נאחזים בקש: איך הברים בתל אביב שומרים על הסביבה?

מועדונים וברים ברחבי העולם כבר מתחייבים לחיסכון באנרגיה ושמירה על הסביבה. בארץ הפעילות הירוקה בתחום מסתכמת בינתיים בחיסכון בקשים חד פעמיים

מתוך הקמפיין הירוק של ג'ספר וג'ונס (צילום: אהוד שגב)
מתוך הקמפיין הירוק של ג'ספר וג'ונס (צילום: אהוד שגב)
3 במרץ 2019

לפני כשנה הרימה הדוקטורנטית טניה בירד את המיזם הסביבתי "לא שמים קשים" לקידום המודעות ל־straw free – עולם ללא קשים מפלסטיק – שפועל בהצלחה ברחבי העולם. בירד פנתה באופן אישי לבעלי עסקים וביקשה מהם להצטרף ליוזמה ללא עלות. בתי העסק שלוקחים על עצמם השתתפות במיזם מתחייבים לא להציע קשים מיוזמתם ויכולים לרכוש קשים רב פעמיים עשויים במבוק. כעשרה ברים בלבד הצטרפו אז ליוזמה.

>> אפלקיציה חדשה ממפה את מבצעי ההפי-האוור בתל אביב

בעולם המגמה הירוקה במסעדנות ובחיי הלילה היא כבר עובדה שלא ניתן להתעלם ממנה. אתר חיי הלילה העולמי Resident Advisor פרסם לאחרונה כתבה רחבה על תמיכת המדינה והעירייה בברלין כדי לצמצם את טביעת הרגל הסביבתית של מועדונים ומקומות בילוי בעיר. היוזמה הוכתרה כהצלחה וניתן לראות מועדונים, ברים ואפילו פסטיבלים שנותנים לידידותיות לסביבה מקום של כבוד, לצד ההנאה והתוכן. במודל הברלינאי, למשל, מתבקשים בעלי המועדונים והברים לנקוט שורה של פעולות כדי לצמצם את השפעתם על הסביבה – לעבור לשימוש בתאורת לד, לעשות שימוש באנרגיה ירוקה, לצמצם את השימוש במים באמצעות מערכות בקרה של חיסכון במים ולהתקין מערכות מיזוג חסכניות. מועדון ממוצע בברלין, כך בכתבה, צורך במהלך סוף שבוע אחד כמות חשמל המשמשת משק בית ממוצע במשך שנה שלמה.

בתל אביב היוזמות עדיין קטנות ומקומיות. התו הירוק היא יוזמה של הרשות לאיכות סביבה וקיימות של עיריית תל אביב יפו שמזמינה בעלי עסקים לנסות לצמצם את טביעת הרגל הסביבתית שלהם. בתמורה לתו נדרשים בעלי העסקים לעשות צעדים קטנים אך יעילים: "לא מדובר בדברים שהם מעל ההיגיון", אומרת מאיה טישלר, רכזת תו עירוני ירוק למסעדות ועסקים בחיי הלילה, "ישנם כל מיני קריטריונים שצריך לעמוד בהם: לבטל ספק אחד בשבוע – גם חוסכים כסף על אספקה וגם מורידים את זיהום האוויר, לצמצם צריכת קשים – לא להגיש קשים אלא אם כן לקוח מבקש במיוחד. התו הוא בעצם דרך להראות לקהל הלקוחות שהמקום פועל למען הסביבה ככל האפשר. יש המון דברים שניתן לבצע בפשטות יחסית ויעשו הבדל גדול". מקומות הבילוי אימפריאל, לה אוטרה, פיקוק, איז'ו ובבט, זוזו, ג'ספר, ג'ונס, פרלה ואחרים כבר הצטרפו למעגל התו הירוק ובעלי תעודה מתאימה.

מתוך הקמפיין הירוק של ג'ספר וג'ונס (צילום: אהוד שגב)
מתוך הקמפיין הירוק של ג'ספר וג'ונס (צילום: אהוד שגב)

"חשוב לנו לפעול למען החברה והסביבה היכן שאנחנו יכולים", אומרים בעלי האיז'ו ובבט והזוזו. "זה צמצום פשוט שעושה את כל ההבדל, ואנחנו מקווים שמקומות אחרים גם יפעלו כך". אסף (שופי) ביר מברי הקוקטיילים ג'ספר וג'ונס שמקבלים את התו הירוק זו השנה השלישית מצהיר שחשוב להם להיות ירוקים ככל הניתן. המקום עושה שימוש בקשי במבוק, במערכות מיזוג והדחת כלים חסכוניות ובמערכות לחיסכון במים וכל מוצרי הנייר בבר (מפיות וכו') עשויים מנייר ממוחזר.

גם בעלי מקומות אחרים מצהירים על מחויבות לסביבה ועל צמצום שימוש במוצרים חד פעמיים. "באופן כללי בהנהלה של הבלוק כולנו רגישים לכדור הארץ וזה מתבטא בהעדפה של טבעונות ובניסיון להיות ירוקים יותר", אומר עומר חסון, מנהל בבלוק. יכול להיות שכרגע בעלי העסקים בחיי הלילה בעיר מתרכזים רק בקשים, מודה טישלר. "מתחילים מאיפה שהכי קל, ולצמצם שימוש בקשים זה קל. קחי מקום כמו הדא דא ודא, שהפסיק להגיש קשים חד פעמיים. זה מקום שמדי יום מגיש כוסות מים ל־1,100 אורחים. כבר הוא חסך חצי מיליון קשים בשנה. זה נראה כמו צעד קטן, אבל גם זו התחלה".