"החמצן של הדמוקרטיה": פרס אופיר למפעל חיים יוענק לאורי ברבש

פרס מפעל חיים יוענק השנה בטקס פרסי אופיר לבמאי וליוצר אורי ברבש, כך הכריזה הבוקר האקמיה לקולנוע וטלוויזיה בהחלטה מתבקשת אך בכל זאת מפתיעה. ברבש, שבשנה הבאה ימלאו לו 80, חתום על עשרות יצירות וביניהן סרטים עלילתיים, סרטי דוקו וסדרות טלוויזיה שהפכן לחלק מהדי.אן.איי הקולנועי של מדינת ישראל, ובראשם הסרט "מאחורי הסורגים" והסדרות "טירונות" ו"מילואים".

>> הדרך לאוסקר: התחרות על פרס הסרט הטוב ביותר צמודה מתמיד
>> לא לפני הילדים: 10 סרטי אנימציה מומלצים למבוגרים בלבד

עם היוודע דבר הענקת הפרס, מסר ברבש: "זוהי גאווה גדולה לזכות בהוקרת האקדמיה הישראלית לקולנוע ולטלוויזיה. אני מודה מעומק ליבי לכל היוצרים, הצלמים, השחקנים, העורכים, הגריפים, התאורנים, המפיקים והעושים במלאכת היצירה. כולנו שליחי ציבור וחובתנו בימים נוראים אלו לשמור על ערכי מגילת העצמאות, להשיב את כל החטופים ומיד ולסיים את המלחמה האומללה. יצירה מקורית, חופשית, חסרת גבולות ופשרות היא החמצן לחברה דמוקרטית. בלעדיה אנחנו נידונים לחיות בשקר עם עצמנו. סוצקבר, משורר היידיש הנפלא אמר: 'במקום שבו נגמרות האפשרויות, שם מתחילה האומנות'".

הבחירה בברבש מפתיעה, שכן לאורך מרבית הקריירה שלו זכו הסרטים שיצר יחד עם אחיו, התסריטאי בני ברבש, לביקורות נוקבות ואף עוינות שהתקשו לראות את הביקורת החברתית הנוקבת שלו דרך המיליטריזם שעטף חלק מיצירותיו המוקדמות. סרטיו של ברבש הרבו לעסוק בנקודות השבר של החברה הישראלית ובסכסוך הישראלי-פלסטיני, ובחירת האקדמיה בו, בזמן שבו הממסד עסוק במתקפה מתמדת על עולם התרבות והיצירה, היא בהחלט סוג של מסר אמיץ.

"אורי ברבש, שמציין בימים אלה 50 שנה של יצירה, הוא אחד הבמאים הישראליים המוכרים והמשפיעים בקולנוע הישראלי. מאז שסרטיו שודרו לראשונה בטלוויזיה הישראלית ב־1975 ועד היום, ברבש ממשיך בעשייה אמנותית חסרת פשרות, שמשאירה חותם עמוק על התרבות הישראלית", נימקו חברי האקדמיה. "בשנות ה-80' הפכו פניו למזוהות עם הקולנוע הישראלי בישראל ובזירה הבינלאומית. לצד אחיו, התסריטאי והסופר בני ברבש, הוכיח שסרטים אישיים ופליטיים, שעוסקים בנושאים מצפוניים שנויים במחלוקת יכולים להפוך להצלחות קופתיות מקומיות ובינלאומיות".

עוד הוסיפו חברי האקדמיה בנימוקיהם לפרס כי "ברבש עסק בסרטיו בנושאים רגישים של החברה הישראלית ויצר מהם דרמות נפיצות שזכו לתהודה עצומה. ב-1984 יצא 'מאחורי הסורגים' בו כלא ישראלי הופך למיקרוקוסמוס שמייצג את החברה הישראלית ואת הסכסוך הישראלי-פלסטיני. הסרט הפך את ברבש לשם בינלאומי והיה מועמד לפרס האוסקר בקטגוריית הסרט הזר. הסרט גם זכה בפרס כינור דוד והביא בשעתו כ-600 אלף צופים לבתי הקולנוע; בשנים האחרונות עבר לעסוק בנושאים הקשורים בשואה ובשימור הזיכרון שלה. סרטו התיעודי "דבש שחור: שירת חייו של אברהם סוצקבר" היה מועמד לפרס אופיר לסרט התיעודי ב-2019. כל אלה הופכים את זכייתו בפרס להוקרה מתבקשת ומרגשת".

ברבש לא רק פרץ את הדרך לקולנוע הישראלי בחו"ל עם "מאחורי הסורגים" (שהיה כאמור מועמד לאוסקר וגם זכה בפרס המבקרים בפסטיבל ונציה), אלא שינה גם את פני הטלוויזיה בישראל עם סדרות כמו "סיטון", "קו 300", "טירונות" ו"האמת העירומה" שנמכרה ל-HBO. בשנים האחרונות הוא יצר גם שתי סדרות רשת, "מדינת ישראל נגד מערכת הבריאות" ו"מדינת ישראל נגד החינוך הממלכתי", שעסקו במאבק הרופאים ובמאבק המורים נגד ההפיכה המשטרית. ב-2024 שודר בכאן 11 סרטו התיעודי "הזמן השבור", שעקב אחר לוחמי יום כיפור במחאה נגד ההפיכה המשטרית בשנת היובל לטראומה הלאומית, כל הדרך עד טבח שבעה באוקטובר ואחריו. כבוד.
>> טקס פרסי אופיר יתקיים ב-16.9 בסינמה סיטי גלילות בהנחיית תום יער ושירה נאור