מה קרה לקריירה המבטיחה של אדריאן ברודי?

הוא היה השחקן הצעיר ביותר שזכה באוסקר לשחקן הטוב ביותר אבל בסוף הוא הכי בולט בתפקידי משנה. לרגל צאת "לילות מנהטן" הכושל, הגיע הזמן לשאול: מה קרה שם?

אדריאן ברודי ב"לילות מנהטן"
אדריאן ברודי ב"לילות מנהטן"
23 בנובמבר 2017

באיחור של שנה וחצי מגיע אלינו המותחן הכושל "לילות מנהטן", עם אדריאן ברודי בתפקיד עיתונאי פשע שמסתבך עם אלמנתו היפה של גבר שאת מותו הוא חוקר. הסרט לא הוקרן למבקרי הקולנוע בארץ, כנראה בשל הביקורות הגרועות להן זכה כשיצא בארצות הברית במאי 2016. זה לא בדיוק מפתיע. בעשור האחרון ברודי גילם תפקידים מעוררי תהייה בשורה של סרטים כושלים, בהם "מורה מחליף" ו"שוד אמריקאי" שלא הצליחו להחזיר את 10 מיליון הדולר שהושקעו בהם. ואלה אפילו לא הגרועים שבהם.

למרות הרפרטואר המביש הזה, ולמרות שב-2014 הוא לקח חופשה של שנתיים ממשחק כדי להתמקד בציור, באוגוסט השנה הוענק לו פרס "מועדון הנמר" בפסטיבל לוקרנו – עיטור המוענק למי "שעבודתו הותירה חותם על הדמיון הקולקטיבי". ברודי רק בן 44, וכל הזוכים לפניו בפרס היו הרבה יותר ותיקים ממנו – בהם פיי דאנאוויי, מיה פארו וסטפניה סנדרלי. אז חוץ מהעובדה שהוא נאות לבוא לפסטיבל בדרום שווייץ, מדוע עדיין מעניקים לו פרסים?

בגיל 29 ברודי היה לשחקן הצעיר ביותר אי פעם שזכה בפרס האוסקר לשחקן הטוב ביותר על "הפסנתרן" של רומן פולנסקי (2002) – המועמדים שעל פניהם חלף בדרך לבמה היו ג'ק ניקולסון, מייקל קיין, דניאל דיי לואיס וניקולס קייג'. הופעתו בדמות ניצול השואה הפולני נשכרה רבות מפניו הכחושים, עיניו העגומות ואפו המרשים (שנשבר שלוש פעמים), אך כשעלה לקבל את הפרס הוא עשה כמיטב יכולתו לשנות את הרושם ולמצב את עצמו כגבר גבר.

כזכור, הוא התנפל על האלי ברי שהעניקה לו את הפרס והפתיע אותה עם נשיקה המכונה צרפתית. גם אז היו קולות שתיארו את המופע כהטרדה מינית ("אני מניח שהם לא אמרו לך שזה היה בשקית המתנות" הוא אמר לברי הנבוכה, לפני שפתח בנאום התודה), אבל בשנים החשוכות ההן של תחילת המילניום המעשה נתפס כתוצאה מתקבלת על הדעת של פרץ האדרנלין שחוללה הזכייה המפתיעה. במבט לאחור, הבחירה הלא מוצלחת של ברודי התגלתה כראשונה בסדרה של החלטות שגויות.

לבחור היהודי מקווינס היתה התחלה טובה בתפקיד משנה כנער תחמן ב"מלך הגבעה" (1993), סרט התבגרות תקופתי של סטיבן סודרברג. חמש שנים ועשרה סרטים אחרי כן הוא לוהק לתפקיד הראשי ב"הקו האדום", סרט הקמבק של טרנס מאליק על מלחמת העולם השנייה. על בסיס הופעתו העתידית בסרט המאוד מדובר הזה, "ואניטי פייר" מיהר להכתיר אותו ככוכב הגדול הבא (Brody in Motion היתה הכותרת), וברודי כבר החל להעניק ראיונות לעיתונות במסגרת מסע לקידום הסרט. אבל כשהגיע עם בני משפחתו להקרנה מוקדמת של הסרט בניו יורק, הוא גילה לתדהמתו שהוא נחתך ממנו כמעט לגמרי, ואף אחד לא טרח לספר לו. אפשר לומר שעם השנים "הקו האדום" הפך לדימוי לקריירה שלו אחרי תהילת האוסקר.

בכל זאת, החשיפה הנרחבת בכלי התקשורת לא הזיקה, וכיוונה תשומת לב להופעתו העדינה והמקסימה ב"הקיץ של סם" של ספייק לי (1999), סרט נהדר שזכה לביקורות פושרות וכשל בקופות. ברודי גילם שם עוף מוזר, חובב פאנק בריטי, שנחשד ברצח על לא עוול בכפו רק בגלל היותו יוצא דופן. התפקיד שיחק עם המראה הלא טיפוסי שלו ואף העצים אותו, ודווקא ככה הוא היה הכי סקסי. אותה גישה תאפיין את הופעותיו הטובות ביותר בקולנוע.

המראה שיחק לטובתו. ברודי ב"הפסנתרן"
המראה שיחק לטובתו. ברודי ב"הפסנתרן"

כאמור, המראה הזה שיחק לטובתו גם ב"הפסנתרן" וברודי, שהתפקיד זיכה אותו גם בפרס הסזאר – וכך היה לשחקן האמריקאי היחידי שזכה בפרס הצרפתי – הוכתר ככוכב מסוג אחר. אבל הוא דווקא רצה להיות כוכב מהסוג הטיפוסי. "נתפסתי כשחקן דרמתי מאוד רציני", הוא אמר בראיון ל"אינדיפנדנט" הבריטי. והוא חש שזה מגביל אותו כי המטרה היא "להיות כמה שיותר זיקיתי". במילים אחרות – הוא רצה להיות כוכב אקשן, כמו האחיין של פרנסיס פורד קופולה, שמיד אחרי האוסקר שלו על הופעתו המסעירה כשתיין ב"לעזוב את לאס וגאס" ב-1996, הוא פנה לככב ב"הפריצה לאלקטרז" וב"קון אייר", והפך משחקן ייחודי לניקולס קייג' שאנחנו מכירים היום.

ב"קינג קונג" של פיטר ג'קסון (2005) הליהוק של ברודי כמחזאי המסתבך במשולש אהבה עם שחקנית וקוף גדול דווקא עבד היטב, כי ברודי גילם את האופציה הרוחנית למול הגשמיות החייתית. אבל מי היה צריך אותו ב"טורפים" (2010), סרט ההמשך ל"הטורף" מ-1987 שבו נכנס לנעליו של ארנולד שוורצנגר?

בערך פעם בשלוש שנים ומדי חמישה סרטים זניחים הוא בכל זאת עושה תפקיד נהדר. הופעת האורח הקצרצרה שלו כסלוואדור דאלי היתה הדבר הכי קולע בקומדיה הלא מבריקה של וודי אלן "חצות בפריז", ויש הזוכרים לו לטובה את "האחים בלום" המעניין והפגום של ריאן ג'ונסון. אבל מי שמתאים לו כמו כפפה הוא ווס אנדרסון, שליהק אותו בשני סרטיו הטובים ביותר -"רכבת לדרג'ילינג" ו"מלון גרנד בודפשט". העולם הקולנועי הייחודי של אנדרסון כמו נברא בשביל ברודי, שלמרות האוסקר לשחקן הטוב ביותר נראה שהוא מבריק בעיקר בתפקידי משנה ציוריים.

הסרטים הכי גרועים של אדריאן ברודי:

התשוקה שבפנים

ברודי גילם ב-2008 את המטדור מנולטה שהתאהב בשחקנית (פנלופה קרוז) ונמחץ למוות בזירה, בהפקה ספרדית (דוברת אנגלית) דלוחה שכמעט לא זכתה להפצה מחוץ לספרד וישראל.

Giallo

דיילת וחוקר משטרה יוצאים לחפש את אחותה שנחטפה על ידי רוצח סדרתי. סרט אימה איטלקי מעורר קבס מ-2009 בבימויו של דריו ארג'נטו, שנודע בעיקר בשל העובדה שברודי תבע אותו בטענה שלא קיבל שכר.

גוף שלישי

הסרט הארס-פואטי של פול האגיס מ-2013 ליהק את ברודי כאיש עסקים שמתאהב עד כלות במורן אטיאס הרומניה ברומן רומנטי מביך בעליבותו.

InAPPropriate Comedy

קומדיה מ-2013 שמקבצת שבעה מערכונים גסים ומאוד לא מצחיקים. זה די סמלי שהשם הגדול השני בצוות השחקנים הוא של לינדזי לוהאן. הציון הממוצע במטקריטיק – 1 (מתוך 100).

Septembers of Shiraz

אלון אבוטבול מענה את ברודי היהודי-אירני בכלא בטהרן אחרי המהפכה של 1979. לא רק המבטאים מזויפים בסרט הזה מ-2015, ובהתאם הציון במטקריטיק הוא 16 מתוך 100.