Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
אם הייתם אומרים לי לפני עשר שנים, אפילו חמש, שהאופרה הישראלית תצליח למלא אולם באנשים צעירים, הייתי כנראה צוחק מאוד. למעשה, כסדרן בתיאטרון הקאמרי יצא לי לחזות באנשים שהולכים לאופרה, ולמרות שאיני נציג של רשות האוכלוסין אני יכול להגיד שהדמוגרפיה שם הייתה מורכבת בעיקר מאנשים מבוגרים בשליש האחרון של חייהם. במשך שנים האופרה נחשבה לזן בסכנת הכחדה, אבל נדמה שבשנה האחרונה מתחולל שם שינוי מדהים. חזיתי בשינוי הזה לראשונה לפני כחצי שנה, כשמועדון הצעירים של האופרה הישראלית נפתח והציע מחירים מוזלים לצעירים עד גיל 35, אז צפיתי ב"טורנדוט" של פוצ'יני היישר מהיציע. הפעם השנייה הייתה אתמול באירועי הלילה הלבן עם האופרה המצוינת "נבוקו".
הדבר הראשון שהפתיע היה אורך התור מחוץ לאולם. טור ארוך, רובו מורכב מאנשים צעירים, שהשתרע מהרחבה מחוץ למשכן לאמנויות הבמה ועד לרחוב שאול המלך. האמת? מהר מאוד מסדרונות האופרה התמלאו באנשים שהסתובבו בין המיצגים מחוץ לאולם. האירוע כולו היה שילוב בין מיזם "דבק" באגף התרבות של עיריית תל אביב-יפו וספייס התרבות "מבצר" מדרום פלורנטין, והמיצגים כללו פיסול מול קהל, מופעים מוזיקליים ופרפורמנס, לצד עמדות בר שהציעו חטיפים, עוגות, גבינות ויין. ואז התחילה האופרה.
לילה לבן באופרה (צילום: לירון רודיק)
"נבוקו" של ג'וזפה ורדי מבוססת באופן מאוד חופשי על גירוש בבל, ובמרכזה עומד העימות בין מלך בבל נבוכדנצר לבין העם היהודי. העלילה עוקבת בעיקר אחר מערכת היחסים של שתי בנותיו של נבוכדנצר (נבוקו), פננה שהתגיירה ונישאה לישמעאל היהודי (אמרנו שמבוססת בחופשיות?) לבין אחותה, אביגיל, שמקנאה בה. לאחר שנבוקו מכריז על עצמו כאל, הוא מאבד את השפיות וכך גם את שלטונו לאביגיל תאוות הכוח.
"נבוקו", לילה לבן באופרה (צילום: לירון רודיק)
מדובר באחת מההפקות המרשימות ביותר שראיתי בארץ. הבמאי היהודי-ברזילאי אנדרה הלר לופס הצליח לאחד בין כל האלמנטים הבימתיים ולגרום להם לדבר בשפה אחת. התפאורה, התאורה, צלילי התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון – כולם הופכים ביחד לחוויה בימתית נדירה. היכולת של הבמאי לייצר סדר עדין ועוצר נשימה ביופיו בבמה עמוסה בשחקנים ובקוליסות עם גלילים שמייצרים ציורים ותבליטים מטורפים, נותנת את התחושה שאתם צופים בציור שקם לתחייה.
"נבוקו", לילה לבן באופרה (צילום: לירון רודיק)
עוד יותר נדהמתי כשבסוף האופרה הקהל כולו, גם ביציע, עמד על רגליו ומחא כפיים. האמת? לא חשבתי שאראה קהל מריע ככה לאופרה בישראל. במהלך שנות שלטון נתניהו, עולם התרבות הישראלית ספג מכות רבות וזכיתי לראות אותו גוסס מהשורה הראשונה. ראיתי כיצד התיאטרון הופך לפחות ופחות פוליטי, ראיתי אמנים יוצאים נגד אמנים אחרים שהשמיעו את קולם, ראיתי את האיום בתקציב שהפך לכלי נשק. אחרי השנים הקשות הללו שבהן התיאטרון הרפרטוארי עבר מלייצר כוכבים ללגייס כוכבים ומשם לליהוקים של משפיענים ומשם ליצירת תת-ז'אנר חדש של עיבודים לבמה של סרטי בורקס, לראות פתאום אמנות במה שלא מבזה את עצמה מול המוני צעירים שפוקדים את האופרה ועומדים על רגליהם ומוחאים כפיים – זה מעורר תקווה.
"נבוקו", לילה לבן באופרה (צילום: לירון רודיק)
העניין הוא שהרגשתי שזה לא נתן תקווה רק לי כצופה. הרגשתי שזה נתן תקווה גם למבצעים. אני לא חושב שאי פעם ראיתי באופרה קאסט שכל כך נהנה מהשתחוויה כמו הקאסט הזה. מיקולאי זלסינסקי, ששיחק את נבוקו, ליטרלי קפץ מאושר על הבמה ולמרות שאופרות יכולות גם להרדים (חייבים להודות באמת, אין מה לעשות) הקהל הישראלי (וגם האמריקאי, הייתה שם משלחת תגלית שלמה), היה עירני מתמיד.
לילה לבן באופרה (צילום: לירון רודיק)
ערב הלילה הלבן של האופרה הישראלית היה מרשים בהרבה מכל הציפיות. מצד אחד הם נתנו במה לאמנים פחות מוכרים ומצד שני הציגו את אחת האופרות המפורסמות בעולם בביצוע מדהים והכל בערב אחד. היו הרבה הישגים בערב הזה, לאופרה, לתרבות הישראלית, לעיריית תל אביב-יפו, אבל יותר מכל, ההישג הגדול של הערב הוא ההוכחה שיש קהל לתרבות גבוהה בישראל, שלא הכל צריך להיות "סברי מרנן" או "לשחרר את שולי", ושכל עוד מציגים תוכן איכותי שלא מזלזל באינטליגנציה של הקהל – הקהל ימשיך להגיע. זה לא מתקן את הכל, יש לנו עוד דרך ארוכה, אבל זה צעד ראשון לא רע בכלל אם תשאלו אותי.
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
עם השעון המתקתק שעל הקיר סופר אחורה, בעוד מעט מדי ימים העונה החמישית והאחרונה של סדרת המופת "הדוב" תנחת במלואה בדיסני+ (26.6), ותביא לסיומו את הסיפור של המסעדה הכי מרגשת בשיקגו. לאורך ארבעת העונות בהן ראינו את הצמיחה של כרמי מספוט הכריכים הקטן של אחיו למסעדת ברמת מישלן עברו במטבח אינספור מנות מעוררות תיאבון, כמעט כמו שחלפו צעקות. ולא פעם מצאנו את עצמנו פשוט רוצים לטרוף את המסך, ואז מסתפקים במשלוח מוולט. לכבוד העונה האחרונה חזרנו אחורה, ומצאנו את המנות הכי מעוררות תיאבון שהופיעו ב"הדוב". עכשיו רק צריך למצוא איך להגיע לשיקגו לאכול אותן. כלומר, בהנחה ש"הדוב" היא מסעדה אמיתית. היא לא.
בואו נתחיל מהבסיס – עוד לפני שכרמי הגיע למסעדה, והרבה לפני שקראו לה "הדוב", ספוט הסנדוויצ'ים "הביף" יצר כריך קלאסי לאזור שיקגו – "כריך בקר איטלקי בסגנון שיקגו". באופן אולי קצת תמוהה, הכריך עצמו לא ממש הופיע בסדרה (רק ההכנות לקראתו, והן בהחלט ארוכות), אבל הוא בנוי בעיקרו על פרוסות צלי בקר שנפרסו דק-דק, תערובת ג'רדיניירה (ירקות כבושים חריפים), ציר בשרי עמוק ולחמניה יציבה ופריכה. רק תראו את המקום עליו מבוסס הכריך ב"הדוב", ותבינו שעם כל הכבוד למישלן, לא פלא שמה שהחזיק כלכלית את ההרפתקה של כרמי היתה הכריכייה.
אסאדו מבושל בקולה עם ריזוטו (עונה 1)
אחת המנות הראשונות בסדרה שהעיפו את הראש של כולנו, וגם את של כרמי. המנה שסידני עומלת עליה כדי להכניס למסעדה, ובחוסר תשומת לב (או אכפתיות, תלוי מי שואל) מגישה למבקר מסעדות למרות שלפי כרמי היא עוד לא מוכנה – מספיק מעוררת תיאבון מבחינתנו. וגם מבקר המסעדות אהב. מנה שהיא כולה חיבוק חם – אסאדו שבושל ברוטב מצומצם של ציר עגל, יין לבן וקוקה קולה (כן, וזה הקיק), מוגש עם ריזוטו דביק שבושל באותו ציר. סורי כרמי, אתה סתם קנאי.
אלוהים אדירים איזה יופי. מנת אסאדו בקולה של סידני. (צילום מסך/ דיסני+)
קינוח הסניקרס-נענע (עונה 2)
אוקי, אולי זו לא המנה שהכי נראית מעוררת תיאבון – בכל זאת, בישול עילי לא תמיד נועד להיראות המממ… אכיל – אבל זו מנה שבאה ללמד אותנו, ואת מרקוס, משהו מעניין מאוד. כשמרקוס מגיע להשתלמות במסעדת נומה בקופנהגן, הוא לומד שיעור חשוב על טעם ועיצוב. לוקה (וויל פולטר) עובד לאורך היום על הרכבת קינוח סבוך ורווי שלבים שבנוי ממספר דיסקיות כסוג של מגדל – רק שאחרי שמרקוס טועם, הוא מעיר שיש לזה טעם של סניקרס עם מנטה. וזה בעצם סוד הקסם – גם המטבח הכי מורכב ומישלני יכול בסוף לקלוע לטעם פשוט ומוצלח.
קינוח סניקרס מנטה "הדוב". (צילום מסך/ דיסני+)
האומלט (עונה 2)
ואם כבר פשוט, אחד מרגעי האוכל היפים ביותר שנראו על המסך, כל מסך. סידני קולטת ששוגר ההריונית כל כך לחוצה עד שהיא שכחה לאכול, ומכינה לה מנה פשוטה אך מהוקצעת שכל כולה אהבה: אהבה לאכול, אהבה אחד לשני, אהבה לדברים הפשוטים והטעימים שבחיים. את האומלט המושלם, והממולא בגבינת בורסן צרפתית (תקנו לעצמכם בסופר הרוסי הקרוב לביתכם, זה מושלם), סידני מורחת בעוד קצת חמאה ומקשטת בהברקה המרקמית שהיא תפוצ'יפס, ומוכיחה שלא צריך שום מטבח עילי כדי לרגש מאוכל. או כמו ששוגר אומרת: "אני יכולה לבכות עכשיו". מושלם.
דיפ דיש פיצה של פיקוואד (עונה 2)
אוקי בסדר, אז טכנית זו לא מנה שיצאה מהמטבח של "דה בר", כי היא הוגשה במסעדת Ever, מסעדת שני כוכבי מישלן בשיקגו בה ריצ'י מתלמד (מסעדה אמתית שהיוותה השראה רבה לסדרה "הדוב", לרבות השף עצמו). וטכנית, גם במטבח של Ever היא לא הוכנה, כי זו בכלל היתה מנה שלימדה את ריצ'י על שירות – צוות המסעדה שמע משפחת תיירים מדברים על כך שהם מצטערים שלא הצליחו לטעום את המנה השיקגואית לפני שעזבו, וריצ'י נשלח להביא פיצה מהמוסד המקומי, שנארזת מחדש לגודל ביס נוח ומוגשת לאורחים הנרגשים. ופייר – אם מעולם לא טעמתם דיפ דיש פיצה אותנטית משיקגו, זה חלום שראוי לשני כוכבי מישלן.
המייקל (עונה 2)
כחלק מהיצע הקינוחים שהרכיב מרכוס לקראת סוף העונה השנייה, הקנלוני המלוח הזה – שנוצר בהשראת הבלגן שהוא משפחת ברזאטו – מערבב בין מעטפת פרמז'ן קלוי שמגולגלת לצורת גליל, קרם מרטדלה בשרי, פיסטוק גרוס לציפוי, טפנד זיתים כקרקע ועם טופינג של ביצי דגים – סתם לצורך הפאסון. "זה מייצג קצת מכל אחד מאיתנו. כל מה שאנחנו בערך יודעים אחד על השני", מסביר מרקוס, וקורא למנה "המייקל" – השלמה לחלום שהיה לכרמי, לקחת את המאפה האיטלקי הוותיק, ולשנות את ההיסטוריה בהפיכתו למלוח. קסם.
לא בדיוק איטלקי, אבל תופס. המייקל. "הדוב". (צילום מסך/ דיסני+)
הסקאלופ של סידני (עונה 4)
את העונה הרביעית סידני פותחת עם חזון שכולו במטרה לייעל יותר את מסעדת היוקרה הנאה שהקימו, ולטובת זה היא לוקחת את מנת הסקאלופ (קוקי סאן ז'אק) של המקום, ועובדת קשה מאוד כדי לצמצם אותה ל-3 רכיבים מרכזיים בלבד: חמאת ג'ינג'ר-תפוז מוקצפת, שעועית ירוקה, שמן בזיליקום והסקאלופ עצמו. עבודת אמנות קטנה, פחות זה יותר ומנה שממש נשמח לטרוף בכל מסעדה שמכבדת את עצמה. "יותר ממושלם", כמו שכרמי אומר.
פחות זה יותר. הסקאלופ של סידני. "הדוב". (צילום מסך/ דיסני+)
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
זה כבר לא "גל אסייתי" וגם לא "טרנד אסייתי". תל אביב מאוהבת במטבחים האסייתים והם כבשו אותה ללא תנאי, כשאת ההובלה לוקח המטבח היפני לאחר שנים של דומיננטיות תאילנדית, בהתאמה ליעדי הנסיעות המועדפים על הישראלים. עכשיו יש לנו ראמניות ואיזקאיות שמזכירות את טוקיו ואוסקה, ויש גם מזללות אסייתיות למכביר, ויש מסעדות שף אסייתיות מעולות, וכל מה שחסר לנו בחיים זה עוד כמה הודיות וקוריאניות רציניות, אולי איזו וייטנאמית נחמדה. אנחנו בדרך לשם. לא צריך לטוס אפילו.קבלו את המלצות טיים אאוט למסעדות האסייתיות הטובות בעיר.
טווח המחיר הגבוה
TYO
הלאונג' בר-מסעדה בשבזי מתהדר במנות פתיחה מתוחכמות, רולים יוקרתיים וקוקטיילים מעוצבים, שמדברים אל קהל מחתך מסוים. עם זאת, כשמקלפים מעליו את הבלינג –TYOהוא מקום רציני שלא עושה לעצמו הנחות ומגיש סושי מהטובים בעיר. לשמור לאירועים מיוחדים או כשהבוס מזמין. TYO, שבזי 58 תל אביב.להזמנות
בר מסעדה יפנית בראשה עומד שף יפני אותנטי אשר היינו המאסטר סושי היחידי בישראל כבר מהרגע שנכנסים לחלל המרשים, כל החושים עובדים ומתחילה חווית בילוי מתמשכת המלווה באוכל יפני ...
Happy Hour
מזמינים אתכם לשלוש שעות של הפסקה - 25% הנחה על כל התפריט שלנו, ראשון עד רביעי | 16:00-19:00
שף
יאמה אוימאודה
חדרים פרטיים
השילוב של האוכל היפני פרי ידיו של יאמה סאן, העיצוב הייחודי למקום והצוות הנפלא –אנחנו יוצרים אירועים מיוחדים וחד פעמיים- אירועי קונספט, אירועים משפחתיים, אירועי קוקטייל אי...
אף פעם לא קל למצוא שולחן בבית תאילנדי,אך כדאי מאוד להתעקש. כשבנגקוק רחוקה מתמיד, בכירת המסעדות התאילנדיות בעיר ממשיכה להיצמד בנאמנות חסרת פשרות למטבח שאותו היא מייצגת, ומהווה יעד עלייה לרגל לפודיז ולכל מי שהתייאש מלמצוא מקום על טיסה למזרח. להעצמת האותנטיות מומלץ לנסות לפחות פעם אחת את קואה קון לק, החדר הפרטי שבו מוגשות ארוחות עוד יותר תאילנדיות הארדקור.לכבוד חגיגות ה-30 למסעדהנוסד גם תפריט יומולדת מיוחד שלא כדאי להחמיץ. בית תאילנדי, בוגרשוב 8 תל אביב.להזמנות
פתחנו את בית תאילנדי באביב של שנת 1996, כבר אז האמנו שעם הזמן, הישראלים יתחברו וילמדו לאהוב את המטבח התאי האותנטי. כיום, המטבח של בית תאילנדי מציע טעימה רחבה מכל אזורי תא...
ניתן לחנות בחניון גן לונדון בכתובת הירקון 83 או בחניוני סנטרל פארק (לחונים בחניוני סנטרל פארק ניתן הוריד הטבה לחניה בהודעת SMS שהתקבלה על אישור ההזמנה)
בית תאילנדי הארדקור. קואה קון לק (צילום יהונתן בן חיים)
אונמי הילטון
לפני קצת יותר משנה נפתח במלון הילטון סניף חדש למסעדה הוותיקה, שלמרות מגבלת הכשרות מסתמן כמוצלח יותר מחללית האם שברחוב הארבעה. שף רועי סופר מקפיד על איכות חומרי הגלם ומחבר בין איפוק יפני וקריצה קטנטנה לתל אביב, במנות עדינות ויצירתיות. הירקון 205 תל אביב
המסעדה שזכתה שוב ושוב בטקס פרסי האוכל שרדה את הקורונה והמלחמה בנחישות מרשימה. טאיזו שומרת על הרמה והאופי ועל קלאס באפס מאמץ – מערבי יום ראשון הודיים ועד דמפלינג שנחניזי אייקוני. סוס מנצח שלא מחליפים. מנחם בגין 23 תל אביב
קלאסיקה אסיאתית. טאיזו (צילום אסף קרלה)
גאיג'ין
הביטוי "איזקאיה" מתייחס לבר-מסעדה קז'ואלי, שמגיש אלכוהול ומנות צד קטנות. בגרסה שבנחלת בנימין, גאייג'ין היא איזקאיה עילית ממחוזות הפיין-דיינינג עם אלכוהול ומנות צד קטנות, חלקן מצוינות ממש, אך שאר הקז'ואל נשאר מחוץ לדלת. אם מרסנים את הפומו ומסתפקים בקוקטייל ומנה-שתיים של דגים נאים, אפשר לצאת מהיפנית הנוצצת עם טעם טוב בפה ונזק לא כבד מדי לכיס. לילינבלום 29 תל אביב
דגים באיכות כזאת לא פוגשים כל יום. גאייג'ין (צילום אסף קרלה)
סלאס
שף אור גינסברג הוא קודם כל דייג ורק אחר כך שף, ולכן הדגים בסלאס הם באיכות בלתי מתפשרת. כל השאר נתון לפרשנות אישית ולמצב הרוח של גינסברג, שמרשה לעצמו להשתעשע עם חומרי גלם והשראות. ארוחת הטעימות יקרה אך מוצדקת, וחובבי טונה חייבים לעצמם לפחות פעם בחיים להגיע לאירועי פילוט של הדג האימתני. קיצ'וקאי, האיזקאיה הסמוכה, קז'ואלית יותר ולוקחת את הפיוז'ן האסיאתי למקומות פרועים ומענגים. תנחום 6 יפו
הרכש החדש בתחום הגסטרו בר העירוני מביא איתו בשורה תאילנדית לוהטת במיוחד, עם טעמים פיקנטיים שלא מתחנפים לחיך המקומי, מנות ייחודיות ומסורתיות שמראות לנו שהמטבח התאילנדי הוא הרבה מעבר לפאד תאי מתוק, ואווירה מוקפדת שלא מתפשרת על אף אלמנט. קוקטיילים מעולים (כולל סום טאם לשתיה!), אוכל מושקע וחושני, ואווירה סקסית. בתפריט קרוקט בשר לבן באורז ושום, קלמארי מטוגן בתבלינים תאילנדיים ושלל הפתעות מסקרנות בהחלט. הר סיני 1 תל אביב
באו לתפוס פינה. מולאם (צילום: טל ברושל)
סאקה בה
מדובר באיזקאיה בנוסח אוסקה, שזה אומר שחשוך בפנים, יש תא עישון יפני ייעודי בפנים, יש תקליטים שמתנגנים בגרוב, אווירה קלילה ומשוחררת ואוכל מענג ממש לצד סאקה ושלל קוקטיילים. בגזרת הפוד – גיוזות, ניגירי, גיודון, מרק אודון – יו ניים איט, הכל מעולה. מדובר במקום שלא החליט אם האוכל מלווה את האלכוהול או האלכוהול מלווה את האוכל, כי תכלס, למה או/או כשאפשר גם וגם. זבולון 8 תל אביב
סאקה בה (צילום: אמיר מנחם)
קוקו נקו
2025 הייתה לגמרי השנה של הטרנד היפני בעיר, וקוקו נקו היא הנציגה הברורה והמובילה של גל הראמניות שהיכה בעיר, אם לאהראמניה הלוהטת של 2025. התור הארוך שהשתרך בכניסה בחורף שעבר, עם פתיחתה, לא היה לחינם: כאן עושים ראמן יפני כמו שראמן יפני צריך להיות, ולא פחות חשוב מכך – פנקייק יפני כמו שפנקייק יפני צריך להיות, רוטט ופלאפי ונמס בפה. כיף. פלורנטין 5 תל אביב
הכל על הצ'אשו. הראמן של קוקו נקו (צילום: אפיק גבאי)
Wabi
הראמניה הקז'ואלית והמהירה של שף דין שושני נפתחה ונסגרה ושוב נפתחה על רקע המלחמה, ואחרי ששמו של הראמן שלו יצא למרחקים בשלל פופ-אפים, בהחלט הגיע הזמן למסעדה שתהיה כאן כדי להישאר. הנוסחה שפיתח שושני – ראמן עוצמתי ושלל מנות נלוות חביבות כמו יאקי סובה פאן, אוניגירי וגיוזה – אמורה להשתכפל לסניפים נוספים בעקבות ההצלחה, אבל עובדת מצוין גם כמקום ייחודי עם אופי משלו. Wabi, דה פיג'וטו 23 תל אביב
כל איטריה עולם משל עצמה. דין שושני ב-WABI (צילום: יעקב בלומנטל)
וואט סאנג
את היפנית השכונתית פתחו צמד קולגות וחברים ותיקים יוצא סושיית MOON, שלא ממש תכננו לפתוח מקום באמצע המלחמה. למרות רעשי הרקע, וואט סאנג בולטת בשטח ומפיחה רוח רעננה בז'אנר בעזרת פתיחים קלאסיים ומקוריים בביצוע טוב, ראמן, גיוזות ותפריט מגוון של סושי ונגזרותיו. רק שלא יתקלקלו לנו. הרכבת 12 תל אביב
בר האוכל האהוב מציב תחרות קשה לאחות הגדולה, מסעדת בית תאילנדי. עם אווירה משוחררת, קוקטיילים מצוינים ואוכל חריף וחזירי בקטע טוב, קאב קם מתאים לכל הזדמנות שבה צריך לשכוח לקצת מכל מה שמסביב, ופשוט ליהנות. שימו לב: השיבוץ בקטגוריית ביניים מתייחס לנינוחות הכללית שהמקום מעביר בהצלחה רבה ופחות לתמחור, ששואף לגבוה.לאחרונה נפתח לצידה Nai, נקסט דור קטן ושובב שמרשה לעצמו להתפרע קצת יותר בזול. לינקולן 11 תל אביב
קאב קם (צילום יהונתן בן חיים)
התאילנדית בסמטת הר סיני
יש הרבה תאילנדיות בעיר, אבל אין אחת שעושה זאת כמו התאילנדית בהר סיני. התפריט מציע מנעד רחב של מנות תאילנדיות שעשויות כמיטב המסורת, עם טוויסטים קטנים שהופכים אותן למיוחדות וצבעוניות, והאווירה קלילה וכיפית בזכות הלוקיישן (ולמרות השיפוצים ברחוב). הר סיני 1 תל אביב
הראמן ההו כה מדובר, שיפודים קטנים, שולחנות נמוכים ואווירת שינג'וקו – מנטנטן היא עבורנו קפיצה קטנה ליפן מבלי לעבור בנתב"ג. וכמובן שאסור לשכוח ביקור בשירותים והתייחדות עם האסלה הכי מפנקת בעיר. נחלת בנימין 57 תל אביב
התאילנדית משוק הכרמל עברה מיקום והתרחבה, אך שום דבר אינו מפריע לאותנטיות לבוא לידי ביטוי. בתפריט תמצאו את כל החשודים המיידיים בלי טריקים ושטיקים, וזה בדיוק מה שאנחנו אוהבים בו. הטעמים כמו בבנגקוק והמחיר סביר – כל מה שאפשר לבקש ממסעדה אסיאתית טובה. קרליבך 15 תל אביב
מסעדת אוכל הרחוב התאילנדי היא מעוגני המטבח האסיאתי החזקים בעיר. טעמים שמצליחים לתקשר עם מקסימום קהל, שירות נעים, אווירה וקוקטיילים פירותיים משרטטים דיל שתמיד מצליח. דיזינגוף 275, קינג ג'ורג' 84 תל אביב
כשאייל שני משתף פעולה עם מי שהיו בעלי מסעדת האנוי האהובה, אפשר לצפות שיהיה טעים. למפור מחברת בין אוכל טוב, אווירה קלילה ולא מחייבת ומחירים סבירים – משולש שווה צלעות מושלם לארוחה אסיאתית קז'ואלית. קינג ג'ורג' 30 תל אביב
למפור (צילום: אריאל עפרון)
אוכלים בגבוה, משלמים בקז'ואל
גברת קוטייאו
מסעדונת השוק היא כל מה שטוב באוכל הרחוב התאילנדי: טעמים בועטים ואווירת נו נונסנס, שולחנות קטנים בסמטה צדדית ואוכל שתמיד מתחשק לנו לזלול. עם זאת אסור לשכוח שמדובר במסעדת שף בראש ובראשונה מבחינת התמחור, ובכך שלפעמים המסעדה סגורה כי השף נסע לתאילנד לחפש השראה. יום טוב 1 תל אביב (שוק הכרמל)
האחים אופיר (השפית) ורתם גוטמן יצרו פיוז'ן מוצלח ביותר בין המטבח האסיאתי למנגל הישראלי. למשל עוף טעים ורך במרינדת יוגורט שנארז בתוך נאן, ומחבר את כל מה שאנחנו אוהבים בעל האש עם כל מה שאנחנו אוהבים באוכל הודי. בשעות הערב המקום משנה את פניו לבר אוכל שמחויב פחות לאסיה ויותר לבילוי, אבל אנחנו אוהבים אותו גם ככה. יהודה הלוי 44 תל אביב
טירוף כמה שטעים. סון רון (צילום:אינסטגרם/סון רון)
קפה טאיזו
מאז שנפתח אי שם בזמן הקורונה קפה טאיזו נמצא אצלנו במועדפים בגלל המטבח האסייתי המיוחד של טאיזו, ששואב השראה מאזורים וממטבחים שונים באסיה. שף יובל בן נריה מציע פרשנות מקורית וכיפית למנות אסיאתיות, ובהצלחה רבה כל כך שגררה פתיחת סניף כשר בשרונה מרקט. החשמונאים 99 תל אביב
מה לא כשר בזה. קפה טאיזו (צילום: יחסי ציבור)
אוקינאווה
היפנית הוותיקה על שני סניפיה בנווה צדק ולבונטין אינה מתיימרת להמציא את הגלגל אלא לספק חוויית ארוחה נעימה. יש בה כל מה שהייתם מצפים לקבל במסעדה השכונתית שלכם – איכות סבירה, בכמות יפה, בלי לקרוע את הכיס. לפעמים זה כל מה שצריך, וגם סושי טוב שסוגר פינה בלי לעשות עניין ועסקיות ערב במחיר נוח. לבונטין 11, שבזי 46 תל אביב
עסקית ערב, אוקינאווה (צילום אמיר מנחם)
אוכל רחוב
JMT
שנה אחרי שנחתה בעיר והרחיבה את מנעד האסיאתיות, המזללה הקוריאנית הצבעונית והחמודה עולה מדרגה. תפריט חדש דובר קוריאנית למתקדמים מביא לצלחת מנות אותנטיות וביתיות כמו קלגוקסו – "מרק של סבתא קוריאנית" עם אטריות חתוכות בסכין, ג'אפצ'ה (תבשיל אטריות בטטה ירקות ובשר) וכיסוני יובוצ'ובאפ חמודים. כדי למצות את החוויה במלואה לכו על באנצ'אן, פתיחת שולחן קוריאנית חריפה ובועטת. אחוזת בית 3, תל אביב
JMT (צילום אמיר מנחם)
סאן מיי
סאן מיי היאמזללת גיוזות שנפתחה בשוק הכרמל, ומתמקדת בגיוזות מאודות מצוינות בעבודת יד. יש בגרסה קלאסית, ממולאים לפי מיטב המסורת הסינית בעוף, כרוב, גזר, ג׳ינג׳ר ושום – ומשם מרחיק הבעלים ואדים קונדרטייב למחוזות אסיאתיים מעניינים, למשל לפיליפינים עם גיוזה ממולאת רוטב אדובו פיליפיני ואפילו לרוסיה עם גיוזה ממולאת תפוחי אדמה ופטריות. ההמלצה שלנו היא למלא את השולחן והבטן בשתיים מכל סוגא ין דבר כזה יותר מדי כיסונים. יום טוב 17 תל אביב (שוק הכרמל)
כיסוני הנחמה כאן. סאן מיי (צילום: יעל שטוקמן)
הונג באו
ואם כבר כיסונים מהמזרח הרחוק ראוי להזכיר גם את הכיסונים הסיניים למהדרין של האו צ׳אנג צ׳ה שמגיש בדוכן הקטנטן שלו באו – לחמניות רכות ומאודות ממולאות בשר בקר/עוף/שרימפס, לצד גיוזות קלאסיות וגם כיסוני שומאי שפתוחים מלמעלה ומשאירים טעם של עוד. אצל האו תוכלו להנות מארוחת דים סאם כהלכתה ורק לרצות עוד מהטעם הסיני האותנטי הזה. שרונה מרקט תל אביב
המזללההפאן אסייתית החדשה והלוהטתמבית היוצר של זופה לשעבר, שתמצאו בה מנות ווק, מרקים, סלטים צבעוניים ומתובלים היטב לצד ספודו – לחמנייה ממולאת ממזרית עם מילויים בנוסח הודי/תאילנדי/סיני ועוד. מה שבטוח, אף פעם לא משעמם בבנג בנג, וכל אחד יוכל למצוא את עצמו בתפריט העשיר והרחב שחולש על טעמים מתוקים, רעננים וגם פיקנטיים וחרפרפים כיאה ליבשת. אבן גבירול 138 תל אביב
אל תחמיצו את הספודו (פינה ימנית למטה). בבנג בנג (צילום: עוז אוחיון)
ליי פו
לא כל ארוחה אסיאתית חייבת להתחיל בתפאורת עלי דקל ולהסתיים בקוקטיילים נוצצים. דווקא הפשטות והאוטובוסים שעוברים בסמוך עושים את ליי פו למסעדת רחוב אותנטית ומותירים את הבמה לשו מאי, וון טון, באנז ועוד מנות אסיאתיות בתמחור הוגן. בוגרשוב 31 תל אביב
"גורקה קיטשן היא אולי לא מטבח גורמה, אבל היא מסעדה אדירה בתמצית שלה– מקום שאתה מגיע אליו, מקבל אוכל טוב עם טעמים נהדרים, עם שירות מתוקתק ובמחיר מצחיק במונחים תל אביבים. קפיצה קטנה, נעימה וטעימה לחו"ל", כתב המבקר שלנו על המסעדה ההודית-נפאלית בנווה שאנן. נסו ותיווכחו ותזמינו לנו סוקוטאי וצ'יקן טיקה. ראש פינה 16 תל אביב
אזור התחנה המרכזית הוא כר פורה למסעדות אסיאתיות אותנטיות, ואל מאנו היא ייצוג מצוין: מטבח וייטנאמי ופיליפיני שהתאחדו תחת קורת גג אחת במקום שמציע את הטוב מכל העולמות – ספרינג רול, סלט מנגו, פו ועוד ועוד. והמחירים מצחיקים, שזו עוד סיבה להגיע. יסוד המעלה 46 תל אביב
מבלי להיכנס לוויכוח על אותנטיות – הכריך בבאן מי 13 פשוט מצוין. באגט פריך לשלמות סופג את טעמי הפאטה, הממרחים והחמוצים, שמתכנסים לביס פרוע ורבגוני. אם כבר הגעתם עד שם או פתחתם אפליקציית משלוחים, שימו לב למרק פו ולעוד מנות שלפעמים המזללה הווייטנאמית החמודה חוטאת בהן. לאחרונה נדדה באן מי 13 צפונה מנחלת בנימין הסואנת למשכנה החדש בבן יהודה, שם היא מתבלטת יותר באיכותה על רקע שממת עבודות הרק"ל. בן יהודה 188 תל אביב
מאנץ' אולטימטיבי שמורכב מלאפה שקפקפה רטבים, ירקות ועוף, דגים או טופו, קערות אורז, סלטים ומרקים, כשעל הכל חתום בית היוצר המצוין של מסעדת מאנטה ריי. שי שי נותן מענה אסייתי חד משמעי לקרייב לטעמים אסייתיים־מערביים עזים, ולכן הוא תמיד במועדפים שלנו באפליקציות המשלוחים. אבן גבירול 33 תל אביב
מסעדה נפאלית קטנטנה בכניסה למדרחוב נווה שאנן, עם תפריט קבוע שמשתנה בהתאם לעונה והשוק. המנה המומלצת מכולן היא כמובן מומו – כיסון נפאלי בעבודת יד מאודה או מטוגן במילויים שלוקחים את חוש הטעם הרחק מזרחה. נווה שאנן 46 תל אביב
אהן תאי
מסעדת שוק/רחוב משפחתית אותנטית במלוא מובן המילה, עם שולחנות פרושים על המדרכה והכביש ושפית ילידת תאילנד (בן זוגה הישראלי עוזר בהגשה והאחות ממלצרת). מהמטבח הקטנטן משוגרים החוצה פאד תאי, קארי ועוד קלאסיקות מהמטבח התאילנדי בתמחור באווירת הקאוסאן, כ-50 ש"ח למנה. האוכל טעים ופשוט, ולא פלא שתמיד מלא כאן ויש תור. ישכון 45 תל אביב
כמו בקאוסאן. אהן תאי (צילום שרון בן דוד)
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
בכותרות הסיום של "מילה שלי" משולבים קטעים מהסרטים התיעודיים שנתנו לו השראה. הלקונה העיקרית של הסרט שובה הלב הזה היא התעלמותו הגורפת מהאופן שבו אותם סרטים השפיעו על חייו של גיבורם: ג'ון דיווידסון בן ה-16 התפרסם בבריטניה ב-1989 כשהוקדש לו פרק בסדרה תיעודית פופולארית של הבי.בי.סי; "ג'ון אינו משוגע" תיארה את קשיי ההתמודדות של נער מעיירה בסקוטלנד הלוקה בתסמונת טורט חמורה, שגורמת לו לטיקים מוטוריים וקוליים ולהשמעת קללות לא רצוניות.
אותו סרט קצר – שבסקר של ערוץ 4 הבריטי מ-2005 נבחר על ידי הצופים כאחד מחמישים הסרטים התיעודיים הגדולים בכל הזמנים – הביא לו פרסום ואהדה ציבורית רחבה. על פי דיווחו של דיווידסון, גם סובביו נעשו הרבה יותר חברותיים כלפיו אחרי שצפו בסרט. ב-2002 ו-2009 הבי.בי.סי אף חזרו אליו לשני סרטי המשך. אבל "מילה שלי" מגולל את סיפורו של דיווידסון מגיל 13 עד 52 כאילו אותם סרטים מעולם לא נעשו. הוא מציג אותו כמי שגדל בבדידות קשה, מוקף בחברה אטומה, עד שבגיל 26 שני אנשים טובים פרסו עליו את חסותם. אפשר להבין את הבחירה הזאת מבחינה דרמטית, אך משום שהסרט מתיימר להציג את סיפורו האמיתי של דיווידסון, יש בה חוסר יושר מסוים.
הבמאי האנגלי קירק ג'ונס, שהפיק, כתב וביים את "מילה שלי", התפרסם ב-1998 כשיצר את הקומדיה החביבה "להעיר את נד", על תושבי כפר קטן באירלנד שמתאחדים במטרה להערים על הלוטו ולגבות את דמי הזכייה של חברם שמת. גם בסרטו על אדם המתמודד עם מגבלה כה קשה ומטרידה, ג'ונס שואף לחמם את הלב ולמצוא את ההומור שבסיטואציה. הוא מצליח לעשות זאת, הרבה בשל הופעתו הנהדרת של רוברט ארמיו בתפקיד דיווידסון.
בפברואר השנה הסרט דל התקציב הזה היה מועמד לחמישה פרסי באפט"א, בהם לסרט ולתסריט הטובים ביותר. כששמו של ארמיו הוכרז כזוכה בפרס השחקן, הבחור ההמום חלף בדרכו לבמה על פני מועמדים מפורסמים ממנו כלאונרדו דיקפריו, טימות'י שאלאמה ומייקל ב. ג'ורדן. גם הציבור הציף את הסרט באהבה, וכרגע "מילה שלי" מדורג במקום ה-119 ברשימת 250 הסרטים הטובים של אתר IMDb.
"מילה שלי" \\ I Swear (צילום: יחסי ציבור)
"מילה שלי" מתחיל ב-2019, כשדיווידסון הבוגר מקבל מהמלכה אליזבת פרס על פעילותו החברתית, ופולט לכיוונה "F*ck the queen". אי הנוחות שעולה מהמפגש בין הטקסיות הממלכתית לבין הקללה הלא רצונית מייצרת הומור משחרר, ומיד אחרי כן מופיע השם הדו משמעי של הסרט. "I Swear" זה "אני מקלל" וגם "אני נשבע" – משמעות שתהפוך לרלוונטית בשלב מאוחר יותר. הפתיחה הזאת מבטיחה לנו שלמרות הקשיים שבדרך אנחנו נקבל סוף טוב (ביותר ממובן אחד), וכמו מסמנת לנו איך להתייחס לקללות הרבות שנשמע במהלכו. ושיהיה ברור, אין כאן שום אמירה נגד המלכה. זה לא סרט כזה.
משם הסרט חוזר ל-1983, ואנחנו פוגשים את ג'ון הצעיר, בגילומו המשובח של סקוט אליס ווטסון. זו הופעתו הראשונה של השחקן המקסים הזה על מסך כלשהו, ומן הסתם עוד נשמע עליו. תסמונת הטורט מתפרצת לחייו של הנער בדיוק כשהוא על סף הגשמת חלום, ומערערת את חייו ואת חיי משפחתו. אמו (שירלי הנדרסון, שתיזכר לנצח כמירטל המייללת מסרטי הארי פוטר) הרבה יותר נוקשה מכפי שהיא נראית בסרט התיעודי, וכשהוא מתחיל לירוק במהלך הארוחות המשפחתיות היא שולחת אותו לאכול לבד מול האח. רק כשהיא מבינה עד כמה הוא סובל היא מתרככת ומבטיחה שיהיה בסדר. ואז הסרט קופץ 13 שנים קדימה, ואנחנו פוגשים את ג'ון בן ה-26 – עכשיו בגילומו של ארמיו – ששום דבר בחייו אינו בסדר.
"מילה שלי" \\ I Swear (צילום: יחסי ציבור)
כפי שנראה בטריילר, אימא אחרת, לבבית ומבינה יותר, פותחת את דלת ביתה בפניו ומעניקה לו תקווה חדשה. ואחריה מגיעה דמות אב חדשה שמציעה את משפט המפתח – "אני לא חושב שטורט הוא הבעיה. זה שאנשים לא יודעים על טורט היא הבעיה. תחנך אותם". כלומר, הסרט מנסח במפורש את המטרה הדידקטית שלו. עם זאת, "מילה שלי" נחווה כיותר מדרמה חינוכית טיפוסית על רקע מעמד הפועלים, בעיקר בשל השחקנים המעולים וההומור המלבב, שאינו מטשטש את האלימות ואת הכאב. פיטר מאלן ומקסין פיק (אני מאוהבת בשחקנית הזאת מאז שראיתי אותה בסדרה "לגדול בלי בושה") נהדרים בתפקידי האנשים נדיבי הלב שמעודדים את דיווידסון לקחת שליטה על חייו, גם אם אינו יכול לשלוט בטיקים שלו.
ארמיו, כאמור, נפלא במיוחד בתפקיד הראשי. אחרי שנראה ב"משחקי הכס" וב"שר הטבעות: טבעת הכוח" (וגם כאורט וינגייט ב"פלסטין 36") דווקא הופעתו בסרט העצמאי הזה הפכה לתפקיד הפריצה שלו. הוא מגלם את דיווידסון המתבגר על פני שלושים שנה, ותמיד מופתע כשאנשים נחמדים אליו למרות הכל. כן, אפשר היה להראות אותו קצת פחות נחמד לפעמים, אבל גם ככה יש בסרט מספיק עצב ותסכול.
"מילה שלי" \\ I Swear (צילום: יחסי ציבור)
הסיום מציע תקווה חדשה, אך יש לציין שזו חטפה זפטה דווקא בטקס הבאפט"א, שנועד להיות שיא בחייו של דיווידסון. גיבור הסרט, שגם קיבל קרדיט כמפיק, ישב באולם ומדי פעם פלט צעקות ומילים לא נעימות. כשדלרוי לינדו ומייקל ב. ג'ורדן עלו להעניק פרס ל"אווטאר" נשמעה בחלל האולם מילת הגנאי המכונה באנגלית the N word. השניים הגיבו באלגנטיות, דיווידסון החליט להוציא את עצמו מהאולם, וכעבור שעה המנחה אלן קמינג הסביר מעל הבמה שזה לא היה בכוונה והוסיף "אנחנו מתנצלים אם מישהו נפגע".
זה לא נגמר בזה. עיקר הביקורת הופנתה כלפי הבי.בי.סי, משום שהטקס שודר שעתיים אחרי התרחשותו בדיוק בשביל מקרים כאלה, אבל אף אחד לא חשב למחוק את המילים הפוגעניות מההקלטה. קמינג והאקדמיה הבריטית לאמנויות הקולנוע והטלוויזיה חטפו על הניסוח העלוב של ההתנצלות, וגם דיווידסון עצמו זכה לביקורת על כך שלא מיהר להתנצל באופן אישי בפני שני השחקנים.
המהומה שימשה הדגמה חיה לכך שהמציאות תמיד מורכבת יותר מהסרטים שנעשים עליה. בכל אופן, הדי האירוע התפוגגו, ונשארנו עם סרט בריטי קטן ומרגש במסורת "ללכת עד הסוף" ו"בילי אליוט", שהוא קראוד פליזר במובן הכי חיובי של המושג.
4 כוכבים I Swear בימוי: קירק ג'ונס. עם רוברט ארמיו, פיטר מאלן, מקסין פיק, שירלי הנדרסון. בריטניה 2025, 120 דק'
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
מעט מאוד מוזיקאים בישראל, אם בכלל, יכולים לסמן לעצמם שלושה עשורים של הצלחה בעולם ובארץ, עם 15 אלבומי אולפן ועשרות הופעות בפסטיבלים הגדולים בעולם, ועם בייס מעריצים מקומי שמוכן ללכת אחריהם באש ובמים. אבל זה בדיוק המקום המיוחד שבו אינפקטד מאשרום נמצאים כרגע. וזאת סיבה למסיבת יום הולדת גדולה. כמה גדולה? ממש ממש גדולה. הכי גדולה בארץ אפילו, כמו שמגיע להם.
וככה זה יקרה: בין 24 ל-26 בספטמבר, שלושה חודשים מעכשיו, ישתלטו דובדב ואייזן, הלוא הם עמית דובדבני וארז אייזן, הלוא הם אינפקטד מאשרום, על פארק הירדן כולו בחגיגה מוזיקלית חסרת תקדים שתשתרע על פני שלושה ימים ותאחד אלפי חובבי מוזיקה מכל הארץ. הפסטיבל, בהפקת to-MIX, יציג שלוש במות שונות, עשרות אמנים, הופעות מיוחדות וחוויה אלקטרונית שתסכם שלושה עשורים של יצירה פורצת דרך בתחומי הטראנס ומעבר להם.
"30 שנה שאנחנו מופיעים בפסטיבלים בכל העולם, הופענו מספר פעמים ב-Burning Man, ב-Tomorrowland, ב-Coachella, ב-EDC והרשימה ארוכה", מסרו האינפקטדים. "את כל הידע, את כל החוויות, את כל מה שאנחנו מכירים ואוהבים מעולם הפסטיבלים אנחנו מביאים חזרה הביתה, לקהל הישראלי".
טריפ בחזרה לילדות של כולנו. אינפקטד מאשרום במידברן (צילום: מיקה גורוביץ)
הערב הראשון בפסטיבל, בסימן "אלקטרוניקה לייב", ייפתח בבמה הראשית בהופעות לייב של אמנים מובילים, בהם נדב דגון, כנסיית השכל ואיתן רייטר, ובשיאו של הערב יעלו אינפקטד מאשרום להופעה חיה עם כל הלהקה למופע מיוחד בן שלוש שעות, שיכלול אירוחים מיוחדים של ברי סחרוף, מיכה שטרית, הדג נחש, התקווה 6, בליס, בלסטויז ועוד.
בערב השני, תחת הכותרת "Return To The Source", יקדישו האינפקטדים את הבמה לטראנס הקלאסי עם סטים של אמנים מובילים מהסצנה, בהם אמיגדלה, שטובי, בליס, איתן ריטר, פטרה, דקל ועוד. לקראת זריחה יעלו אינפקטד מאשרום ב-5 בבוקר לסט רטרו חגיגי בן שלוש שעות, שייקח את הקהל לרגעים הגדולים והאהובים בקריירה המפוארת של ההרכב.
איתן ריטר (צילום: לאנדרו קווטרמייסטר)
לצד הבמה המרכזית יפעלו לאורך ימות הפסטיבל שתי במות נוספות: במת פיוז'ן קאלצ'ר של קהילת פיוז'ן קאלצ'ר המובילה את תרבות הבייס והאלקטרוניקה האלטרנטיבית בישראל ב-15 השנים האחרונות, ובמה מפתיעה נוספת שתיחשף בהמשך. לצד כל המוזיקה המקרחנת יציע הפסטיבל מתחם קמפינג בו יוכלו רוכשי כרטיסים לשהות לאורך הסופ"ש, מגוון דוכני אוכל ושתייה, מתחמי בילוי ואזורי מנוחה על גדות נהר הירדן הקסום. התענוג לא יהיה זול: כרטיס וויקנד פאס לסופ"ש כולו יעלה לכם 649 שקלים, בעוד כניסה חד פעמית ללילה אחד תעלה לכם 369 שקלים. אבל יומולדת 30 יש רק פעם בחיים. >> פסטיבל אינפקטד, 26.9.26-24.9.26, פארק הירדן.הכרטיסים מחכים לכם כאן
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
כמו בעלי חיים בטבע, גם למסעדות יש מחזורי חיים שבהם הן משילות עור ומתחדשות. אחרי האוזריה, שעברה (חלקית) מהשפית המייסדת לשף בפועל, מסעדת פאסטל עוברת תהליך דומה כששף גל בן משה מוסר את מפתח המטבח לטדי קגן, השף התפעולי בארבע השנים האחרונות. בהודעה לתקשורת נמסר כי קגן (27) הוא שותף מרכזי בעיצוב השפה הקולינרית ופיתוח מנות, ושכניסתו לתפקיד היא חלק מתהליך המשכיות טבעי שנבנה לאורך השנים. >>המסעדה שנפתחת בפעם הרביעית ומה זה אפרידיווה. חדשות האוכל
פאסטל נפתחה בשנת 2013 סמוך למוזיאון תל אביב לאמנות ובהשראתו, כמקובל בערים רבות בעולם. למרות הטלטלות ואי היציבות הכרוכה בתפעול מסעדת פיין דיינינג, משכיל הבעלים איציק חנגל – מסעדן מנוסה ושותף בקבוצת המסעדות של גיא גמזו ומוש בודניק (הלנה, צ'קולי ובקרוב היורשת שתקום על חורבות מאנטה ריי) – לנווט את הספינה במים הסוערים. את השפים הוא בוחר בפינצטה: קובי בכר שהניח את היסודות, הלל תווקולי (לעבר אנימאר, דריה) שייצב אותם, וגל בן משה ששדרג את המטבח והוסיף עידון אירופי. בעקבות הצלחת הגלגול האחרון נפתחה לפני כשנה וחצי בחלל הפנימי גרייס, שלוחת אולטרה פיין דיינינג שבה הגיש בן משה ארוחת טעימות בסגנון עילי. לאחר חילופי המשמרות תארח גרייס טאלנטים קולינריים אחרים, שיתופי פעולה ופרויקטים מיוחדים.
פאסטל (צילום אסף קרלה)
בן משה מסיים את תפקידו בפאסטל ובגרייס בסוף החודש, מתוך כוונה להתמקד בפרויקטים חדשים בפראג. מאז כניסתו לתפקיד בשנת 2022 הוא חילק את זמנו בין תל אביב לברלין, ובין פאסטל למסעדת Prism, זוכת כוכב מישלן שש שנים ברציפות שנסגרה באוגוסט שעבר. קגן נחשב לבן טיפוחיו של בן משה, וטביעת אצבעו הקולינרית מקבלת ביטוי בתפריט חדש שיושק בקרוב. "גל היה הרבה מעבר לשף עבורנו, הוא היה מנטור, דמות מעצבת ומובילה עבור הצוות כולו. לאורך השנים הוא ידע לטפח דור חדש של אנשי מקצוע, להעניק להם כלים, ביטחון וחופש יצירתי, ולבנות מטבח יציב ואיכותי גם בתקופות המאתגרות ביותר שידענו", אומר חנגל. "טדי הוא הדוגמה הטובה ביותר לכך. הוא צמח לצד גל, הוביל איתו את המטבח במשך שנים ומכיר את פאסטל מבפנים ומבחוץ. אני מודה לו על ההשקעה האדירה, על המחויבות, על הנסיעות הבלתי פוסקות בין אירופה לישראל ועל הסטנדרט הגבוה והבלתי מתפשר שהציב".
היורש הצעיר של פאסטל. טדי קגן. (צילום: אסף קרלה)
בן משה מצדו מודה לחנגל על האמון, החופש היצירתי וההזדמנות להוביל את פאסטל לאורך השנים האחרונות. "זו הייתה תקופה משמעותית עבורי, מקצועית ואישית, ואני גאה בדרך שעשינו יחד ובצוות יוצא הדופן שנבנה כאן. אני נפרד בתחושת סיפוק גדולה ובידיעה שהמקום ממשיך בידיים מצוינות". קגן מוסר כי עבורו זוהי זכות להיכנס לנעליו של שף בן משה, ואחריות גדולה לא פחות. "גל היה עבורי מנטור משמעותי, ואני מודה לו על הדרך, האמון והכלים שהעניק לי לאורך השנים. פאסטל היא הבית המקצועי שלי, המקום שבו גדלתי והתפתחתי כשף, ולכן אני נכנס לתפקיד עם הרבה כבוד למה שנבנה כאן ועם רעב גדול להמשיך ליצור, לחדש ולהוביל קדימה. אני מודה לאיציק חנגל על האמון ומתרגש לפתוח את הפרק הבא של פאסטל יחד עם הצוות המדהים שלנו".
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
תל אביב היא לא תל אביב בלי משהו טעים בפה, ומשהו אלכוהולי בכוס. לכן, כנגזרת מכך, העיר הזו חיה על קיבתה, ואנחנו שמחים להכניס לתוכה כמה שיותר. הקיץ מגיע, השמש יוצאת ואיתה גם האירועים, הפופ-אפים, השינויים וההפתעות הטעימות שמחכות לנו במסעדות. לשמחתנו, לפעמים זה אפילו זול, יחסית, אולי, אם מגיעים בזמן הנכון. כמו למשל להגיע מוקדם לגילה וננסי ולהינות מטעימות של איל שני במחירים שפויים. אנחנו פה לספר לכם לאן צריך להגיע כדי להתמלא כמו שצריך. >> מועדון ה-27: במסעדת אונמי חוגגים עם מנות ושתייה בפחות מ-30 ש"ח
האפרידיווה | גילה וננסי
איל שני לא נח לרגע: קצת אחרי שהשיק את בר האוכל ביז'ו במתחם הר סיני, מתפנה המאסטר שף לגעת בטרנד הכי לוהט כרגע ומשיק בגילה וננסי אפרידיווה – אפריטיבו חדש של אלכוהול ומנות טאפאס לחלוקה במחיר שובר שוק, יחסית לנפשות הפועלות, לא יותר מ-50 ש"ח למנה. התפריט מבוסס כמובן על חומרי גלם טריים ועונתיים, למשל תרד נמס (38 ש"ח) ובטטה יפנית (35 ש"ח) וגם מוצרלה וסרדין בכבישה ביתית (42 ש"ח) וקרודו אינטיאס (49 ש"ח). באותה הזדמנות חגיגית הבראנץ' הנהנתני חוזר ואיתו גריל צ'יז ביצה בקן (68 ש"ח), פרוסת חלה מוזהבת ועליה סלט ביצים (52 ש"ח), סלמון צלוי על לביבת רושטי גדולה עם ביצה רכה וענן חזרת לבנה (82 ש"ח) ועוד מנות פיוטיות לבוהורי הסופ"ש. לבונטין 8, שני-חמישי 20:00-18:00 (אפרידיווה), שישי-שבת, 15:00-11:00 (גילה עושה בראנצ'),להזמנות
ויוה לה דיווה. גילה וננסי (צילום רוי גיא לאפולו)
זרעי קיץ | הגפן חצר יין
פרק הזמן החמקמק שנקרא אביב מביא לשווקים את הפירות הנשירים, וזו כבר סיבה למסיבה. הגפן – חצר יין ביפו מארחת מחר (שישי) את אמנית הקונפיסרי ניצן כהנים שמכינה מרקחות, ממתקים ומתוקים מפירות העונה וגם את חזיזה חקלאות עונתית מצפון רמת הגולן, שיביאו איתם זנים שונים של אוכמניות ודובדבנים. ממושב שדה משה יגיעו אנשי יקב ליבנה, שמלווים באופן צמוד את תהליך הייצור ביקב המשפחתי מהכרם ועד הבקבוק, וימזגו יינות שילוו את חגיגת פירות הקיץ. מטבח הגפן מוסיף לאירוע תפריט ששם בקדמת הבמה את חומרי הגלם בשיא עונתם, ובאווירה הטובה הזו אפשר להתאושש מאירועי הלילה הלבןולהחליק בנינוחות לתוך הסופ"ש. נועם 3, יפו, שישי (26.6) מ-12:00
קסמים בנשירים. הגפן חצר יין (צילום אינסטגרם/nitsan.cohanim)
אתם יכולים לתקן אותו | קפה תיקונים
אחרי קפה חתולים מגיע הזמן לקפה תיקונים: repair caffe, יוזמה בינלאומית שנולדה בהולנד, מתארח בבית המכולות ביפו באירוע שבו מתקנים בגדים, מכשירי חשמל ומוצרי אלקטרוניקה. מובילת היוזמה, רופאת ילדים בריטית בת 73 שעלתה לישראל לפני שנתיים, הופתעה לגלות שבישראל הממחזרת הרעיון אינו מוכר והקימה קהילת מתנדבים שמתקנים במקום לזרוק, ועל הדרך שותים קפה ומתכבדים בעוגייה. אם יש לכם ג'ינס אהוב שנקרע, אופניים תקולים, תכשיט שבור או טוסטר משולשים מקצר – זה המקום לתת להם חיים חדשים, ועל הדרך לתרום להפחתת האשפה בעולם – והכל בחינם ובנדיבות לב. בית המכולות, נמל יפו, שישי (26.6) 13:00-10:00, פרטים באתר
למה לזרוק אם אפשר לתקן. קפה תיקונים (צילום יח"צ)
אחרוני ה-24/7 | קפה נונה
את מספר המסעדות שפועלות עד לשעות הקטנות של הלילה אפשר לספור על כף יד אחת, וגם זה בקושי. קפה נונה לא רק מתעקש להיאחז בז'אנר אלא גם משיק תפריט חדש מסביב לשעון עם כריכים וסלטים, מנות עיקריות וקינוחים שמתאימים לכל שעה ביממה. לדוגמה: קרואסון קורנדביף (66 ש"ח), שקשוקה 24/7 (68 ש"ח), נקניקיות בקר של השרקוטייה ערן ביק עם פירה ובצל מטוגן (79 ש"ח) וכמובן שניצל נונה (78 ש"ח) – אייקון ותיק ואהוב בהכנה מדוקדקת עם ציפוי מארבעה סוגי פירורי לחם, שנולד הרבה לפני גרסאות של אנשים שטוענים שמעתיקים מהם. אם כל זה לא מספיק קבלו טריט נוסף: 40 אחוז הנחה על תפריט האלכוהול – שזה כמעט חצי מחיר – בכל ימות השבוע מ-15:00 ועד חצות, וגם משלוחים מוולט 24/7. גזרו ושמרו או שימו תזכורת מנטאלית לרגע הנכון. אבן גבירול 44, כל יום, כל היום,להזמנות
הוא היה כאן קודם. שניצל נונה (צילום נועה קסטל וולט ישראל)
פעם רביעית נצליח | דיינינגס
אם זה לא היה עצוב זה היה מצחיק, אבל שום דבר לא מצחיק במה שעובר על ענף המסעדות בארץ, ולכן צריך לקבל בהבנה את הפתיחה המחודשת של דיינינגס. מסעדת הפיין דיינינג היפנית בגג מלון נורמן, שבאוקטובר האחרון נפתחה בפעם השלישיתונסגרה שוב בגלל המצב, שבה לפעילות עם תפריט קיץ חדש שיצרו מסאקי סוגיאקי, שף מסעדת דייניגס בלונדון, והשפים דניאל צור ועומר שדמי ממסעדת אלנה והלייבררי בר בקומת הקרקע. סושי, ניגירי ורולים, דגים נאים וסלטים וגם קריספי רייס – ממנות הדגל המזוהות עם מסעדת האם – מתאימים לאווירת ערב באוויר הפתוח, פחות פורמלי ממסעדה קלאסית אך באותם הקפדה ודיוק שמאפיינים את מלון הבוטיק האקסקלוסיבי. נקווה שפעם חמישית לא תהיה. נחמני 23-25,חמישי-ראשון, 18:00-22:30,להזמנות 03-5445444
פעם רביעית סושי. דיינינגס (צילום נועם פריסמן)
שוב על הגג |Pop Up Wine Bar
עוד חזרה מרשימה על גגות תל אביב רושם פופ אפ וויין בר, הרוף טופ של חלל האירוח "חדר פרטי". אחרי שנתיים הפסקה מסיבות מובנות חוזר בר היין, שבינתיים הספיק להפוך לכשר, במהדורת קיץ כמחווה ליקבי הצפון וקו העימות, מתוך רצון לתמוך ביקבים, בייננים ובחקלאים שממשיכים לעבוד בתקופה מאתגרת. תחת הכותרת "אם לא מגיעים ליקבים, היקבים יגיעו אלינו" יתארחו במקום לאורך הקיץ יקב פלטר (מטר) ויקב שאטו גולן, יקבי רקנאטי ותל שיפון, יקב הרי גליל ויקב בן זמרה ועוד ועוד, שימזגו יינות ויספרו את סיפור ההיאחזות באדמה לקהל הצמא, תרתי משמע. שף יהונתן גוטמן, שמתמחה במטבח גלילי, יגיש טרטר בקר קצוץ בסכין עם חלמון כתום, קובנייה לברק עם אבוקדו ועלי נענע,ועוד מנות קיציות לחלוקה (26-72 ש"ח), על רקע מוזיקה נעימה ונוף פנורמי מהיפים בעיר. דרך בן צבי 84, שלישי (7.7, 28.7), חמישי (16.7, 23.7) ומועדים נוספים בחודש אוגוסט, להזמנות 03-6888816
בשר חדש | בוצ'רי דה ברילוצ'ה
צפון העיר ממשיך להתעורר: לאחר 15 שנות פעילות עוברת מסעדת הבשרים הארגנטינית בוצ׳רי דה ברילוצ׳ה מתיחת פנים ומתחדשת בבר ישיבה עם מנות גריל ושיפודים וקוקטיילים קלאסיים בטוויסט ארגנטיני-לטיני. אם אתם עובדים או מתגוררים בסביבה תוכלו להיכנס לדרינק או דייט, ולנשנש שיפודי פיקאניה עם אננס צרוב, פילה בקר עם פטריות מלך היער בגלייז מלבק ועוד ביסים שמתרגמים את עולם הבשר של הבוצ'רי לפורמט קליל וקייצי יותר (42-88 ש"ח). אמפנדס ארגנטינאיים בעבודת יד, נקניקיית צ'וריסו, סיגרים במילוי אסאדו ושקדי עגל מוסיפים עוד זווית קרניבורית למקרה שנשאר מקום בבטן. עד סוף החודש יש 25% הנחה על כל האוכל והמשקאות בבר, והנה סיבה טובה לא להיכנס למרכז העיר. הברזל 4, רמת החייל, שני-חמישי ושבת מ־18:00 ועד אחרון הסועדים,להזמנות
על הבר, בוצ'רי דה ברילוצ'ה (צילום אסף קרלה)
מיפן לאיטליה בטבעונות | עומר טל X קאסה מאיה
טבעונים, זה בשבילכם: שף עומר טל מתארח בקאסה מאיה בפופ אפ בין מטבח יפני לאיטלקי. מייסד בית הספר לבישול הטבעוני הראשון בארץ משתף פעולה עם שף רנן בלומנרייך, שף הרוף טופ ברוטשילד שמתמחה במטבח יפני, בשני ערבים שמחברים בין סושי, גריל פחמים והתססות. בתפריט תמצאו טרטר טמפה ומלפפונים שרופים עם ויניגרט צ’ילי מותסס ויוגורט אוטופי (68 ש"ח), טונקצו חציל במיסו עם פולנטה אפויה ורוטב שמנת שיטאקי (78 ש"ח), סטייק רעמת האריה עם קרם שעועית לבנה ורוטב פולי סויה מותססים (115 ש"ח) ועוד מנות עם רגל אחת ברומא והשנייה בטוקיו לצד סושי ורולים טבעוניים (69-81 ש"ח) וקינוחים מתוחכמים כמו טירמי-מיסו, עם מיסו כהה וקרם אמרטו-קפה (58 ש"ח). בונה סרה וקוניצ'יווה. רוטשילד 24, שני-שלישי (29-30.6) מ-18:30,להזמנות
באמת יש קו שמחבר בין איטליה ליפן? עומר טל בקאסה מאיה (צילום גיל אבירם)
הקציצה באה ללאנץ' | דה לוקס
מסעדת מטבח השוק הוותיקה ברמת החייל, הידועה גם כארץ תפריט העסקיות, מתחדשת בהמבורגרים שנעים בין הסולידי למושחת, שכמובן מגיעות גם בדיל צהריים. ההמבורגר עשוי מנתחים קדמיים טריים, ומוצע עם שפע תוספות כגון רצועות אסאדו, ערימת פטריות צרובות על הפלאנצ'ה, ריבת בצל, שום קונפי, חציל תאילנדי, שבבי בצל קריספי וסלסה חריפה שתפתח לכם את הצ'אקרות, אם אי פעם היו כאלו. 57 ש"ח ידאגו לכם להמבורגר עם רוטב, אבל ב-95 ש"ח תקבלו המבורגר מהתפריט המיוחד – נגיד "המושחת", עם רצועות אסאדו, ריבת בצל ורוטב ברביקיו – לצד תוספת לבחירה ושתייה. דה לוקס, הנחושת 3 תל אביב, גםבאתראובוולט
ההמבורגר של דה לוקס. (צילום: אמיר מנחם)
על הזקן ועל היין | ג'ורג' וג'ון
מסעדת ג'ורג' וג'ון במלון הבוטיק דריסקו מארחת את יקבי רזיאל וקסטל לערב מיוחד המוקדש למסע היינני של אלי בן זקן, מחלוצי תרבות היין בארץ. יינות משני היקבים יימזגו לכוסות, חצאי כוסות ו-flight טעימות, כולל יינות מתיישנים מהארכיון שאינם רואים אור יום בדרך כלל, לצד פלמידה כבושה מעושנת בעלי מרווה, ספייריבס טלה ופולנטה ועוד מנות ממטבחו של שף ירון פישניאק, כולל טורטליני לאבנה XO ופסטה סרטנים שכבר נכנסו ל-hall of fame של המסעדה. 28-188 ש"ח. אוארבך 6, יפו, שני (29.6) מ-18:00, להזמנות 03-7269309
כל הדרך בכביש 1. יקבי קסטל בג'ורג' וג'ון (צילום אנטולי מיכאלו)
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
אם סצנת האוכל היתה ריאליטי, כנראה שהיא היתה הישרדות. לכן, במציאות שבה מסעדות נסגרות על בסיס יומיומי כמעט (ולא נמנה אותן שוב כדי לא לבאס) מקום ששורד 27 שנים הוא אייקון מקומי. מסעדת אונאמי היפנית, שהוקמה עוד בימים שאנשים פחדו מבאג 2000, הצליחה לשרוד עד מועדון ה-27 – שבמונחי מסעדות ישראליות זה להגיע לעונת האול-סטארז – וביום ההולדת הזה אתם אלו שמרוויחים, עם תפריט איזקאיה במחיר שמתחרה עם יפן.
במהלך חודש יולי, בכל יום אחרי 17:00 (למעט יום שישי), יציעו במסעדה תפריט מיוחד, בנוסף לרגיל, מהמטבח היפני־עכשווי של שף רועי סופר, שכולל כ-9 מנות שמתמחרות בהתאם לחגיגה, ב-27 ש"ח בלבד. שירו סאקה קאווה טמאקי (קונוס מיקס דגים לבנים, סלמון סקין קריספי, אבוקדו וספייסי מיונז); אבי ניגירי מכוסה במחית ג'ינג'ר ואומשו; מיני ראמן בציר דגים, עם שמן הדרים וצ'ילי; שתי יחידות טרטר סלמון סורבה ווסאבי שמוגשות על הכף; ולצד כל זה, תפריט משקאות עם סאקה, יין וקוקטיילים ששומרים על המחיר שכבר קשה למצוא בו דרינק בעיר.
סשימי המאצי מאקי, אונמי (צילום אסף קרלה)
בנוסף לאירוע, בחלל המסעדה עוד תוכלו לתפוס את תערוכת "איצ'י ניצ'י" – שזה "יום אחד" ביפנית, ביטוי שקורץ לאמירה "החיים זה איצ'י ניצ'י, אי-אפשר לדעת מה יביא יום" – שם יוצגו פרטי עיצוב ואמנות יפניים של האספנים והאוצרים אוהד צחר ואיתן ויתקון, הכולל כרזות והדפסים בני עשורת שנים לצד פריטי קרמיקות מסורתיות, בובות קוקשיי נדירות ומנורות וינטג’ אנלוגיות משנות השבעים. ביום שישי (3.7, 11:00) יתקיים מפגש עם אוצרי התערוכה, שיספרו את סיפור האוסף יוצא הדופן, במחיר של 90 ש״ח להרצאה, יחד עם קומבינציית סושי אישית וכוס סאקה/יין. או שפשוט תבואו לטרוף מנות בפחות משלושים שקלקלים – זה גם מספיק טוב. הארבעה 18, עד שישי (31.7), להזמנות 03-5621172
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
!["נבוקו", לילה לבן באופרה (צילום: לירון רודיק)](https://medias.timeout.co.il/www/uploads/2026/06/20260625_223431-1000x462.jpg ""נבוקו", לילה לבן באופרה (צילום: לירון רודיק)")
!["נבוקו", לילה לבן באופרה (צילום: לירון רודיק)](https://medias.timeout.co.il/www/uploads/2026/06/20260625_225207-1000x462.jpg ""נבוקו", לילה לבן באופרה (צילום: לירון רודיק)")
!["נבוקו", לילה לבן באופרה (צילום: לירון רודיק)](https://medias.timeout.co.il/www/uploads/2026/06/20260625_224033-1000x462.jpg ""נבוקו", לילה לבן באופרה (צילום: לירון רודיק)")
![קינוח סניקרס מנטה "הדוב". (צילום מסך/ דיסני+)](https://medias.timeout.co.il/www/uploads/2026/06/minty2-1000x510.jpg "קינוח סניקרס מנטה "הדוב". (צילום מסך/ דיסני+)")
![לא בדיוק איטלקי, אבל תופס. המייקל. "הדוב". (צילום מסך/ דיסני+)](https://medias.timeout.co.il/www/uploads/2026/06/the-micle.jpg "לא בדיוק איטלקי, אבל תופס. המייקל. "הדוב". (צילום מסך/ דיסני+)")
![פחות זה יותר. הסקאלופ של סידני. "הדוב". (צילום מסך/ דיסני+)](https://medias.timeout.co.il/www/uploads/2026/06/MV5BMjk1YmE2YzEtNTY0OS00MGQ0LWJlMjktZjY1NTU0OGQ3OTZhXkEyXkFqcGc%40._V1_.jpg "פחות זה יותר. הסקאלופ של סידני. "הדוב". (צילום מסך/ דיסני+)")
!["מילה שלי" \\ I Swear (צילום: יחסי ציבור)](https://medias.timeout.co.il/www/uploads/2026/06/ISwear03-1000x563.jpg ""מילה שלי" \\ I Swear (צילום: יחסי ציבור)")
!["מילה שלי" \\ I Swear (צילום: יחסי ציבור)](https://medias.timeout.co.il/www/uploads/2026/06/ISwear02.jpeg ""מילה שלי" \\ I Swear (צילום: יחסי ציבור)")
!["מילה שלי" \\ I Swear (צילום: יחסי ציבור)](https://medias.timeout.co.il/www/uploads/2026/06/ISwear01-1000x572.jpg ""מילה שלי" \\ I Swear (צילום: יחסי ציבור)")
![למה לזרוק אם אפשר לתקן. קפה תיקונים (צילום יח"צ)](https://medias.timeout.co.il/www/uploads/2026/06/1782369151_1371929_3778-1000x1333.jpeg "למה לזרוק אם אפשר לתקן. קפה תיקונים (צילום יח"צ)")
