מפלצות בע"מ

בעקבות שובה של גודזילה לאולמות הקולנוע, עצרנו לבחון כמה מהמתחרות המובילות. מקת'ולהו ועד פרנקנשטיין – מי המפלצת האיומה מכולן

גודזילה
גודזילה

יפן // מות׳רה

גיל: 53

גובה: עשרות עד מאות מ'

מזג: נוח לבריות

חברת Toho היפנית, שאחראית על יצירת גודזילה, לא הסתפקה במפלצת אחת. למעשה, יש לה ארסנל פרטי שלהן, כמו לחברות סרטים יפניות מתחרות. לכל היצורים האלה יש שם כולל – ״קאיג׳ו״, שמתורגם ל״יצורים מוזרים״. הקאיג׳ו הפופולרי ביותר אחרי גודזילה, הוא מות׳רה – זחל עצום שיכול להפוך לפרפר עצום אף יותר. בניגוד לקאיג׳ו רבים, מות׳רה מוצג בדרך כלל כדמות חיובית, שמגנה על הסובבים אותה ועל כדור הארץ מפני מפלצות אחרות, כשמטרתה היא לשמור על האיזון בטבע. היא לא היחידה – גודזילה עצמה מוצגת לעתים ככזו, ולא כיצור הרסני שזה מטרתו.

מות'רה

ארצות הברית // קת'ולהו

גיל: אינסופי

גודל: מאות מ' לגובה

מזג: ישנוני תמיד, רוגז ומניפולטיבי

מכירים את זה שמשהו מפריע לכם, ואתם לא יודעים מה? שלפתע יש לכם סיוטים? מוזמנים להאשים את קת'ולהו, מפלצת עם גוף אנושי־בערך וראש תמנוני למראה, שהחל את דרכו בסיפוריו של H.P. Lovecraft האמריקאי בשנות ה־20 של המאה הקודמת. קת'ולהו, שעל פי רוב ישן לו בכלאו התת ימי, לא עולה טכנודרום־סטייל כדי לזרוע הרס, כי אם משתמש ביכולותיו הטלפתיות ובמאמיניו האדוקים כדי להפר את שלוות העולם. אף שהופיע במעט מאוד סיפורים של לאבקראפט עצמו, קת'ולהו הוא חלק מרכזי מהמיתולוגיה שלאבקראפט יצר, דרך עשרות אלפי המכתבים שכתב לסופרים אחרים בז׳אנר, כחלק מתכתובות מקצועיות.

קת'ולהו

בריטניה // פרנקנשטיין והמפלצת של פרנקנשטיין

גיל: תלוי בחלק

גובה: כשבעה מ'

מזג: נעים, לעתים ג׳נטלמני אך בעל התקפי זעם רצחניים ונטייה למונולוגים ארוכים

והפעם שניים במחיר אחד: הזוג הבריטי ויקטור פרנקנשטיין והמפלצת שלו. האחד נראה כמו מפלצת, השני מתנהג כמו מפלצת. היצור לומד מהיוצר והופך למפלצתי למדי בעצמו ואז: קתרזיס ומוות, צער ויגון. מסרים על אנושיות ועל חברה ואחריות על מי שאנחנו מאמצים לחיקנו. קצת כמו ״הנסיך הקטן״, רק אם מפלצת במקום ילד בלונדיני. ובכל זאת, המפלצת של פרנקנשטיין הפכה לאיקונית בתרבותנו, אפילו שהיא אף פעם לא תלשה בניין ממקומו.

פרנקשטיין

קוריאה // המארח (The Host)

גיל: 14

גובה: כ־10 מ'

מזג: אנטי־חברתי מובהק, מפלצתי, עם חיבה בלתי מוסברת להפוגות קומיות

למרות הפיתוי להתייחס כאן ליצירת האימה האחרת ששמה "The Host" – ספרה של סטפני ״בלה ואדוארד לנצח״ מאייר, הבה נדבר על המפלצת הקוריאנית. ב־2006 הופץ ברחבי העולם סרט אימה מזן חדש, כזה שמערבב מתח, אימה, סאטירה פוליטית וקומדיה משפחתית ביזארית. במרכזו נמצאת מפלצת שנוצרה כאשר מדענים שפכו חומר רעיל לנהר קוריאני. חוץ מהיותה מרהיבה למראה, המפלצת הזו מיוחדת באקרובטיות המופלאה שלה – היא מקפצת, עושה סלטות, נתלית על גשרים ובאופן כללי מתנהגת כמו צב נינג׳ה על סטרואידים. כי אין כמו שילוב בין אימה לסלפסטיק.

The Host

רוסיה // ווי

גיל: מאות שנים.

גובה: פחות משני מ'

מזג: רצחני ותו לא

אי אפשר להגיד שלרוסים אין מפלצות הגיוניות. זמיי גוריניץ׳, למשל, הוא דרקון מגניב, ובאבא יאגה היא מכשפה סטנדרטית למדי שייחודה הוא בכך שהיא גרה בבקתה בעלת רגלי תרנגולת. ווי, לעומת זאת, הוא משהו אחר. יצור מאגדות עם שתואר בעבר בסיפור של ניקולאי גוגול, ווי הוא מפלצת דמויית אדם שמסוגלת להרוג כל מה שהיא מסתכלת עליו. עד כאן בסדר – גם ליוונים הייתה מדוזה. אבל בניגוד אליה, ווי מצויד בעפעפיים ובריסים עצומים שמגיעים עד הרצפה. ולא, הוא לא יכול להרים אותם בעצמו כדי להרוג אנשים. במקום זה, עוזריו מרימים לו את העפעפיים עם קלשונים. וזה כבר די מרשים.

ויי