עושים סצנה: מה עובר על חיי הלילה של תל אביב?

פסטיבל תל אביב ווליום שייפתח היום הוא הזדמנות לבדוק את מצב סצנת המוזיקה האלקטרונית וחיי הלילה בעיר. שלושה די.ג'ייז ניסו להסביר: יכול להיות שיש פה יותר מדי מסיבות?

מועדון הבלוק (צילום: גוני ריסקין)
מועדון הבלוק (צילום: גוני ריסקין)
10 בינואר 2018

"אין עתיד בלילה", קבע היוצר והדי.ג'יי המצליח יותם אבני בשיר מתוך אלבום הבכורה שהוציא לפני שנתיים, "בחורות בגילנו". אבל כעת מסתמן שחיי הלילה התל אביביים, שידעו עליות ומורדות במהלך השנים, עוברים התעוררות גדולה בזכות היצע הולך וגדל של מועדונים ומסיבות. פסטיבל תל אביב ווליום, המוקדש לתעשיית המוזיקה האלקטרונית בישראל, הוא הזדמנות טובה לבחון את עתיד חיי הלילה בארץ ובתל אביב בפרט. בפסטיבל, שנפתח השבוע ומתקיים זו הפעם השלישית, ינגנו שמות מובילים רבים בסצנת האלקטרוניקה המקומית, בהם אנה הלטה (37), אלי בלצן (39) ואדם טננבוים (28).

בלצן והלטה הם הוותיקים מבין השלושה, בעוד שטננבוים מייצג את הדור הצעיר. בלצן מתקלט יותר מ־17 שנה בשם הבמה "זומבי" וניהל את מועדון המקסים (כיום הבוטלג, א"ב), שם הפעיל ליין מצליח של פרוגרסיב האוס בעשור הקודם. היום הוא בעל חברת התקליטים ביט בוטיק שמשחררת קטעים בגוון טכנו ממלודי ורך. הלטה מוכרת כחצי הצמד המצוין פקוטק וכאחת מתקליטניות הטכנו הבולטות והאיכותיות בעיר. טננבוים הוא חבר בקולקטיב Dov Gummy שפועל כבר שנתיים ושבו חברים גם גיל קורי ורוני אמיתי ומנגנים בעיקר טכנו והאוס לסוגיו.

עוד כתבות מעניינות:
הברים הכי טובים בתל אביב להשגת סקס מזדמן
איך הפכו עמדות הקעקועים לטרנד תורן בכל מסיבה?
מה עומד מאחורי המלחמה בחיי הלילה בתל אביב

מימין: בלצן, הלטה וטננבוים (צילום: תום חוליגנוב ואלי בוחבוט)
מימין: בלצן, הלטה וטננבוים (צילום: תום חוליגנוב ואלי בוחבוט)

מה מצב סצנת חיי הלילה בתל אביב?

הלטה: "מדהים, אף פעם לא ראיתי אותה במצב כזה. התחלתי לתקלט בירושלים בשנת 2001, ואת המסיבה הראשונה שלנו בתור פקוטק עשינו ב־2003. זו לא הייתה תקופה קלה ולא היה מועדון שיכולנו לנגן בו. כל דבר אז הרגיש בתולי, והיום אפשר להגיד שיש שפע".

בלצן: "מצב התעשייה מצוין. הניהול היום הרבה יותר מקצועי – זו ההרגשה לפחות. כל העניין נהיה יותר רציני ומסודר. המוזיקה האלקטרונית מחקה את הגבולות והפכה לסוג של מיינסטרים, ויש היום הרבה יותר קהל ותחרות. היום זה כבר לא תחביב מחתרתי ומגניב אלא עבודה ופרנסה בכל קנה מידה, אבל זה לא הופך את זה לפחות רציני".

טננבוים: "בשנה האחרונה קרה דבר מעניין: ההאוס והטכנו נכנסו למיינסטרים הישראלי – מהפכה שהיא די משמעותית. היום אוהבים ומחפשים את הז'אנרים האלה".

יכול להיות שהיצע המסיבות בתל אביב גדול מדי? יש לזה מספיק קהל?

הלטה: "בעיניי התמונה מושלמת – לכל אחד בתל אביב יש משבצת משלו וחופש מוזיקלי, כמו שיש טרנדים בעיר, ככה יש מספיק די.ג'ייז מקומיים שיכולים להפתיע. יש פה כאלה שעשו עבודה קשה מאוד, ואז אתה קולט שזה כן עניין של ניסיון, וזה מדהים. יש מספיק מקומות שייתנו במה לדי.ג'ייז צעירים יותר, וזה אכן קורה. מי שרוצה ימצא איפה להופיע".

טננבוים: "ההיצע גדול ממש – כמעט כולם לומדים לתקלט וקל למאוד התחיל היום. כמות המסיבות ביחס לכמות האנשים היא לפעמים לא הגיונית, אבל יש קבוצה יחסית קטנה שמנגנת יותר, והשפע מאפשר לשמות חדשים לנגן גם כן. המסלול פתוח לכולם, והשאר כבר תלוי בך".

בלצן: "אין כזה דבר היצע גדול מדי, זה לא קיים. מי שעושה דבר טוב, ממוקד, איכותי ומתמיד, יודע מה הוא עושה".

לא פעם נטען שהדי.ג'יי המקומי טוב לפחות כמו האורחים מחו"ל שמגיעים לנגן כאן. אתם מסכימים עם הקביעה הזאת?

בלצן: "יש עשרות אם לא מאות, די.ג'ייז ומפיקים ישראלים שמנגנים במסיבות בתל אביב לא מפני שהם מקומיים, אלא מפני שהם בינלאומיים. אם הם ינגנו במסיבה באנגליה, לדוגמה, הם לא ייחשבו לדי.ג'ייז ישראלים אלא ל'חו"לניקים'. יש לנו פה רמה גבוהה מאוד ולייבלים מחו"ל מחפשים מוזיקה של ישראלים. בכלל, אני חושב שתל אביב היא אחת הערים המרשימות בעולם, עם חיי לילה מדהימים שכל אחד מוצא בהם את מה שהוא אוהב".

ובכל זאת, מה עוד צריך לשפר?

הלטה: "חסרה פה מוזיקת שוליים יותר מאתגרת ופחות אסתטית. אין פה רייבים או הארדקור כמו שהיה בעבר, חסר טכנו שהוא יותר קשה ותעשייתי. גם ההאוס האמריקאי שהיה פה כמעט לא מנוגן בעיר".

בלצן: "גיל הקהל הממוצע היום במועדוני המיינסטרים המובילים הוא נורא נמוך – 21־22".

טננבוים: "את שיתוף הפעולה בין הדי.ג'ייז. לא הכל זה תחרות".

פסטיבל תל אביב ווליום יתקיים בעשרות מוקדי בילוי בעיר, רביעי־שבת (10.1־13.1), 771־990 ש"ח