Time Out תל אביב About

לא רק קהל מזויף: ה-AI יכול להוסיף לטלוויזיה הישראלית כל מה שצריך

עבר כמעט שבוע מאז שגילינו שחלק מהקהל של "דה וויס אולסטארס" נוסף בבימה מלאכותית, ואף ראש דיגיטלי לא התגלגל. רגע המראה השחורה הקטן הזה הפך בעיקר לבדיחה, ואפילו לא התעכבנו על הדרך החדשה שבה תוכניות ריאליטי יכולות לשקר לנו בעזרתה. וכידוע, בטלוויזיה הישראלית כל התדרדרות קובעת תקדים, ומכאן והלאה אין שום סיבה שמישהו ינסה לעצור את הסחף. אז אם אי אפשר להילחם בהתדרדרות ה-AI סלופ של הטלוויזיה הישראלית, חשבנו שנצטרף כדי שלפחות יקרו כמה דברים טובים על המסך לפני שגם החדשות יוגשו על ידי בינה מלאכותית.
>> סטיבן גרהאם עושה את זה שוב: זה הנבל הכי מפחיד על המסך כרגע

מילוי מקומו של אבי שושן בהישרדות

מלהקי הריאליטי "הישרדות" הביאו את מנחה הפודקאטס ואיש הפטריוטים אבי שושן למסך, וקיבלו גבר בן 45 שקורא לאישה צעירה "כלבה" בפריים טיים. מה חשבתם שיצא, קולה? זה היה שקוף שהביאו אותו עבור הפרובוקציות, אבל ספק אם תכננו שיעוף בשלב כל כך מוקדם. אין ברירה, חייבים להחליף אותו ומהר, ומי יותר מתאים מיאיר נתני.. סליחה, יאיר הון. רציתם צעקות ולכלוך? קיבלתם האשמות בדיפ סטייט על ליאור דיין.

רובוט וואטאבאוטיזם לאולפן שישי

עמית סגל מאוד עמוס, ולא פעם תמצאו אותו מתקתק בטלפון גם בזמן שאחרים מדברים בשידור. אבל הו לא, מה יקרה אם מישהו יביא טיעון נגד נתניהו שעמית יכול לנגח דרך "אבל מה עם הסכמי אוסלו?!", בזמן שהוא עונה לשיחת וואטסאפ חשובה? אל דאגה, בשביל זה המציאו את הבינה המלאכותית, שיכולה לחפש אונליין כל התבטאות עבר ולשלוף אותה כקלף ברגע הנכון, בזמן שעמית היקר ממשיך לרקוד את הטנגו העדין עם יונתן אוריך. לביבי יש נאום חשוב מחר.

להחליף את אסי ורותם

כן, יש להם כמיה נחמדה, אבל בשלב מסוים נגמר לנו מלאות את הצמד חמד על המסך. מזל שבאמצעות טכנולוגיית AI אינטראקטיבית כל אחד יוכל לבחור עם איזה צמד להחליף את אסי ורותם. הבחירה שלנו קלה.

להוסיף את שי אביבי לבואו לאכול איתי

ההערות השנונות של שי אביבי, מעטה הפורה של דקלה קידר, הם אחד האלמנטים החשובים של ריאליטי האוכל של כאן 11, אבלל חייבים להודות שאחרי 10 עונות יש קצת עייפות חומר. אז כדי לרענן קצת את הפורמט, אנחנו ממליצים על להוסיף את שי אביבי לתוך הסיטואציה, כאדם תמהוני שצופה בארוחה ומעיר בסרקזם דק על כל דבר. הימור שלנו – ביום השלישי יהיו מכות.

שינויי קול בזמר במסיכה

נמאס לכם להרגיש כאילו אין שום סיכוי לגלות מי הזמר במסיכה רק דרך הרמזים? יש לזה פיתרון קל! הרי הקול של הסלבז עובר כל כך הרבה עיבודים, ניקויים ואוטוטיון עד שגם את שרה נתניהו שרה לא הייתם מזהים. עכשיו בעזרת ה-AI, נחזיר לזמרים את קולם האמיתי, וניתן לכם צ'אנס לזהות על פי האוזן. אתם יודעים, כמו שהפורמט מחייב.

אה אוקי עכשיו קל לנחש. הארנב בזמר במסיכה. (צילום מסך: קשת 12)

ללהק את יהודה לוי לכל תפקידי השוטרים

אולי במקום לעשות עוד סדרה שבה יהודה לוי מגלם חוקר מחוספס עם עבר אפל, נרכז את כל יכולות המשחק של יהודה לוי לסדרה אחת שבה הוא יגלם את כל החוקרים המחוספסים עם עבר אפל. כמה עמוק זה ילך? מי השוטר המושחת? מה הסוד שיהודה לוי מסתיר מיהודה לוי? איך מבדילים בין הדמויות? מה זה משנה, העיקר שהוא יכול לעשות את הפרצוף הכועס שלו.

פקס שמחובר ללשכת נתניהו במקום איילה חסון

בעקבות סירובה של חסון להתנצל בשידור חי על הערות גזעניות שאמרה, מצאנו לתאגיד תחליף קל לעלה התאנה הביביסטי – פקס שמשדר את דף המסרים עצמו, ישירות מהלשכה, בלי מתווך, הודעות וואטסאפ או קול. עזוב אותך גולן יוכפז, שים את זה שם, וכשנתניהו יעזוב תנתק מהחשמל.

זומבי רבין בפטריוטים

על תקן השמאלני שהתפקח. גם ככה הם כל היום מדברים על אוסלו, תנו להם גופה להתעלל בה בלייב.

מחפשים שותף מושלם לדירה? 40 כלבים תל אביביים מחכים לכם בשישי

עדה הגיעה לכלבייה העירונית של תל אביב ב-2020, כשהייתה בת שנה בלבד. שש שנים חלפו מאז, והמלינואה האצילית הזו (היום כבר בת שבע) הפכה בעל כורחה לדיירת הוותיקה ביותר במקום. בזמן שמאות כלבים עברו לידה בדרך לספה משלהם, הפרווה הכהה סביב הפה שלה כבר הספיקה להאפיר, אבל עם אוזני הרדאר הענקיות שלה וכדור טניס בפה – היא לגמרי מוכנה שמישהו סוף סוף יזרוק לה אותו מחוץ לגדרות הכלבייה. אנשי הצוות מספרים על כלבת בית מושלמת: חכמה, חבקנית, מחונכת לצרכים, הולכת יפה עם רצועה ומסתדרת מצוין עם כלבים אחרים. בגלל הרגישות שלה, עדה לא מחפשת בית רועש ומלא המולה, אלא פינה שקטה ויציבה של אדם אחד או שניים שיראו אותה באמת – ובכלבייה כל כך רוצים שהפעם זה יהיה לתמיד, שהם מתחייבים ללוות וגם לממן תהליך אילוף מקצועי למי שיאמץ אותה. ביום שישי הקרוב (13.11) תוכלו לפגוש אותה פנים אל פנים, ואולי לעשות סוף לתקופת ההמתנה המוגזמת הזו.
>> שיא עולמי? הנתון שמציב את הכלבים של תל אביב בצמרת

עדה לא לבד. יחד איתה מחכים כרגע לאימוץ כ-40 כלבים של הכלבייה העירונית – כ-30 מהם נמצאים בכלבייה עצמה ועוד עשרה מתארחים אצל משפחות אומנה. לפי נתונים שהעבירה עיריית תל אביב-יפו ל-Time Out, מתחילת 2026 נקלטו בכלבייה כ-250 כלבים. כ-180 מתוכם כבר מצאו בית או עברו לעמותות אחרות, וחלקם הוחזרו לבעליהם, אבל המספרים ממשיכים לעלות. בעירייה מצביעים על זינוק חד בכמות הכלבים שמגיעים לכלבייה מדי שנה – מגמה עגומה שמורגשת היטב גם בשאר הכלביות והעמותות בארץ.

קחו למשל את ריי, פיטבול מעורב בן ארבע, שנמצא באוגוסט האחרון קשור מחוץ לבניין בכוכב הצפון. הבעלים שלו, שדווקא הציל אותו בעבר מהתעללות, לא הצליח להמשיך לטפל בו ופשוט השאיר אותו שם. ריי חיכה שעות בחום של אוגוסט עד שהשכנים קלטו שמשהו לא בסדר והזעיקו את השירות הווטרינרי. מי שמכיר פיטבולים מקרוב יודע שמאחורי המוניטין הקשוח והסטיגמות הלא הוגנות מסתתרים גושי אהבה מתרפקים, רגישים וחסרי מודעות לגודל של עצמם – וריי הוא בדיוק כזה. אנשי הכלבייה פגשו כלב שמח, מלא אנרגיה, שמשוגע על אנשים ועל מים. על הדרך התברר שהוא גם חירש, אבל זה ממש לא מפריע לו לשחק ולתקשר – זה רק אומר שהמאמצים שלו יצטרכו לדבר איתו קצת יותר עם הידיים והעיניים.

לצדו מחכים גם מארס, לואי ומאווי – שלושה כלבים שחולצו מבית כנסת בעיר אחרי שהוחזקו בתנאים קשים, קשורים בשרשראות קצרות על מרצפות לוהטות ובלי טיפת צל. למרות נקודת הפתיחה הזו, שלושתם לא איבדו אמון בבני אדם: הם ידידותיים להפליא, צמאים ליחס ומחכים לחוויה מתקנת בבית אמיתי.

ביום שישי הקרוב תפתח הכלבייה העירונית את השערים ליום אימוץ. אם אתם בכיוון, מומלץ להגיע עם כל בני הבית כדי שהצוות והמתנדבים יוכלו לעזור לכם למצוא את השידוך הכי מדויק. עדיין מתלבטים? אפשר להתחיל באומנה למטרת אימוץ – פתרון מעולה שמאפשר לבדוק איך הדינמיקה בבית עובדת לפני שמתחייבים סופית. כל הכלבים נמסרים מחוסנים ומעוקרים או מסורסים, ואם לא מסתדר לכם להגיע פיזית, יעלה שידור חי בפייסבוק שבו תוכלו להכיר אותם מרחוק (או פשוט להציץ בחלקם כבר עכשיו באתר מתנדבי הכלבייה).
יום אימוץ בכלבייה העירונית | שישי, 13.11 | ש"י עגנון 1, תל אביב | שעת התחלה לפי הודעת העירייה: 9:00

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

אני מאשר/ת קבלת ניוזלטרים ומידע פרסומי מאתר ״טיים אאוט״לאישור אנא סמנו

מייספייס, פריסטייל ו-50 שנות פאנק: פסטיבל סאונדטראק חוזר לנגן

מבין כל הפסטיבלים הקולנועיים הרבים שמתקיימים בעיר לאורך השנה, לפסטיבל "סאונדטראק" יש מקום קרוב לליבנו. לא רק כי הוא משלב בין שני אמנויות שאנחנו כל כך אוהבים – קולנוע ומוזיקה – אלא כי הוא עושה זאת דרך מיקסוס של שניהם לתערובת של הקרנות פעילות, הופעות מוזיקה חיות, פאנלים, שיחות ופשוט סרטים טובים שעוסקים במוזיקה. לכן זה פסטיבל הקולנוע הכי פאנק, הכי היפ הופ, הכי רוקנרול ולעיתים הכי ג'אז שנראה בסינמטק. וגם בשנתו הרביעית הוא עמוס בשפע של רגעים מוזיקולנועים שאתם לא רוצים לפספס.
>> יום הקולנוע חוזר: סרטים ב-10 שקלים, והפעם לא רק ישראליים

השנה הפסטיבל, שיתקיים ב-24-28.11 בסינמטק תל אביב, כולל כ-50 הקרנות ואירועים שונים שחוגגים על התפר שבין מוזיקה לסינימה. בין האירועים הבולטים ניתן למצוא הקרנות שחוגגות 50 שנים לז'אנר הפאנק – כולל הקרנת סרט הדוקו " NOFX: ארבעים שנה של פאק-אפים" בבכורה בערב פתיחת הפסטיבל, שבסיומה תתקים שיחת וידאו בין סולן הלהקה לשעבר פאט מייק ואיש טברנק, בוא לבר ויוסלס איי.די ישי ברגר; הקרנה לזיכרו של אביב מארק, מתוך המופע "אביב מארק לנצח"; הקרנות בכורה של הסרטים "ארבעה צדדים של הגל האדום" על רוק סובייטי, "מייספייס" על מורשת הרשת החברתית המוזיקלית, כמו גם הקרנת רסטורציה של "מאחורי הסורגים" והסרטים התיעודיים "זמרת הכרם" (1977) ו"גן עדן" (1976) במסגרת מחווה לבמאי אורי ברבש.

ארועים בולטים נוספים ישלבו הופעות חיות עם או לאחר ההקרנות, דוגמת מופע אודיו-ויזואלי של נקמת הטרקטור עם אמן הוידאו ארט אריאלקו (אריאל קוצר); מופע הדוקו-לייב "אני אסי דיין" המורכב מטקסטים אוטוביוגרפיים של דיין בביצועים ובלחנים חדשים של רז שמואלי ויונתן ויינרייך, לצד קטעי וידאו ואנימציה המלווים במילותיו ובקולו של דיין; הקרנות מחווה לזכרו של צ'רלי מגירה; הקרנה של "מסע קיץ: בעקבות הגרייטפול דד" שלאחריו תתקיים הופעת מחווה לדד; הקרנת 20 שנה ל"טניישס די ומפרט הגורל" עם הופעה של להקת המחווה הישראלית Tenacious Festival. גם הופעה של הראפר האייקוני אלפרבר תתקיים לאחר הקרנת החצי דוקומנטרי "באמא׳שלי" של הבמאי טל אבידן, יוצא למסע בן 20 שנה לאחד מחדש את להקת ההיפ-הופ האהובה עליו מנעוריו, "הפרברים רפיוג׳יז".

וזה לא סוף ההקרנות מלאות המוזיקה, כי תתקיים גם הקרנה של הדוקומנטרי "Unwritten" על ערבי ה-OneMic שמתקיימים מזה ארבע שנים בחנות חוד המחט, ובסיומה יתקיים ערב פריסטייל מיוחד לפסטיבל; הקרנה פעילה של "תיכון מגשימים" בנוכחותו והשתתפותו של היוצר ובמאי הסרט עמית אולמן, שלאחריה תתקיים הופעת טריו נדירה של ג'ימבו ג'יי, אחד מכותבי ההצגה עליה מבוסס הסרט; וגם הקרנה בליווי פסקול חי של הסרט "פאוסט" המציין 100 שנה לסרטו של פרידריך מורנאו ("נוספראטו"); ומופע הצדעה למיוזיקל האמריקאי בו גיל שוחט מארח את אלי גורנשטיין.

ואם כל העומס הרגשי הזה לא מספיק, יש סקשן שלם של הקרנות שמיועדות למשפחות עם ילדים וכולל הקרנות על פופים של סרט האנימציה "אוליבר וחבורתו"; אירוע שמוציא לעולם האמיתי את הסדרה המעולה "הסדרתיים", וצולל אל מאחורי הקלעים של הפסקול המרים (והלפעמים מוריד) של שתי העונות "נווה עלומים" והקרנת הסרט "סנופי חזור הביתה". עם עומס כזה באמת מרגיש שיש משהו לכל אחד, כל עוד יש לכם אהבה למוזיקה וקולנוע בלב. נתקו את האוזניות ותתכוננו.
פסטיבל סאונדטראק, סינמטק תל אביב, 24-28.11, לפרטים מלאים ורכישת כרטיסים

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

אני מאשר/ת קבלת ניוזלטרים ומידע פרסומי מאתר ״טיים אאוט״לאישור אנא סמנו

כשהאמנות נכנסת לגן הכובשים, היא לא חייבת לכבוש אותו

רוב חיי המקצועיים אני נמצא בצד של האמן. אני רגיל שמזמינים אותי להגיב לחלל, לתערוכה או להקשר שאוצר אחר בנה. ב״יצרים כבושים״, התערוכה המרכזית של ״אוהבים אמנות. עושים אמנות״, מצאתי את עצמי בפעם הראשונה בצד השני. די מהר גיליתי שאוצרות במרחב ציבורי היא לא רק בחירה של עבודות. היא מתחילה הרבה לפני כן, בשאלה מהו בכלל המקום שאתה נכנס אליו.
>> ​עד התהום ובחזרה: כשהליצן שבי איבד את התמימות נולד הריפוי

גן הכובשים אינו חלל תצוגה ריק. יש לו שם, היסטוריה, אנדרטה, מתקני משחק וכושר, גינת כלבים, שבילים, עצים ובעיקר אנשים שכבר משתמשים בו מדי יום. לכן תהליך העבודה שלי התחיל במחקר של המקום, אבל לא פחות מכך בהתבוננות באופן שבו הוא פועל היום: מי עובר בו, מי נשאר, איפה ילדים משחקים, איפה אנשים יושבים ואילו אזורים מקבלים משמעות אחרת ביום ובלילה.

שמו של הגן הפך לנקודת המוצא של התערוכה. מצד אחד הוא נושא היסטוריה מקומית ברורה, ומצד אחר הוא הוביל אותי אל המושג ״כיבוש היצר״, אל האפשרות לעצור בין דחף לפעולה, לרסן, לבחור. עניין אותי להשאיר את שתי הקריאות האלה פתוחות. לא לנסח עבור הצופה עמדה אחת נכונה, אלא לאפשר לעבודות לגעת בזיכרון, בכוח, בגוף ובריסון בדרכים שונות ולעיתים אפילו סותרות.

אולי זו אחת ההפתעות הגדולות עבורי כאמן שהפך לרגע לאוצר. במוזיאון אפשר לשלוט כמעט בכל פרט. בגן ציבורי השליטה הזאת אינה קיימת, ואולי גם לא צריכה להתקיים. לאורך הדרך שאלתי את עצמי אם נכון שתערוכת אמנות תשתלט על הגן למשך ארבעה ימים. התשובה שלי הייתה לא. ניסינו ככל האפשר להשתלב במה שכבר קיים בו. עבודות נצמדות למתקנים, מופיעות ליד שבילים, בתוך צמחייה ובאזורים שאנשים ממשיכים להשתמש בהם. הגן אינו נסגר כדי להפוך למוזיאון.

גם העבודה בתוך מסגרת עירונית חידדה עבורי את אותה שאלה. מרחב ציבורי שייך לקהלים שונים מאוד, ולכן הוא דורש מידה אחרת של אחריות. לפעמים צריך לנסח מחדש, לוותר על מילה או להשאיר משמעות פתוחה יותר. גיליתי שגם זה סוג של ״כיבוש היצר״. לא כל מחשבה חייבת להיאמר עד הסוף כדי להיות נוכחת.

אני לא בטוח שהעיר צריכה להפוך למוזיאון. דווקא מעניין אותי ההפך: מה קורה כשהאמנות יוצאת מהמקום המוגן שלה ופוגשת מקום שכבר יש לו חיים, זיכרונות, שימושים ומחלוקות משלו. אם היא מצליחה להשתלב בו בלי למחוק את מה שכבר קיים, ובכל זאת לגרום למישהו שעובר שם מדי יום לעצור לרגע ולראות את המקום אחרת, מבחינתי, שם התערוכה באמת מתחילה.
"יצרים כבושים", התערוכה המרכזית של "אוהבים אמנות. עושים אמנות. 2026", גן הכובשים, תל אביב. רביעי-שבת, 11-14.11. בהשתתפות 27 אמניות ואמנים. הכניסה חופשית. לפרטים נוספים ולתוכנית האירועים המלאה.

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

אני מאשר/ת קבלת ניוזלטרים ומידע פרסומי מאתר ״טיים אאוט״לאישור אנא סמנו

יום הקולנוע חוזר: סרטים ב-10 שקלים, והפעם לא רק ישראליים

זוכרים שלפני פחות מחודש כולנו הלכנו לראות סרטים ישראליים בקולנוע ב-10 שקלים? ובכן, בתי הקולנוע הבינו שזו דרך טובה למשוך אנשים לאולמות (ממילא את הכסף הגדול עושים בדוכני המזון עם פופקורן ברווח של מיליארד אחוז) וכברק ביום חמישי הקרוב (12.11) חוזר "יום הקולנוע", והפעם גם הוליווד מצטרפת לחגיגה. לאורך היום יוקרנו בבתי הקולנוע המשתתפים ברחבי הארץ סרטים ישראליים ובינלאומיים במחיר של 10 שקלים לכרטיס. כן, עשרה שקלים.
>> "סוס פרא תשע" זו עוד פנינה בכתר של אחד הקולנוענים הגדולים כיום

בניגוד ליום הקולנוע הישראלי שהתקיים באוקטובר, הפעם ההיצע כולל גם סרטים מחו"ל. בין היתר תוכלו למצוא את "איך לשדוד בנק", "יער פרא", "מחר יהיה טוב", "הנמלט", "ראמינה", "הכישרון של גברת הייסמית'" ו"סקרוג'". גם "שרק" חוזר למסך הגדול, למי שמתגעגע לתקופה שבה סרטי אנימציה היו עושים צחוק מאגדות ולא רק מייצרים עוד סרט המשך.

גם הקולנוע הישראלי לא נשאר בחוץ. בין הסרטים שיוקרנו נמצא "הבדחן", סרטם של גידי דר ושולי רנד, לצד "עצמאות" של משה רוזנטל, שגרף עשרה פרסי אופיר השנה, כולל פרס הסרט הטוב ביותר, ונבחר לייצג את ישראל באוסקר. גם "האהבות שלנו", סרטו של אבי נשר, נמצא ברשימה.

מאחורי היוזמה עומדת התאחדות ענף הקולנוע בישראל, והמטרה פשוטה: להחזיר אנשים לאולמות, להזכיר להם שלסרטים יש גם מסך גדול, ולא רק חלון קטן בטלוויזיה שאפשר לעצור בכל פעם שמישהו צריך ללכת לשירותים. במבצע ישתתפו רשתות הקולנוע הגדולות, בהן סינמה סיטי, פלאנט, הוט סינמה, מובילנד, רב חן ולב, לצד בתי קולנוע נוספים ברחבי הארץ. עם זאת, לא כולם מצטרפים: סינמטק תל אביב ופרימיום אשקלון לא ישתתפו במבצע.

ועכשיו לאותיות הקטנות: מחיר הכרטיס הוא 10 שקלים ברכישה בקופות בלבד. בהזמנה באינטרנט המחיר עשוי להיות גבוה יותר. כך למשל, באתר פלאנט נמכרים כרטיסים ב-15 שקלים, כלומר תוספת של 50% למחיר המבצע. כרטיסי VIP יימכרו במחירים מיוחדים, ולא בעשרה שקלים. המבצע תקף ליום חמישי (12.11) בלבד, ומומלץ לבדוק מראש את לוחות ההקרנה בבתי הקולנוע המשתתפים. אחרי הכל, גם אם הכרטיס עולה רק עשרה שקלים, עדיין כדאי לוודא שיש סרט שאתם רוצים לראות.

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

אני מאשר/ת קבלת ניוזלטרים ומידע פרסומי מאתר ״טיים אאוט״לאישור אנא סמנו

מה רואים הלילה: אם לקחתם בן ערובה, פשוט תתקשרו לג'ון האם

בפתיח הסדרה החדשה של ג'ון האם, שקופית מסבירה על שבע השניות של דיליי שנוספו באופן מלאכותי לטלוויזיה בשידור חי אי אז ב-1975, במטרה למנוע מקללות של ריצ'ארד פריור להגיע לאזני הקהל האמריקאי כשביקר ב-SNL. הרעיון פשוט: בין השידור החי לטלוויזיה שלכם יש דיליי של 7 שניות, במהלכו טכנאי השידור יכול לחתוך את הפיד החי ברגע שנאמרת קללה. או – כפי שנרמז בשקופית הבאה – ברגע שיורים בראש לאדם בשידור חי בטלוויזיה. אתם יודעים, מסוג הדברים שיכולים לקרות כשמשדרים נאום של אדם מטורף שמצמיד רובה לראשו של בן ערובה.
>> מייספייס, פריסטייל ו-50 שנות פאנק: פסטיבל סאונדטראק חוזר לנגן

בניגוד לנרמז בשמה, "מלכוד בשידור חי" היא לא עוד אחד מסדרות האנתולוגיה של ריאן מרפי (כמו "אימה אמריקאית", "סיפור פשע אמריקאי") – למרות שעם קצת מזל, היא בהחלט תהפוך לאנתולוגיה. היא מבוססת על פודקאסט מתוסרט באותו השם, שלקח אירוע בן ערובה אמיתי מ-1977 והמחיז אותו לדרמת פשע אמתי שמשוחקת בתסכית. את הפודקאסט הזה עיבדו לטלוויזיה שני שמות שמבינים דבר או שניים ביצירה ויזואלית – שון ראיין ("המגן") ואיליין ראיין ("סוכן הלילה") – ולקחו את אחד משחקני התסכית, בחור אנונימי בשם ג'ון האם עם קול רדיופוני.

האם מגלם את פרד האקמן, שדרן רדיו וותיק ואמין שכל אינדיאנפוליס מאזינה לו, שנקלע יום אחד למרכזו של הסיפור החדשותי הכי גדול של השנה: מוכר מכוניות יד שניה לשעבר בשם טוני קריטסיס לקח את סוכן המשכנתא שלו כבן ערובה, ומלכד רובה לראשו – והוא דורש מהאקמן שיראיין אותו בשידור חי ברדיו. הסיפור האמיתי הזה כבר כוסה באופן חלקי בסרט "Dead Man's Wire" של גאס ואן סנט בשנה שעברה, אבל הסדרה הזו מתיימרת להיות (קצת) יותר מדויקת. חוץ מזה, יש להם את ג'ון האם – וגם את ג'ובאני ריביסי הנהדר בתפקיד החוטף – כך שמעבר לסיפור, יש קאסט נהדר שבא לשחק.
מלכוד בשידור חי, העונה המלאה עכשיו ב-yes

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

אני מאשר/ת קבלת ניוזלטרים ומידע פרסומי מאתר ״טיים אאוט״לאישור אנא סמנו

סטיבן גרהאם עושה את זה שוב: זה הנבל הכי מפחיד על המסך כרגע

אני לא יודע מה אתכם, אבל אני מרגיש שאנחנו בעומס יתר של סדרות משטרה. אולי זה כי הכי קל לייצר סדרות על שוטרים נגד פושעים. צריך רק להמציא בלש, תעלומה ופושע, והופ – יש סדרת משטרה. העניין הוא שכדי להיצרב בתודעה הקולקטיבית, כל אחת מהסדרות האלה צריכה לעשות משהו קצת ייחודי: להביא קאסט ממש טוב, למצוא פושע שלא ראינו כמותו, לבנות על אמירה מעניינת או לכל הפחות להציג חזון אמנותי. עם "נוקטורן" (Nocturne), הסדרה החדשה שלה, המבוססת על ספרי המתח "איש החול" ו"לאזרוס" מאת לארס קפלר (שם העט של צמד סופרים שוודים), אפל TV מנסה לעשות הכל ביחד.
>> נחזור עד נובמבר: 30 הסדרות החדשות והמבטיחות של החודש

הסדרה עוקבת אחר הבלש לשעבר ג'ונה לין, שפרש מהמשטרה בפיירהייבן, פנסילבניה, לאחר מותן של אשתו ובתו, ומבלי שהצליח לפתור את תעלומת היעלמותם של מייקל ופלישיה פרוסט, שני ילדים מקומיים ששמם נקשר לרוצח הסדרתי הידוע לשמצה יורק וולטר. וכאן זה נהיה מעניין, כי את יורק וולטר מגלם סטיבן גרהאם, אחד השחקנים המבוקשים בטלוויזיה כיום, במיוחד לאחר הופעתו בסדרה "התבגרות".

גרהאם, שכבר הוכיח בעבר שהוא יודע היטב להיכנס לנעלי הנבל, מגלם בדיוק רב את דמותו של יורק, רוצח מתוחכם שקובר את קורבנותיו בחיים וטוען שהוא חף מפשע. גם כשהוא כלוא מאחורי סורג ובריח, או יותר נכון דלת פלדה, הוא עדיין מניפולטור לא קטן שמצליח לאחוז בנשמתם של אנשים ולגרום להם לעשות כרצונו. הוא אפילו יכול לגרום להם להתאבד כשהם מחוץ לטווח הראייה שלו. למעשה, כך נפתחת הסדרה.

מנגד, ליב שרייבר נכנס לדמות הקצת יותר קלישאתית של בלש לשעבר שעברו מענה אותו. את רוב זמנו הוא מבלה בביתו, בונה בית עץ שאיש לא ישחק בו ומנסה לחבר את כל הנקודות סביב תעלומת ההיעלמות והקשר ליורק. הסיכון האישי עבור ג'ונה גובר כשסאגה, בתו של שותפו המנוח, שאותה מגלמת זאזי ביטס, מצטרפת לחקירה כסמויה במתקן האשפוז המאובטח שבו מוחזק יורק. אז יש לנו פה קאסט שנשען על שלושה כוכבים, אבל ברור לנו כבר מניסיון העבר שזה לא מספיק. צריך גם בניית עולם.

והעולם של "נוקטורן" כל כך בנוי, שלאורך הפרק הראשון הרגשתי כאילו אני צופה בפרק הראשון של העונה השנייה. לא בטוח שזה מקרי: יוצרי הסדרה בחרו לדלג על שלושת הספרים הראשונים בסדרת המתח של קפלר, ולבסס את העלילה על הספר הרביעי והשביעי. יש לזה חיסרון, אבל גם יתרון גדול. התחושה הזאת החזירה אותי ללפני יותר מעשור, כשאקסית שלי הביאה לי ספר מתח נורווגי מצוין. הבעיה הייתה שזה הספר השני בסדרה, ומערכות היחסים וההיסטוריה של הדמויות לא היו לגמרי ברורות לי, כי לא קראתי את הראשון. זה גם החיסרון של "נוקטורן": תחושת הניתוק שמרגישים כשנכנסים לעולם שכל ההיסטוריה שלו כבר נבנתה.

אבל היתרון הוא שאנחנו כצופים מקבלים עולם שחשבו עליו לעומק. גם אם החצי הראשון של הפרק הראשון הוא אקספוזיציוני ברובו, לא הרגשתי לרגע שמסבירים לי בכוח מי כל דמות. מי לא ייהנה? הצופים שאוהבים שמסבירים להם כל דבר שקורה על המסך ומזכירים להם מאה פעם תוך כדי הפרק מה קורה (מעריצי "דברים מוזרים", אני מסתכל עליכם). אני נהנה לראות דמויות פועלות על המסך ולא רק מדברות, אני נהנה מזה שלא מאכילים אותי בכפית, ואני שמח שיש סדרות כאלה על המסך שלי.

הרעיון שעומד מאחורי "נוקטורן" הוא די גנרי: מצוד כמעט בלתי אפשרי של בלש אחרי רוצח סדרתי אכזרי. אבל קאסט הכוכבים, הכתיבה שלא מאכילה בכפית והעולם שנבנה, גם אם לעיתים יתר על המידה, מצילים אותה מלהפוך לעוד סדרת משטרה מני רבות ונותנים לה קול משלה. בעידן שבו סדרות מרגישות צורך להסביר לצופה כל דבר, סדרה שלא חושפת מיד את כל סודותיה היא מצרך נדיר. וכשכל זה מלווה בצילום מצוין, רעיונות מעניינים ובמשחק הנהדר של סטיבן גרהאם, "נוקטורן" הופכת מסדרת משטרה – לסדרה שאתם צריכים לראות.

"נוקטורן", עכשיו באפל TV. שלושה פרקים זמינים לצפייה, פרק חדש בכל יום שישי.

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

אני מאשר/ת קבלת ניוזלטרים ומידע פרסומי מאתר ״טיים אאוט״לאישור אנא סמנו

רוצה לקבל גיליון טרי של TimeOut עד הבית ב-9.90 ש"ח בלבד?