שנזוז לג'רוז? 7 סרטים שראינו מפסטיבל הקולנוע וכדאי גם לכם

בשל מעמדה הנוכחי של ישראל בעולם, לא כולם רוצים להציג את סרטיהם בפסטיבלי הקולנוע בארץ. זה צמצם את מרחב הפעולה של אנשי פסטיבל הקולנוע ירושלים שייפתח מחר (26.7-17.7), ובכל זאת הצליחו להרכיב שם תכנית נאה, גם אם פחות עשירה מהרגיל.

בין הסרטים המבטיחים אפשר למצוא כמה מזוכי הפרסים הגדולים בפסטיבל קאן, בהם "אימהות צעירות" של האחים דארדן, שזכה בפרס התסריט, "הסוכן החשאי" של קלבר מנדונסה-פיליו שקטף את פרסי הבימוי והשחקן הראשי ו"ערך סנטימנטלי" של יואכים טרייר שזכה בפרס הגדול (הפרס השני אחרי דקל הזהב). שמעתי דברים טובים גם על "איים" של יאן-אולה גרסטר, הגרמני המוכשר שעושה מעט מדי סרטים ("Oh Boy", "לארה"). 

בין הקלאסיקות שיעלו מחדש בפסטיבל אפשר למצוא את "הנוסע" של מיקלאנג'לו אנטוניוני מ-1975, עם ג'ק ניקולסון, מריה שניידר ושוט סיום מאוד מפורסם. וגם עותק חדש ומרהיב של "הגלולה" – סרטו של דוד פרלוב מ-1972 על פי תסריט מטורלל של ניסים אלוני, עם יוסי בנאי ואבנר חיזקיהו. בשורות הבאות תמצאו שבע המלצות בגוף ראשון על סרטים שראיתי ואהבתי.

 

1. לקחים // Lesson Learned

נכון, מדובר בעוד סרט בית ספר שכמותו ראינו לא מעט בשנים האחרונות. אבל כדאי מאוד לשים לב לסרט ההונגרי היפה הזה, שניחן בסגנון ובקצב משל עצמו. פאלקו בן העשר מגיע מגרמניה לבית ספר בבודפשט, ולא כל כך מסתדר עם הכללים המקומיים. כשהוא מתריס נגד המורה לספורט, הלז מנחית עליו את מלוא זעמו, והמורה היחידה שמעזה לומר משהו (אנה מיזואיי היפהפייה, שגילמה זונה ב"הברוטליסט") חוטפת גם היא. יש בסרט ממד אלגורי המתייחס לשלטון הנוכחי בהונגריה, אבל הוא הרבה יותר מזה. קו עלילתי שלם מוקדש לניסיונות לתקן חלון שהתנפץ מפאת בלאי, והוא מתסכל ומצחיק ומעיד על כשרונו הרב של הבמאי באלינט סימלר, שיודע ללכוד את האמת הפנימית של כל סיטואציה.
שישי 18.7, סינמטק 2, 22:00 // שבת 19.7, סינמטק 3, 18:30 // ראשון 20.7, סינמטק 1, 10:00

 

2. אבודים בבולטימור // The Baltimorons

סרטו השישי של ג'יי דופלאס (ג'וש פפרמן ב"טרנספרנט"), והראשון שביים ללא אחיו מארק, הוא מין סרט חג מולד שהוא קומדיה רומנטית עגמומית, עקמומית ומקסימה בתכלית. דופלאס כתב את התסריט יחד עם הקומיקאי מייקל סטרסנר, שמופיע בתפקיד הראשי. בדרכו לבית הוריה של ארוסתו בערב החג, קליף  – סטנדאפיסט שנטש את הבמה – שובר שן ונוסע למרפאת השיניים היחידה בבולטימור שעדיין פתוחה. תכניות החג של הרופאה הגרושה (ליז לארסן בהופעה חמה) משתנות גם הן, והשניים מעבירים יחדיו את הלילה ברחובות העיר. הבדיחות הקצת אגרסיביות בתחילת הסרט לא ממש הצחיקו אותי, אבל ככל שהוא התקדם נכבשתי לגמרי על ידי החיבור האותנטי שנוצר בין שני האנשים הפגועים האלה. מהסרטים הבודדים שמעניקים עיסוי לנשמה.
>> שני 21.7, סינמטק 2, 19:15 // חמישי 24.7, סינמטק 3, 10:00 // שבת 26.7, סינמטק 1, 19:30

3. חיים שניים // Second Life

גם הסרט הצרפתי הזה נפרס ברובו על פני כמה שעות בעיר גדולה – הפעם פריז, ביום פתיחת האולימפיאדה. אליזבת כבדת השמיעה (אגת רוסל מ"טיטאן") מתרוצצת בין דירות כדי לחלק מפתחות לתיירים ששכרו אותן. הבוס דורש שתהיה נחמדה ותצבור ציונים טובים באפליקציה, אבל היא טרודה ומצוברחת מכדי לחייך. אחד הלקוחות, צעיר ידידותי עם שיער ורוד (אלכס לות'ר מ"סוף הפאקינג עולם") נדבק אליה, ומתעקש לשובב את רוחה. סרטה הקצר (77 דק') של לורן סלאמה ניזון מהמראות והרעשים של העיר החוגגת, כשלא פעם אליזבת מורידה את מכשיר השמיעה שמחבר אך גם חוצץ בינה לבין העולם. זאת לא קומדיה רומנטית, אלא דרמה עדינה ונוגעת ללב על הידידות המתפתחת בין שני אנשים אבודים.
>> שישי 18.7, סינמטק 3, 12:15 // שני 21.7, סינמטק 1, 12:30 // רביעי 23.7, סינמטק 4, 15:30

4. נגררת // Tow

כותרות הפתיחה של הסרט מכריזות שמדי לילה בין מיליון לשלושה מיליון אנשים בארה"ב ישנים במכוניותיהם. זה סיפורה האמיתי של אחת מהם, כפי שסופר בעיתון בסיאטל. אולגה מתגוררת בטויוטה קורולה שלה – כלומר היא הומלסית מוכחשת – ומנסה למצוא עבודה כעוזרת וטרינר. כשמכוניתה נגררת והיא נדרשת לשלם את ההוצאות, היא יוצאת למאבק משפטי נגד חברת הגרירה, ובינתיים חייה הולכים ומתדרדרים מדחי אל דחי. משום שזה סרט אמריקאי עם כוכבים כמו רוז בירן (שגם הפיקה), אוקטביה ספנסר, אריאנה דבוז ("סיפור הפרברים"), דומיניק ססה ("נשארים לחג") ודמי לובאטו כהומלסית מזמרת, ברור לנו שאולגה תזכה לסוג של ניצחון. ועדיין סרטה של סטפני ליינג מציג ללא כחל וסרק את הצד האפל של הקפיטליזם הדורסני נוסח אמריקה התאגידית, והרגעים המשעשעים שהוא זרוע בהם אינם מעמעמים את החוויה.
>> שלישי 22,7, סינמטק 3, 17:45 // רביעי 23.7, סינמטק 1, 10:00 // שבת 26.7, סינמטק 1, 21:45

5. רשתות של אחר הצהריים // Meshes Of The Afternoon 

מיה דרן היתה היוצרת הבולטת ביותר בתחום קולנוע האוונגרד שפרח בארצות הברית בשנות ה-40. סרטה הראשון מ-1943 (אותו יצרה עם בן זוגה אלכסנדר האמיד) הוא גם המפורסם ביותר, למרות שאורכו הוא רק 14 דקות. זהו חלום עז הבעה ומרהיב ביופיו, עתיר דימויים פסיכואנליטיים של תשוקה ואימה, שהקדים להעלות על המסך סובייקטיביות נשית. "רשתות של אחר הצהריים", בכיכובם של צמד היוצרים, יוקרן לצד סרטים קצרים נוספים במסגרת מחווה שאצר חן שיינברג לקולנוען האקספרימנטלי בנימין חיים.
>> שלישי, 22.7, סינמטק 2, 16:30 

6. קוצר רוחו של הלב // Ungeduld Des Herzens

עיבוד חופשי למדי של הרומן של שטפן צווייג מ-1939, שמעביר את ההתרחשות מערב מלחמת העולם הראשונה להווה ומשנה את סוף הסיפור. חייל/אופנוען שגרם בטעות למבוכתה של צעירה נכה ממעמד גבוה מתייצב בביתה לבקש סליחה. כשהיא מתאהבת בו (בזמן שהוא מזיין את אחותה), הוא לא בדיוק יודע מה לעשות עם זה, אך אינו רוצה לפגוע בה. באופן מפתיע, הסיפור על אשמה וחמלה נקלט היטב בעידן השיימינג ברשתות החברתיות. סרטו הראשון של לאורו קרס הגרמני עשוי כראוי ומעורר עניין, על אף הופעה מעט אטומה של ג'וליו בריצי המקועקע, שמקשה על הצופים להבין מה מניע אותו (נראה שגם הוא לא לגמרי מבין).
>> שלישי 22.7, סינמטק 4, 18:00 // שישי 25.7, לב סמדר, 11:30 // שבת 26.7, סינמטק 1, 12:00

7. בלה

בלה הוא שמה של יונה לבנה ויקרת ערך, שהיא גם, כמובן, סמל לשלום החמקמק. זהר שחר וג'מאל ח'לאילה יצרו יחדיו קומדיית מסע קלילה, מבדרת וקצת עצובה שמתרוצצת בין ישראל לגדה המערבית, בעקבות היונה שהשאיר אחריו אביו המנוח של יקי (אלישע בנאי), מוזיקאי גולה בברלין ששב ארצה להלוויה, ונחפז לחזור לגרמניה. יקי, חבר ילדותו בילאל (חנא ביראך) ובנות זוגם, לימור (ג'ייד דייכס וויקס) ונרג'יס (אסיל פרחאת), נדחפים למכונית אחת, ואחרי כן לאחרת, בניסיון להביא את היונה מהגדה לתערוכה בירושלים, שם הם מתכוונים למכור אותה לנסיך אמירתי. ז'אנר ההרפתקאות בדרכים מקבל כאן רובד פוליטי מהדהד, שאינו מטביע את הסרט במסר.
>> שלישי 22.7, סינמטק 1, 18:00 // רביעי 23.7 סינמטק 3, 13:15