#אנשים_מתוקים: שי נצר
ציניות בצד, חסר לנו קצת מתוק בחיים. יצאנו לחפש את הסיפורים והאנשים שישבו את לבכם. הפעם: שי נצר מגבעתיים
תוכן בחסות שוקולד פרה
שי נצר, 33, גבעתיים, סופר והבעלים של ״רעמסס״
"לפני כמה שנים, כשגרתי בחו״ל, באתי לארץ לביקור ולחתונה של חבר קרוב. במהלך החופה ראיתי מבט עצוב שהסתכל עליי דרך הגדר והתאהבתי מיד. זה היה הכלב עם העיניים האנושיות ביותר שראיתי, הוא פשוט דיבר אליי במבטו. הוא היה רזה, מוזנח וצמא לאהבה. באותו ערב הוא קיבל את רוב האוכל שהיה לי בצלחת, 20 זוגות ידיים מלטפות וגם את השם צ'אנס.
אחרי כמה טלפונים וכמה אנשים שהתנדבו לעזור, הצלחנו לסדר לו וטרינר שיראה אותו למחרת. באותו לילה לקחתי אותו אליי, ובבוקר נסענו לווטרינר שאמר שהמצב שלו קשה. צ'אנס קיבל המון תרופות ונשאר להשגחה ולטיפול למשך יומיים. הנסיעה שלי חזרה לחו"ל התקרבה וניסיתי למצוא לו בית. הרגשתי נפלא שהתמזל מזלו והוא נשאר לא רק קרוב, אלא גם אצל האנשים הנכונים – החתן והכלה שבחתונה שלהם נפגשנו".