Time Out תל אביב About

דלתות מסתובבות: משייה החדשה לובשת את דמותו של השף בר צנגר

בחודש מרץ האחרון, עם סיום העונה השמינית של "משחקי השף", הקלוש הורם בטקסיות והכריז על בר צנגר כזוכה הגדול של העונה. עבור מי שעוקב אחר סצינת האוכל המקומית, הזכייה הזו לא היתה הפתעה גדולה – שמו של צנגר מסתובב בקרב רעבי העיר מזה זמן מה, וזה היה רק עניין של זמן עד שיהפוך למוכר גם לקהל הרחב. הזמן הזה בבירור הגיע עכשיו, ולא רק בזכות החשיפה הטלוויזיונית, כי השף הצעיר – רק בן 30 – נכנס להוביל את אחת ממסעדות הפיין-דיינינג המוכרות בעיר, ומשתלט על המטבח של משייה.
>>נשארו פירורים: המסעדות ובתי הקפה שנסגרו בחודשיים האחרונים

המסעדה שלרגלי "המלון ברחוב מנדליי" (מה לעשות, זה השם של מלון הבוטיק) ראתה בשנים האחרונות חוסר יציבות רציני בעמדת השף, כאשר רק לפני שלושה חודשיםהוכרז בכלל על כניסתו של שף אחר– אביב אטינגר מ"אדמתי" – שאפילו לא הספיק להליק את התנור לפני שצנגר נקרא להחליפו. לפניו היה זה גיל דהאן, מתהילת וייס וצ'נה, שהחזיק במטבח בערך כשנה לפני שהפריד כוחות מהמסעדה. עד אז דווקא היתה יציבות יחסית במסעדה – זה התחיל ביוסי שטרית, שהוביל אותה מאז פתיחתה ב-2015 למעמד כוכבת-על, ממנו ירש לתקופה קצרה ניר מסיקה (כיום בעלי מסעדת Dao בקופנגן), ששרד שנתיים עד כניסתו למטבח של גיא אריש, שעזב רק כדי לצאת לדרך עצמאית עם סנטי המצוינת.

הגעתו של צנגר אמורה לייצב את המסעדה המנוסה, שתשנה את אופיה בהתאם לרוח המפקד החדש, ותצא לדרך חדשה כביסטרו צרפתי-לבנטיני. זה אומר שהשף ייבא כמה מנות מעניינות שכבר נחשפנו אליהן בג'יארדינו, המסעדה שהוביל בהצלחה במלון דה ג'אפה – כמו למשל שישברק סרטנים בלאבנה וביסק סרטנים (108 ש"ח), או קובנייה בקר בויניגרט עגבניות, יוגורט יווני ועללי זער (88 ש"ח), לצד יציאות חדשות ומרעננות דוגמת מנת תירס לבן בחמאה חומה עם קומטה ועירית (48 ש"ח), סוג של פולנטה מפורקת בטעמי חמאה עמוקים, וסשימי אלבקור שנשבר מקלישאות הסשימי בעזרת דובדבנים ויוזו (82 ש"ח).

את התפריט משלימות גם קלאסיקות כמו מנת סינטה ען גראטן תפו"א (138 ש"ח) וראמפ סטייק עם תפו"א מדורה ודמי גלאס (98 ש"ח) משלימים את תפריט הערב המהודק, בו ניכר ההשפעות המשולבות של המטבח הצרפתי – תזכורת לימיו בתור מתמחה במסעדת L’Arpège בעלת שלושת כוכבי המישלן – לזה הלבנטיני, שכל כך אהוב עליו. בצהריי ימי חול תמצאו עסקית משתלמת במיוחד, כשבמחיר של 135 ש"ח תקבלו פרוסת לחם הבית – פאר של אווריריות כדורית – עם חמאת צ'ילי וסלסת עגבניות עמוקה, מנה ראשונה לבחירה ומנה עיקרית לבחירה, שם גם תוכלו לדגום את הצ'יזבורגר משייה (עם בצל מקורמל ואיולי חזרת), או ריגטוני עם פסטו זעתר, עגבניות שרי לחות, ארטישוק והמון פרמז'ן.

בסופי השבוע מוגש במקום גם תפריט וויקנד בראנץ', כי אין יותר טוב מכריכונים, פיצות חמות מהטאבון, סלטים, ירקות צלויים, לחמי מחמצת, מאפים טריים, פירות, ריבות, עוגות וקינוחים, שיהוו את הבופה הפתוח, כשבתפקיד המנה העיקרית תמצאו קלאסיקות בוקר עם טוויסט: שקשוקה אדומה עם לב חציל ותרד טורקי, ביצת סקראמבל עם קרם פרש, חמאה וגרוייר, ופרנץ׳ טוסט עם בננות מקורמלות, קרם פרש מוקצף ופירות יער. באיזה שעה שלא תגיעו, וודאי תשימו לב גם לעיצוב שהשתנה מעט, כאשר את קיר הצמחים הירוק, שליווה את המסעדה מאז הקמתה, פינה את דרכו לחיפו ורדרד ומראה אלגנטי שמרכז את המבט לעבר המטבח הפתוח, אותו ניתן לראות גם בהשתקפות המראה, אם במקרה ישבתם עם הגב אליו. ועכשיו, עם צנגר בלב המטבח, תהיו בטוחים שהם דווקא עם הפנים קדימה, לעבר השלב הבא של משייה.
משייה, מנדלי מוכר ספרים 5, ב'-ה' 12:00-15:00, ב'-ש' 18:00-22:00, בראנץ שישי-שבת 8:00-14:00.להזמנת מקום

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

אני מאשר/ת קבלת ניוזלטרים ומידע פרסומי מאתר ״טיים אאוט״לאישור אנא סמנו

פיתה מהסרטים ורחוב שנותן פייט לאירופה. העיר של אורי אפרים

אורי אפרים הוא אבא לשני בנים ואחד מארבעת האחים שהקימו ומחזיקים את רשת נייט קוקי, שנולד מדירת רווקים במאז"ה ב-2017 כעסק משלוחי עוגיות חמות חמות עד הבית, והפך ללהיט מקומי עוד לפני שכל מיני המבורגרים סודיים ניסו את הפורמט. הוא גם יזם ועו"ד לשעבר שחי נדל"ן להתחדשות עירונית, ומנסה לאזן את המעבר מעסק קטן לרשת מתפתחת עם גידול שני ילדים "תל אביב היא המקום היחיד שבו אתה יכול להיות 'איש עוגיות' בלילה, יזם נדל"ן ביום ואבא פעיל (מאוד) בגן שעשועים בהפרש של שש שעות בלבד".

>> תפאורה לאהבה ובית החלומות של ברבי. העיר של רוני כוכבי
>> ספוט מושלם בבארבי וחצר קסומה עם שכנים // העיר של הלה עמנואל
>> לאהוב מאצ'ה, לשתות סאקה ולדמיין שאני בטוקיו // העיר של שרי זק לוי

1. מזא"ה 18

עבור רבים זה עוד בניין לשימור, אבל עבורי זה המפץ הגדול. שם, בדירת רווקים, נולד ב-2017 הרעיון להקים עסק משפחתי של משלוחי מתוקים בלילה, כשעוד אף אחד לא הבין למה צריך עוגייה חמה בשעות כאלו. כל חלק הרחוב, בין אלנבי לרוטשילד, נתן לי את התחושה שאפשר להתחיל משהו קטן ולראות אותו הופך מחלום למציאות. היום אני עובר שם עם הבנים שלי, והם שומעים איך התחלנו מאפס בעיר שיודעת להדליק לך חלום – ולדרוש ממך להצדיק אותו.

2. הספסל מול הים (פארק צ'ארלס קלור / מתחם הדולפינריום)

יש מקומות שהם כבר מזמן לא לוקיישן, אלא רגש. על הספסל הזה רוני ואני סיימנו את אחד הדייטים הראשונים שלנו, ומאז הוא הפך לריטואל קבוע של פתיחת הלב והחלטות גדולות. אני חייב לפרגן לעירייה על המהפך של הדולפינריום, לקחת צלקת עירונית ולהפוך אותה למרחב פתוח שמחזיר נשימה לעיר, זה אחד השיעורים היפים שתל אביב נתנה לעצמה.

3. מדרחוב נחלת בנימין

הרחוב היחיד בישראל שנותן פייט אמיתי לאירופה בלי להתנצל. הארכיטקטורה, הווייב והשינוי שהוא עבר בשנים האחרונות הופכים אותו למקום שפשוט כיף ללכת בו לאיבוד, להיכנס לדרינק במקום אחד ולתת ביס במקום אחר. בכל פעם שאני שם, אני מקבל השראה מהשילוב בין הישן לחדש – בדיוק הדינמיקה שאני מנסה ליצוק לתוך נייטקוקי.

4. מסלול אופניים (מדוד המלך, דרך הים ועד המגדלור)

הפעילות האהובה עליי בעולם היא להרכיב את עומר וגיא על האופניים – אחד מקדימה, השני מאחורה ולחרוש את העיר. אנחנו יוצאים מאזור דוד המלך, חוצים את שדרות בן גוריון, עוצרים לשייק ב"תמרה" ויורדים לים. רוכבים עם הרוח המלטפת של הים, עוצרים בגן שעשועים או סתם לראות ברווזים בפארק הירקון בדרך חזרה – אלו הרגעים שבהם העיר הזאת מרגישה כמו הבית הכי טוב שיכולתי לבקש עבורם.

5. שוק הכרמל ומפגש רמב״ם

אמנם קצת נדוש אבל,בשוק הכרמל אני מרגיש תייר בכל פעם מחדש – ריחות, צעקות, צבעים, והתחושה שהעיר ממציאה את עצמה מחדש בכל מטר. זו מעבדה חיה של טעמים ואנשים יצירתיים. בשיא הסיבוב אני עוצר ב"מפגש רמב״ם" לפיתה שווארמה מהסרטים, מדויקת בכל ביס, שמעיפה אותי לחלל עם חומרי גלם טובים, ידיים טובות, וקצת אושר באמצע היום.
רמב"ם 3, תל אביב

סיטואציה לא נעימה בעיר

חוסר היציבות במעונות בגיל הרך, או "ההודעה ערב לפני". כאבא לשני בנים קטנים שכל הסובבים אותו הם הורים לילדים קטנים, הדבר שהכי מוציא אותי מאיזון הוא הודעה ב-20:00 בערב שהגן מבוטל מחר כי חסרות נשות צוות. זה קרה לנו השנה בנעמ"ת יותר מדי פעמים, וזה מפרק משפחות עובדות. חשוב להדגיש שהכעס הוא לא על המטפלות, אלא להפך – למקבלי ההחלטות שאחראים לכך שהשכר נמוך והשחיקה מהירה, כל אלו הם עלבון לעתיד שלנו. תל אביב יודעת להשקיע במגדלים וברכבות, אבל הגיע הזמן להשקיע הכי חזק בדור העתיד שלנו, שרצוי שיקבל את החינוך והביטחון שמגיעים לו. עיר שמכבדת משפחות ומשקיעה בעתיד שלה, צריכה לתת פתרונות לסיטואציה הבלתי נתפסת הזאת.

השאלון

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
היום שבו הוכרזה הפסקת האש והתחילו לחזור הביתה חטופים. ירדנו מהבית לכיכר החטופים ולראשונה הייתה באוויר תחושה של תקווה אמיתית. לראות את המקום הזה הופך ממוקד של כאב לחגיגת חירות זה אירוע התרבות הכי משמעותי שיכולתי לבקש.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
"לצאת מדיכאון" של יגל אושרי. השורה "בסוף הרי תמיד יהיה טוב" הפכה אצלי מסיסמא לתוכנית עבודה. בתקופה שבה כל בעל עסק וכל אבא הרגיש שהקרקע רועדת, השיר הזה היה התזכורת שלי שגם בתוך החושך, התפקיד שלנו הוא לייצר רגעים של אור ושל נחמה. זה שיר שנותן לי אנרגיות להמשיך.

לאיזה ארגון או מטרה את.ה ממליצ.ה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
עמותת "אור למשפחות". אנחנו תורמים להם באופן קבוע בנייטקוקי כי התמיכה במשפחות השכולות היא חוב מוסרי שלנו. חשוב להגיד למשפחות בקול: אתן לא סיפור מהעבר, אתן חלק מאיתנו. אנשי העמותה המסורים, בראשותה של היו"ר והמייסדת עירית אורן גונדרס, עובדים יום־יום עם הורים שאיבדו ילד, מעניקים להם הרבה אור ונותנים להם אוויר להמשיך.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
קודם כל, לנשות ואנשי הצוות במעונות ובגנים. הן מחזיקות עיר שלמה על הכתפיים בלי שמדברים עליהן מספיק. אם תל אביב רוצה להיות עיר של עתיד, היא חייבת להרים קודם כל לאנשים שמגדלים את העתיד הזה בידיים. וגם לכל בעלי העסקים הקטנים בעיר. אלו ששרדו את הקורונה, את המלחמה ואת החפירות של הרכבת. הם הגיבורים האמיתיים של הכלכלה הישראלית. כל בוקר שהם פותחים תריס זה ניצחון של כולנו.

מה יהיה?
יהיה מתוק, כי אין לנו ברירה אחרת. היום, כשהחטופים בבית, אני רואה את האנשים ברחוב ויש רעב אדיר לחיים, למפגש ולנחמה. בהזמנות אצלנו מרגישים שינוי מטורף: עברנו תהליך מהקורונה של משלוחי "עידוד לבידוד" דרך המלחמה ומשלוחי נחמה בממ"ד למצב נוכחי של חזרה למארזי חגיגה, מתנות בלי הפסקה וישיבות חברים ש"חוגגים את החופש". אני מאמין שהעיר הזאת, עם כל הפצעים שלה, תישאר המקום הכי טוב בעולם לגדל בו ילדים ולבנות בו חלומות.

תחרות לזאפה ולבארבי? מתחם הופעות חדש במקום מפתיע בת״א

מזל טוב, תל אביב מתחדשת במועדון הופעות חדש. תגידו שלום ל-UpTown, החלל החדש מבית קבוצת toMix שממוקם בפארק עתידים. ההבטחה: וייב של מועדוני מוזיקה בניו יורק, מיזוג אוויר ומקום ל-900 בליינים בעמידה או 500 בישיבה סביב שולחנות. המקום המקורה יפעל בכל ימות השבוע, והפתיחה הרשמית תקרה בסוף החודש עם ליינאפ מקומי עמוס.
>> בואו נשכב במדבר: פסטיבל מטאורה 2026 יהפנט אתכם לתוך הזריחה

הסתכלנו בתפריט ההופעות ואנחנו מבינים שהחבר׳ה של טומיקס לא באו לשחק, כאשר יש לא מעט מופעים שנשמעים כמו מאסט. הנה מה שהכי עניין אותנו:
23.7, יום חמישי:"אימפריות נופלות לאט" – מופע מחווה מרגש לדן תורן ז"ל. ברי סחרוף, אפרת גוש, דנה ברגר, יובל מנדלסון ופיטר רוט יעלו לתת כבוד לפסקול שהשאיר אחריו.
25.7, מוצ"ש:מיקי גבריאלוב חוגג 40 שנה לאלבום המופת שיצר עם אריק איינשטיין, "אוהב להיות בבית". אורחים מיוחדים: עוזי נבון ושירה גבריאלוב.
26.7, יום ראשון:גורי אלפי ואלי חביב מאלתרים סטנדאפ. יצטרפו אליהם תום יער, דב נבון, מתן פרץ, עידו קציר ונדב פרישמן לערב של צחוקים על בסיס נושאים שתזרקו להם מהקהל.
28.7, יום שלישי:עדי כהן וגיל שוחט. מפגש בין פסנתרן וירטואוז לקול ענק, שיחבר בין קלאסיקות מערביות לנכסי צאן ברזל ישראלים.
31.7, שישי בצהריים:אבי סינגולדה וחברים. חגיגת גיטרות נוסטלגית שתעשה כבוד לביטלס, ג'ימי הנדריקס, קווין ולד זפלין.
1.8, מוצ"ש:מיכה שטרית במופע אלקטרו-אקוסטי. כל הלהיטים של החברים של נטאשה וקריירת הסולו הענפה שלו על במה אחת, מלווים בסיפורים מאחורי השירים.

אסף מור, סמנכ"ל השיווק והפיתוח העסקי של קבוצת toMix, שעומדת מאחורי המיזם המסקרן הזה, מבטיח שהושקעה מחשבה רבה בעיצוב ובאקוסטיקה כדי "להחזיר את הקסם של מועדוני הג'אז הניו יורקיים של פעם – הקרבה לבמה, האינטימיות והאווירה המיוחדת". מעבר לזה, ניכר שיש כאן ניסיון אמיתי מצד מנהלי פארק עתידים – מתחם שמוכר לרובנו בעיקר כמרכז הייטק ועבודה – להפוך למוקד בילוי עירוני חי ותוסס שפועל הרבה אחרי שעות המשרד.

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

אני מאשר/ת קבלת ניוזלטרים ומידע פרסומי מאתר ״טיים אאוט״לאישור אנא סמנו

מילא שהמקום הזה בנוי כמו מבוך, עכשיו יש גם כריש בדיזנגוף סנטר

"מלתעות" אמור היה להיראות אחרת לגמרי. הכריש המכני הענק שנבנה במיוחד עבור הסרט התקלקל שוב ושוב במהלך הצילומים, עד שסטיבן ספילברג נאלץ להסתיר אותו כמעט לחלוטין. במקום מפלצת ימית שנראית מכל זווית, הצופים קיבלו סנפיר שמבצבץ מעל פני המים, חביות שנגררות אל המעמקים ואת הפסקול הבלתי נשכח של ג'ון וויליאמס שהתכתב עם "פסיכו" של היצ'קוק (והיה מצמרר לא פחות ממנו). התקלה הזאת לא הרסה את הסרט, אלא להפך: היא הפכה אותו לאחד המותחנים הגדולים והמשפיעים בתולדות הקולנוע, כזה שגרם לדורות שלמים לחשוב פעמיים לפני שהם טובלים את הרגל בים.
>>היסטוריה בשידור חי: איך זה מרגיש לשדר מהמונדיאל הזה?

מצד שני, ספק אם מישהו חושב על "מלתעות" רגע לפני שהוא נכנס לבריכה. זה בדיוק מה שמבקשים לשנות בדיזנגוף סנטר, שם יתקיים בשבוע הבא אירוע יוצא דופן: הקרנה מיוחדת של יצירת המופת של הבמאי האגדי, כשהקהל האמיץ מוזמן לצפות בסרט מתוך המים כשהרגליים משתלשלות מהאבוב אל תוך המים הקרים והחשוכים, בלי שום יכולת לברוח כשהקונטרבס של וויליאמס מתחיל לנסר.

האירוע ייערך במועדון השחייה "דיזי פול", הממוקם על גג הסנטר. הסרט יוקרן על גבי מסך ענק הפונה אל הבריכה, כך שהצופים יוכלו לבחור אם לחוות את המתח מתוך המים או מהצד. במקום תעמוד לרשות המשתתפים כמות מוגבלת של אבובים, אך ניתן גם להביא אביזרים מהבית.אם אתם מעדיפים להשאיר את הפחד שלכם יבש, כיסאות הנוח מסביב לבריכה יספקו פתרון מצוין. מצד שני, אם כבר אז כבר – קפצו למים. רק אל תופתעו אם פתאום תרגישו משהו בלתי מזוהה משתפשף לכם ברגל. באופן אישי, אנחנו מפחדים יותר מהתור אצל ״הקוסם״ שיהיה לפני ההקרנה.
ההקרנה תתקיים ביום חמישי, 9 ביולי, החל מ-19:30. מחיר כרטיס הוא 60 שקלים, ומספר המקומות מוגבל //כרטיסים בלינק

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

אני מאשר/ת קבלת ניוזלטרים ומידע פרסומי מאתר ״טיים אאוט״לאישור אנא סמנו

מניקור נגד האפלה וגוף אנושי שמתפרק: 18 תערוכות לסופ"ש

>> בואו נשכב במדבר: פסטיבל מטאורה 2026 יהפנט אתכם לתוך הזריחה
>> פסטיבל ישראל 2026: ארבעה אמני אוויר יצעדו מעל גיא בן הינום
>> הלילה עוד צעיר: האופרה הוכיחה בלילה הלבן שיש חיים מתחת גיל 35

1. תדרים: מופעים של רוחניות חדשה // רוטשילד 69

תערוכת הגמר של מסיימי תכנית יונה פישר לאוצרות עכשוויתומוזיאולוגיה של בית לאמנות ישראלית מפנה מבט אל מופעיה המקומיים והעכשוויים של הרוחניות החדשה באמנות הישראלית.
פתיחה בחמישי ב-19:00, רוטשילד 69

2. המניקור הוא הדרך הכי זולה שמצאת כדי לא לתת לאפלה לבלוע אותך // גלריה בארי

תערוכת יחיד לתום פימה שמציגה ציורים אינטימיים של נשים צעירות במרחב הביתי, באמצעותם היא מתבוננת במצבי ביניים של בהייה, תלישות ועיסוק זעיר, ומעניקה להם איכות חרישית אך מתוחה.
פתיחה בשישי ב-11:00, גלריה בארי, בית רומנו, דרך יפו 9

3. מסלול 1 // גלריה בנימין

תערוכת יחיד לשלומית ליוור, שהופכת את חלל התערוכה למרחב מימי, שבו הגוף האנושי צף ומתפרק. בתערוכה מוצגות עבודות ציור גדולות ממדים, מצוירות בטושים על מדבקות ויניל.
פתיחה בחמישי ב-20:00, גלריה בנימין, שביל המרץ 5

4. מרווח // גלריה צימבליסטה

תערוכה משותפת ליונתן הירשפלד (צייר, מרצה וכותב) ואדם כהן (צייר שעובד בעיקר בציור פיגורטיבי), שמציגים שניהם עבודות מהתקופה האחרונה.
גלריה צימבליסטה, שיבת ציון 36

5. תעופה, צדק וחסד // גלריה נולובז

תערוכה מעבודותיו של שלמה כץ (1938-1993), שמציגה גוף עבודות מהשנים האחרונות לחייו, שבו הגיעה שפתו הציורית לניסוח בשל ומזוקק. כמי שילדותו נקטעה בשואה, כץ נמנע מלצייר את השבר באופן ישיר; במקום זאת הוא פיתח שפה ציורית ייחודית, שלא מתארת מקום או זמן מסוימים, אלא בוראת עולם חזותי עשיר.
פתיחה בשישי ב-11:00, גלריה נולובז, שביל המרץ 3

6. הקולפן // גלריה ארז זילינסקי רוזן

תערוכה שמאגדת 20 אמנים ואמניות סביב פעולה פשוטה לכאורה: לעצור לרגע מול סיפור שאנחנו נושאים בתוכנו, ולהסכים להתבונן בו מחדש.
גלריה ארז זילינסקי רוזן, ז'בוטינסקי 131 כיכר המדינה

7.החופש והדמיון ביד היוצר // מרכזעמיעד

תערוכה קבוצתית שצמחה מתוך מפגש מתמשך בין אמנים ואמניות שחלקו לאורך השנים: זמן, מקום ושיח יצירתי. מתוך הקרבה שנרקמה ביניהם – סביב עשייה אמנותית, למידה והתבוננות – התפתח מרחב ייחודי של יצירה חיה ומתפתחת.
פתיחה במוצ"ש ב-20:00, מרכז עמיעד, עמיעד 12 שוק הפשפשים יפו

מחוץ לעיר

8. מאדים // מוזיאון בת ים

תערוכת יחיד לעומר שיזף – עבודה טוטלית שתוכננה במיוחד עבור החלל העגול של המוזיאון. כוריאוגרפיה של תאורה, סאונד, פיסול ואמצעים בימתיים יוצרים יחד אקו־סיסטם מסונכרן וסביבה חושית ורגשית, שבעיקרה תחושת החיפוש אחר אלטרנטיבה.
פתיחה בחמישי ב-20:30, מוזיאון בת ים לאמנות, סטרומה 6

9. סיפורי נעליים // מוזיאון ישראל, ירושלים

תערוכה חדשה באגף הנוער של המוזיאון שעוסקת בנעליים, וכוללת פריטים מאוספיו המגוונים של המוזיאון לצד השאלות מיוחדות. יחד הם חושפים את הסיפורים האנושיים, התרבותיים וההיסטוריים הטמונים באחד החפצים היומיומיים והמוכרים ביותר.
מוזיאון ישראל, שדרות רופין 11 ירושלים

10. נקודת מבט // מוזיאון המדע, ירושלים

תערוכה של האמן והמדען הבריטי ג'ונתי הורביץ, שפועל הפועל בקו התפר שבין אמנות, מתמטיקה ופיזיקה ונחשב חלוץ עולמי בתחום הפיסול האנמורפי והאמנות המטמורפית.
מרביעי, מוזיאון המדע ע"ש בלומפילד, שדרות המוזיאונים 3 ירושלים

11. חוץ מזה אין סוף // המפעל, ירושלים

התערוכה נולדה מתוך מחקר ממושך בבריכת ממילא ובבית הקברות המוסלמי הסמוך לה, רגע לפני השינויים הצפויים במרחב. היא מפגישה עבודות של חמש אמניות שנוצרו מתוך שיטוטים, איסוף עדויות, מפגשים עם אנשי סביבה, ארכיאולוגים ותושבי האזור.
פתיחה (כולל מיצג חד פעמי שייצא מגלריית המפעל אל בריכת ממילא) בשישי ב-10:00, המפעל, המערבים 3 ירושלים

12. שולחן עגול // Wild Gallery, ירושלים

תערוכה שחותמת את פרויקט שולחן עגול – פרויקט של צמדי אמנים, שהעבודות שהוצגו בו העידו על הדו-שיח שהתקיים בינם לבין עצמם, עם האמנים האחרים שהשתתפו בפרויקט, עם העבודות שהוצגו לפניהם ועם חלל הגלריה.
Wild Gallery, מלון הנשיא, אחד העם 3 ירושלים

13. גן נסתר //מרכז המידעJNF-USA,עכו

תערוכת יחיד ליעל נתנאל, שמציגה גוף עבודות חדש שבו דמויות נשיות קרמיות נטמעות בתוך מרחבים סרוגים צבעוניים המזכירים חורש גלילי, גלים, שורשים, שמיים וזרמי מים.
פתיחה בשישי ב-11:00,מרכז המידעJNF-USA, סאלח א-דין 168, עכו העתיקה

14. שהיות // בית הגפן, חיפה

תערוכת סיום של המחלקה לתולדות האמנות באוניברסיטת חיפה, שבה עבודות שבוחנות את השהייה בזמן הביניים.הן לוכדות את הזמן המושעה וה״כמעט״ שהן מציעות הוא הדבר עצמו: עדות לכוחו המוחלט של רגע שבו דבר עדיין לא קרה ולכן הכול אפשרי.
בית הגפן, הגפן 2 חיפה

15. בשבח הצללים // מוזיאון טיקוטין, חיפה

תערוכה קבוצתית שנעה בין מסורת למודרניות ופורשת בפני המבקרים מסע בעקבות מושגים מרכזיים באמנות ובאסתטיקה יפנית.
מוזיאון טיקוטין לאמנות יפנית, שדרות הנשיא 89 חיפה

16. מבע גלילי / חכמת ההתבוננות האיטית // גלריה מחניים

שתי תערוכות חדשות – הראשונה משותפת לשלושה אמנים שעוסקים בנופי הגליל – גל אשכנזי, גלילה גינזבורג ורויטל שחף; השנייה תערוכת יחיד לטלי אלוהב, שחוקרת את חומריותו של המושג יופי טבעי דרך התבוננות ממושכת בדפוסים ובמרקמים מורכבים של אלמנטים מהטבע.
פתיחה בשבת ב-11:00, גלריה מחניים, קיבוץ מחניים

17. שטח לא מוכר // בית האמנים כפר סבא

תערוכת צילום קבוצתית שמזמינה את הצופה לא רק להתבונן בדימויים, אלא להטיל ספק ביומיומי, למצוא יופי בניכור ולשהות במרחב הלימינלי שבין הגלוי לנסתר.
פתיחה ברביעי ב-19:30, בית האמנים, גלר 4 כפר סבא

18. האירוע עוד לא הסתיים // הקריה האקדמית אונו

הגלריה של התכנית לתואר שני בטיפול באמנותבקריה האקדמית אונומציגה תערוכה קבוצתית של אמניות, יוצרות ומרצות בתכנית, המעבדות ביצירתן את המציאות והטראומה בצל המלחמה.
בניין Cקומה 5, הקריה האקדמית אונו, השדרה האקדמית 1 קרית אונו

להתראות היה טעים: הדמות הכי טובה של "הדוב" הייתה "הדוב"

כשהסדרה "הדוב" יצאה אי שם בשנת 2022, עוד עבדתי במסעדת שף בתפקיד צ'קר. זיהיתי בסדרה מיד את הכאוס, את הרעש ואת העצבים שהכרתי מהמציאות וחשתי הזדהות עמוקה. היא גם לימדה אותי להעריך את המשרה הזאת. התמודדתי ראש בראש עם שפים מטורפים, כל משמרת הייתה נגמרת בתסכול ורק חיכיתי לסיים את תפקידי שם ולעבור לעבוד באופן קבוע בתחום שלי. כיום, ארבע שנים אחר כך, יש בי צד שעוד מתגעגע לזה והרבה מזה בזכות "הדוב". איך נפרדים אחרי חמש עונות מסדרה שנכנסה לי ללב?

>> יפה כמו חלום שבור: מצעד 10 הרגעים הכי יפים של "הדוב"
>> ונפתח במתאבן: 7 מנות שיצאו מהמטבח של "הדוב" ועשו לנו קרייב

העונה החמישית של "הדוב" עושה את "The Pitt" – כלומר, כמעט כולה עוסקת במשמרת אחת ארוכה וקשה במיוחד, שבסופה אמורים להיסגר כל קווי העלילה. במרכז, יש את העברת השרביט מכרמי לסיד, אך כמו בכל מסעדה מסביב יש עוד מלא: סיפור האהבה הקטן שנרקם בין ריצ'י לג'סיקה; המאבק הכלכלי של הדוד ג'ימי עם מחשב ותוספת חדשה בדמות אחייניתו, צ'יז; השאיפה של איברה לייצר זיכיון מ"דה ביף"; הניסיון של נטלי להיות אשת קריירה כשהיא מרגישה מרוחקת מבתה התינוקת כי היא עובדת כל הזמן; ההתקדמות האישית והמקצועית של טינה ומרקוס שמתוסכל גם מהעזיבה של לוקה וגם מזו של כרמי. כל זה מסופר במהלך משמרת שבה כל מה שיכול להשתבש – משתבש.

למען האמת, אני לא חושב שאי פעם ראיתי משמרת משתבשת ככה על המסך. מזג האוויר מחורבן, המסעדה עמוסה עם שלוש הושבות לאורך הערב, הצינור מתפוצץ, הגג מתפרק, מספר הסועדים הולך ועולה ואפילו יש מעניק כוכבים של מישלן שאמור להגיע. הכל קורה, רק ש"הדוב" היא לא "דה ביף" יותר, וכעת הצוות מתנהל הרבה יותר טוב במהלך היום הזה שכולו רצוף משברים. זה פרק (ומשמרת) שגם מסכמת תהליך שלם של כמה עונות שעברו כל הדמויות שלה, וגם הדמות הכי חשובה כאן – המסעדה עצמה.

המסעדה היא זו שעברה את התהליך המשמעותי ביותר – ממסעדת כריכי בשר לא מתפקדת היא הפכה למסעדת שף מתוקתקת בעלת שם עולמי. היא לא עוד לוקיישן, היא דמות חיה ונושמת, עם אופי שמשתנה ומתפתח. בסופו של דבר לא קוראים לסדרה "כרמי" וגם לא "סיד", אלא "הדוב" ומכל הדמויות – המסעדה הפכה להיות הגיבורה האמיתית של הסיפור הזה.

חייבים לדבר גם על הפיל שבמטבח – העונה השלישית והרביעית מעוררות המחלוקת. למרות שבעיניי ובעיני רבים הן היו העונות החלשות יותר בסדרה, נהניתי מהן, ובמבט אחורה יש להן המון השפעה על הסיום של הסדרה. הן חלק בלתי נפרד מהתהליך של כל הדמויות, כולל המסעדה עצמה. התקופה שבה מרקוס בקופנהגן הייתה מדהימה, ההתמחות של ריצ'י אצל שף טרי הפכה לאבן דרך בהתפתחות שלו, היחסים בין סיד לכרמי נבנו ממש טוב. כמו כן, משפחת פאק, האתנחתא הקומית הכי טובה על המסך מאז טימון ופומבה, התרחבה בהרבה וזכינו לפגוש אותם בהמוניהם.

שתי העונות האלה אולי לא היו טובות כמו שתי העונות הראשונות ולא כמו העונה החמישית, אבל הן חלק בלתי נפרד מהיצירה במלואה וכשמסתכלים אחורה על הסדרה, אני לא יכול לראות אותה מגיעה לקו הסיום בלעדיהן.אז איך נפרדים מהסדרה ששינתה את פני המטבח הטלוויזיוני? בחיבה רבה, האמת. הרבה זמן לא נתקלתי בסדרה שהייתי מרוצה מאיך שהיא נגמרה במאה אחוז, אבל "הדוב" הסתיימה כמו שצריך. היא סגרה קצוות.

כל דמות, אפילו המשנית ביותר, סגרה תהליך שלם והביאה איתה תובנות רבות על אמנות הבישול, על תחום המסעדנות, על עולם האמנות ועל החיים בכלל. אספתי כמה לקחים שלמדתי מהצפייה בעונה החמישית ומהסדרה בכלל:

הלקח הראשון // כרמי

זה שאתה עושה משהו בצורה יוצאת מהכלל – לא אומר שאתה צריך להמשיך לעשות אותו אם זה לא מסב לך אושר.

הלקח השני // סיד

מכשולים נועדו כדי שנתגבר עליהם.

הלקח השלישי // ריצ'י

תכבד את מקום העבודה שלך.

הלקח הרביעי // מרקוס

אתה אף פעם לא צריך להוכיח לאף אחד כלום מלבד עצמך.

הלקח החמישי // טינה

אף פעם לא מאוחר מדי להגשים חלום.

הלקח השישי // איברה

אל תתנו לספקות עצמיים לכרסם ברעיונות טובים שנשמעים לכם גדולים מדי.

הלקח השביעי // "הדוב"

הדרך הכי טובה לשבור דפוס – היא פשוט לשבור דפוס.

בנצי ארבל כוכב עליון: קלבריה חזרה עם כל הפסטה והדרמה

כבר כמה שבועות שאנחנו עושים סטוקינג לבנצי ארבל. לא, לא בגלל שהוא סלב אחרי הזכייה בריאליטי "בואו לאכול איתי" אלא כדי לשמוע על המסעדה החדשה־ישנה קלבריה, שנשארת בקינג ג'ורג' אבל זזה מאזור שוק בצלאל ללוקיישן המיתולוגי של הוודו בר, צמוד לאוזן השלישית (שבעצמה עוברת דירה בקרוב). הקונספט נותר כשהיה אבל החלל מרווח יותר וגולש אל הכיכר המוצלת, אחת הנעימות בעיר (אם מתעלמים מפירות הפיקוס). במטבח עומדים ארבל וטום רושפלד, בנו של, שמתפקד כסו שף, ובנונשלנטיות איטלקית משגרים החוצה צלחות מ"מקום עם המון היסטוריה והווה, מקום שבו העתיד לא מטריד. שם נמצאת איטליה האמיתית", כפי שמצהירה ההקדמה לתפריט.
>>פיל יפני: הראמן והפנקייק שהטריפו את פלורנטין בדרך לצפון העיר

כמקובל בענף לאחרונה, כי ביף הוא הקליקבייט האולטימטיבי, ההשקה לוותה במיני־דרמה: ארבל העלה לאינסטגרם סטורי שבו הוא מאשים את טרטוריה אונה, האיטלקייה החדשה של דוד טור ושף איתי קושמרו, בהעתקה, והעוקבים כדרכם התהפכו עליו וטענו – במידה מסוימת בצדק – שמנות פסטה מסורתיות אינן ניתנות להעתקה. מאז שהכלבים נבחו והשיירה עברה, וקלבריה ממשיכה לעשות את אותו "מטבח עניים" (cucina povera) מרומא ודרומה, למשל "ארטישוק יהודי" מחצאי ארטישוקים מטוגנים ואיולי (58 ש"ח) ו-Panella Siciliana – מלבנים מטוגנים פריכים מקמח חומוס שמוגשים עם מטבל עגבניות (45 ש"ח).

עוד תמצאו בתפריט טבעות קלמארי פריכות מטוגנות ואיולי פפרונצ'ינו (58 ש"ח), גבינת קמבוזולה אפויה בטאבון בדבש חריף (58 ש"ח), פיצה נפוליטנית מטוגנת במספר גרסאות (52-62 ש"ח) מנות פסטה (68-88 ש"ח) ו-Apicious – פרגית ברוטב על בסיס דבש, יין, תמרים וגארום לפי מתכון בן אלפיים שנה (89 ש"ח). "מראש הכל היה אמור לחזור. פשוט רציתי שאנשים שיגיעו בגל הראשון יאכלו את הדברים החדשים", מנמק ארבל את האופן שבו הרכיב את התפריט, ומגלה שכל חומרי הגלם מגיעים מאיטליה. "אפילו הארטישוקים לא משומרים, רק הריקוטה טריה מיצרנים מקומיים. בישראל יש אחלה תוצרת, אבל אף אחד לא משתמש בסויה ישראלית עם סושי אם אפשר להביא את המקור, שהוא נאמן יותר לטעמים".

בשאר האספקטים, קלבריה החדשה משוחררת יותר. בניגוד למסעדות אחרות של ארבל, שנצמדות למסורת ומשאירות את נקישות הסכו"ם כמוזיקת רקע, כאן המוזיקה היא חלק מהחוויה. בקרוב ייפתח בחוץ קיוסק שינפק נשנושים איטלקיים ושפריצים ("לתת מענה לאנשים שרוצים לצאת בלי להתחייב ולהזמין מקום מראש"), ואם חשבתם להתחתן או לערוך אירוע חברה – מחלקת האירועים של קלבריה ערוכה ומוכנה, עם אופציה לסגירת המקום כולו. כלומר בזמן שהמבוגרים יושבים למעלה על קפה וטורטה קפרזה, הצעירים משתלטים על המרתף בקרחנה.

חוץ מזה, אל תתפלאו אם בקרוב תראו את ארבל הולך בעקבות אסף גרניט, אהרוני וחיים כהן ומפציע כפרזנטור, כי בכל זאת יש 15 דקות תהילה שצריך לנצל. "אם ישלמו לי – בטח, אני אשמח לעשות פרסומות", הוא צוחק ורומז שהרכבת הזו כבר עזבה את התחנה. "אני הרי מסתובב כמעט 20 שנה בתל אביב, ויש הרבה אנשים שהכרתי בפרצוף והכירו אותי בפרצוף, אבל פתאום ראו אותי ב'בואו לאכול איתי'. היום אני מבין שפרסונל ברנדינג זה הדבר. לא רצפת המסעדה, אלא מי שאני והערכים שאני מביא איתי".
שד' בן ציון 1, שני-שבת מ-18:00 (שעות פתיחה בהרצה),להזמנות

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

אני מאשר/ת קבלת ניוזלטרים ומידע פרסומי מאתר ״טיים אאוט״לאישור אנא סמנו

רוצה לקבל גיליון טרי של TimeOut עד הבית ב-9.90 ש"ח בלבד?