כל מי שנמצא בתל אביב ליותר מחצי שעה כבר התרגל לרעש הלבן של צלילי המכוניות, כאילו היו צלילי פעימות הלב שלנו. ובכל זאת, בכל פעם שהצפירה מנסרת את הלילה, או חמור מכך, את הבוקר, פעימות הלב הופכות להתקף. לאורך השנים היו אינספור מיזמים עירוניים או עצמאיים למיגור תופעת הצפירות המיותרות באזורים עירוניים, אבל כל בעל אוזניים יוכל לספר שאף קמפיין לא הצליח לרסק, או אפילו לסדוק, את התופעה. גם המיזם הנוכחי לא יעצור את הצופרים, אבל הוא לפחות יוכל לעזור בלהבין את הנזק הסביבתי שכרוך בלנגן על הצופר כאילו אתם לואי ארמסטרונג.

אתר חדש, שנקרא בשם הפשוט "כמה תושבים ישמעו את הצפירה שלי" נולד במטרה לחשב, ובכן, כמה תושבים ישמעו את הצפירה שלכם. יוצר האתר ירון שמש סיפר שהרעיון נולד מתוך הרעש. "חבר צפר לרכב ברחוב שלי שהתמהמה יותר משנייה אחת", הוא כתבבחשבון הטוויטרשלו. "אמרתי לו 'אתה יודע כמה אנשים היו צריכים לשמוע את הצפירה הזו?', ואז הבנתי שאני לא יודע את התשובה. אז הלכתי לחפש בנתונים של עיריית ת"א".

בחר את כלי הנשק. צילום מסך מהאתר "כמה תושבים ישמעו את הצפירה שלי?"

כדי לגלות את הנזק הסביבתי שלכם כל מה שצריך זה לבחור את הרכב איתו תצפרו, לסמן על המפה הנאה איפה בדיוק תרעישו, ללחוץ כדי לצפור – ולצפות במספר האנשים ששונאים אותך צומח במהירות מלחיצה. החישוב עצמו, יש לומר, לא מדויק בלשון המעטה, שכן הוא בנוי על הערכה כללית של מספר האנשים שגרים ברדיוס הצפירה (80 מטר למשאית, 60 לרכב פרטי ו-30 לאופנוע)

את הנתונים שאב שמש מאתר מאגרי המידע של עיריית תל אביב, Open Data TLV, שם קיבל את מספר הקומות בכל בניין בעיר, וחישב את כמות האנשים על בסיס הערכה ממוצעת של כ-3 אנשים פר קומה. גם אם ההערכה הזו זהירה, היא עדיין מפחידה ואולי, בתקווה, תעורר במישהו מחשבה שניה לפני שהוא מצמיד את שורש כף היד להגה באמצע אלנבי ומציק בכך לכ-150 איש, לפחות.

• הבועה
• רעש