אחרי מנוחה קטנה לתקופת הקורונה, פסטיבל המוזיקה הגדול (ולא פחות חשוב מזה, הטרנדי) חזר השבוע למדבר קולורדו אי שם בעיר אינדו שבקליפורניה, שם אינספור צעירים דלוקים לא ממש הקשיבו למוזיקה שנוגנה על הבמה. אבל למי אכפת מהם? אנחנו תקועים פה בארץ, ויכולים להינות מהסיפורים שקרו, ואם הספקנו לשידור – גם לזכות לצפות בחלק מההופעות הנהדרות. למעשה, לאורך הימים הקרובים עוד ירוצו הופעותבעמוד היוטיוב של קואצ'לה, אז שווה להציץ (וגם להריץ אחורה כדי לחפש עוד הופעות). בנתיים, אנחנו כאן כדי לספר לכם על כמה רגעים משמעותיים שקרו על הבמה הכי גדולה, וכמה שקרו מסביבה.

>> העתיד שעבר: יוצר "מראה שחורה" בוחר את סרטי המד"ב שהשפיעו עליו

ליידי גאגא נתנה אופרה גותית

מבין הופעות ההדליינרים, אין ספק שליידי גאגא בלטה עם הופעה מושקעת מאין כמותה. השואו של גאגא מוסגר כאופרה בסגנון גותי, וכשתראו את אינספור הבגדים שהחליפה לאורך הביצוע, בואו נגיד שהילדה הגותית מהתיכון שלכם תרגיש בושה גדולה שכל מה שהיה לה זה אייליינר ובגדים שהדודה קנתה לה מהוט טופיק. עיצוב הבמה המרשים – שכלל, בין היתר, שמלה שהיא כלוב ריקודים וארגז חול נוטה – הפך את השואו לאחד הרגעים היותר משמעותיים בפסטיבל, וסימן את החזרה של גאגא לפסגת הפופ שהיא ראויה לה.

צ'אלי XCX סגרה את הקיץ שעבר. או שלא?

אחרי ההצלחה העצומה של בראט סאמר, ברור שצ'ארלי והגוון הירוק הספציפי שלה ינחתו בפסטיבל, והיא ניצלה את הבמה המיוחדת כדי לסכם את כל הבראט הזה, בערך. טרוי סיוון פתח את סוללת האורחים, ואחריה הגיע רגע השיא המתבקש עם לורד, ואז בילי אייליש, שהתסיסו את קאוצ'לה לרתיחה. אבל המסר האמיתי הסתתר בסיום המופע, אז המסכים הבזיקו סדרת מסרים שמסכמת את קיץ הבראט, שהסתיים במילים: "אני לא יודעת מי לעזאזל היא אני אם זה נגמר??? רגע, נזכרתי. אני צ'ארלי. ובכנות… אני רק רוצה שהרגע הזה ימשך לנצח".

מיסי אליוט היתה רובוטריק

הראפרית המבריקה קיבלה גם היא את הבמה המרכזית כדי לעשות בה שמות, והיא ניצלה כל רגע כדי לעבור על הקריירה מלאת התקופות והתלבושות שלה, כי עם כל הכבוד לליידי גאגא, מיסי היתה פה קודם. בסדר נו, גם מדונה, אל תתקטננו. בהופעה נטולת אורחים אבל מלאת פאסון (ורקדנים, אין מיסי בלי רקדנים) הראפרית בת ה-53 (!) נתנה הופעה אנרגטית ומלאה בסטייל, עם החלפת תלבושות תדירה וכמה ביצועים עוצרי נשימה שנפגמו רק בקצת בגלל הפלייבק הברור. לא נורא מיסי, העיקר שאת עדיין גט יור פריק און.

היתה גם נציגות ל"לוטוס הלבן"

צופי הלהיט של HBO שלא עקבו מקרוב אולי הופתעו לגלות על הבמה את מוק, גורו הבריאות מהעונה השלישית, מככבת על הבמה תחת השם "ליסה", שגם הוא שם הבמה של מאנובאן לאליסה – תאילנדית שזכתה להצלחה מכובדת בלהקות הבנות בלאקפינק. גם בקריירת הסולו היא מספקת K-פופ קליל שאולי מרגיש שונה מדמותה, אבל לגמרי מצא בית טבעי בקאוצ'לה.

וגם אינפקטד מאשרום היו שם

תזלזלו כמה שאתם רוצים, אבל הם היו שם בפעם הרביעית כבר, ואתם בקושי פעם אחת. למעשה, עמית דובדבני וארז אייזן מופיעים גם בסופ"ש הבא של קאוצ'לה, ובהתחשב באווירת הפרו-פלסטין של הקהל הסטודנטיאלי שלרוב מגיע לפסטיבל, זה בכלל לא מובן מאליו.

גרין דיי אמרו משהו על פלסטין

ואם כבר אנחנו בנושא, ראינו את אתרי התקשורת מזנקים על הידיעה הזו בתאוות לייקים, והגיע הזמן להגיד את זה בפשטות – אם אמן מנופף בדגל פלסטין, או אפילו משלב את "הכאב של ילדי פלסטין" באחד משיריו, כמו שעשה בילי ג'ו ארמסטרונג בהופעת ההדליינר שלו ביום שישי, הוא לא "נגד ישראל". הוא אולי בור, אולי תמים, אולי סתם רוכב על הגל – אבל אם כבר, בהתחשב בלופ המלחמה האינסופית שמנסים לתקוע אותנו בו, הוא יותר בעד ישראל מאשר סמוטריץ ובניו.

וגם ניסו להכיר לאמריקאים את הכאב שלנו

במקביל, בדרך לפסטיבל היו מי שניסו להזכיר שגם אנחנו כואבים. ארגון פרו-יהודי בשם JewBelong שכר את אחד מהשלטים בדרך לפסטיבל כדי להעביר מסר פשוט וישיר – "דמיינו ללכת לפסטיבל מוזיקה ולא לחזור הביתה" – כתזכורת לטבח בפסטיבל נובה. בשלט אחר ניסו לשחק יותר עם התדמית אפופת הסמים של הפסטיבל, וכתבו "אתם לא דלוקים: אנטישמיות עלתה ב-200%", אבל לא בטוח עד כמה זה באמת אפקטיבי עבור אנשים דלוקים.