Time Out תל אביב About

אז מה תשתו? 43 הברים הכי מומלצים בתל אביב

עדכון קודם: 24.1.26 // עדכון אחרון: 2.2.26
אז נפרדנו מ-2025 וגם מהאימפריאל, וגם מלה אוטרה ו-8Ball, כולם של קבוצת אימפריאל ששינתה לחלוטין את נוף הברים בעיר ונאלצת כעת לפנות את מקומה במלון הוותיק שעומד לעבור פינוי-בינוי. אבל זוהי דרכה של העיר, מקומות נפתחים ונסגרים, וגם בעיר משתנה שנמצאת במשבר תמידי אלכוהול הוא תמיד קלף מנצח. בין בריי יין לברי אוכל, תל אביב עדיין רצופה במקומות לשבת בהם לדרינק, נשנוש ורגע של שפיות בכל הטירוף הזה. לכן אנחנו דואגים לעדכן תדירות את רשימת הברים הכי טובים בתל אביב, כי אנחנו מבינים את חשיבות האלכוהול בתור חומר הסיכוך העירוני, זה שעוזר לנו להמשיך ולנשום ולהשתחרר במקום שאין בו הפסקה. בחרנו את כל המקומות הנכונים לשתות בהם שהם לא הבית שלכם.

>> תל אביב ממש בקטע: 34 מסעדות הקז'ואל דיינינג הכי טובות בעיר
>> משהו ליד הדרינק: 19 הגסטרו-ברים עם האוכל הכי טוב בתל אביב

המנזר

אם תל אביב היא עיר המפלט של ישראל, המנזר הוא בר המפלט של תל אביב. לכל אחד זה קרה: אתם רעבים בשעה הזויה ביום או רוצים דרינק לפני שמונה בבוקר – לאן תלכו? למנזר כמובן, המקום שמקבל את כולם כמעט בכל שעה. אולי הוא לא מצטלם הכי טוב לאינסטוש ולא תמצאו שם את המתלבשים הכי טובים בעיר, אבל הוא מציל נפשות ובליינים רעבים עם מחירים הוגנים זה שנים ומצליח להיות בית לכל תל אביבי באשר הוא.
קהל יעד כולם
מתאים להכל. באמת. דרינק סולידי או ערב ארוך.
שעה שמחה בין 12:00-17:00 יש 20% הנחה על כל התפריט.
אלנבי 60 תל אביב

7:1 Lab

הנקסט דור של היפנית המצוינת TYO הוא חללית קטנה וסקסית שנראית כמו הכלאה בין מעבדת הייטק למאורת בילוי פרטית, וטובי המיקסולוגים רוקחים בה קוקטיילים מיוחדים שספק אם תמצאו כמותם בעולם כולו. תוסיפו מנות קטנות ומדויקות של שף יאמה סאן מהמסעדה הסמוכה וקיבלתם את אחת מחוויות הבילוי המתקדמות בעיר.
קהל יעד אנשים שמתגעגעים לטוקיו
מתאים לדייטים שצריך להרשים ומדענים מטורפים שרוצים להשתלט על העולם
אחד העם 1 (נווה צדק) תל אביב

או (O)

שף תומר אגאי מוצא בית בבר-מסעדה החדש של האחים אבידן (AT8, קונסיירז' ועוד), שתפס את הלוקיישן הנטוש של מקס ברנר ובחר את שמו בהשראת הצורה המעגלית של החלל. האווירה סקסית, עם די.ג'יי, אנשים יפים והרבה אלכוהול שיוציא אתכם שתויים קלות ורעבים לביקור נוסף.
קהל יעד אנשים יפים, מה לא ברור בזה.
מתאים לערב בילוי סוער, גם אם הוא יוצא באמצע השבוע.
רוטשילד 45 תל אביב

בוסר

לא נשכח לבוסר את היותו הסנונית הראשונה באשר היא של ברי היין, ומי שהחל טרנד הוא גם הטוב ביותר. בבוסר למדנו שאפשר לשתות יין טוב בלי דוואינים ובלי לשבור את הכיס, וגם אפשר להכיר יינות מדליקים מכל העולם ועדיין לעשות את זה ללא יומרות מיותרות. רק בהצלחה עם למצוא מקום לשבת.
קהל יעד מי שיודע לומר שמות של שלושה סוגי יין לפחות, גם אם זה רק לבן, אדום ורוזה.
מתאים לדייט או האנג קז'ואלי.
החשמל 5 תל אביב

פטי וור

יש אנשים שיקראו לו בר יין, אבל ברגע שרושפלד החליט לנכס לעצמו את המטבח אחת לכמה זמן – ראוי יותר להשוות את פטי וור למסעדת שף. בשאר הימים תוכלו למצוא כאן תפריט ברים ראוי, מגוון רחב של יינות שאפשר גם לקנות הביתה ואווירה קז'ואלית בואכה פארק המסילה.
קהל יעד פודיז שהם קהל שבוי והיפסטרים שלא יודעים לאן נקלעו.
מתאים לארוחת מישלן במחירי דרום תל אביב.
נחלת בנימין 81 תל אביב

בלבוי

חלל אפלולי בתוך מלון ברדיצ'בסקי, צ'ייסרים שנמזגים מתוך עגלת תינוק עתיקה, מארחות בשמלה שחורה קטנה ופנינים ועיצוב סטייל שנות ה־20 הם חומרי הגלם שעליהם בנוי בר הקוקטיילים המצליח, שהביא לעיר יקום טווסי־פנטסטי שכה חסר פה. האסקפיזם בבלבוי מיוחד במינו והקוקטיילים עצמם מקוריים ומוגשים בצורה שתגרום לכם לחייך (אמבטיה עם ברווז גומי מישהו?), מבלי לוותר על שמץ בסעיף התחכום. כשנותנים לנו מקום עם הומור וסקסיות מרומזת אנחנו לוקחים ובאים שוב, ואם ההצגה נעשית לפתע עמוסה מדי – תמיד אפשר לברוח לבאטלר הצמוד, בר שכולו אומר קלאסיקה.
קהל יעד אנשים שהאיך חשוב להם לא פחות מהמה.
מתאים לדייט סחי אלגנטי.
שעה שמחה ראשון־שבת 18:00־20:00, 50 אחוז הנחה על כל הקוקטיילים.
ברדיצ'בסקי 14 תל אביב
להזמנת שולחן בבלבוי

מוריס

התגובה של אנשי הבסטה לאינפלציית ברי היין של תל אביב. בפועל, זה אומר בר מגניב על אמת – כזה שאפשר אפילו לכנות בכיף פאב. עם אוכל פאבים מהודק מהמטבח של הבסטה, אלכוהול אמיתי ולא מתחנף ואטיטוד חד פעמי עם ברמן זועף שכבר יודע מה הדרינק הקבוע שלך.
קהל יעד שתיינים
מתאים ללסיים ערב בטוב
שעה שמחה לא שמחים
השומר 5, תל אביב

ג׳ונז

ג׳ונז מבית מוטי טיטמן הוא בר כמו שבר צריך להיות. אווירה סקסית אך נונשלטנית, תאורה אפלולית, מוזיקת ג׳ז ועיצוב ניו יורקי טיפוסי. שלא לדבר על הקוקטיילים שמשוקשקים ביד אמן ועל הפיצות שיוצאות פריכות ולוהטות מהטאבון.
קהל יעד: תל אביביים
מתאים לדייט מושקע בריח פיצה. זה עובד ביחד
זבולון 13 תל אביב

ורמיני בר

הספוט החדש של אנשי צ'יקטי וורמוטריה נבדל מקודמיו בכך שלכאן באים בעיקר לשתות, והאוכל הוא סייד דיש (אבל עשוי במלוא הרצינות). בזו אחר זו נוחת על הדלפק מצעד פינצ'וס/טאפאס, אותן צלחות קטנות־בינוניות סקסיות, שזורקות את הדמיון לכיכר קטנה במדריד או סן סבסטיאן. כוס ורמוט וקרוקטס והאיום האיראני נראה פחות מלחיץ.
קהל יעד אנשים שיודעים להעריך חמון שעשה את הדרך לארץ במזוודה.
מתאים לערב של סביאה וזלילה במידה ובסטייל.
נחלת בנימין 20 תל אביב

סוף

שיתוף הפעולה המסקרן בין אנשי הבסטה והתדר כבר עושה לעצמו של שם כאחד המקומות הנכונים בעיר. מנות באווירה יוונית-טורקית בפרשנות חופשית, אלכוהול מהטיפ של הטופ, מוזיקה תואמת ואופטימיות קוסמית מתכנסים לסינרגיה פנטסטית כפי שרק שתי מעצמות חיי לילה איקוניות יכולות. מהם לא היינו מצפים לפחות.
קהל יעד כולם. שתיינים, גרגרנים, בליינים וחיות לילה.
מתאים לערב שידוע איך מתחיל אבל אין לשער איך ייגמר.
הר סיני 2, תל אביב

סיד וננסי

המרפסת של בר היין בקומה השנייה של ה-AKA היא אחד המקומות המבוקשים בעיר, ולא רק בגלל הנוף שמשקיף על נחלת בנימין מלמעלה. מבחר מרשים של יינות, אווירה סקסית ואוכל פנטסטי שמגיע מהמטבח שבקומת הקרקע עושים חשק לא לזוז מכאן גם כשבבקבוק לא נשארה אף לא טיפה אחת.
קהל יעד יפים ונכונים
מתאים לדייט מרשים ששכרו בצידו.
שעה שמחה חמישי 19:00-18:00 אפריטיבו 20 אחוז הנחה.
נחלת בנימין 44, תל אביב

ספייסהאוס

הבר שהספיק לעשות מהפכה בשוק ולהציל אותנו בימי הקורונה עם קוקטיילים מבוקבקים נסגר בעקבות תמ"א וכעת נפתח סוף סוף מחדש, יפה ומשודרג וסקסי מתמיד. התפריט מציע כמה מהקוקטיילים המיתולוגיים לצד קוקטיילים עונתיים מתחלפים ובמטבח מלהטט שף גיא פורטל, בוגר הקורדון בלו בפריז, במנות שעושות שמח בפה ליד הדרינק.
קהל יעד בלייני דיזינגוף ולקוחות שזוכרים חסד נעורים.
מתאים לדפוק את הראש בסטייל.
שעה שמחה ראשון-שבת 19:00-17:30 1+1 על אלכוהול ו-3+1 על האוכל (מזמינים ארבע מנות ומשלמים על שלוש).
דיזינגוף 116, תל אביב

FE

אפי, תרגום לעברית של FE, ראשי תיבות לפאסט אלגנט, הוא הבייבי החדש של אביב כהן (לוקאל בורגר וכוסית), שמנהל את המקום לבדו ומכין מנות זריזות מבלי ליפול למחזות הג'אנק, עם אלכוהול במחירים מעולים ואווירה שממשיכה את התעוררות השדרות של פלורנטין. האורח עומד במרכז עוד לפני האוכל והשתייה, ואם תחליטו בסוף הערב שאתם עדיין רעבים – נוכל הפסטה נמצא ממש בחנות הצמודה.
קהל יעד חתך האוכלוסייה בשכונה.
מתאים לדייט ראשון לא מחייב.
שעה שמחה 18:00-19:30
שד' וושינגטון 26, תל אביב

נילוס

הבר שפתחו במורד רחוב אלנבי הפך מהר מאוד למקום של כל המי ומי, וההצלחה ניכרת היטב – בחמישי בערב כמעט בלתי אפשרי להשיג שם שולחן עוד בשעה שמונה. זה לא מונע מהקהל, שהתלבש במיטב מחלצותיו, להצטופף על המדרכה עם כוס יין לבן בשביל להרגיש שהוא היה במקום הכי נכון בעיר, ובכל זאת להרגיש בבית.
קהל יעד מיטב אנשי הסצינה והברנז'ה.
מתאים לכל מי שרוצה שידברו עליו.
אלנבי 33, תל אביב

תדר

זוכרים את הימים שהתדר היה פופ אפ? מאז עברו הרבה לוקיישנים בנהר ובשנת 2016 התדר החליט להשתקע אחת ולתמיד במתחם בית רומנו. לולא היה התדר היינו צריכים להמציא אותו – איפה יש עוד מקום שגם מביא הופעות ברמה גבוהה, גם מגיש אוכל של איל שני, גם מציג תערוכות וגם מוכר תקליטים? לא פלא שהוא חביב הקהל.
קהל יעד מילניאלז בתהליכי גילוי.
מתאים לישיבה על מדרגות, לאוהבי העניין.
דרך יפו 9, תל אביב

אברקסס בר

בר-מיני קלאב עם אוכל של אייל שני הוא בדיוק מה שתל אביב בעיניינו. אפשר לשבת עם שקית של שעועית יריחו ובקבוק יין על הבר, אפשר לרקוד לצלילי טובי הדיג'ייז המקומיים עד השעות הקטנות, אפשר לחגוג יומולדת מוגזם ואפשר לתפוס איזו הופעה שווה וללגום קוקטייל תוך כדי. אף פעם לא משעממם באבקרסס.
קהל יעד קרחניסטיים ממותנים
מתאים לסיבה טובה למסיבה
שעה שמחה ביום ראשון יש 50% הנחה על היינות
לילינבלום 40, תל אביב

בר ברבוניה

אם לא יצא לכם לבקר באח הצעיר של ברבוניה – בטלו את התוכניות שלכם ולכו הערב. מסעדת האם מהצד השני של הרחוב כבר לא קיימת, והבר מכיל אמנם רק 30 מקומות ישיבה, אבל מוכר בתור אחד המקומות המרימים בתל אביב. התפריט מבוסס בעיקר על מנות קטנות מהמסעדה שמשתלבות עם דרינקים בצורה מדויקת.
קהל יעד קצוענים באוכל, קצוענים באלכוהול.
מתאים לקצוענים, נו.
בן יהודה 192 תל אביב

ביטר

ביטר מזכיר לנו שבר הוא קודם כל מקום של אלכוהול, הרבה לפני הטריקים והשטיקים. מוגש בו אלכוהול מצוין ומבחר גדול מהטיפה המרה, עם בר שיש קריר שמספק את חוויית הטבעת היגון המושלמת עם הברמן. בכל זאת, ביטר. יש גם נשנושים כיפיים ופופ אפים שמתארחים מפעם לפעם.
קהל יעד טיפוסי לוינסקי והסביבה
מתאים לסוף יום
שעה שמחה ימים א׳-ה׳ בין 18:00-20:00 יש 30% הנחה על כל התפריט.
זבולון 5, תל אביב

בר מימון

בר כיפי ומתוק שנמצא בפתאי שוק הכרמל ויש בו אווירה מהנה, נעימה ולא מתנשאת ודרינקים מצוינים במחירים נוחים. העיצוב מזכיר את ספרד, האוכל ים תיכוני עם נגיעות אירופאיות והקוקטיילים מכל העולם.
קהל יעד צעירים וצעירים בנפשם
מתאים לדרינק עם החבר׳ה
שעה שמחה: ימים א'-ה' בין 17:00-19:00 יש 1+1 על קוקטיילים וכוסות יין
רמב״ם 5, תל אביב

קליפורניה

אם חפצתם בחוויה שכונתית בדרום העיר שיכולה להתפתח לשעות הקטנות של הלילה – כנראה שהקליפורניה הוא בשבילכם. אוכל שנע על הציר שבין מקסיקו למזרח התיכון, קוקטיילים פשוטים וטעימים וקומת גלריה שתמיד פתוחה למי שחייב אפטר גם באמצע השבוע.
קהל יעד תושבי השכונה ועוזריהם, וקלאברים סודיים
מתאים לערב לא מחייב עם הגאנג באמצע השבוע.
שעה שמחה כל יום בין 19:00-21:00 יש 20% הנחה על כל התפריט, מלבד הטאקוס.
סמטת השוק 1, תל אביב

כולי עלמא

כולי עלמא שינה את תרבות הבילוי הישראלית. כשנפתח הוא הביא בשורה חדשה של עיצוב ותוכן שלא הייתה קיימת לפני כן באופן קבוע בתל אביב. מאז הם הספיקו להפוך למוסד חביב תיירים, בית לדי.ג'ייז מכל קצוות הסצנה, חנות בגדים מגניבה ומלכי הברד האלכוהולי של תל אביב. והאמת? התיירים אמנם כבר לא באים (לתל אביב, בכלל), אבל זה רק הפך את המקום ליותר כיף עבור מקומיים.
קהל יעד מיקס כל-תל אביבי שהופך לצעיר יותר ככל שהשעה מתקדמת.
מתאים להתמנגלות, הופעה או מסיבה.
מקווה ישראל 10, תל אביב

אחד // וואן

אם תהיתם לאן כל המגניבים של תל אביב נעלמו סביר להניח שתמצאו אותם ב"אחד". הבר המרתפי של חלק מאנשי הכולי מאגד את כל מה שתל אביבים אוהבים במקום אחד: אמנות אינסטגרמית (בכל זאת, משה חסון השותף מהכולי שותף כאן) וסאונד טוב. רק היזהרו מהדב הגדול. Dive בר כהלכתו.
קהל יעד כל מי שהייתם רואים פעם באלפאבית.
מתאים לדייט באווירה ברנז'אית, לייט נייט.
מקווה ישראל 1 תל אביב

אוגנדה

לגרסה התל אביבית של הבר הירושלמי המיתולוגי יש אופי היפסטרי־זרוק שמזכיר קצת את ברלין, עם אווירה קלילה ודרינקים זולים. הקירות מרפררים לאמנות רחוב, וחנות פוסטרים, דיסקים וקומיקס סוגרת את פינת התרבות. בשבתות מכינים כאן חומוס משגע, ולא נדיר למצוא את אנשי סצנת המוזיקה של העשורים הקודמים מבלים עם הילדים באווירה הכי שונה מגינת משחקים שאנחנו יכולים לדמיין.
קהל יעד היפסטרים, ירושלמים, רוקרים מן העבר.
מתאים לישיבה על בירה, חומוס וג'וינט.
סמטת בית הבד 5, תל אביב

כריסטוף

כריסטוף ברחוב השוק מכנה את עצמו סלון יין, ותכלס היינו מתים שזה יהיה הסלון שלנו, כי לגור במקום עם כל כך הרבה יין ואוכל טעים נשמע כיף. הבעלים עמרי לייבוביץ׳ מרבה לארח בו שפים צעירים לפופ אפים מסעירים שמתקיימים בכל שבוע, והאווירה הקלילה בפנים או בחוץ הופכת אותו לפינה נהדרת לחובבי היין.
קהל יעד אחת שיודעת
מתאים לדאבל דייט
שעה שמחה ראשון עד חמישי, שבת בין 18:00-19:30, 20% הנחה על התפריט.
השוק 28 תל אביב

אוקטובר

הבר של יוצאי הפיקוק נשען על קונספט הגסטרו־בר של המקור אך באווירה שכונתית יותר. בתפריט: הופעות חינמיות שוות (ערן צור, נועם רותם), הרצאות, עיצוב אמנותי (בגלגול הקודם פעלה כאן גלריה לאמנות) ודי.ג'ייז מתחלפים. אפשר לשבת בפנים על הבר, אבל המרפסת בחוץ הרבה יותר כיפית.
קהל יעד סטודנטים עם להט אמנותי בעיניים, עיתונאים מזדקנים.
מתאים לבילוי של מוזיקה, בירה וחברים.
שעה שמחה בין 18:00-20:00 יש 20% הנחה על האלכוהול
אחד העם 60, תל אביב

בבל

הבר שמזכיר לנו כי כולנו עומדים על מגדל בבל אחד. מקום אקלקטי, שמח שמיטיב לשקף את רוחה של תל אביב על כל המשתמע מכך: אפשר לרקוד, אפשר לשתות מדוכאים או שמחים על הבר ואפשר סתם לעשות סלפי במבואה.
קהל יעד בליינים ממוקצעים ועוברי אורח סקרנים
מתאים לדייט שלישי
שעה שמחה: בימי השבוע בין 18:00-20:00 יש 1+1 על האלכוהול.
מקווה ישראל 8 תל אביב, לפרטים נוספים

בושוויק

בר קוקטיילים היחיד שנותר מאימפריאת האימפריאל מרגיש נוח להציע דרינקים החל משעות הערב המוקדמות, בדיוק מה שצריך כדי לשחות קדימה בדבר הלא-פשוט שנקרא חיים. בשעות היום יש בו אווירת חו"ל מעוצבת, קוקטיילים טובים ותפריט אוכל בסגנון אמריקאי מושחת שבנה השף עינב אזגורי.
קהל יעד צעירים יותר ופחות בלי פוזה מיותרת.
מתאים ליום הולדת כשאתם נינוחים על הספה וכל החברים מסביב.
שעה שמחה: ימי א'-ו' בין 18:00-20:00, 20% הנחה על האוכל וקוקטיילים ב-35 ש״ח
נחלת בנימין 28, תל אביב
להזמנת שולחן בבושוויק

ג'ין קלאב סופרים

הדרינק הבריטי שנעשה כה אופנתי בשנים האחרונות חוגג שש שנים ומגיע למיצוי של מקצוענות וסטייל בבר בקינג ג'ורג'. על רקע אווירת סבנטיז־בלקספלויטיישן מדויקת מלהטטים אנשי הג'ין קלאב סופרים בתזקיקים וקוקטיילים, אוגרים מותגי ג'ין בכמות מטורפת מכל קצות העולם והופכים את משקה־הדודות לדבר הכי נכון ומעודכן, בתוספת תפריט פיצות חדש.
קהל יעד מי שאוהב נוסטלגיה עתידנית
מתאים לבחזרה לעתיד
קינג ג'ורג' 83 תל אביב

גסט רום

הבר של איש האלכוהול יובל סופר מיועד לאנשים כמותם, כאלה שמתרכזים באלכוהול איכותי ופחות בכל מה שמסביב. תפריט המשקאות נראה צנוע ותפריט האוכל עוד יותר אבל אל תתנו לזה לבלבל אתכם, כי סופר יוכל לשקשק לכם קוקטייל לפי כל טעם ומצב רוח (כן, זו בהחלט קריאה לאתגר אותו). מצד שני יש כאן גם בירה למי שקוקטיילים הם לא כוס התה שלו. בשולחנות בחוץ יכול להיות שמח אבל בפנים יש וייב אפלולי שמתאים למוטו האלכוהוליסטי It’s 5 o'clock somewhere.
קהל יעד אוהבי אלכוהול שמתרחקים משואו אוף.
מתאים לערב בלי פוזה.
שעה שמחה ראשון־חמישי 18:00־20:00, 50 אחוז הנחה על כל האלכוהול.
מקווה ישראל 26, תל אביב

ג'ספר ג'ונס

דוקטור ג'קיל ומיסטר הייד של הברים או שניים שהם אחד, תלוי איך מסתכלים על זה. בחלק האחורי – הג'ספר – תמצאו אווירת אנדרגראונד חשוכה עם אנרגיות גבוהות ודי.ג'יי כל לילה. הג'ונס – על דיזנגוף – קליל יותר עם מקומות ישיבה על הבר או בחוץ. בין שניהם מפרידה דלת סתרים, ואם היא פתוחה אפשר להתנייד בין הג'ספר לג'ונס וחזרה ולארגן לעצמכם ערב מגוון.
קהל יעד סחים ובליינים בחזית, אנשי לילה וחובבי קוקטיילים בעורף.
מתאים לשיחות לתוך הלילה עם חשמל באוויר.
שעה שמחה בג'ונס בלבד, ראשון־שבת 18:00־21:00, 1+1 על כל המשקאות.
דיזנגוף 190, תל אביב

הרצל 16

הרצל 16 ממשיך את המסורת שנטעה בימי רוטשילד 12. המתחם של אנשי R2M שמהווה מעין ילד רע ואהוב על הקבוצה, הוא אחד המקומות המהוקצעים ביותר שיש לעיר להציע. הופעות שוות, עיצוב מהמם, תפריט טעים וקוקטיילים מצוינים – כל אלה הופכים את הרצל 16 למוצר מדויק שתל אביבים אוהבים לאהוב.
קהל יעד מהברנז'ה, אנשים שמבינים דבר או שניים.
מתאים לדרינק ספונטני בתחילתו של ערב שקשה לדעת כיצד יסתיים.
שעה שמחה ראשון עד רביעי בין 17:00-19:00, הנחה של 30% על תפריט האוכל. כל כוסות היין במקום עד 35 ש"ח וקוקטיילים עד 38 ש"ח.
הרצל 16 – כל הפרטים

השופטים

עוד מהימים שלפאב קראו מסבאה השופטים עומד באותו מקום ועושה את מה שהוא יודע לעשות כבר 25 שנה: לקבל אורחים באפס פוזה אבל עם מלא אטיטיוד, למזוג בירה ולהגיש אוכל שמנוני נהדר שמזכיר איך באייטיז טרפנו סיגרים וטוסט בייקון ללא חשש כולסטרול וכשרות. לפני שבאים מומלץ להתעדכן בפייסבוק כי לפעמים סגור רק מפני סיימון החליט ככה (לרוב יש לו נימוק טוב).
קהל היעד תמהונים ומוזרים (אבל פחות מהמנזר) וילדים שמבינים שנוסטלגיה זה קול.
מתאים לדייט עם אבא.
שעה שמחה ראשון-שישי מהפתיחה עד 20:00 25 אחוז הנחה על כל התפריט.
אבן גבירול 39, תל אביב

לאגר אנד אייל

חוויית בילוי כיפית ובירה במחיר שפוי מציעה רשת לאגר אנד אייל, שהביאה לארץ את הקונספט מלונדון יחד עם 25 ברזי בירה, עשרות סוגי בירה בבקבוק ותפריט נשנושים קטן ומספק. האווירה קלילה, המוזיקה טובה, הבירה טרייה ויש גם צ'ייסרים לתגבר את רמת האלכוהול בדם. יותר מזה אי אפשר לבקש.
קהל יעד הייטקיסטים בסוף יום עבודה.
מתאים להשתכר בזול ולסגור את השבוע.
הרצל 17 תל אביב, דוד אלעזר 27 (מתחם שרונה), תל אביב

לייבררי בר

הבר האלגנטי במלון הנורמן הוא ללא ספק אחד הספוטים היפים ביותר שיש לתל אביב להציע. בין שזה דרינק קז'ואלי או דייט לוהט – אנשי הלייבררי ישמחו לתת לכם את החוויה האידיאלית בשילוב עיצוב נהדר. השמועה אומרת כי הספרייה במקום מכילה ספרים עתיקים שהובאו במיוחד מאנגליה כדי לשמור על אווירה אינטלקטואלית. נניח. על כל פנים, בגזרת האוכל מחכות לכן מנות קטנות בצלחות מעוטרות המגיעות מהמטבח של מסעדת אלנה השכנה. דונט מיינד איף ווי דו.
קהל יעד מי שרוצה להרגיש בחו"ל אבל נתקעו בארץ
מתאים לערב דייט עם פאסון
נחמני 25-23 תל אביב

עמירם

פיסה קטנה מתל אביב שנעצרה איפושהו בין שנות ה-80 ל-90, ובכל זאת נותרת רלוונטית. בעמירם, פאב כמו שפאב צריך להיות, גינס במזיגה מושלמת ודג מלוח סוגרים פינה על סיפורים מהוויי אוסישקין ז"ל.
קהל יעד גברים (בעיקר) עם שיער כסוף, ג'ינס וסיגר. תעשו כבוד.
מתאים לצלילה נוסטלגית לזמנים טובים יותר.
התערוכה 8, תל אביב

פוסטר בר

מבחינת טרנד, ברי היין ירשו את ברי הקוקטיילים, אבל יש עדיין מקומות שעושים כבוד לשקשוק. הפוסטר, בר שכונתי צנוע שקיים כמעט 20 שנה, מתרכז בחמש השנים האחרונות בקוקטיילים ברמה הגבוהה ביותר: בספר המתכונים יש יותר מ-70 משקאות קלאסיים ומקוריים, ואילו הברמנים עוברים הכשרה ב-Artender – בית ספר און ליין לאסתטיקה ומיומנויות עירבוב ואירוח. ריספקט על השאיפה למצוינות.
קהל יעד ברמנים ומלצרים אחרי משמרת.
מתאים למי שיודע לזהות אנגוסטורה מתוך שינה.
שעה שמחה ראשון-חמישי 18:00‑20:00, שישי 20:00-21:00
שלמה המלך 38, תל אביב

פיקוק

אחד הגסטרו־ברים הראשונים בתל אביב, אם לא הראשון בהם, רלוונטי ועקבי גם כיום, עשר שנים אחרי הפתיחה. הבעלים לילך ספיר מקפידה על שילוב אמירה חברתית נחוצה ומובהקת במיוחד בימים אלה, ולצידה מספקת מקום של מפלט ונחמה בדמותם של אלכוהול איכותי, ליינים מתחלפים ואירועי תרבות ואוכל מצוין שהוא מיקס אקלקטי שנוגע בכל העולם, מהמטבח הגרוזיני דרך פיצה והמבורגר ועד איקרה, והכל טעים כל כך.
קהל יעד פליטי הבימה והיכל התרבות ופודיז שיודעים מה טוב.
מתאים לערב מתמשך של זלילה וסביאה.
שעה שמחה בימי השבוע בין 17:00-19:00 20 אחוז הנחה על כל התפריט.
מרמורק 14, תל אביב

K

בשעות הקטנות של הלילה, כשברים אחרים כבר הלכו לישון, ה־K מתעורר לחיים. הבר האינטימי של יוצאות השסק דנה ינקלביץ' וסיון לוי מנקז אליו ברמנים ואנשים מהתעשייה, שיושבים כתף אל כתף עם פליטי הברקפסט והרצל 16. בכל ערב יש די.ג'יי מתחלף אז הסגנון המוזיקלי מגוון ומעניין, ואיכשהו תמיד יושב טוב על כוס בירה או יין.
קהל יעד בליינים שעייפו מהרעש אבל לא מהצפיפות.
מתאים לדרינק אחרון לפני שסוגרים את הלילה.
שעה שמחה ראשון־רביעי 19:00־21:00, חמישי ושבת 20:00־21:00, 1+1 על כל האלכוהול.
הרצל 4 תל אביב

שאפה

בתוך בליל המקומות הקוליים בשוק הפשפשים, השאפה בר מצליח לשים את עצמו במקום משלו. מנעד תרבותי רחב ומעורבות חברתית מתורגמים לערב טבעוני או פוליטי ולתמיכה בפליטים מאפריקה. בסתם ימים יש כאן מוזיקה שכיף לשמוע, אוכל טעים ואנשים שכיף לראות, ואחרי מתיחת פנים עיצובית קלה השאפה עוד יותר שאפה.
קהל יעד זוגות, משפחות, צעירים יותר ופחות, כלומר כולם.
מתאים לבילוי סולידי באווירה לא סולידית.
שעה שמחה ימים א'-ה' בין 17:00-20:00 30% הנחה על כל האוכל והאלכוהול.
נחמן 2 יפו (שוק הפשפשים)

שניט

אימפריית הבירה שכוללת בר, חנות ומבשלה השתלטה פיסה מכיכר גבעון ומפזרת עליצות ואופטימיות לכל עבר. שתיינים מומחים ימצאו על המדף ובברזים סוגי בירה מיוחדים, מבושלים במקום ומיובאים ממבשלות בכל העולם, אבל אף אחד לא יכעס אם תזמינו "סתם" שליש ומשהו לנשנש, כי כאמור חמודים פה מאוד. את הפוזה משאירים לברי יין פלצניים.
קהל יעד אנשים שבוורידים זורמת להם בירה וחבורות קולניות של היטקיסטים וצעירים תפרנים – לכולם יש מקום.
מתאים לשואו אוף בקוספליי החדש.
שעה שמחה ראשון-חמישי 18:00-12:00 ושישי 20:00-16:00 הנחת 50 אחוז על בירות בברזים.
הארבעה 12, תל אביב

223

האב המייסד של הקוקטייל ברים בעיר לא מאבד מחינו גם אחרי שנים: חלל אפלולי ואסקפיסטי עם פינות ישיבה קטנות ותפריט דרינקים שתמיד מצליח להפתיע. אם לא מצאתם משהו לטעמכם אפשר פשוט לאתגר את הברמנים הכה-מקצועיים, שבטוח ישלפו ארנב הולם מהשרוול.
קהל יעד אנשים שמחפשים קוקטייל טוב בלי כל ההמולה שמסביב
מתאים לערב שחייב להצליח
שעה שמחה כל ערב בין 18:00-20:00 יש 50% הנחה על האלכוהול, בשישי בין 19:00-21:00
223 – כל הפרטים
להזמנת שולחן ב-223

פנטסטיק

עיצוב גימיקי מרהיב שנע בין פנטסטיים על אמת. אליס בארץ הפלאות פוגשת את הכובען המטורף ויחד הם נשאבים לעולמות פסיכדליים במיוחד. אי אפשר שלא לציין את שירותים האייקונים, מקום שקשה שלא לצלם בו סלפי. יש גם אוכל טעים ומושחת קלות, וקוקטיילים צבעוניים ומופרעים שמשלבים פירוטכניקה פרועה במיוחד. ויש גם חדר סודי למזמוזים, רק אומרים.
קהל יעד צעירים או אנשים שלא גרים בת"א
מתאים לדייט, יומולדת, מסיבת רווקות
שעה שמחה כל יום (כולל סופ״ש) בין 18:00-19:30, 50% על כל הקוקטיילים והצ׳ייסרים.
צידון 3 תל אביב (בתוך מלון Play)

>> Drinking Tel Aviv: these are the city’s most recommended bars

אחד לסופ"ש: המלצות תרבות שיסגרו לכם את השבוע כמו שצריך

תרבות לא חסר לנו. בעידן שבו יש בקצה האצבעות שלנו יש אינספור אלבומים, סרטים ויצירות, הבעיה היא לא נגישות, אלא שפע. במילים אחרות, מרוב עצים קשה לראות איזה עץ באמת יפה. בדיוק עבור זה הקמנו את המדור החדש הזה, שיכניס אתכם לסופ"ש עם כמה המלצות תרבות מדויקות – בלי יותר מדי אופציות, בלי צורך לבחור, פשוט יצירה טובה אחת מכל סוג. אלבום, סדרה, סרט והצגה. משהו להעמיק לתוכו במהלך סוף השבוע בלי הסחות דעת. כל מה שצריך זה לפנות זמן למשהו אחד בסופ"ש.
>> המלך, הטראנס וגאולה פאקינג עמיר: מצעד תשדירי הבחירות ההזויים

אלבום אחד | אברהם לגסה – עתה

סוד גלוי (אך לא מספיק) הוא שאברהם לגסה הוא מגדולי הראפרים של הדור הנוכחי. בגיל 30 וקצת, עם שני אלבומים מאחוריו – האחרון בהם אלבום מופת שיצא בטיימינג מסובך של מלחמה, וכולל בין היתר שיר מנפץ שכל שבו הבן ליוצאי אתיופיה מראפרפ ביפנית – החליט באלבומו החדש לשבור את כל הכלים, בערך כמו שעשה בכל אלבום. הפעם הוא עושה זאת עם אלבום קונספט כפול, ארוך ודחוס, מסחרר וכמעט בלתי נתפס במושגי מוזיקה ישראלים בכלל, והיפ הופ עברי בפרט. אם חיפשתם מוזיקה ישראלית שתאתגר אתכם, אבל גם תצדיק את המסע שתיקח אותכם איתה, אז יש לכם שעה ו-45 דקות של אחד האלבומים הכי מיוחדים ששמעתם.

"עתה" הוקלט במהלך שבועיים של מרתון אולפני מבוקר עד ערב, שהניב 32 שירים, מעברונים ויצירות שנעות בתזזיתיות בין ראפ אינטנסיבי, ג'אז חופשי וארנ'בי משוחרר בשירה, לחישות והודעות קוליות. החלק הראשון (שנפתח באופן סמלי עם "לגדול") מתעסק בעיקר בילדותו של הראפר בגילויי לב חשופים, בעוד שהחלק השני (שנפתח באופן סמלי עם "להתבגר") כבר עובר לנקודת המבט כאדם בוגר, במה שאפשר להגדיר רק בתור סיפור חיים שפרוס חתיכות חתיכות לאורכו. זה מוגזם, זה יצירתי, ואם עוד לא הפכתם למעריצים של האמן המבריק הזה, כל עוד תשרדו את האלבום – מיד תהפכו לכאלו. מוזיקה שאסור לפספס.

סדרה אחת | דו קרב

ספק אם מישהו מופתע שסדרה שנולדה בין HBO האמריקאית ל-Sky הבריטית היא כיף טהור. "דו קרב", לפחות על פי שני הפרקים הראשונים, היא ממתק טלוויזיוני ממכר שספק אם תצליחו לעצור, אז אולי שווה לשקול להמתין כמה שבועות עד שתצא כולה, לחובבים. אבל אלו מכם שלא יתאפקו, וטוב שלא, ימצאו בה דרמה משפטית ששוברת את הקונספציות של הז'אנר ומפרקת אותו לשני צדדים מקבילים שנאבקים אחד בשני בבית המשפט ומחוץ לו. קרב גירושין עקוב מטינופת בין טייקון טק גאון (דומיניק ווסט, לנצח מקנולטי מ"הסמויה" שחוזר לבית שגידל אותו HBO, רק במבטא המקורי שלו) וכוכבת הוליוודית סיינה מילר – שניהם, אגב, שחקנים שנתפסו בעבר בפרשיות בגידות פומביות. כבר כיף, ועוד לא התחלנו.

כפי ששם הסדרה מרמז (ובשפת המקור, אפילו מבהיר בבוטות), זה לא הולך להיות הליך גירושין מכבד כמו תל אביבים שרוקדים יחד עם מדרגות הרבנות. כאן יש יותר מדי כוח, כסף וכבוד לחלק בין השניים, וכל צד רוצה לצאת ידו על העליונה. לצורך כך מגוייסים שני משרדי עורכי הדין הכי גדולים בממלכה המאוחדת, שמגייסים לטובת התיק היוקרתי את כל התכסיסים המסריחים שהמקצוע מביא איתו. זוהי סדרת אנתולוגיה, מה שמצד אחד אומר לא להיקשר יותר מדי לדמויות כי עד העונה הבאה הן יוחלפו, אבל מצד שני גם אומר שיש לכם עונה אחת בלבד עם התחלה, אמצע וגם סוף ברור – וזה תמיד כיף לדעת שמלחמות יכולות גם להסתיים מתישהו.
עכשיו ב-HOT, סלקום TV ונקסט TV

סרט אחד | אואזיס: Don't Look Back In Anger

מה לא נכתב על יחסי האהבה-שנאה שבין ליאם ונואל גלאגר, האחים המסוכסכים הכי מפורסמים מאז קין והבל? הם בנו ביחד את אחת מלהקות הבריטפופ המצליחות בעולם (ואלא אם אתם טים בלר, גם הטובות בעולם), עד שבאוגוסט 2009 הגיעו לרתיחה מאחורי הקלעים בפסטיבל Rock en Seine בפריז, הגיעו לעימות פיזי – דיווח של זמרת מאחורי הקלעים סיפר שליאם ריסק את הגיטרה של נואל – שפיצץ לא רק את ההופעה בפסטיבל, אלא גרם לפירוק הלהקה ולנתק בין האחים שנמשך 15 שנה. עד שב-2004, כמעט משום מקום, הוכרז סיבוב הופעות היסטורי שיאחד את האחים – והעולם הגיב בהתאם. אם ניסיתם להשיג כרטיס ברשימת ההמתנה הארוכה באתר שלהם, אתם יודעים את ממדי הטירוף.

זה היה רק מתבקש שאירוע כזה ילוו בסרט דוקומנטרי מושקע שיתעד את החזרה לבמות, ובמקרה הזה גם נכתב על ידי יוצר פיקי בליינדרז סטיבן נייט ובויים על ידי הצמד הבריטי דילן סאות'הרן ו-וויל לאבלייס, שמגיעים עם ניסיון בדוקואים על LCD Soundsystem וסצינת האינדי של ניו יורק. בערבוב מעניין בין צילומים מהבמה, קטעים מאחורי הקלעים וריאיון ראשון עם האחים מזה 15 שנים, הדוקו חוגג לשעתיים את אואזיס ואת סיבוב הקאמבק שלהם, ולמרות שלא ממש חופר לתוך הסכסוך והקשיים (יש אולי משפט התייחסות אחד לכך לקראת הסוף), הוא מאוד סוחף וללא ספק יכניס אתכם למוד של בריטפופ אפלולי, בדיוק בזמן לקראת הסתיו שלעולם לא מגיע לישראל.
עכשיו בדיסני+

הצגה אחת // "אחרית הימים"

תיאטרון גשר הוא ה-תיאטרון לראות בו מחזות של צ'כוב. אפילו מירי רגב יודעת את זה (בחיי, היא ראתה שם את "השחף" ב-2022). גשר מזוהה עם הרפרטואר הקלאסי, ולכן כשהחליטו להעלות מחזמר ראפ סאטירי מטורלל שמפרק כמעט כל מה שקדוש במציאות הישראלית – רצנו לראות. במרכז "אחרית הימים" עומדת סיטואציה ישראלית מוכרת למדי: כולם במקלטים בעקבות איום טילים. אלא שהפעם מדובר באיום גרעיני, ולממשלה יש תוכנית להצלת המדינה: כל היהודים צריכים לשמור שבת ביחד, פעם אחת בלבד. כולם נרתמים למשימה, חוץ מיואל (אורי יניב המצוין, שגם שותף לכתיבה), הייטקיסט שפוטר מעבודתו, שקוע במשבר אמצע החיים ונראה שעומד לאבד את אשתו נעמי (נעמי לבוב, שמרוב פרסומות מעצבנות למזגנים שכחנו איזו שחקנית אדירה היא).

מכאן הסיפור מתפוצץ לכל הכיוונים: חוקרי שב"כ, ביאת המשיח ואפילו יגאל בשן זומבי. נטע רוט גונבת את ההצגה בתפקיד אמריקקית נלהבת שמחליטה לעשות עלייה בדיוק כשהמדינה עומדת להחזיר את נשמתה לבורא. זה שילוב של "בוק אוף מורמון" (כולל קצת יותר מהשראה מהשיר "Turn It Off"), "מת על המתים" וכמובן "המילטון", למרות שסביר שהראפ המקורי לא ייכנס לגרסה עתידית של "עסק שחור". ובכל מקרה, זה כיף. לא מה שציפינו לקבל מגשר, אבל אם כבר סוף העולם – וכן, אנחנו מתכוונים לבחירות בעוד שבועיים – אז שיהיה מצחיק.
עכשיו בתיאטרון גשר

קודם כל צל, ואז סוג העם שמגיע לנו. העיר של דן-יה שוורץ בר-אל

דן-יה שורץ בר-אל היתה גיטריסטית בלהקות רבות, אבל הזכורה מהן היא "דפנה והעוגיות", שפחות או יותר הפסיקה לפעול לפני כעשור, ורגע לפני הבחירות תשוב לשתי הופעות בלבד ובאופן חד פעמי במועדון המרץ2. להופעה הראשונה כבר אין כרטיסים, אבל להופעה השנייה ב-25.10 נשארו עוד כמה, ואם תקדימו תוכלו להצטרף להקלטה חיה של הפודקאסט "תרבות יום א׳" של הארץ לייב מול קהל, עם ניב הדס, גילי איזיקוביץ׳ והלהקה.

>> אוכל של תקווה, חומוס של אהבה ומוזיקה טובה. העיר של ספי ציזלינג
>> חומוס עם דודו גבע ז"ל והגשמת פנטזיה יצירתית. העיר של ענת ספרן
>> אירוח של מאהל בדואי וקריוקי שאולי יהפוך לכת. העיר של אמיר עדאקי

1. לופה וגן החשמל

בשנה האחרונה אני מבלה יותר מאי פעם במשולש החמוד שבין מקווה ישראל לרחוב החשמל, ומאז שיש שם את לופה – אני שם לפחות פעם בשבוע. אז קודם כל לופה: זו פשוט מעדנייה איטלקית, לכאורה פשוטה, יש שיגידו עממית, אבל לדעתי מדובר במוסד קולינרי מהמעלה הראשונה. הכל טעים שם, הכל יפה שם ותמיד נעים שם. כולם מדברים על הלזניה, אבל אני סאקרית של הכריכים, הסלטים והויטרינה – וואו הויטרינה… הקישואים, הכבד הקצוץ, המורטדלה והזיתים – פשוט תבקשו צלחת, מישהו ירכיב לכם. אבל לא על הלופה לבדה, אם אתם שם תעשו מניקור במקום של דינה של שרון אנקווה, תקנו פולים בקפה 51, waycup או הברזילי, ותקפצו למגדלור, כי בכל זאת, קצת רוח.
לבונטין 13, תל אביב

2. גרמי המדרגות הנעות של הרק״ל

השקת הרכבת הקלה מילאה אותי באופטימיות שאני עדיין מתקשה לכבות. בכל פעם שאני מחליקה אל מתחת לאדמה, באזור גרם המדרגות השני – כשהמזגן מתחיל לפעול ביתר שאת – הראש שלי מתחיל לשיר בלופים את "זהירות מהמרווח". אני בגדול מעריצה גדולה של תחבורה ציבורית, והרכבת הקלה תמיד מזכירה לי שעוד יכול להיות כאן נפלא. אפילו כשהיא מוסבת למקלטי ענק היא מדליקה אותי.

3. האחים

יש עניין, מה אגיד ומה אומר. כאילו, האוכל, ברור שהאוכל, אבל איכשהו עם השנים האוכל הפך שני לדבר עצמו, שגדול מסך חלקיו. האחים דוקטור תמיד שם כשצריך אותם, אחווה עמוקה וישראליות מהסוג שאני הכי אוהבת בעולם של ראיית הזולת ועזרה הדדית וחיבור אמיתי לתרבות ישראלית ואפילו, רחמנא לצלן – למסורת. אני הכי חילונית שיש והאחים זה סוג העם שמגיע לנו.
אבן גבירול 26, תל אביב

4. בוסתן מוז״א

לתל אביבים זה נחשב מחוץ לעיר, אבל בוסתן מוז"א הוא בדיוק מסוג המקומות שבגללם כדאי לזכור שיש חיים גם מצפון לירקון. הכל בו ישראלי: עצי זית ותות, גפנים, אבן מקומית, צל ומקומות לשבת. בישראל צריך קודם כל צל, ורק אחר כך אפשר להתחיל לדבר על יופי. זה לא גן שמנסה להיות אנגליה, תודה לאל, אלא בוסתן שיודע איפה הוא נמצא. בין השבילים יש בריכה אקולוגית, בית בד וטחנת קמח, והכל יושב ביחד בלי שתצטרכו להחליט אם באתם לטבע או לתרבות. אני אוהבת את המחשבה שאפשר לפתוח שערים של מוזיאון ולתת לאנשים פשוט להיות שם, בחינם, בלי שיצטרכו להוכיח שהם באו ללמוד משהו. עצים, מים, אבן, קצת עבר ובלי משימה. מבחינתי, גם לשבת בצל זו פעילות תרבותית.
חיים לבנון 2, תל אביב

5. רחוב ביאליק ברמת גן

כן נו, זה ברמת גן. אבל נשבעת שמשהו קורה ברחוב ביאליק! ראשית, הגייז הגיעו אליו. זה סימן מצוין כשהקהילה בוחרת שכונה, כי זה אומר שהולך להיות מגניב. שנית, הוא זכה במקום החמישי המכובד בתחרות הרחובות הארצית ויש בו אוכלוסייה כל כך מגוונת שלפעמים אני חושבת שאני בסרט של דיסני. אבל יותר קונקרטי – למעלה יש מעדנייה מעולה שפעם הייתה עצמאית והיום היא של קרל ברג, ואפשר למצוא בה רמה גבוהה מאוד של דגים מלוחים, בחנות הבגדים ״הפירמה״ אפשר לפעמים למצוא חולצות עם הפרצוף של דיוויד בואי (!) ושלל חליפות כדורגל בכל מידה למי שאוהב, בכיכר עצמה יש את פלאפל אורדע ואת איש המדרסים ואם מתמידים עד למטה – פוגשים קובה מטריף וחנות צילום של השמחות.

מקום לא אהוב בעיר

שרונה. אם לירוק לבאר שאני שותה ממנה היה ספורט אולימפי – הבחירה בשרונה היתה מזכה אותי לפחות בארד. למרות שהייתי שנים חלק מהטק, הקטר של המשק או איך שלא תקראו לו, פיתחתי סלידה קשה מהתרבות הנלווית. אי אפשר לעבור בשרונה בלי לשמוע 800 פעמים את המילה AI ושברי משפטים עם מילים באנגלית שגורמות לכל השיחות להשמע בדיוק אותו הדבר. לאנשים עם הפרעת קשב וחיבה לציתות (היי!) – הישיבה בבתי הקפה או במבשלות הבירה באזור משולה ללבהות בצבע מתייבש. כפי שידידי גראוצ׳ו אמר פעם, כשסיימנו לגייס סבב שני: אני לא מעוניינת להיות חלק במועדון שמקבל אנשים כמוני.

השאלון

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
קראתי לאחרונה לראשונה את "הזדמנות אחרונה לראות" של דאגלס אדאמס, כמו "המדריך לטרמפיסט בגלקסיה" ו"דירק ג׳נטלי" – זה כתוב הכי מצחיק שאפשר, ובניגוד מוחלט אליהם – אין בו מילה אחת בדיונית. דאגלס אדאמס מסתובב בעולם כדי לראות בפעם האחרונה מינים בסכנת הכחדה וזה יפה ומרגש ומצחיק ועצוב. שני ספרים נוספים שלא הצלחתי להניח מהיד, עדכניים יותר וישראליים יותר: "שמרי נפשך" של קמה ורדי-טהרלב ו"המשקיפות" של עדנה מזי״א – האחד הרפתקני, חובק עולם ועוצר נשימה והשני מתקיים ברובו בתוך 100 מטר רבועים של מתח, התבוננות פנימית והומור משובח.

לאיזה ארגון או מטרה את.ה ממליצ.ה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
תמיד, בכל זמן ובכל עונה, מלחמה או הפוגה, תמיד כדאי ורצוי לתרום לארגון ״לא עומדות מנגד״. זו עמותה שמסייעת לשורדות זנות בדברים הכי בסיסיים והכי חשובים – אוכל, טיפול רפואי ואוזן קשבת, כי סולידריות זה יפה, אבל צריך גם שיהיה משהו במקרר.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
רוני סעדון, האישה שמאחורי "רוני מספרה ברחוב נחמה". רוני היא לדעתי אחת התל אביביות הכי נהדרות שיש, מלאת שאר רוח, עם טעם מעולה, אקטיביסטית. המספרה שלה היא נקודה ארכימדית ביפו שמבחינתי דברים משתנים סביבה. אה, ויש לה טעם מעולה במוזיקה, לדעתי היא תהיה בהופעה של דפנה והעוגיות במרץ2. כלומר, אני מקווה שהיא תבוא 🙂

מה יהיה?
יש לי שני בנים, אחד בן 17.5 ואחד בן 15, אני חולמת בעברית, אין לי ברירה אלא להאמין שיהיה טוב. ואם יהיה יותר גרוע – תל אביב תהיה המבצר האחרון של הליברליות בישראל, ניפגש על החוף.

בביסטרו "פסאז'" מבית "רביבה וסיליה" לא עוברים רק כדי לראות

אחרי כמעט 40 שנות פעילות, המותג "רביבה וסיליה" היה יכול לשקוט על השמרים (כן, זה משחק מילים. תתמודדו). המסעדות ברמת השרון ובקניון G תמיד מלאות והקהל מצביע ברגליים. ובכל זאת, אחת לתקופה ארוכה צץ פרויקט צדדי שמעיד על עשייה שקטה, למשל הקמת חלל אירועים בוטיקי ובר היין שמפציע מדי קיץ. בחודש ינואר האחרון גילו תושבי צהלה שהמוסד הגיע לשכונה עם עגלת קפה משודרגת שהוצבה במרכז מסחרי קטן. כבר אז הובהר שזוהי רק ההתחלה וכעת הלוקיישן החדש נחנך במלוא הדרו.
>> מגדלי Beyond נפתחים עם "בית הכיסונים" שפנדה חלם עליו שנים

השם "פסאז'" נולד מתוך המהות, שמחברת בין חזית הבניין לחלקו הפנימי ומובילה לחצר המסעדה. "לא הגענו לכאן בעקבות החלטה להתרחב לשכונה מסוימת", מסביר עמוס אפל, מבעלי קבוצת רביבה וסיליה ובנה של רביבה ז"ל. "הוזמנו לראות את הנכס, מבנה משנות ה־50 ששמר על אופיו בתוך מרכז שכונתי שיש לו חיים משלו, והמפגש עורר בנו רצון לעשות בו משהו. יש בזה התאמה עמוקה לתפיסת האירוח שלנו – מקום שיושב בתוך קהילה, נעשה חלק מהשגרה שלה ועם השנים הופך לנקודת מפגש. גם הקרבה בין המקומות שלנו חשובה. היא מאפשרת לנו להיות נוכחים, והנוכחות הזאת היא חלק מהאופן שבו אנחנו מנהלים ומארחים".

רק כדי לסגור פערים עבור מי שלא יצא מהמרחב המוגן בעשור האחרון נזכיר שאת "רביבה וסיליה" הקימו רביבה אפל, סיליה רגב ונירה קולודני בשנת 1988 כעסק להכנת אוכל ועוגות לבתי קפה וללקוחות פרטיים. עם הזמן הפך המיזם הביתי מרמת השרון לבית קפה שצמח להיות הצלחה מסחררת, וכשקולודני ורגב עזבו – אפל נותרה בחזית יחד עם הבן עמוס, שהצטרף אליה לאחר שירותו הצבאי. בשנת 2017 זכתה רביבה אפל בפרס מפעל חיים של טיים אאוט, כהוקרה על תרומתה האדירה לקולינריה הישראלית. כשנה לאחר מכן היא נפטרה, ומאז מובילים את הקבוצה עמוס אפל, המנכ"לית מיכל אשל והמנהל הקולינרי שי מונטג, שהחל את דרכו כיד ימינה של רביבה לפני 26 שנים וכיום אחראי על הקו הקולינרי של כלל מקומות המותג.

כעת כשהרקע מובן, אפשר לדבר על פסאז', שכבר במבט ראשון ניכרת בו האלגנטיות שמאפיינת את הקבוצה. ברזל, בטון חשוף וקרמיקה עוטפים בר מרכזי נמוך, ומוזיקה ושירות משלימים את החוויה. "רביבה לימדה אותנו שלפרטים יש משקל, גם כשהאורח לא בהכרח יודע להצביע עליהם. הצלחת, המפית, התאורה, כלי ההגשה. כל בחירה משפיעה על התחושה סביב השולחן. תשומת הלב הזאת מלווה אותנו בפסאז' לכל אורך הדרך. שם אני מרגיש את הנוכחות שלה", אומר אפל. התפריט מורכב מקלאסיקות ממטבחי צרפת, ספרד ואיטליה בפרשנות חופשית, במנות בגדלים שונים, ללא חלוקה לראשונות ולעיקריות. לא תמצאו כאן טחינה, יוגורט או סממנים אחרים של המטבח הישראלי והים תיכוני, אלא רשימה אקלקטית שנעה בין פיין לכמעט סליז, בקטע טוב כמובן.

כך תמצאו פה בריוש פרג ממולא בצל מקורמל ותימין (38 ש"ח), שהוא פשוט ביס חלומי; סטרצ'יאטלה ופרלינה פיסטוק עם דבש וצ'ילי (52 ש"ח); סלט חסות עם פקאן ואפרסק (64 ש"ח), שכל עלעל בו קראנצ'י; וטרטר טונה בגביעי בצק פילו קטנטנים (48 ש"ח). המנות הגדולות יותר לוקחות את הפרשנות החופשית אל מחוזות ביתיים מרחבי העולם: מק אנד קומטה (76 ש"ח), עוף ופתיתים (84 ש"ח), קריספי צ'יקן בלחמניית חלב עם קולסלואו וצ'יפס (78 ש"ח) וכדורי בשר בציר בקר ואוכמניות עם פירה חמאתי (88 ש"ח). "ההשראה הגיעה משטוקהולם, מדוכן בשוק שבו אכלנו את המנה, ולא מאיקאה", מדייק אפל, שפעמיים בשנה יוצא עם ראשי הקבוצה לסיור קולינרי בחו"ל. "מה שנשאר איתנו מהמפגש הזה היה הדיוק: מנה קלאסית, מוכרת, שמבוצעת היטב ומזכירה לך כמה עומק יכול להיות באוכל כזה. זו הדרך שלנו לקחת את הזיכרון מהטיול ולתרגם אותו לשפה הקולינרית שלנו".

עוד פרט שמבדיל בין רביבה וסיליה לפסאז' נוגע לקינוחים, שלראשונה מוגשים מצולחתים ולא ישירות מהוויטרינה. ריז או לה עם אנגלז חמאה חומה ואורז תפוח מקורמל מחבר באופן יצירתי וטעים להפליא בין קינוחי אורז וחלב מסורתיים לפטיסרי עדכני. אותו טיפול עוברים השוקטים, פחזניות קטנות מפודרות באבקת סוכר שמוגשות עם שנטילי קרמל מלוח וקצפת לא ממותקת. לשאר לא הצלחנו להגיע, והם ימתינו לפעם הבאה: אי צף באנגלז לוז וקרמל, פנקוטה חלב עם קונסומה הדרים ורגניום, מוס גוואנה פרלינה קקאו וטוויל, טאטן תפוחי עץ ועוגת הגבינה המיתולוגית (52-58 ש"ח)

בקרוב ייפתח צמוד למסעדה בר שיביא לידי ביטוי את הייחוד של פסאז' בתחום האלכוהול, שכולל גם משקאות שנוצרו במיוחד עבור המקום, למשל ג'ין פסאז' בשיתוף עם יקב פלטר. לשאלה מה רביבה הייתה אומרת על התינוק החדש עונה אפל שהוא אינו מתיימר לדעת, אך יכול להסביר את החשיבה שמאחורי המנות. "עוף ופתיתים מבטאים את הרצון להגיש אוכל מנחם במקום שחי בתוך שכונה. יש בהם משהו מתחושת האירוח של מטבח ביתי בדרום צרפת, שבו מנה מוכרת יכולה לקבל תשומת לב ורצינות. הקריספי צ'יקן ממלא תפקיד אחר בתפריט כפרשנות שלנו לשניצל, שמתאימה גם לקהל צעיר ולבילוי סביב כוס משקה. לכל אחת מהמנות יש היגיון משלה בתוך המקום".

למה בעצם לא לפתוח עוד רביבה וסיליה? עבדתם 38 שנים על המותג.
"כבר יש שני מקומות של רביבה וסיליה, ברדיוס של כחמישה קילומטרים, ולא הרגשנו שיש צורך בשלישי שמציע אותה חוויה. עברו 15 שנה מאז פתיחת המסעדה האחרונה שלנו, ובזמן הזה השתנינו והתפתחנו. פסאז' מאפשר לנו להביא את ההתפתחות הזאת לשולחן, לתת ביטוי נוסף לניסיון ולטעם שצברנו וליצור חוויית בילוי עם אופי משלה. המסורת דורשת מאיתנו להמשיך לחשוב, להתפתח ולבחון את עצמנו. המטבח הצרפתי, תפיסת האירוח והרגישות לפרטים מלווים אותנו גם בפסאז', אבל הם מקבלים בו ביטוי אחר".
צה״ל 71, תל אביב, להזמנות

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

אני מאשר/ת קבלת ניוזלטרים ומידע פרסומי מאתר ״טיים אאוט״לאישור אנא סמנו

צבע, רעד וקצת געגוע: 32 תערוכות לסופ"ש

1. קימה // גלריה מאיה

תערוכת יחיד לאתי אברג׳יל, אטיוד פיסי ורגשי המשתרע על פני שני חללי הגלריה. באמצעות וריאציות על פעולת הקימה מהקרקע היא נוגעת במצב של כאב ואבל אישי, מופשט ופיסי בו זמנית: מסגרות עץ, מעקים, כבלים וחבלי טיפוס נעים בין בנייה לפירוק, בין התרוממות לנפילה.
גלריה מאיה, שביל המרץ 2

2. סדר על כנו; גוף זר // גלריה רוזנפלד

שתי תערוכות יחיד חדשות: של תמיר צדוק, שבמרכזה עבודת הווידאו The Art School העוקבת אחר מוסד חינוכי דמיוני המתנהל כבועה פרוטוקולרית סגורה, ושל זיו בלבירסקי בחלל הפרויקטים, ציורי גוף דרך השתקפויות מטושטשות בחדר האמבטיה הביתי.
פתיחה בחמישי ב־19:00, גלריה רוזנפלד, שביל המפעל 1

3. רגע של התוודעות // גלריה רוטשילד

תערוכת יחיד לסימון אדג׳יאשווילי ובמרכזה גוף עבודות חדש שיצר בשנה האחרונה. בציורי חללי מגורים מוכרים – חדרים דוממים, דלתות, חלונות וגרמי מדרגות – הוא עוסק באופן שבו הדי העבר חודרים אל המציאות העכשווית, ורגע אחד של התוודעות נעשה פתח אל זמן אחר.
פתיחה בחמישי ב־20:00, גלריה רוטשילד, משה מאור 2

4. שמירת נגיעה // בניין אורי ליפשיץ

תערוכה קבוצתית העוסקת במגע ובהיעדרו: מהאיסור הדתי על יחסי אישות לפני הנישואים, דרך סוגיית מגע יד האמן בעידן השעתוק, ועד הנתק המובנה בין בני אדם בעולם הדיגיטלי.
פתיחה בשישי ב-11:00, בניין אורי ליפשיץ, אברבנאל 2

5. צבע, צורה, געגוע // בית המכולות

תערוכת יחיד למאיירת דנה ברלב הלוקחת את הצופה למסע בזמן דרך דימויים נקיים ומינימליסטיים, צבעים חזקים וצורות פשוטות.
פתיחה בשישי ב־11:00, בית המכולות, נמל יפו, ביתן 3

6. הכל טוב // גלריה לחם ושושנים

תערוכת יחיד למאיר טאטי שהופכת את הגלריה מזירה סטטית למרחב פרפורמטיבי. במרכזה מערך המתקיים בו זמנית כאובייקט פיסולי, תפאורה ומנגנון פעולה, והמבקרים עצמם מצטלמים בתוך ההצבה והופכים לחלק מהעבודה.
פתיחה בחמישי ב־20:00, גלריה לחם ושושנים, שביל המרץ 3

7. אמאל'ה // Yaara Open Studio

תערוכה קבוצתית החושפת את הפנים הרבות והמורכבות של האימהות הישראלית של ימינו: יצירות בפיסול, צילום, טקסטיל, זכוכית וציור המביאות את המתח שבין רכות לחרדה, בין הגנה לאובדן.
Yaara Open Studio, שמעון הצדיק 12, יפו

8. אמנות הגוף הגברי של י. שמיר // גלריה פאן

תערוכת יחיד לישעיהו שמיר שמציג מבחר עבודות לאורך השנים: רישומים על נייר, פסלים בחיתוך צורני וציורים על קנבס. שמיר עוסק באמנות פיגורטיבית אקספרסיבית ומתבונן במודלים ישראלים מהיומיום. בקו אחד נקי ובכתמי צבע הוא לוכד הבעות פנים, מצבי רוח ומנחי גוף, ומחבר בין כתמי צבע מופשטים לדמויות שהוא רושם.
פתיחה בחמישי ב־19:00, גלריה פאן, הרכבת 4

9. Neon Swans Corporations Ltd // FOMA

תערוכת יחיד לרן סלוין, אמן וידאו ואודיו: מיצב וידאו בשישה ערוצים ופסקול מקורי, שנולד בהשראת סיפור על מפעל לייצור רובוטים שיצא משליטה. אירוע הפתיחה ילווה בהופעה חיה, ובמהלך אוקטובר יתקיימו בחלל הצגות ואירועים נוספים.
פתיחה בחמישי ב־20:00, FOMA, שביל התנופה 6

10. טעם של יצירה // המרכז האקדמי לוינסקי־וינגייט

תערוכה קבוצתית הבוחנת את האוכל כנקודת מפגש מורכבת וטעונה: בין האישי ללאומי, בין המקומי לגלובלי ובין חומר לרעיון, דרך מנעד אמצעים – מן המכחול והמצלמה, דרך קולאז׳ ומדיה מעורבת, ועד יצירה מבוססת אלגוריתמים, וידאו ואנימציה.
גלריית המרכז האקדמי לוינסקי־וינגייט, שושנה פרסיץ 15, קריית החינוך

11. שני מודליסטים מחפשים פורטרט // סלון לאמנות כנפיים

תערוכת מודל קבוצתית של יוצרות ויוצרים בסלון לאמנות כנפיים, מרחב יצירה לנפש הפועל ביפו במסגרת עמותת כנפיים בזכות האמנות.
פתיחה בחמישי ב-19:00, סלון לאמנות כנפיים, אליעזר בן עזריה 11, יפו

12. הרגעים הריקים // גלריית ZOA

תערוכה קבוצתית העוסקת בלידה שקטה ובאובדן תינוקות רכים, בשיתוף מיזם 8 דקות ועמותת ניצוצות ענבר. באמצעות עבודות בציור, רישום, צילום ופיסול היא מבקשת לתת לחוויה שנותרת לרוב מחוץ לשיח צורה, חומר וקול.
פתיחה בחמישי, גלריית ZOA ע״ש דבורה פישר, בית ציוני אמריקה, דניאל פריש 1

מחוץ לעיר

13. עור פנימי // מרכז מעמותה, ירושלים

תערוכת יחיד לגיל יפמן שבה פסלים רכים בסריגה ובליבוד, סאונד, וידאו ומיצב, בהשראת סיפורו של המקום. העבודות עוסקות בגוף, בעור ובנגעיו ונעות במתח שבין בידוד מן העולם החיצון לבין מפלט ומרגוע פנימי.
פתיחה בשישי ב־12:00, מרכז מעמותה, בית הנסן, גדליה אלון 14, ירושלים

14. פאלאס; באר // המפעל, ירושלים

שתי תערוכות חדשות במסגרת הביאנלה של ירושלים: ״פאלאס״ של חניתה אילן ו״באר״ של שני רכס ואסף כהן.
פתיחה בחמישי ב־20:00, המפעל, המערבים 3, ירושלים

15. 232 – הקצוות הפריכים של הזיכרון // הגלריה החדשה בטדי, ירושלים

תערוכת יחיד לעינת עריף גלנטי, המציגה כאלפיים תצלומים מתוך יותר מ־20,000 שצילמה בשנתיים וחצי לאורך כביש 232 לנגב המערבי, כחלק ממשלחת תיעוד, רישום ושימור של יד בן צבי שהוקמה לאחר ה־7 באוקטובר.
הגלריה החדשה, סדנאות האמנים טדי, אצטדיון טדי, שער 22, ירושלים

16. מורפולוגיות של ארעיות // המוזיאון ליהדות איטליה, ירושלים

תערוכה העוסקת בחול ובזכוכית וביחסים ביניהם: החול חומר בסיסי, רך וארעי, ובתוכו טמון הפוטנציאל להפוך לזכוכית. דרך שני החומרים וחילופי התפקידים ביניהם מוצע מבט אחר על המציאות לאחר שנות המלחמה.
פתיחה ברביעי ב־20:30, המוזיאון ליהדות איטליה, הלל 25, ירושלים

17. הקו המחזיק: קרטוגרפיות של הנראה והבלתי־נראה // מוזיאון על התפר, ירושלים

תערוכה קבוצתית המפגישה אמניות ואמנים מישראל ומאיטליה סביב המפה – לא כאובייקט גאוגרפי ניטרלי, אלא כמנגנון תרבותי ופוליטי המעצב מקום, גבול, זהות ושייכות. נקודת המוצא היא סימון קו הפסקת האש של ירושלים ב־1948 בעפרונות שעווה ירוק ואדום, שהפך בשטח לרצועת הפקר שבקצה ניצב בניין המוזיאון.
פתיחה בשישי ב־12:30, מוזיאון על התפר, חיל ההנדסה 4, ירושלים

18. מילייה / סטודיו משלך, ירושלים

תערוכה קבוצתית במסגרת הביאנלה של ירושלים, שנולדה מתוך חממה בת חצי שנה לאמנים עולים, במטרה לסייע להם להשתלב בעולם האמנות הישראלי.
פתיחה בשישי ב-11:00, סטודיו משלך, כ"ט בנובמבר 10 ירושלים

19. Dual Reality // Wild Gallery, ירושלים

תערוכה משותפת לזויה לוזינסקי ואיליה גלפרין: עבודות יציקת זכוכית וחריזת זכוכית של לוזינסקי, היוצרת מרחבים ודימויים פסיאודו־ריאליסטיים, לצד הדפסי מונוטייפ בפלטת ג׳לי של גלפרין, החוקר טכניקות צילום אנלוגי אקספרימנטליות.
Wild Gallery, אחד העם 3, מלון הנשיא, קומה 3, ירושלים

20. זמן אמת, פרק שלישי // הגלריה החיה

תערוכה תיאטרלית בשלושה פרקים של יעל ברתנא, דורי כהן פורסטר ועומר שיזף. המבקרים מתבקשים להתיישב מול כל עבודה ולצפות באורכה המלא, וכמו בסדרת טלוויזיה, לכל עבודה שלושה פרקים והתערוכה חיה ומשתנה על פני חמישה שבועות.
פתיחה ברביעי ב־20:00, הגלריה החיה – ביה״ס לתיאטרון חזותי, בצלאל 11, ירושלים

21. זמן קורס, שגרה זולגת; פצע פתוח // מכון ון ליר

שתי תערוכות במסגרת הביאנלה של ירושלים: תערוכה של מירב הימן, עדי ואן ולסן ומשה טרקה המתבוננת בזמן שאיבד את רציפותו; לצד תערוכה קבוצתית בהשתתפות ארז אהרון, יסמין אלפנט, זיוה בן ערב רבינוביץ, שולמית ביסמוט, שני גינון, חמוטל יעקובוביץ, מריק לכנר, איריס נשר, מישל פלטניק, דניאל צ'צ'יק, דנה רייזין, נעם רשף, אמיר תומשוב, סטודיו Special E.
מכון ון ליר, ז׳בוטינסקי 43, ירושלים

22. חומות שקופות // כיכר ספרא, ירושלים

מיצב אמנותי אינטראקטיבי שמתבונן בקשרים בין אנשים על הקשת האוטיסטית לבני משפחותיהם, בצילום, בימוי וסאונד של קליה ג׳יזל ליטמן־כהן. דיוקנאות משפחתיים מודפסים על בדים חצי שקופים ומלווים בטקסטים אישיים; סריקת קוד QR מאפשרת להאזין לקולות המשתתפים ולפגוש רגעים של קרבה, אהבה, אחריות והתמודדות.
עד חמישי, כיכר ספרא 1, ירושלים

23. ירושלים בנשמתי // מוזיאון משה קסטל

תערוכת יחיד ראשונה בישראל לאמנית האמריקאית ברברה היינס, שנולדה מתוך גילוי יהדותה באמצע חייה הבוגרים. היינס מערבבת לתוך הפיגמנטים אדמה מגינתה בירושלים, והעיר מופיעה בעבודותיה בעת ובעונה אחת כמקום ממשי וכיעד של שיבה.
משישי, מוזיאון משה קסטל, המוזיאון 1, מעלה אדומים

24. בת גלים // אטליה שמי, כברי

תערוכת יחיד לשרון בלבן, ובמרכזה מיצבי וידאו, בהם ״צף״, מיצב וידאו תלת־ערוצי, ו״מגבת״, דיפטיך וידאו.
פתיחה בשבת ב-12:00, אטליה שמי, קיבוץ כברי

25. מנטורינג עין הוד // הגלריה לאמנות עין הוד

מקבץ תערוכות המציג את פירותיה של תכנית המנטורינג של כפר האמנים, המציינת השנה חמישה מחזורים: ״תוך כדי תנועה״, ״בחזרה לביוגרפיה״ ו״חומר וזמן״, ולצדן מיצב בגן הפסלים והשקת הספר ״הסיפור של אליס״.
פתיחה בשבת ב־12:00, הגלריה לאמנות עין הוד

26. עושות סצנה // פירמידה, חיפה

תערוכה קבוצתית העוסקת באופן שבו אמנים ואמניות עולים יוצרים בעצמם סביבה אמנותית, רשתות מקצועיות וקהילה. התערוכה מתמקדת ברשת שנוצרה סביב הסטודיו של אנה לוקשבסקי ברחוב חסן שוקרי בהדר, ומציגה לצד העבודות גם כרזות, קטלוגים וחפצים מתוך חיי הסצנה.
פתיחה בחמישי ב־18:00, פירמידה – מרכז לאמנות עכשווית, ואדי סאליב 30, חיפה

27. לונג שוט // הגלריה לאמנות באוניברסיטת חיפה

מבט חדש על יצירתו הקולנועית של עמוס גיתאי: מבחר דימויים מחמישה עשורים של יצירה מתחברים לרצף חדש, כהמשך לרטרוספקטיבה של סרטיו במרכז פומפידו בפריז. התערוכה נפתחה במסגרת הענקת תואר דוקטור לשם כבוד לגיתאי מהאוניברסיטה.
הגלריה לאמנות, שד׳ אבא חושי 199, אוניברסיטת חיפה

28. רעד // גלריה גבעת חיים איחוד

תערוכה קבוצתית השוהה במרחב הסף של רגישות יתר: הרעד, תנועה פיזית זעירה וכמעט בלתי רצונית, הופך ממצב זמני של איום לשפה פואטית, דרך עבודות בנייר, פורצלן, צילום, סאונד עדין ווידאו של תנועה מינימלית.
פתיחה בשישי ב־12:00, גלריה לאמנות גבעת חיים איחוד

29. מחזיקה לך את האור // משכן האמנים הרצליה

תערוכת יחיד לדניאל ליברמן שעוסקת בידע שעובר בין דורות דרך גוף וחפץ, ואוספת פריטים שנמצאים בבית ופריטים שאינם. חלקם נקנו לאורך השנים, חלקם הומצאו, וכולם מתלכדים למרחב אחד, כבנייה מחודשת של ארכיון ביוגרפי.
פתיחה בשבת ב-20:00, משכן האמנים הרצליה, יודפת 7

30. ציפורי אוקטובר // גלריה דנה, יד מרדכי

תערוכת יחיד לציבי גבע, שבה מתקבצים על קירות הגלריה עשרות ציורי ציפורים על גבי מצעים שונים ומתקופות שונות, ומייצרות מיצב מרוכז החולש על כל חלל התצוגה.
פתיחה בשבת ב-12:00, גלריה דנה, קיבוץ יד מרדכי

31. תערוכות סתיו // הגלריה העירונית לאמנות ראשון לציון

שלוש תערוכות יחיד חדשות: אתי גדיש דה לנגה מציגה ״פיסות מדבר״, דורון פישביין מציג ״יאנג סטריט פינת רחוב אלי כהן״ ושלמה הר פז מציג ״השכונות שמתחת לדשא״.
פתיחה בשבת ב־20:00, הגלריה העירונית לאמנות ראשון לציון, אחד העם 8

32: מסע בין תרבויות; מעיל של הרבה צבעים // הסדנה לאמנות יבנה

שתי תערוכות חדשות: ״מסע בין תרבויות״, תערוכה קבוצתית, ו״מעיל של הרבה צבעים״, תערוכת יחיד למיכל ליטואר גבריאלוב.
פתיחה ברביעי ב־19:00, הסדנה לאמנות יבנה, שדרות דואני 50

רוצה לקבל גיליון טרי של TimeOut עד הבית ב-9.90 ש"ח בלבד?