Time Out תל אביב About

כשר אבל טעים לאללה: 10 העוגות הכשרות לפסח הכי טובות בתל אביב

כשהמלחמה הזו התחילה אי שם בפורים, באמת שלא דמיינו שזה יימשך עד פסח – אבל מה לעשות שאנחנו חיים בתקופה של נס. מרוב ניסים אפשר להשתגע. ואם כבר הכל משוגע, לא מפתיע שדווקא העוגות לפסח טעימות השנה יותר מתמיד, כי למה שלא יהיו עוגות כשל"פ מפנקות ומעוררות התפעלות כשנופלים לנו טילים על הראש. בקיצור, אם אתם צריכים נחמה בחג הזה, קחו את עשר העוגות הכשרות לפסח הכי טובות בתל אביב. את כולן. קדימה, הן לא יאכלו את עצמן.

>> ויוה מקסיקו: "טאקו דה לוליטה" רוצה להאכיל את שוק הכרמל בקטנה
>> לידיעת הבורחים למצפה רמון: יש איפה לאכול במדבר כמו בתל אביב

עוגת מוס שוקולד | דלאל

עוגת השוקולד החגיגית של דלאל לעונת האביב היא בהחלט סוג של 50 גוונים של שוקולד, אז לאוהבי הצ'וקולטה – היא בהחלט האחת בשבילכם. לא פחות מקילו וחצי של מוס שוקולד וגנאש שוקולד עשיר, שכבת קראנץ' פריכה וציפוי של קרם שוקולד עשיר. רק לנעוץ כפית כשאתם מסובין לשולחן, ולראות כי טוב.
120 ש"ח, כל ישראל חברים 7, תל אביב

רולדה תות | קפה פיצי

חיים כהן אפה לכבוד החג רולדת קצפת ותותים, כמו של סבתות, ועשה את זה בדיוק לפי הספר. עוגת ספוג שקורצת לאייטיז, ממולאת קצפת עם נוכחות דומיננטית של וניל, תותים אפויים וטריים ומלא נוסטלגיה ומתיקות שתביא שמחה רבה לחג (הכל יחסי, כן?).
115 ש״ח,קפה פיצי

עוגת מוס פיסטוק | בייקרי

עוגת הפסח של הבייקרי היא קודם כל אלגנטית, כזו שתגנוב את ההצגה בשולחן הקינוחים. ומעבר לכך שהיא אסתטית להחריד, היא מיטיבה להיות אביבית וערבה לחיך בהחלט. שכבות של עוגת פיסטוק ותפוז, מוס פיסטוק עשיר שלא חוטא במתיקות יתרה וגנאש מוקצף ומעודן של מי זאהר מלמעלה.
186 ש"ח,אתר בייקרי

טארט נאנטה | מיקי שמו

אנחנו מודים שאנחנו מוצאים את עצמנו מחכים כל שנה לטארט הנאנטה המופלא של מיקי שמו, שחוזר כל פסח ובכל פעם נדמה שהוא יותר טעים מהחג שעבר. מדובר בעוגת שקדים צרפתית מסורתית, המורכבת מבצק שקדים בגוון מרציפני עז. הבצק ספוג ברום, מה שמעמיק את הטעמים, ומצופה בגלייז סוכר משגע. ביס חלום שיתאים לכל ימי החג.
59 ש"ח,באתר מיקי שמו

קערת טרמיסו | מימי נונו

אולי מדובר בהרחבה מסוימת של המונח "עוגה", אבל קערת הטרמיסו הענקית של אבירת הללא גלוטן (גם בימי חול) תרגיש לכם כמו עוגת שכבות של ממש – אם השכבות הן של קרם מסקרפונה, מוס שוקולד קרמל, טורט שקדיט (היי, זה כן עוגה!), אספרסו מעודן, קקאו, טופי ומעל הכל שבבי שוקולד מריר וקוקוס. עכשיו רק למצוא כפית מספיק עמוקה להגיע לתחתית, ופה גדול.
192 ש"ח, להשיגבסניפי מימי נונו

עוגת גבינה אפויה | ביסקוטי

מאוד חשוב לנו שתהיה לנו את האופציה הבסיסית לאכול עוגות גבינה בכל ימי השנה. סבלנו מספיק, אל תקחו לנו גם את הקרמיות הזו. והנה ביסקוטי שמעו את מנגינת לבנו, והפליאו לאפות עוגת גבינה קלאסית שלא תרגישו שחסר בה גלוטן, או כל דבר חמץ אחר. ביס קרמי, מנחם ומופלא, כמו שצריך בדיוק.
218 ש"ח לעוגה בקוטר 28 ס"מ,סניפי ביסקוטי

פבלובה | רולדין

רולדין הצטיינו השנה בקינוח שהוא גם מתנה, שכן הוא מוגש בתוך קערת זכוכית חגיגית – ככה שאם אתם מתארחים והתבקשתם להביא קינוח, הוא המענה האידאלי בשבילכם. מדובר במעין פבלובה שמורכבת ממסקרפונה, פירות יער, מוס זביונה, ביסקוויט קוקוס, מרמלדת פטל, שונטי וניל, מרנג פירות יער ודובדבני אמרנה. או במילים אחרות, טעים להשתגע.
175 ש"ח,להזמנה באתר

פרזייה תות | בוטיק סנטרל

בבוטיק סנטרל הלכו על קלאסיקה צרפתית, הורידו את הגלוטן והוסיפו את האלגנטי. כל מערך העוגות שלהם יפה למראה, ולא פחות מכך טעים ונעים, אבל הפרזייה תות מתעלה על הכלל –תחתית ביסקוויט שמעליו שכבות מוס וניל במתיקות מתונה, ופרוסות תות טרי שמקשטות את השכבות, ועושות חשק לסיים את ההגדה כדי להגיע כבר לקינוח.
188 ש"ח,בסניפי בוטיק סנטרל

עוגת גבינה פקאן | איטס

כמו שכבר ציינו כאן מעל, אין סיבה להעביר את החג ללא הקסם של עוגת הגבינה, וזו של איטס לא מסתפקת באפייה, אלא מוסיפה לחגיגה פקאן, והרבה – תחתית פקאן ושוקולד לבן מקורמל, מוס גבינה פקאן וקראמבל פקאן מלמעלה, אם לא נתקעו לכם מספיק אגוזים בין השיניים. חתיכת פיצוח מעולה לחג.
180 ש"ח לעוגה בקוטר 20 ס"מ,להזמנה

האחים | מארז ארצישראלי

המכולת של האחים אספו מתנה אביבית מושלמת שכיף לשלוח, או להביא לשולחן החג, וכולה על טהרת התוצרת המקומית. הקונידטורית החדשה באחים, טולי נווה, אפתה עוגת אספרסו עם שוקולד לבן נימוחה וערבה לחיך, עוגיות קוקוס לפי מיטב המסורת (רק בנוסח ארטיזנלי וטעים בהרבה מאלה שבסופר), פאדג' שוקולדי למהדרין, נשיקות מרנג פריכות, עוגיות שקדים מקורמלות וגם קרקרי חומוס נפלאים לל"ג. המארז מגיע גם עם בקבוק יין של אייבי, מתנה מושלמת לדעתנו לחג זה.
360 ש"ח,ניתן להזמין מהאתר

תושבי שכונת שפירא שוב הופקרו. הפעם לטילים האיראנים

לאורך השנים, אנחנו, תושבי מערב שכונת שפירא, חוזים במופעים חוזרים ונשנים של הפקרת ביטחוננו האישי – בין אם זו הפשיעה הגואה, צרכנות הזנות הגלויה ברחובות או היעדרן המוחלט של מסגרות ראויות לנוער. טיפול בשורשי הבעיות הללו דורש משאבים, כוח אדם והרבה רצון טוב ולצידם שיקולים פוליטיים. אלו תהליכים ארוכי טווח. עם זאת, מאז שבעה באוקטובר נחשף מחדל מסוג אחר, כזה שאין לו תירוץ של "מורכבות חברתית": היעדר מיגון בסיסי לתושבים בעת מלחמה.

>> תהיו חזקות? אנחנו חזקות. מי שלא חזק הוא מי שהפקיר את העורף
>> ביעור חד"פ: בפסח הזה יש הזדמנות לעצור את המכה ה-11 של החג

בעוד שהתמודדות עם פשיעה היא אתגר מתמשך, את עניין המיגון ניתן לפתור באופן סביר, כאן ועכשיו. הפתרון מונח על השולחן: הצבת מיגוניות בחלקה המערבי של השכונה. המקלטים הציבוריים בשפירא נבנו לפני עשרות רבות של שנים. באותה תקופה מערב השכונה היה אזור של תעשייה קלה עם מעט מאוד תושבים. מאז, המציאות השתנתה ללא היכר: הנגריות ובתי המלאכה הוסבו ליחידות מגורים, כמות התושבים זינקה, אך מספר המרחבים המוגנים לא עלה בהתאמה.

בשבוע האחרון הביעה העירייה נכונות עקרונית להציב מיגוניות במערב השכונה. כתושבים למודי אכזבות, אנו רואים כיצד גלגלי המכונה הבירוקרטית מסתובבים לאט מדי. לא נופתע אם גם הסבב הנוכחי יסתיים בלא כלום

התושבים שגרים כיום באזור נאלצים להסתפק בשני מקלטים קטנים בלבד, וממ"קים באשכול גנים שנאבקנו על פתיחתם. בשעות מסוימות הדוחק שם הופך לבלתי נסבל ומסוכן. פעמים רבות במהלך השנתיים וחצי האחרונות, תושבים נותרו מחוץ למקלט פשוט כי לא היה מקום. הייתי עד לכאוס ולבהלה. התוצאה קשה. רבים מהשכנים שלנו פשוט התייאשו. הם נשארים בבתים, שלעיתים אינם יותר מצריפים ומקווים לטוב.

פוטנציאל האסון במקרה של נפילה ישירה באזור צפוף כזה הוא גבוה במיוחד. מוקד 106 מפנה למקלט הגדול (והמוזנח כשלעצמו) בתחנה המרכזית אך המרחק לשם הוא רב מדי וזה אינו פתרון לתושבי מערב השכונה.

בשבוע האחרון, לאחר מאבק ממושך מצד תושבי שפירא על מנת להציף את הבעיה, הביעה העירייה נכונות עקרונית להציב מיגוניות במערב השכונה. ועם זאת, כתושבים למודי אכזבות, אנו רואים כיצד גלגלי המכונה הבירוקרטית מסתובבים לאט מדי. לא נופתע אם גם הסבב הנוכחי יסתיים בלא כלום, העניין שוב יוזנח, וביום שאחרי עובדי העירייה כבר יהיו עסוקים באתגר הבא.
עיריית תל אביב-יפו חייבת להתעורר ולהבין כי מיגון בסיסי אינו פריבילגיה ואינו נושא למריחת זמן. הגיע הזמן לעבור מהבעת אמפתיה למעשים.

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

אני מאשר/ת קבלת ניוזלטרים ומידע פרסומי מאתר ״טיים אאוט״לאישור אנא סמנו

זהו, נגמרה המלחמה? העירייה חוזרת לאכוף חניה בכחול-לבן

אין יותר מדי דברים נחמדים בשלב האיראני הנוכחי של מלחמת שבעה באוקטובר, לא רגעים מחממי לב ולא תחושת אחדות גורל מזככת, אבל לפחות הייתה לנו חניה חינם בכחול לבן למשך 29 ימים חסרי דאגות, כשעם תחילת המלחמה באיראן הכריזה עיריית תל אביב-יפו על הפסקת האכיפה בחניה במקומות מורשים (כפי שעשתה גם בסבבים הקודמים).אלה היו ימים שננצור, אך כעת גם הם הגיעו לסיומם.

>> עולם התרבות קורס: נזק של מאות מיליוני שקלים מביטולי המלחמה
>> תהיו חזקות? אנחנו חזקות. מי שלא חזק הוא מי שהפקיר את העורף

אמש בישרה העירייה כי החל ביום ראשון הקרוב (29.3) תחזור לאכוף את החניה בכחול לבן בהתאם להסדרי החניה הרגילים, מה שאומר חניה חינם לתושבות ולתושבי העיר באזור החניה שלהם בכל שעות היממה, שעתיים בחינם במצטבר מחוץ לאזור החניה שלהם, בעוד מבקרים ומבקרות יחנו בתשלום. או במילים אחרות: תפעילו את אפליקציות החניה שלכם ותתחילו לשלם.

ומה אם תופסת אתכם אזעקה באמצע הרחוב? ובכן, מהעירייה נמסר כי לנוכח המצב, לא תבוצע אכיפה מרגע קבלת התרעה על שהייה בסמוך למרחב מוגן ועד 20 דקות לאחר הישמע אות השחרור. בפרק זמן זה ניתן יהיה גם להיכנס לחניוני אחוזות החוף התת קרקעיים ללא תשלום. היו כבר כמה ימים השבוע שבהם זה היה מצטבר לחצי בוקר של חניה חינם, אם מסתכלים על זה באופן חיובי. המסקנה הקולקטיבית המיידית ברשתות החברתיות הייתה כי מדובר בהודעה על סיום המלחמה, והנה הטבע מתעורר והפקקים חוזרים לזחול כסדרם.

עיריית ת״א הודיעה שהיא חוזרת לאכוף את החניה בכחול לבן ביום ראשון מה שאומר שהמלחמה מסתיימת רשמית ????

— LaDy_KaKa ???? (@idaholloway)March 26, 2026

"המלחמה המתחוללת בארץ בחודש האחרון הכתיבה סדרי עדיפויות שונים בתחום אכיפת הסדר במרחב הציבורי בשל ביצוע מטלות חיוניות בעת חירום על ידי פקחי אגף הפיקוח העירוני, כגון: סיוע מוגבר לקהילה ובאזורי פגיעה, תגבור אבטחה ברחבי העיר ועוד", כך נמסר מעיריית תל אביב-יפו. "ירידה דרסטית בהיקף כלי הרכב הנכנסים לעיר ובעסקים הפועלים בה, שינה את היקפי האכיפה במרחב הציבורי בשבועות הראשונים לאחר תחילת הלחימה. כעת, עם העלייה בהיקף המבקרים ובמספר כלי הרכב הנכנסים לעיר מדי יום, אגף הפיקוח העירוני ישוב לתת מענה לקריאות שירות המתקבלות במוקד 106+ בתחום החניה וחוקי העזר ויבצע אכיפה יזומה של כלל עבירות החניה".

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

אני מאשר/ת קבלת ניוזלטרים ומידע פרסומי מאתר ״טיים אאוט״לאישור אנא סמנו

מטאור בסלואו מושן: ערן אריאלי סוף סוף מדבר על הפסטיבל שהתרסק

היום זה בוודאות נראה כמו פנטזיה בלתי אפשרית, אבל לפני 8 שנים בישראל עוד היה אפשר לדמיין פסטיבל הופעות בינלאומי, כאן בארץ הקודש. בספטמבר 2018 זה אשכרה קרה – פסטיבל "מטאור", שלושה ימים, יותר מ-180 אמנים מהארץ ומחו"ל, שמות ענקיים כמו לנה דל ריי, פושה טי, אסאפ פרג, אוף מונטריאול ופליינג לוטוס ותקווה להפוך למסורת, ולהרגיע לרגע כמו כל שאר העמים. ואז הגיע הביטול של דל ריי בעקבות לחצי BDS, שהחל אפקט דומינו אכזרי – בצירוף לא מעט תקלות לוגיסטיקה בשטח הפסטיבל – שהסתיימו בהתרסקות המטאור.

ב-8 השנים שעברו מאז אירוע הפסטיבל, המפיק ערן אריאלי aka נרנג'ה שמר על שתיקה, אותה שבר לבסוף אמש בפרק של "חיות כיס", הפודקאסט (הם אוהבים את המילה "הסכת") הכלכלי של כאן תאגיד השידור, בהגשת אלון אמיצי.הפרק בן 39 הדקותאמנם כולל שיחות עם מרואיינים נוספים (שאול מזרחי ומנהל ההפקות אילן גוזל), אבל עיקרו ריאיון משמעותי ראשון עם אריאלי, שמפורק בין קטעי קריינות הפורשים את הקריירה של מפיק ההופעות, החל מההופעה של קורט וגנר בבארבי ב-2009 ועד לרדיוהד מול 50 אלף איש בפארק הירקון ב-2017 (וכולל סיפור חמוד על נוד של בריאן וילסון). אבל לב הפרק והסיבה לקיומו הוא כמובן חשבון הנפש על פסטיבל מטאור.

בערך רבע שעה לתוך הפרק, מילת ה-F נשלפת, ואריאלי מתחיל לפרט על ההשקעה שנתן באירוע ("כל כך האמנתי במוצר ובאירוע הזה שלא היתה לי שום בעיה לשים ערבויות אישיות, כי היה ברור לי שהאירוע יהיה הצלחה"), על ההתדרדרות שהחלה מהביטול של לנה דל ריי, על הכשלים הלוגיסטיים של הפסטיבל, על ההפסדים העצומים ("ממקום שהייתי אמור להרוויח שני מיליון שקל, הפסדתי שש"), החובות לספקים והעבריינים שהגיעו אליו לאיים, המחשבות על מטאור 2 (והירידה מהם), השינה במשרד, הנושים, פשיטת הרגל וכל מה שעבר בתקופה הזו. או במילים אחרות, הסבר מפורט ומלא דוגמאות ללמה, כדבריו, ייבוא הופעות מחו"ל "זה עסק שבישראל צריך להיות בפקודת ההימורים".

יכול מאוד להיות שעבור אנשים שנפגעו מהפסטיבל – בין אם הם מבלים ששילמו ממיטב כספם ולא מצאו מים לשתות ובין אם הם ספקים שלא קיבלו תשלום במשך שנים – גילויי הלב של אריאלי בפודקאסט יהיו לא מספקים. גם אריאלי עצמו כנראה מבין את זה, וזה גם באמת פרק שבסך הכל מרים לו, ולא מעמת אותו עם כל התקלות באירוע (אם כי נראה שאריאלי לא מתבייש לדבר על דבר). אבל עבור אוהבי התרבות בישראל, מדובר במסמך מרתק וחשוב שמתאר לא רק מה קרה למפיק ההופעות הבלתי נשכחות מאז (ביולי 2023 אחרון החובות שולם, מאז אריאלי עבר בעיקר לניהול אמנים), אלא גם גוזר מסקנות בדיעבד ("הטעות הכי גדולה שלי זה שלא התחלתי בקטן. הייתי צריך להתחיל בפסטיבל שהוא במה אחת, יום אחד, יומיים, חמש להקות, ולגדול בהדרגה. אורגני"). ובעיקר, משאיר טעם מר עם צלקת, ושאלה שלא תקבל מענה – האם אי פעם עוד יקום דבר שכזה בישראל, והאם עוד נהיה בחיים כשזה יקרה.

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

אני מאשר/ת קבלת ניוזלטרים ומידע פרסומי מאתר ״טיים אאוט״לאישור אנא סמנו

עיר מקלט: יש לפחות 3 סיבות לצאת עבורן מהבית הערב

בכנות, הותשנו כבר מלהגיד כמה הותשנו. אם החישובים שלנו נכונים, הסופ"ש נסגור חודש מאז שהצלחנו לתפוס שנת לילה טובה באמת, והלילה עוד מחליפים לשעון קיץ. יאייקס. עם זאת, כדאי להזכיר – אנחנו חיים בעיר הכי חזקה בעולם, עם עורף שגם אחרי אינספור כאפות נשאר עמיד, ומצליח לקיים חיי שגרה משגעים. אם זה טוב או לא, זה כבר אתם תחליטו. גם אל מול הטילים, ולא מעט בעזרת עיריית תל אביב ומיזם "התמקלטות", העיר ממשיכה לנוע ולחיות עם הופעות חיות ואירועים שמתקיימים במקלטים ברחבי העיר. מצאנו 3 שכאלו שיתקיימו הערב, ומצדיקים את ההתרחקות מהמקלט שלכם למקלט ציבורי אחר. הכניסה היא ללא עלות, ותשלמו רק בחרדות של לצאת מהבית – אבל זה לגמרי שווה את זה.

שי טרא ליטמן | דיזנגוף סנטר

הראפר/אמן מיצג/איש נפלא באופן כללי שי טרא ליטמן יגיע לאזור המוגן שבדיזנגוף סנטר להופעה רועשת וגועשת שבוודאות תעזור לכם לפרוק אנרגיות רעות וכל מה שחשבתם לעשות לשכנים במקלט, רק בדרך חיובית. הוא יארח את זיו בראשי הנהדרת, וכנראה שישמעו אותם גם עד הבניין השני של הסנטר. בדיוק הפורקן שאתם צריכים.
20:00, דיזנגוף סנטר (קומה 1-, ברחבה מול רנואר), דיזנגוף 50, תל אביב

דראג מרים | חניון הבימה

קיי לונג ודניאל מריומה תגיענה לחניון הכי מדובר בעיר יחד עם מיס בלאק ופליים לערב חגיגי של נאמברי דראג, סטנדאפ ונצנצים – אוורור צבעוני ומרים בדיוק מהסוג שאנחנו חייבים, קצת למלא את הנפש במשהו טוב. או לכל הפחות, להרים את הראש לרמת עקבים מתבקשת. אין ספק שזה חד משמעית הדבר הכי מתריס שניתן לעשות כנגד משטר האייטולות (ועל הדרך, גם מדינת ההלכה שבדרך אלינו).
20:00, חניון הבימה (קומה 4-), הוברמן 1, תל אביב

יהלי סובול | מרכז ענב

סולן "מוניקה סקס" ינחת במקלט של מרכז ענב להופעה אינטימית של שירי הסולו והלהקה שלו, שגםישודר בפייסבוק של מרכז ענב(כי בכל זאת, יש גבול כמה אנשים ניתן להכיל). רק נסו לשיר יחד איתו "היא אמרה לי תראה, החיים די קלים" ולא להיקרע מצחוק.
19:00, המקלט של מרכז ענב וגן עופר (קומה 2-), אבן גבירול 71, תל אביב

ביעור חד"פ: בפסח הזה יש הזדמנות לעצור את המכה ה-11 של החג

את חג הפסח הקרוב אנחנו נציין באחת התקופות המתוחות שידענו. אבל גם בזמן שכולנו עסוקים בגיחות תכופות למרחבים המוגנים ובשמירה על איזושהי נורמליות וחגיגיות, למרות המלחמה המתמשכת, יש עדיין דברים חשובים לחיים של כולנו שנדחקו לשוליים. דווקא כעת, יש לנו מעט יותר זמן להתעמק במכות של פסח, בדגש על המכה ה-11, זו שלא כתובה בשום הגדה אבל רלוונטית לכולנו כל הזמן, גם בימים של שגרה וגם בימים של חירום.

>> תהיו חזקות? אנחנו חזקות. מי שחלש הוא מי שהפקיר את העורף
>> מנכ"ל קלארו משתף: איך מסעדת שף מצליחה לשרוד בימים כאלו

מכת הכלים החד פעמיים פסחה על המצרים הקדמונים, אבל ממש לא עלינו: ישראל כבר הצליחה בשנים האחרונות להגיע למעמד המפוקפק של שיאנית צריכת הכלים החד פעמיים בעולם. על פי נתונים שפורסמו בעבר, כבר הגענו לשיאים של כ-11 מיליארד פריטים בשנה, שמהווים כ-1,200 פרטי חד"פ בממוצע לנפש. למעשה, הישראלים צורכים פי חמש (!) יותר כלים חד פעמיים מהממוצע באיחוד האירופי.

מדובר במכה של ממש גם לכיס (כי קונים משהו שאין בו באמת צורך, רק כי מתעצלים לסחוב ולנקות כלים רב פעמיים) וגם לסביבה – כי 11 מיליארד צלחות, כוסות, מזלגות, סכינים, כפיות, קעריות ועוד מפלסטיק, שנראים לנו כמו החלק הכי קליל במשקל שלו מהפסולת שאנחנו מייצרים בכל אירוע, למעשה מצטברים בכל שנה לטונות על גבי טונות של פסולת.

בדו"ח שהוזמן על ידי המשרד להגנת הסביבה בשנת 2020, למשל, נמדדו מעל 68 מיליון טונות של פסולת חד"פ בשוק הפרטי. רק לשם השוואה של כמויות, בשנת 2025 קלטנו בפארק המיחזור בחירייה כמות כוללת של כ-1,276 מיליון טונות פסולת מכ-30 רשויות מקומיות. זה אומר שהנתון של פסולת חד"פ שווה מבחינת הכמות לאחוז ניכר מכלל כמות הפסולת השנתית שמיוצרת באזור המרכז. ואת האמת צריך להגיד: ברוב המקרים אפשר היה להימנע לחלוטין מהשימוש בכלים חד פעמיים ולהוריד דרסטית את כמויות הפסולת.

בשנים האחרונות, במיוחד לקראת חגים כמו ראש השנה ופסח, צצה עוד תופעה מדאיגה של כלים חד פעמיים מהודרים. כך חוסכים המארחים בארוחת החג את מבצע השטיפה והסידור של עשרות הכלים, אבל לא קולטים איזה נזק הם מייצרים לכולנו – כי בסוף, מהודרת או לא, כמו כל פסולת היא מגיעה במדינת ישראל אחרי תהליך המיון להטמנה בקרקע. כך היא גם מייצרת נזק למאות שנים, וגם תופסת מקום יקר ערך שהולך ונגמר: דו"ח מבקר המדינה מיולי 2025 קבע שכבר ב-2026 לא יישאר למדינת ישראל מקום להטמין פסולת. במצב כזה, פסולת מיותרת שאפשר לחסוך ממש מעמיסה על כל שרשרת התפעול של התחום – מהפינוי בעיר, דרך המיון והמיחזור בתחנות המעבר עד כמה שניתן, ועד לפתרון הקצה ההולך ומתדלדל.

בישראל כמו בישראל, אינטרסים סקטוריאליים צרים הם הרבה פעמים חזות הכל. הממשלה הנוכחית ביטלה את מס הכלים החד פעמיים שקידמה הממשלה הקודמת, ולפי דו"ח של "סטורנקסט" צמצם את הצריכה שלהם בנתון מדהים של 34 אחוז. בכך, המצב חזר הלכה למעשה לקדמותו, וחזרנו בכל הסקטורים של החברה הישראלית לייצר פסולת מיותרת וחסרת כל הצדקה שבסוף פוגעת באיכות החיים של כולנו.

לרבים קל להתפתות ולהאשים מגזרים מסוימים באוכלוסייה, אבל האמת היא שזו תופעה שכולם אשמים בה. ב-2020 למשל, המגזר הכללי ייצר כ-59 אחוז מכלל פסולת החד"פ, בעוד המגזר החרדי ייצר קרוב ל-18.5אחוז והמגזר הערבי כ-14 אחוז.בחג הפסח הקרוב – וותרו על הכלים החד פעמיים שמזהמים את הסביבה ופוגעים בבריאות שלנו. תשקיעו יותר בעצמכם ותגישו בכלים רב פעמיים איכותיים. אולי אפילו בכלים בעלי ערך סנטימנטלי שהיו מאופסנים עמוק בבוידעם.
>> ראובן לדיאנסקי הוא יו"ר חירייה – איגוד ערים דן לתברואה והמשנה לראש העיר תל אביב-יפו

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

אני מאשר/ת קבלת ניוזלטרים ומידע פרסומי מאתר ״טיים אאוט״לאישור אנא סמנו

רוצה לקבל גיליון טרי של TimeOut עד הבית ב-9.90 ש"ח בלבד?