגיעים חונים בחניון עפר נרחב ומכאן הולכים בשביל עפר אל חורשת אקליפטוסים הנמצאת לצד בריכת מים. עכשיו תתכוננו להירטב: נכנסים למים הרדודים ומתחילים ללכת נגד כיוון הזרם, בין אבנים וסלעים גדולים. לאחר הליכה קצרה מגיעים לפיצול שבילים – אחד ימינה, המוביל לעלייה תלולה ויבשה שמסתיימת בראש ה"מפל", הוא הצינור שדובר בו קודם. השני והמומלץ יותר – שמאלה: הליכה אתגרית מעט ורטובה מאוד. העלייה כאן היא חוויה מרעננת של טיפוס על סלעי בזלת שחורים נגד כיוון הזרם. תחזיקו חזק! בסוף המסלול הקצר מגיעים למפל המים, מתרחצים, נהנים ובסוף חוזרים לרכב בשביל נוח המתחיל כמה מטרים מתחת לצינור, בצד ימין.

מקום לפיקניק: ליד הנחל, בין שיחי הפטל הקדוש. אפשר גם באזור החניה.

איך מגיעים? נוסעים בכביש 90 ולוקחים ימינה, כלומר מזרחה, בצומת מחניים. אתם על כביש 91. נוסעים עד צומת גדות ופונים שמאלה (צפונה) לכביש 918. כארבעה ק"מ אחרי שעוברים את גשר הפקק פונים ימינה לדרך עפר רחבה, שם אפשר להחנות את הרכב.

בית הכנסת ומעיין נבוריה

מה נמצא שם? יער גדול ונעים, מעיין זעיר, עתיקות היסטוריות ונופים יפים של עמק החולה

בגליל יש הרבה סימנים להתיישבות יהודית עתיקה, ופזורים בו שרידים מרשימים של בתי כנסת קדומים מלפני כ־1800 שנה. אחד מהם הוא בית הכנסת נבוריה, השוכן בתוך יער ביריה הנרחב הסמוך לצפת. כדאי להתחיל את הסיור שלנו מהמעיין הזעיר עין נבוריה, הנובע מתוך מערה קטנה בסלעי ההר וסביבו עצי בוסתן וצמחי תבלין המושקים במימיו. בשנים שחונות ספק אם תמצאו שם מים מספיקים לרחצה, אך בשנים גשומות יותר זו אפשרות מרעננת. מדלגים על הסלעים הלבנים שבהם חצובות בריכות ושקתות, וממשיכים בשביל העולה במעלה הערוץ. אחרי כ-100 מטר פונים ימינה בשביל המסומן בשחור ומגיעים לבור סיד ששימש בעבר להכנת סיד מסלעי הקירטון השולטים בשטח. ממשיכים עם המסלול ומגיעים לשרידיו המרשימים של בית הכנסת נבוריה. שרידים אלה שמורים היטב וביניהם שלטים מאירי עיניים המספרים על ההיסטוריה של המקום. קל לדמיין את הדרך שבה חיו כאן אבותינו, שגידלו זיתים והרוויחו כסף טוב ממסחר בשמן זית. לאחר סיור באתר המעניין משלימים את המעגל ויורדים חזרה לרכב.

מקום לפיקניק: מומלץ להמשיך לנסוע בדרכי הנוף של היער כי יש כאן הרבה נקודות תצפית, מעיינות ומקומות המותאמים לפיקניק.

איך מגיעים? הבאים מדרום פונים שמאלה בצומת מחניים (כביש 90), לכביש אספלט משובש. עוברים על פני הכניסה לאזור התעשייה של חצור הגלילית שנמצא משמאל וממשיכים בעלייה לתוך יער ביריה. במזלג דרכים ממשיכים עם המסלול השמאלי (אם תפנו ימינה תגיעו לאתר אשפה). קצת לפני היישוב עמוקה יש פנייה ימינה לדרך נוף. נוסעים בה בזהירות, מתצפתים על הנוף וממשיכים עד מעיין נבוריה.

עין נבוריה. צילום: אבישי טייכר
עין נבוריה. צילום: אבישי טייכר

ג'חולה (עין תאו)

מה נמצא שם? בריכת מים גדולה ויפהפייה עם בעלי חיים וצמחייה עשירה

הג'חולה, או עין תאו, היא אחד המעיינות היפים בארץ. זהו הטיול הקל ביותר שברשימה ולמעשה זוהי בסך הכל גיחה קצרה וחביבה ותו לא. עם זאת, אל תביאו בגדי ים: הג'חולה היא בריכה שאסור להתרחץ בה כיוון שהיא שמורת טבע יחידה במינה באצבע הגליל ויש לשמור על ערכי הטבע שבה. בבריכה זו נמצאים מיני חי וצומח נדירים, ובהם נופר צהוב (שפורח בחודשים יוני־יולי), קרנן טבול, דגי נאווית ומינים רבים של חסרי חוליות נדירים. סביב הבריכה צומחים עצי פרי ויש כאן גם צמחיית נחלים עשירה עם ניחוח אפריקאי. בסמוך יש אתר ארכיאולוגי וכמה אלות אטלנטיות מרשימות. הג'חולה היא מעיין העתק, הנמצא בתחתית הגוש האדיר של הרי נפתלי (יש באיזור רבים כאלה, אך בדרך כלל מימיהם מנוצלים עד תום). למרות שהיא נראית טבעית לגמרי, הבריכה מלאכותית והיא נחפרה בשנות ה־50 על ידי אנשי כפר גלעדי שעיבדו את אדמות העמק. לנו זה לא משנה – קיבלנו פנינת טבע של ממש. מצב הבריכה אף השתפר, כאשר תוואי כביש 90 שעבר ממש בסמוך אליה הועתק מזרחה בסוף העשור הקודם.

מכיוון שהשמורה קרובה מאוד לכביש, אפשר להחנות את הרכב במתחם של תחנת פז הסמוכה לצומת כוח שעל כביש 90. חוצים את הכביש צפונה וכעבור הליכה של כקילומטר על התוואי הישן של כביש 90 מגיעים לשמורה. מטיילים בסבך סביב הבריכה המרשימה ומדמיינים כיצד נראה עמק החולה לפני ייבושו.

מקום לפיקניק: מומלץ לנסוע עוד כמה מ' בכביש 899 אחרי הפנייה למתחם פז ולפנות שמאלה אל הכניסה לנחל קדש, המותאמת לפיקניקים.

איך מגיעים? נוסעים בכביש 90 עד צומת כוח, הדרומית מעט לקריית שמונה, ופונים שמאלה לתחנת פז (כביש 899). שימו לב – אי אפשר לגשת לשמורה מכביש 90. בוויז תכתבו "עין תאו".

חאן ירדה ועין ירדה

מה נמצא כאן? אתר היסטורי, מעיין זעיר, אקליפטוסים ענקיים ונוף גלילי מרהיב

זהו טיול קצר ומהנה, שאפשר להתחיל אותו מעט לפני זריחת החמה, אם אתם בקטע של זריחות. הזריחה מנקודת התצפית של חאן ירדה, כשמתלווה לה קפה לוהט ישר מהפינג'אן, היא חוויה מרוממת נפש. החאן יושב על גבעה רמה שמשקיפה על דרום עמק החולה והלאה על הגולן. הוא הוקם בתקופה העותמנית, ושלט על הדרך המובילה מזרחה לגולן ולסוריה. במלחמת העצמאות זו הייתה נקודה אסטרטגית חשובה שהסורים ניסו לכבוש, והמלחמה על חאן ירדה הייתה עקובה מדם. בשנת 1996 נחנכה כאן אנדרטה לזכר עשרות הנופלים בקרבות הקשים.

אחרי שמתבשמים מהנוף ולומדים קצת היסטוריה, אנו חוזרים על עקבותינו כ־200 מטר ופונים ימינה לעין ירדה בדרך עפר. בהליכה של כרבע שעה יורדים עד הצומת שלפני הנחל ופונים שמאלה, לכיוון האקליפטוסים. אנו נמצאים כעת בנחל מחניים. עין ירדה הוא אחד מכמה מעיינות הנובעים כאן, וכמות המים הנובעים מהם קטנה. עם זאת, האתר עצמו מקסים ביופיו, ובו עצי אקליפטוס ענקיים ומצלים וצמחיית נחלים.

מקום לפיקניק: בין האקליפטוסים או בהמשך הדרך. הדרך בנחל מחניים מטופלת היטב ויש בה מקומות לחניה ולפיקניק, עצי שיזף (דומים) ופינות מוצלות. בהמשך הדרך תראו מצד שמאל על הגבעה עץ אלה בודד, ענקי ועתיק יומין, המכונה "עץ זלמן" – על שם האיש שגילה אותו. יש באיזור כאלה המוכנים להישבע שהעץ בן 300 שנה ואף יותר – ובכל מקרה, אתם יכולים לעלות אליו במדרגות, לשבת בצלו ולאכול.

איך מגיעים? פונים מכביש 90 בצומת מחניים לכביש 91. לאחר כארבעה ק"מ פונים שמאלה בעקבות השילוט ל"חורבת ירדנה", ונוסעים עוד כק"מ וחצי.

נחל תבור

מה נמצא כאן? קניון בזלת, עדרי צבאים, בריכות מים ונוף אופייני לגליל התחתון

הטיול הזה קצר אך אינו קל במיוחד ורצוי לעשות אותו בשעות היום המוקדמות או אחר הצהריים. ההגעה עם הרכב לתחילת המסלול עלולה להיות בעייתית – הכביש משובש ויש לנהוג בזהירות. יוצאים מהשער האחורי של קיבוץ גזית לדרך עפר המסומנת אדום ונוסעים בה עד התפצלות שבילים – וכאן חונים. פונים שמאלה וממשיכים ברגל בשביל המסומן כחול.

אנחנו בשמורת נחל תבור – שמורה גדולה למדי הכוללת את הנחל היורד לעמק הירדן ואת הגן הלאומי כוכב הירדן. יש כאן נוף סוואנה כמו במורדות הגולן, גבעות משתפלות ועצי דומים ואלה אטלנטית פזורים. בנחל תבור יש כמה מעיינות גדולים למדי וכך, למרות שאיבה מסיבית, חלקים מהשמורה נותרים ירוקים גם בימי הקיץ השחונים. בנחל תבור חיים עדרים גדולים של צבאים ויש סיכוי שתראו כמה מהם מתרוצצים פה ושם. אחרי הליכה קצרה בערוץ הנחל הוא מעמיק והופך לקניון בזלת מרשים, עם בריכות וגבים שאפשר לרחוץ בהם. אחרי שני פיתולים גדולים בנחל מגיעים למפלון בזלת שבתחתיתו בריכה יפה. אחרי עוד כחצי ק"מ, בסוף קניון הבזלת, השביל מתפצל – ומכאן אפשר לעשות אחורה פנה ולשוב לרכב (שימו לב – בחלק זה של הדרך נוסעים טרקטורונים ויש להיזהר עם הילדים). יש גם אפשרות לטיול מעגלי אך הוא ארוך וקשה יותר – ולא מומלץ בעונה החמה.

מקום לפיקניק: מתחת לעץ באפיק הנחל או בשביל המוליך אליו.

איך מגיעים? נוסעים על כביש 65 המוליך מעפולה לצומת גולני. בצומת גזית פונים דרומה לכביש 7276. בקיבוץ גזית מחפשים את השער האחורי, יוצאים לדרך עפר ואחרי כחצי ק"מ פונים ימינה לדרך מסומנת אדום.

נחל תבור. צילום: אבנר אברהם
נחל תבור. צילום: אבנר אברהם

הר כמון ושביל יונתן

מה נמצא כאן? טיול קצר ומרענן עם נופים מרהיבים, צמחייה גלילית ותצפיות רבות על הגליל התחתון

"שביל יונתן" הוא מסלול מעגלי קל המקיף את היישוב מכמנים. אורך המסלול כחמישה ק"מ ויש בו אווירת גליל אמיתית. אנחנו נמצאים על הר כמון שמדרום לבקעת בית הכרם, שמפרידה בין הגליל העליון לגליל התחתון. על הר כמון, הגבוה שבהרי הגליל התחתון (598 מטר), נמצאים שלושה יישובים: כמון, מכמנים והיישוב הבדואי כמאנה. מומלץ להתחיל את הסיור בתצפית מקצה היישוב כמון. ביום יפה רואים מכאן את התבור ואת הגלבוע, ואת המבנה הגיאוגרפי של האיזור – רכסים צרים וביניהם עמקים פוריים הנמשכים ממזרח למערב.

אחרי התצפית בכמון נחזור לרכב וניסע ליישוב מכמנים, השוכן בצדו השני של ההר. חונים במגרש החניה הנמצא כ־100 מטר לפני שער היישוב בצד ימין. מהחניון ממשיכים ברגל לכיוון שער היישוב ופונים שמאלה לדרך עפר המסומנת שחור. אחרי כ־300 מטר נגיע לחניון עפר נוסף, שממנו מתחיל שביל המסומן כחול ויורד במורד ההר. יורדים בשביל הכחול לצד מטעי זיתים ועצי חורש ים תיכוני. אחרי כחצי ק"מ מתפצלים השבילים. אנו פונים לשביל המסומן ירוק ונמצאים בשביל יונתן, המקיף את מכמנים. בהמשך הדרך נמצא שלטים המספרים את סיפורו של יונתן הדסי, בן קיבוץ מרחביה ולוחם יחידת מגלן, ספורטאי ומוזיקאי שנפל במלחמת לבנון השנייה. חבריו ובני משפחתו סללו שביל זה לזכרו.

לאורך שביל יונתן יש הרבה נקודת עצירה ותצפית, ואפשר ליהנות מהרוח הגלילית. לאחר כק"מ נוסף של הליכה אנו מגיעים לשער ונכנסים לגן היפני של שלמה וטאיקו אליאש. האמנית היפנית טאיקו קושידה ובעלה מציעים כאן בין היתר ארוחה יפנית וביקור בסטודיו של האמנית, אך יש לקבוע ביקור כזה מראש (בטלפון: 04-9884989). מכאן כדאי לעלות בדרך האספלט לעבר היישוב עצמו ולחזור לרכב.

מקום לפיקניק: באחת מנקודות העצירה והתצפית לאורך השביל.

איך מגיעים? מכביש עכו צפת (85) נוסעים לכיוון כרמיאל. בקצה המזרחי של כרמיאל, ליד מתחם הקניות ביג, פונים דרומה לרחוב נצח. עוברים את אזור התעשייה של כרמיאל ועולים בהר לפי השילוט לכמון, מכמנים וכמאנה.