טיים אאוט timeout
  • מה אתם מחפשים?
  • מסעדות
  • סרטים
  • מוזיקה
  • אמנות
  • במה
  • ברים
  • אטרקציות
  • עם הילדים
  • אורבני
    • לפי יום
    • היום
    • מחר
    • בסופ"ש
    • בשבוע הקרוב
    • בחרו טווח זמנים
    • הכל
    החל מיום:
    עד יום:
    בחר
    סגור
    • לפי יום
    • היום
    • מחר
    • בסופ"ש
    • בשבוע הקרוב
    • בחרו טווח זמנים
    • הכל
    החל מיום:
    עד יום:
    בחר
    סגור
    • לפי יום
    • היום
    • מחר
    • בסופ"ש
    • בשבוע הקרוב
    • בחרו טווח זמנים
    • הכל
    החל מיום:
    עד יום:
    בחר
    סגור
    • לפי יום
    • היום
    • מחר
    • בסופ"ש
    • בשבוע הקרוב
    • בחרו טווח זמנים
    • הכל
    החל מיום:
    עד יום:
    בחר
    סגור
    • לפי יום
    • היום
    • מחר
    • בסופ"ש
    • בשבוע הקרוב
    • בחרו טווח זמנים
    • הכל
    החל מיום:
    עד יום:
    בחר
    סגור
    • לפי יום
    • היום
    • מחר
    • בסופ"ש
    • בשבוע הקרוב
    • בחרו טווח זמנים
    • הכל
    החל מיום:
    עד יום:
    בחר
    סגור

מונאר

כתובת:
נחלת בנימין 68
תל אביב יפו
מפה


שעות פתיחה:
ראשון־חמישי
10:00־16:00
שישי
10:00־15:00
כדאי לדעת:

ביקורת: אופטימיות קוסמית: מונאר ההודית מצליחה להפתיע אותנו

מונאר ההודית היא לא עוד חלטורה של זיכרונות שטופי אסיד, אלא הדבר האמיתי
| מאת: אלון הדר

 

מטבח הודי לא מתחכם של צהריים מתבקש שייפתח על ידי מהגרים – ככה זה בכל העולם. אבל כשאתה חי במדינה שבה חצי מהצעירים הם סוג של תושבים חוזרים מהודו, נשאלת השאלה איך עד היום אין פה אלף דאבות קטנות. רק התדהמה שליוותה אותי במפגש עם הקאזות הישראליות בחצי היבשת גרמה לנצנוץ הבנה. המאכל הפופולרי שם הוא שניצל, וגם שקשוקה הולכת יופי. אין כמו הבית.

אמנם פה ושם בוגרי הודו פתחו בתי אוכל, שהיו מהודקים בדיוק כמו חולצות הכותנה האווריריות תלושות הכפתורים ויותר נעו על סוג של נוסטלגיה לטיול הזול שאף פעם לא נגמר. בי נשבעתי שלא אדרוך בהם יותר, ולא בגלל השנאה לכריות הרביצה שעוררו געגועים לאיקאה. האוכל היה טפל נורא.

אבל אז יונתן רושפלד ויובל בן נריה לימדו אותנו מה זה אוכל הודי עילי, והגעגועים שוב תקפו.

אז זהו זה, תמו החיפושים. יש דאבה קטנה ומטריפה. אמנם היא צמחונית, אמנם יש בה שלוש מנות וחצי, והכי אמנם – היא מפוצצת במוזיקה הודית מטורללת ועטופה בצבעים פסיכידליים – אבל יש כאן וייב אחר שאם נוסיף אותה למה פאו של האחים ישראל ונוח יצחק, לקפטן קארי ולמנות ההודיות בטאיזו, נקבל מגמה הודית רבת זרועות ומטבחים שחדרה לעיר.

אבל אנחנו עסקינן בדאבה בסגנון מומבאי, שקושטה בדימויי הודו מקומיים. מקהל שמח בנוסח עדות השרוואל ועד עלי הבננה והתבלינים היבשים התלויים על הקיר ומשמשים את המטבח. לא רוח השנטיפי ולא הקרחנה באוזניים סדקו במשהו את המקצוענות של המטבח. הוא היה חד, מאוזן וטעים לאללה. זו לא חלטורה של זיכרונות שטופי אסיד או וויד, אלא הבנה אמיתית של ה־DNA – ככה זה כשהשף, ענר הרקוב, הוא יוצא הקייטרינג הכי הכי בארץ – רן שמואלי; הוא היה עם היד על הדופק בנוגע לטרנדים עולמיים כאוכל רחוב (להיט בחתונות!).

רק שלהבדיל מחתונה עתירת דוכנים, במונאר לא ממש מאמינים בחופש הבחירה. אני חושב שזו הפעם הראשונה בחיי שהזמנתי את כל התפריט ועוד היה לי מקום לקינוח.

איזה כיף שאפשר להזמין בארץ דוסה טובה, פנקייק מקמח אורז ועדשים מותססות. הוא הגיע עם תבשיל תפוחי אדמה וירקות מתובל מאוד (הו, עלי קארי יקרים שלי), חרפרף במידה, אבל נעים בפה. הוא לווה בשלושה סוגי צ'אטני – קוקוס מפתיע, עגבניות מרגיע ומנגו תוקפני – שהוגשו על עלה בננה. אבל יותר מכל, הדוסה עצמה הייתה נהדרת. כמו בפיצות הנאפולטיניות שהבצק שלהן אינו אחיד בעוביו לאחר האפייה, מה שבונה גיאוגרפיה של טעמים, כך גם הדוסה. קריספי דקיקה בקצה ומלאה ושמנמנה באמצע.

קמח האורז והעדשים ילוו אותנו לאורך כל הארוחה; כך במנה של האידלי, מעין לחמניות מאודות. תתחילו לשנן: הבאן אאוט, האידלי אין. מזמן לא נתקלתי בפחמימה עננית שמקבלת באהבה כזו רוטב (הצ'אטנים מהמערכה הראשונה).

מונאר בפעולה. צילום: אנטולי מיכאלו

מונאר בפעולה. צילום: אנטולי מיכאלו

 

רוחות של שינוי היו במנת מירץ' סבז'י, הפעם כבטטה שנאפתה בתנור אבן. בוערת, קריספית, שוחה ברוטב קשיו, זרעי כוסברה, בצל ירוק ויוגורט. כל כך קשה למצוא במסעדות תל אביב מנות ירקות מפתיעות ושמחות – והנה, השילוב בין החום הגבוה, הרטבים ופצצת התבלינים רוממו את הצלחת.

אי אפשר ארוחה הודית בלי קארי, וכאן נבחר הקארי ירקות ירוקים. שעועית, אספרגוס, תרד ובוקצ'וי מאודים נחו על קארי עגבניות. מה שמבדיל בין קארי טוב למרק מכשפות סמיך הוא היכולת של תבשיל רב מרכיבים ותבלינים להפוך למנה אחידה אחת, אבל עדיין שתיתן ניצוצות לתבלינים ורובדי טעם שונים שיצוצו מדי פעם בפה וייצרו פער בין המראה האחיד לגן השבילים המתפצלים בלשון. והקארי של מונאר היה בדיוק זה. לצדו סוג'י, תבשיל סולת נהדר עם גרגירי חרדל, שעליהם לא דיברתי, כי הסוכריות המתפוצצות האלו – או לחלופין זרעי הכוסברה – הופיעו כמעט בכל מנה.

אז נכון שלהבדיל מההודית ברמלה, שאליה שווה להגיע רק בשביל הקינוחים המרהיבים על בסיס פיסטוק ושקדים, במונאר הסתפקו בפודינג אורז על בסיס חלב קוקוס, אבל הוא היה קילר. מתוק כמו צ'רלי התינוק מיוטיוב, עם שבבי שקד מולבן, דיסקיות של תותים ופלחים של סוכר דקלים.

אח שלו, כמה שעות לגואה?

מה זה? הודית קטנה ומטריפה

שורה תחתונה: מופע זיקוקים בפה

חשבון:

  • מסאלה דוסה 38
  • אידלי 30
  • מירץ' סבז'י 30
  • קארי ירוקים 49
  • רייס פודינג 33
  • מיץ קוקוס זוגי 15

סך הכל 195 ש"ח

 

Silence is Golden SRV:SRV1 on: 55b3dc2e1049a431900a9b