Time Out תל אביב About

בואו לאכול ממתק: סביב השולחן הזה יושבת הישראל שיכולה להיות

פסח, כידוע, מכיל את הדיסוננס הגדול ביותר של היהדות: זה חג שבו (אם אתה שומר את מצוותיו, כמובן) אין מה לאכול, אבל איכשהו כולם אוכלים. זה החג היחיד שעצם קיומו נפתח בסעודה – היא ליל הסדר, אולי המנהג היהודי הכי ותיק והכי נפוץ בישראל של היום.בפורים יש את החוכמולוג שלא מתחפש (תפסיקו להסתכל עלי ככה), בחנוכה לפעמים באים להדלקת נרות ולפעמים לא, בסוכות בדרך כלל מעדיפים להכין קישוטים לסכך ברודוס מאשר בפתח תקווה. איכשהו, רק הסדר – הסעודה הגדולה של היהדות – נשאר בחיים מאז ועד היום.

>>

וכיאה לחג שאוכל הוא מרכיב משמעותי בזהות שלו (לטוב ובעיקר לרע), לקראת סיומו כאן 11 שולפת את המסורת השנתית שלה: ספיישל פסח של "בואו לאכול איתי". כבר שנה שלישית שהתאגיד מעלה את להיט הדוקו-ריאליטי לגרסה קצרה ומהודקת (חמישה פרקים, בניגוד ל-30-25 פרקים בעונה רגילה) שמכילה אוכל כשר, אירוח כיד המלך וכמובן – קרינג' נהדר לבלות איתו עוד ערב של אכילה רגשית.

בדומה לספיישל הקודם, גם במקרה דנן – על משקל הראפר פלד – השאירו את הבמה למקצוענים. בספיישל הראשון (2024) קיבלנו מעין גרסת VIP של "בואו לאכול איתי" עם המצטיינים מהעונות הקודמות. בשנתיים האחרונות, המגמה היא לתת ביטוי יותר לאנשים שבאים מתחום המסעדנות, שאוכל הוא המקצוע שלהם; אלא שבאופן אבסורדי, דווקא בבית הם יוצאים מאיזור הנוחות, כבר לא מתחבאים מאחורי המסעדה, ממש צריכים להסתכל בעיניים של מי שלא אוהב את האוכל שלהם.

וכמו בכל ספיישל גם כאן יש סלב – בספיישל פסח הראשון קיבלנו את רועי עידן, בספיישל הקודם את סמדי בומבה (אקס "מאסטר שף") והפעם מסמר הערב הוא טל רשבסקי. השף-מסעדן המכונה "הפסטה נאצי" (להבדיל מההוא של המרקים) שהתפרסם בזכות סרטון "דוקותיים" של התאגיד מלפני שלוש שנים שתיעד את דמותו המיוחדת (ועוד לפני זה בטיים אאוט כמובן) – כי כמו שאמר קריימר, הוא לא נאצי, הוא פשוט קצת אקסצנטרי, כמו רוב הגאונים.

ברור שסדרת הספיישלים הזאת סובבת סביבו – הוא זה שמצולם הכי הרבה, שמופיע הכי הרבה ב"טסטמוניאלס", ובאופן כללי בהפקה ידעו לזהות היטב מי האיש שייצר את העניין – ואת הרילס שיעופו אחר כך בטוויטר. אבל כמו שאומרים בדרך כלל בפרסומות, באנו בשביל רשבסקי – ונשארנו בגלל מישהי אחרת לגמרי.

גם כאן, בחמישייה שמרכיבה את הספיישל, נעשה ניסיון לעשות מעין "ליהוק ריאליטי" – קצת מכל דבר. רשבסקי הוא טיפוס בפני עצמו – הדמות הקרה והטיפה יותר מרוחקת (אבל רק חכו שתראו מה מסתתר מאחורי הקוצניות הזאת); לילי בן שלום היא ה"אמהית", בעלת מסעדה גאורגית משוק הכרמל שאוהבת לחבק ולקרב; יוסי שטרית הוא "הגבר" העממי יותר שפחות מחפש להתפנפן; בנצי "הכובען המטורף" ארבל הוא סוג של אושיה תל אביבית שנראה כמו הכלאה בין שרן ייני והראפר כהן (ממש אוהב את שניכם); ובסוף, מגיעה משפיענית האוכל חן קורן. האישה ששווה להתאהב בה בספיישל הנוכחי.

קורן מגיעה עם חזות שאמורה, בתודעה הישראלית המקובעת והדי מעפנה שייצרנו לעצמנו, לעורר חשד – היא מגיעה עם כיסוי הרא, שמעיד שהיא דתייה. אבל היופי ב"בואו לאכול איתי", והרגעים שבהם היא מצטיינת, הם ברגעים שבהם היא מצליחה לשטות בדעות הקדומות. קורן היא הדמות להזדהות איתה בתוך ים הקרינג' שמסביב, מישהי שאמנם מחזיקה באמונה דתית, אבל לא מרגישה שזה מגדיר אותה. זה לא מונע ממנה לחיות עם בעל חילוני או לאכול, במסגרת תפקידה כמשפיענית אוכל, במסעדות לא כשרות. וזו, בעיניי, הבשורה של העונה הזאת.

בתקופות מלחמה זה כמובן יותר קיצוני, כי כולנו עייפים וחרדתיים וקצרים, אבל גם בימים שקטים יותר כנראה שהדבר שהכי מבאס בישראליות – לפחות כפי שהיא משווקת כלפי חוץ – הוא הדוגמטיות. האמונה שאנחנו בני אדם שמגיעים עם סט ברור של ערכים, אמונות וטעמים ואין שום דבר באמצע. או שאתה כאן או שאתה שם. כל מי שסוטה מרוח "המחנה" או "הקבוצה" שאתה משתייך לה נחשב מיד למשת"פ. אני חושב שהתפיסה הזאת היא טעות – היא לא רק לא נכונה, אלא גם לא תוביל אותנו לשום מקום.

המודל שקורן הציעה (למרות שהיא בוודאי לא תקרא לזה ככה), אותה עצמאות נפשית מבורכת, הרבה יותר קרוב למציאות של רוב האנשים. אנחנו לא הפלקטים שהרשתות החברתיות עושות מאיתנו. בכל אחד מאיתנו מתחבא גם מישהו שנגעל מההדתה ומההקצנה ומהאלימות, אבל גם מישהו שלא פוסל את היהדות באופן מוחלט. ה"גם וגם" הקלאסי הזה התבטא נהדר בספיישל ואולי גם שלח מסר מעבר לפורמט הקליל והמצחיק.

"בואו לאכול איתי" ממשיכה לעשות את מה שהפך אותה לאחד הלהיטים הגדולים של כאן: לקחת את הפורמט הבריטי המקורי ולהעביר אותו ישראליזציה מושלמת. הקריינות (שכתבה דקלה קידר ומבצע באמנות שי אביבי), הציניות שמתערבבת באותנטיות של המשתתפים, הניגודיות בין האנשים שסביב השולחן (כולל הקלאש הבלתי נמנע בין ארבעה מסעדנים לבין מישהי שתפקידה העיקרי הוא לבקר אוכל) והאוכל כמטאפורה להכל – הופכים את הספיישל לדבר המושלם לנשנש בין אזעקה לאזעקה, ממתק (כשר!) שאיתו אפשר לסיים את החג המסויט הזה עם חיוך קטן.

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

אני מאשר/ת קבלת ניוזלטרים ומידע פרסומי מאתר ״טיים אאוט״לאישור אנא סמנו

"פרויקט הייל מרי" נראה כמו מארז סרטים לחג. זאת לא מחמאה

"אודיסיאה בחלל: 2001", "מפגשים מהסוג השלישי", "אי.טי.", "כוח משיכה", "המפגש" – כל אחד מסרטי החלל המעולים האלה הטביע חותם על הז'אנר. "פרויקט הייל מרי", הלהיט הקופתי המהולל שמגיע אלינו באיחור של חודש בגלל הטילים, מרים רעיונות מכולם, ונראה כמו מארז סרטים לחג במקום להציע משהו מקורי משל עצמו. יש גם דמיון ניכר לסרטו המבדר של רידלי סקוט "להציל את מארק וואטני" מ-2015, אבל אותו אפשר להסביר בכך ששני הסרטים מבוססים על ספרים מאת אנדי וויר, ושאת התסריטים לשניהם כתב דרו גודארד.

>> הבריחה אל החופש: 10 סרטים בנטפליקס שחוגגים את החירות
>> זאת אמנות: 12 סרטי ארט-האוס מומלצים שמתחבאים לכם בנטפליקס

לא קראתי את הספר, אבל אני מבינה שהטון שלו הרבה פחות מבודח מזה של העיבוד הקולנועי. כשמדובר בניסיון נואש – כפי שרומז שם הסרט (מונח שנשאל מפוטבול) – להציל את העולם מכליה, הניסיון המאומץ לזרות עליו הומור קליל פוגם באמינות המד"בית שלו.

צמד היוצרים המוכשרים פיל לורד וכריסטופר מילר ביימו עד כה שני סרטי אנימציה ("גשם של פלאפל" ו"סרט לגו") ושתי קומדיות ("רחוב ג'אמפ 21" ו"רחוב ג'אמפ 22") והפיקו סרטי אנימציה נוספים, בהם "ספיידרמן: ברחבי ממדי העכביש", ונראה שזאת הנטייה הטבעית שלהם. כמה וכמה סצנות ב"פרויקט הייל מרי" נחוות כגרסת לייב אקשן לאנימציה קומית (לדוגמה, האופן שבו שתי חלליות נעות בחלל זו לצד זו), וההשתטות הילדותית מפוגגת את המתח שהסרט מנסה לייצר. לא היה רגע אחד במהלך 156 הדקות הארוכות שבו דאגתי לשלומם של הגיבורים, אף שהסרט יצר לכאורה כמה הזדמנויות לדאגה כזו. כתוצאה מכך, בשלב מסוים – איך אומר זאת בעדינות – התחלתי קצת להשתעמם.

ראיין גוסלינג מתעורר מתרדמה של שנים ומוצא את עצמו לבד בחללית – שותפיו למסע מתו בדרך. הוא אינו זוכר איך ולמה הגיע לשם. הוא גם אינו זוכר מי הוא. "מי אני?" הוא כותב על לוח, והשאלה הקיומית הזאת מניעה את דרמת הגילוי העצמי של הסרט, שבמהלכה אנחנו למדים עליו שהוא גיבור סרבן – אף יותר סרבן מהמקובל. פלשבקים יגלו לנו שבעברו זכות הבחירה נלקחה ממנו, ועכשיו הוא מקבל הזדמנות להגדיר את עצמו מחדש על ידי בחירה גורלית שהוא עושה. אבל יש בעיה עם הפלשבקים – הם אינה ערוכים לתוך הסרט באופן שמסמן אותם כהיזכרות הדרגתית של הגיבור, אלא נמצאים שם כסיפור רקע שפורק לכמה חלקים. גם זה פוגם בזרימה הדרמטית של הסרט.

העלילה המד"בית עוסקת בסוג של מיקרואורגניזמים חייזריים שחדרו לשמש של הגלקסיה שלנו, והם ניזונים ממנה תוך כדי השמדתה ההדרגתית. הצפי הוא שתוך שלושים שנה האנושות תיכחד. ריילנד גרייס (גוסלינג), מורה למדעים בחטיבת ביניים, נקטף מבית הספר ומצטרף ל-347 מדענים מרחבי העולם שמנסים למצוא פתרון (הקו העלילתי הלכאורה מופרך הזה דווקא מצליח לשכנע): מתברר שיש פלנטה מרוחקת שנדמית חסינה למיקרואורגניזם הרעבתני, וגרייס נשלח לשם בחללית כדי לנסות לאתר מה מייחד אותה והאם אפשר לשכפל את זה.

בהגיעו לסביבת הפלנטה, הוא פוגש חייזר נטול פנים שנראה כמו הכלאה בין עכביש לסלע, ומגלה שהוא נשלח לשם מאותה סיבה. השניים משלבים כוחות והופכים לחברים הכי טובים, ואז זה הופך מסרט על איש אחד לבד בחלל, לבאדי מובי, כולל הכל. אבל רגע – איך הם מתקשרים? לא בעיה. מהר מאוד גרייס מעניק לידידו הסלעי שם – רוקי, על שם המתאגרף מהסרט – ומוצא דרך לתרגם את הרעשים שהוא משמיע לאנגלית מדוברת (בקולו של ג'יימס אורטיז, שגם הפעיל את בובת החייזר יחד עם בובנאים נוספים). זה לא אמין בשיט, אבל העיקר שיש צחוקים ושלל רפרנסים לסרטים (גם ל"כשהארי פגש את סאלי").

420 מיליון הדולר שהסרט גרף עד כה, וציון 8.4 מהגולשים של IMDb שמקפיץ אותו למקום 80 ברשימת 250 הסרטים הטובים של האתר, מספרים לנו שהבליל הזה של מראות חלליים, מונחים מדעיים וחברות בין גבר אמריקאי וחוצן, מדבר אל הרבה מאוד אנשים. לא מצאתי את עצמי ביניהם.

גוסלינג הוא שחקן עתיר חן, ובחלקו הראשון של הסרט נהניתי לשהות במחיצתו, אבל ככל ש"פרויקט הייל מרי" התקדם, התקשיתי להאמין לו יותר ויותר, וההומור השטותי לא התיישב טוב עם הרצינות לכאורה של המדע ושל עלילת קץ העולם. סנדרה הולר מ"טוני ארדמן" ו"אנטומיה של נפילה" טובה כהרגלה בתפקיד האישה המובילה את כוח המשימה הבינלאומי, אבל הסרט לא באמת מעוניין בדמותה. גם המוזיקה לא משהו.

3 כוכבים
Project Hail Mary בימוי: פיל לורד וכריסטופר מילר. עם ראיין גוסלינג, סנדרה הולר. ארה"ב 2026, 156 דק'

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

אני מאשר/ת קבלת ניוזלטרים ומידע פרסומי מאתר ״טיים אאוט״לאישור אנא סמנו

שני חברי ילדות בני 23 מגשימים את חלום בר היין שלהם תוך כדי מלחמה

בעבר הם צצו כפטריות אחרי הגשם, קמים בכל פינה בעיר עם צלחת גבינות ויין כתום, אבל למרבה הפתעתנו – השתלטותם של ברי היין על העיר האטה. אולי זו המלחמה, אולי זה פשוט עייפות החומר ומיאוס מהפורמט, מתחילת השנה עברנו מלדווח לכם על שני ברי יין חדשים מדי שבוע, לבר יין אחד או שניים מדי חודש. ובכן, היום זה אחד מהימים האלו שבהם אנחנו מחזירים עטרה ליושנה, ומדווחים על בר יין חדש וחמוד ברחוב גאולה. הוא שכונתי, לא מתפנפן, מתוק ואינטימי עם יינות במחירים נוחים, והזדמנות להטביע את היגון והעייפות בטיפה המרה – ואם כבר, שזה יהיה עם איזה יין פורטוגזי מוצלח, כי הדרך לפורטוגל כוללת תור ארוך בטאבה.
>>

בר היין החדש "מיא" נפתח בלוקיישן שכלל בער את הבר המיתולוגי גאולה, שנסגר אי אז בתחילת מלחמת חרבות ברזל. רגע, באיזה מלחמה אנחנו עכשיו? תקופה של נס, כבר אמרנו? בכל אופן, "מיא" לא השתלטה על כל החלל של הבר הקודם, אלא תפסה בעיקר את החלק של המטבח – מה שמייצר חלל אינטימי ונעים, לא הומה או רחב ידיים במיוחד. מאחורי המקום עומדים ינאי תורן ומיכאל ברקאי, שני חברי ילדות בני 23 שנולדו וגדלו בתל אביב, וחלמו להקים בר יין ומקום משלהם – שינוי מתבקש מחלומות העבר של תל אביבים, שכללו בעיקר פתיחת בר מלוכלך ולמות מסמים.

להגשמת החלום הזה הגיעו השניים עם ניסיון של עבודת פלור וניהול בקפה קסטל שבאבן גבירול, כאשר ינאי הספיק גם לעבוד ברומנו ובנילוס. "ש הבנתי כמה זה חשוב להכיר את הקהל שלך מקרוב, לזכור מה הם אוהבים לשתות ואיך", מסביר תורן. "וזה גם מה שדמיינתי שיהיה כשחשבתי על מקום שיהיה שלי". ואכן "מיא" – שילוב שמותיהם הפרטיים של מיכאל וינאי) – מממשת את החזון. המקום אמנם פתוח רק שבועיים, ועוד בזמן מלחמה, אך הוא כבר מלא באנשי השכונה, ובקר רבים מהם לא מדובר בביקור ראשון.

"נכון שבנחלת בנימין הסמוכה יש היצע גדול של ברים וברי יין, אבל האווירה שם הרבה יותר המונית ולקהל מכל האזורים", מסבירים השניים. "אנחנו גרים פה קרוב ורצינו שיהיה מקום רגוע ומזמין לאנשי השכונה. היה חסר במשבצת הזאת מקום כזה, של לבוא, לשתות כוס יין ולנשנש משהו בסוף היום". זו גם הסיבה שהשניים שמו דגש לשמור על מחירי יין סבירים, ולהתמקד ביבואנים קטנים על פני הגדולים. "עבור צעירים בני 23 כמונו, אי אפשר גם לשכור פה דירה וגם לצאת יותר מפעם בשבוע. ואנחנו רוצים שזה יתאפשר לכן עשינו כל מה שאנחנו יכולים כדי שהיינות יישארו בטווח מחירים סביר".

ומה בכלל נחשב סביר בימינו? כוס של טנטקה מחבל הבאסקים תעלה לכם 43 ש"ח, בעוד שכוס שאפו מלון מצרפת עולה 39 ש"ח, ורצינה יווני מהפלופונוס עולה 41 ש"ח. הבקבוקים, גם מקומיים וגם כאלו מהעולם, נעים בין מחיר של 142 ל-224 ש"ח. עוד במקום מוגשים קוקטיילים קלאסיים כגון נגרוני, מרגריטה או ג'זמין ב-47 ש"ח לאחד, ואפרול שפריץ או ג'ין וטוניק יעלו לכם 43 ש"ח. בגזרת הנשנושים תמצאו סלט קיצר ב-39 ש"ח, סלט ביצים עם שבבי בייקון ב-42 ש"ח, זוג גבינות עם קרקרים וריבה ב-46 ש"ח, פילמני תפו"ד ב-49 ש"ח, סלט מוצרלה ב-49 ש"ח וטוסט צ'דר ב-48 ש"ח. במהלך ימי השבוע, שזה ראשון עד חמישי, ישנה הנחת האפי האוור של 15% על כל התפריט בין 18:00 ל-19:30.

המקום סיים את השיפוץ רק שבועיים לפני המלחמה, ונפתח שבועיים לתוך המלחמה – כך שהדיה עוד מורגשים. כשביקרנו בבר אכן נשמעה אזעקה, והיה נעים (יחסית, כן?) לראות אנשים קמים בנחת עם כוס היין שלהם, צועדים למרחב המוגן הסמוך וחוזרים אחרי דקות מספר להתיישב עם אותה כוס יין. תל אביב 2026, קווים לדמותה. מבאס להבין זאת, אבל זה מה שיש לנו, ועם זה ננצח. לפחות בנתיים יש לנו מותק של בר יין שהצטרף לשכונה.
גאולה 51, תל אביב. א'-ש' 18:00-00:00, ו' 20:00-00:00

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

אני מאשר/ת קבלת ניוזלטרים ומידע פרסומי מאתר ״טיים אאוט״לאישור אנא סמנו

אוכלים באפריל: 10 מקומות חדשים שכדאי לנסות החודש

אם אי פעם רציתם הוכחה לכך שאין שום דבר שישבור את התל אביבים, החודש האחרון הוא הסטמפה האולטימטיבית. לילות לבנים, טילים שנופלים, בניינים שקורסים (לפעמים אפילו בלי קשר לטילים) – והרחוב התל אביבי שוב מלא חיים, גם אם עייפים מהרגיל. המסעדות חזרו ברובן לפעילות, ולמרות שאין את אותה תנועה, אפילו חזרנו לקבל חדשות משמחות על פתיחת מקומות חדשים. אז כן, זה היה חודש חלש ללא ספק, אבל גם במהלך מלחמה מסתבר שבתל אביב נפתחים מקומות חדשים, ולא מעט – אלו עשרת המקומות החדשים שאתם צריכים להכיר במהלך החודש, אם הטילים יאפשרו.

1. קוטה

כנראה שבשלב מסוים גם לשפית נרקיס אלפי נמאס לחכות, והאחות הקטנה של ביינה נולדה עם ריח כזה של אפיה וגבינה טעימה. בפינה עם קארמה טובה על גאולה, בר האוכל הסקסי שהוא קוטה מתבסס על פיצות שף איכותיות מבלי ליפול לקלישאות או לתיוג כפיצריה, בין היתר כי שאר המנות שם מקפיצות את הרמה למטעמים הרבה יותר מורכבים מלחם שום. במילים אחרות יש מקום בסטייל עם פיצות ברמה ואלכוהול בשפע. בול לימי המלחמה, פלא שלא חיכו איתה?
לפרטים נוספים

2. טאקו דה לוליטה

במסעדת בבר שבחלקו הדרומי של שוק הכרמל הבינו שהטאקו בטן טלה שהגישו שם הפך ללהיט, מה שהניע אותם למצוא מקום חדש בצד השני של השוק לטובת דוכן טאקו חדש, שזה צימוד מילים שתמיד משמח לנו את הנפש ואת הבטן. "טאקו דה לוליטה" שנפתח באמצע החודש מציע מעט מנות טאקו, אבל כל אחת מעיפה את הראש ובלוטות הטעם למקומות אחרים, עם שילובי טעם מפתיעים (יוגורט יווני וקיווי!) שעובדים איכשהו בהרמוניה, על מצא של טורטיית תירס מעולה ואפילו המחירים סבירים. במיוחד המחיר של המרגריטה הקפואה, שעוד תהיה להיט בקיץ הקרוב. אריבה אריבה.
לפרטים נוספים

3. טאו 77

בתזמון פחות ממושלם המסעדנית הצעירה נועה אשכנזי, רק בת 26, פותחת את המקום השני שלה אחרי ליי פו המצוינת בבוגרשוב. גם הפעם מדובר במסעדה אסייתית, אבל עם שאיפות גדולות יותר – גם בזכות הלוקיישן של רוטשילד, וגם בזכות הכשרות שפונה לתור הארוך שהתנחל מול "אסתר המלכה". מסעדה עם חלל מרווח (שאכלס בעבר את מסעדת Vong), מארחות בשמלות אדומות ותפאורה אסיאתית אמורים לפתות את הרעבים שעוד ימלאו את רוטשילד כימי קדם, ונאמר אמן.
לפרטים נוספים

4. שינקין 21 א'

אנחנו לא יודעים אם זה רק אנחנו שמרגישים כך, אבל נדמה שרחוב שינקין פורח במהלך המלחמה. כנראה שהאיראנים רצו להפציץ אותנו בחזרה לשנות ה-90, והפעם אנחנו לא מתנגדים כי התוצאה היא מקומות קטנים וחמודים דוגמת בית הקפה הזה, שנפתח במקום בר הוולנס "סדונה", ומציע קפה ספיישלטי במחירים מאוד נוחים יחסית לעיר, נשנושים טובים לצד הקפה ובעתיד גם יכלול ג'לאטו בהכנה ביתית, שזה כל מה שהיה חסר לשינקין. כמה כיף.
לפרטים נוספים

5. לוקה

גל אייזנשטיין היה אמור לפתוח את בית הקפן הקטן שלו בדרום קינג ג'ורג' ביום הראשון שאחרי האזעקות, אבל הוא הבין שזה מטורף מדי – "אז פתחתי בשני, שזה גם כן מטורף". אכן מטורף. גם לפתוח בית קפה בחלל של בקושי שמונה מטרים רבועים, אבל זה טירוף מהסוג שאנחנו אוהבים, וגם את המחירים הנמוכים בטירוף שמתקבלים מצמצום שכזה. טירוף.
לפרטים נוספים

6. חממה

בר יין חדש שנפתח ברביעיית פלורנטין כל כך לאחרונה, עד שטרם הספקנו לדווח לכם עליו. אבל הנה, אנחנו פה והוא איתנו, כמפלט אירוח נעים באזור הכל-כך-מנסה-עד-שזה-חמוד של הרביעייה. הבר שייך לדנילו ציפורוחה וזכריה אשורוב – שני עולים חדשים-ישנים שמצאו פה בית, ורוצים להשקות אתכם בשפע יין טבעי ואורגני, כמו גם קוקטיילים על בסיס יין ותפריט צלחות קטנות וטעימות לאוכל ליד היין.
רביעיית פלורנטין, דרך שלמה 43, תל אביב

7. She

עוד בר יין (תעמידו פני מופתעים) שנפתח בלוקיישן מהמם על מונטיפיורי על ידי בני הזוג שיר בקשי ואוראן רוט, שמתייחסים למקום כמו לתינוק חדש, ומשקיעים לתוכו את כל אהבתם. מכיוון שהאהבה הזו כוללת את התפריט של יוצא קלארו רוט, היא טעימה מאוד עם מנות שמצליחות לחדש את רצף ברי היין, ועם לוק אלגנטי שמשקף את הרומנטיקה שמאחורי הקלעים. מגיע לנו קצת אהבה בימים כאלו.
לפרטים נוספים

8. דמוליקו

האמת היא שבר פיצה חדש זה בדיוק מה שאנחנו צריכים בימים כאלו, ועצם העובדה שהוא מגיש פיצה זולה להפליא. רק 28 ש"ח למגש, חצי/שליש בירה יעלו 16/22 ש"ח, משקעות מעורבבים לא חוצים את ה-30 ש"ח ובמילים אחרות – יש לכם מקום להטביע את היגון בדרינקים ופיצות במחיר שלא דורש מכם למכור סודות לאיראנים. "אין תקופה טובה לפתוח עסק בישראל" אמרו לנו הבעלים, והם אמנם צודקים, אבל יש תקופה טובה לעסק זול שכזה – בדיוק עכשיו.
לפרטים נוספים

9-10. בלה, מיה

לפעמים הסיבה שפותחים עסק בזמן מלחמה, אף על פי ולמרות הכל, היא שאם לא פותחים ההפסדים רק מתעצמים. ננחש בזהירות שזה המקרה עם מתחם המסעדות הענק שבמרכז איינשטיין, שהוקם בבעלות משותפת של עדן בן זקן ובעלה שוקי ביטון, כמו גם בעלי לוצ'ינה בראשון לציון ופיפטי אנד וואן. כך או כך, העיר מקבלת מתחם חדש באווירה מצועצעת ומוגזמת, עם 2 מסעדות חדשות – אחת איטלקית בשם "בלה", השנייה ביסטרו ים תיכוני בשם "מיה", ובעתיד תצטרף גם אזיקיאה יפנית בשם "צ'י". לא בדיוק הזמן לחגוג כמו דובאי, אבל מי שאוהב את הפאסון ימצא אותו כאן.
לפרטים נוספים

שרדתי את טבח הנובה. אני רוצה לגעת בנושא שפחות מדברים עליו

קוראים לי ס'. שרדתי את הנובה, וכבר שנתיים וחצי שאני בטיפול פסיכולוגי סביב מה שקרה לי בשבעה באוקטובר.
הרבה פעמים שואלים איך זה מרגיש "לחזור לשגרה". האמת היא שאין באמת חזרה. יש בעיקר תנועה בין מצבים. בימים כמו אלה שאנחנו חווים לאחרונה, ואולי מדויק יותר יהיה להגיד כבר שנתיים וחצי מאז שבעה באוקטובר, משהו בגוף לא נרגע. בין הלחץ לחרדה לחוסר הוודאות, התגובה הזו היא אנושית וגם צפויה. רק שאצלי, ואצל רבים כמוני, העוצמות גבוהות יותר. הרבה יותר.

>> משום מה חשבנו שמשרד התרבות צריך לדאוג לתרבות. נאיבים שכמונו
>> למה כאן 11 נותנים לנאשמת בפשע חמור את הבמה להתמסכן? שוב?!

נהוג לחשוב ש"טריגר" הוא משהו ברור: מראה, ריח, רעש. אבל לפעמים זה הרבה יותר עדין מזה. לפעמים זו רק תנועה אחת קטנה והגוף כבר עושה את החיבור לבד. הוא זוכר. הוא זוכר איך הרגשתי אז, והוא מגיב כאילו זה קורה עכשיו, גם אם המציאות אחרת.

התחושה המרכזית שמלווה אותי היום היא חוסר ודאות. לא רק לגבי מה שקורה עכשיו, אלא בעיקר לגבי העתיד. מתוך המקום הזה, אני רוצה לגעת בנושא שפחות מדברים עליו בגלוי: קנאביס. כשעולות תחושות חזקות של חרדה, לחץ ובלבול, הראש מתמלא ברעש בלתי פוסק. יש רגעים שבהם הרעש הזה נהיה בלתי נסבל, וכמעט בלי לשים לב, אני מוצא את עצמי פונה לעישון. לא מתוך בחירה מודעת, אלא מתוך ניסיון רגעי להשתיק, להנמיך את הווליום. אני יודע שזה לא בהכרח נכון לי. לא בהכרח בריא. אבל ברגעים האלה, ההווה מנצח. הצורך להרגיש קצת פחות גובר על המחשבה, על ההשלכות.

ואולי הדבר הכי מורכב בהרגל הזה הוא הבדידות. כי הרבה מהשימושים מתקיימים כשאתה לבד. לא רק מתוך הרגל, אלא גם מתוך חשש: איך זה ייראה, מה יגידו, איך ישפטו. המשפחה, החברים והסביבה. זה עשוי להיראות כמו בחירה, אך עמוק בפנים זה מרגיש אחרת לגמרי. ובקצה של זה נוצרת בדידות. כזו שמעמיקה את המעגל במקום לשבור אותו.

אני לא בטוח שיש לי סיכום מובהק לכל זה, אבל אם יש משהו קטן שלמדתי בדרך, הוא זה:
במקומות כאלה, יש חשיבות עצומה לחמלה.
חמלה כלפי עצמנו, כלפי המקומות בהם אנחנו מתקשים.
חמלה כלפי אחרים שמתמודדים ומתקשים, גם אם זה נראה אחרת מבחוץ, גם אם זה נראה שהם בוחרים בהתמכרות או יותר חזקים ממה שנדמה.
בימים כמו אלה, זה אולי הדבר הכי בסיסי והכי נחוץ שיש.
>> ס. הוא שורד פסטיבל נובה, המצוי בתהליך טיפולי במסגרתעמותת לב בטוח, המספקת טיפול נפשי לשורדי המסיבות מאז שבעה באוקטובר. העמותה מלווה בימים אלו כ-1,000 שורדים ובני משפחותיהם בטיפול נפשי, וביצעה עד כה מעל 60,000 שעות טיפול.

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

אני מאשר/ת קבלת ניוזלטרים ומידע פרסומי מאתר ״טיים אאוט״לאישור אנא סמנו

יצאתם פיתה: 15 מאפיות וקונדיטוריות שעובדות בפסח כרגיל

באמת שסבלנו מספיק, כך שאין סיכוי שנעמוד בשבוע של ויתור כפוי על פחמימות, שהן אם כל הנחמות שלנו בין התרעה לאזעקה. לכן גם בחג פסח הזה נודה על כך שאנחנו חיים בעיר ליברלית שמאפשרת מקום גם למי שרוצה לשמור על כשרות, וגם למי שלא רוצה להימנע מפחמימות בגלל שאיזה אב קדמון כתב בספר. יש לא מעט מאפיות וקונדיטוריות בעיר שנשארות פחותות ומגישות חמץ ונחמה לרוב, לפחות עד שהממשלה תחליט לרסק גם את זה. עזבו לקנות מבעוד מועד כיכרות לחם להקפאה, כי אפשר פשוט לקפוץ לאחד המקומות האלו.

תופין

המאפייה החדשה של הקונדיטורית טל יניב תהא פתוחה החל מיום ראשון (שזה תחילת חול המועד), מה שאומר שלא תוכלו לפסוח על באבא או רום עם מזקל ותפוז דם, רוגעלך, בורקס לאבנה, מאפה בנופי עם טופי מלוח, סינבון עם קרם שמנת, לחמים פריכים וארטיזינליים ועוד פחמימות יפות וטובות שמציגות שילובים מקוריים ומסקרנים, שאנחנו מאוד שמחים על כל יום בשבוע שאפשר לזלול מהם – ואיכשהו בפסח זה אפילו טעים יותר.
אחד העם 29, תל אביב

נולה

המאפייה האמריקאית האהובה ממשיכה עם פחמימות כרגיל, ולא תחסוך מאיתנו בייגלים פריכים וענוגים, פנקייקים שמנמנים וכמובן את ויטרינת העוגות החמצית המופלאה שלה שכוללת קי ליים פאי כהלכתו, עוגת גזר עם פרוסטינג עבות (ונדיר באיכותו), פאי סמורס שאנחנו חולמים עליו בלילות, פאי תפוחים כמו שטראמפ וכל האמריקאים אוהבים, וגם קאפקייקס, סינבון ושלל גדול מאוד של עוגיות.
דיזינגוף 197, תל אביב

עמיתה סלמה

המאפייה המצוינת עמיתה מתהדרת כבר בשני סניפים – סניף הדגל ברחוב שלמה-בואכה יפו, והשני במוזיאון בית העיר ברחוב ביאליק. בעוד סניף ביאליק כשל"פ, משום שמדובר בבניין של העירייה, הסניף בסלמה יחכה לכם בזרועות פתוחות ומלאות בפחמימות מכל הסוגים והמינים. בורקסים מיוחדים, מאפים מפתיעים וערבים לחיך, לחמים משובחים ועוגות נהדרות.
דרך שלמה 10, תל אביב

לה מולאן

בגטים מאורכים כמו בפריז, לחם מחמצת מופלא, קרואסונים ובמיוחד קרואסון שקדים, אקלרים ממולאים וכריכים מופלאים – לה מולאן בפסח, כמו בכל ימות השנה, יש שפע של גלוטן. המאפייה האהובה בבוגרשוב ממשיכה לשרת נאמנה את לקוחותיה גם בחול המועד, ולא לקחת מהם את הפחמימות שבואו. עבור רובנו הן כמו אוויר לנשימה, אז ברור שגם בפסח.
בוגרשוב 72, תל אביב

שרויטמן

האופה המוכשר ערן שרויטמן יודע שאנחנו יותר מדי מכורים לפרעצלים הפריכים שלו כדי שניאלץ לוותר עליהם, ולו לשבוע אחד. אז הם יחכו לכם במאפייה כמו בימי השגרה. זאת לצד לחמי המחמצת בלישה ידנית שאין טעימים ומזינים כמותם, לחמי השיפון והכוסמין (אם אתם מהבריאים האלה), וגם מאפים חד פעמיים כמו מאפה סמנה, שאנחנו חולמים עליו בלילות ורוצים אותו בימים.
נחלת יצחק 30, תל אביב

we like you too

בקבוצת "וויק לייק יו טו" אכן מגלים הדדיות, ולא לקחו את חופשת הקונדיטורים הידועה של פסח כדי להמשיך ולדאוג לנו לחמץ ודברי פחמימה ומאפה גם בחג. פאנדורו, רוגלון, קרואסון חמאה, סינבון, קראק פאי, מדלן יוזו, קווין אמאן, קנלה, קראנץ׳ שוקולד ומאפה שוקו-שוקו – אנחנו מבטיחים שלא נשאיר אתכם לבד ונבוא לבקר. יש מצב שאפילו כל יום בחול המועד, כי אנחנו קצת לחוצי חמץ.
לסניפים

פיקה

מאפים כרוכים מתובלים בהל, קינמון, זעפרן בנוסח שוודי מובהק, עוגות עתירות קרם בטעם ייחודי ומקורי, לחמים מלאים מצוינים שאפויים לפי מיטב המסורת הסקנדינבית ועוד ממתקים כיפים שלא פוגשים כל יום. אלה ייחכו לכם בפיקה גם בימי חול המועד ויתאימו לאביב כמו כפפה ליד, בסניפים גורדון, ירמיהו ופלורנטין. סניף תושיה יישאר סגור בחג, וזה מוזר כי לא ידענו שהשוודים מציינים את החג. סליחה על זה. נלך לאכול קנלבולה ונהיה בשקט.
גורדון 36, תל אביב | ירמיהו 27, תל אביב | אברבנל 72, תל אביב

הקונדיטוריה של מגזינו

היופי בתל אביב הוא החופש שלה. אם בא לנו פאי פיסטוק, לימון ומרנג איטלקי לארוחת בוקר בחול המועד, יש לנו איפה לעשות את זה כי מגזינו (הקונדיטוריה והמסעדה) פועלות כרגיל בחג. ולא רק עוגת פיסטוק ולימון – מגוון מאפי בוקר טריים וריחניים, עוגיות חמאה או שוקולדצ'יפס מלהיבות, מאפים מלוחים מסקרנים וכמובן שלל עוגות טעימות בדיוק כמו שהן נראות.
מנחם בגין 21, תל אביב | אבא אחימאיר 1, תל אביב

איטס קפיטריה

באיטס קפיטריה עניינים כרגיל גם בחול המועד. בשני הסניפים תמצאו את כל מה שלבכם חפץ בו, שהוא כמובן חמץ. כן נגיד שיש גם עוגות כשרות לפסח, למי ששומר או סתם נמנע מגלוטן, ולצדם החשודים הקבועים: עוגת גזר ממכרת, סקונס, כריכים נפלאים, עוגיות שוקולד צ'יפס בגודל אידאלי, בננה ברד נעים וטעים, בראוניז ועוד מתוקי חמץ.
אד"ם הכהן 1, תל אביב | שינקין 20, תל אביב

בבקה

האחיות שיר וקורל גורן שעומדות מאחורי בבקה הפכו זה מכבר לאימפרייה של פחמימות, שחולשת על עשרה סניפים ברחבי גוש דן. אבל הן לא שוכחות מאיפה הן באו ולא שוכחות אותנו, מכורי הפרעצל ושאר המגדים הפריכים והמופלאים שלהן. על כן הן ישארו פתוחות כרגיל בפסח, ולא ימנעו מאיתנו לבלוס פחמימות פריכות ומופלאות בזו אחר זו מבלי להסתכל לאחור ומבלי רגשי אשם.
לסניפים

לחם ושות'

לחם ושות בבן יהודה יישארו פתוחים ויחכו לנו עם כל הפחמימות שאדם מבקש לעצמו. כך למשל,תמצאו בו כל מה שצריך: לחם אוורירי ונפלא ממגוון קמחים, לחמניות כוסמין, לחמניות פרג, קרואסונים מכל הסוגים דוגמת שוקולד, חמאה, פיסטוק ושקדים וגם כריכים מפוקאצ'ות פריכות וחמימות שנדמה שיצאו מהתנור באותו רגע וממש קשה לעמוד בפניהן.
בן יהודה 128, תל אביב

בייקרי ודליקטסן

ברור שרותי ברודו לא נכנעת למוסכמות או לחוקי ההלכה, ודואגת קודם כל לתל אביביים אוהבי החמץ. על כן סניפי הבייקרי ישארו פתוחים בפסח וזה הזמן להצטייד בלחם דוגמת בגטים, פוקאצ׳ות, לחמי מחמצת או קסטן לבן שיחכו לכם טריים על המדף לצד שלל עוגיות, עוגות, מאפים וגודיז נוספים. ולמי שבכל זאת שומר או צליאקי פתאום, יש גם לכם מבחר רב בסניפים.
לסניפים

דלאל קונדיטוריה

הקונדיטוריה של דלאל נמצאת ברחוב כל ישראל חברים, ואולי מתוך המחויבות לשם הרחוב דואגת לכל ישראל שיישארו חברים, ומציעה גם מאפים ועוגות כשל"פ וגם כאלה עמוסות חמץ וקמח. מאפים מדופדפים לעילא ולעילא, עוגות קונדיטוריה בעבודת יד, לחמים בטכניקה מסורתית, סנדביצ'ים נהדרים וכל מה שיהודי צריך. גם המסעדה אגב, פתוחה כרגיל עם הכל בפסח.
כל ישראל חברים 7, תל אביב

אורבן בייקרי

במאפייה השכונתית של שכונת נגה מקפידים על מצוות חמץ כהלכתה וממשיכים למכור בכל ימי חול המועד חמץ כמו שאנחנו אוהבים. מגוון מאפים נהדרים שכיף לפתוח איתם את הבוקר (יש גם שלל טבעוני), לחמי מחמצת, בגטים, ג'בטות, לחמי שאור, שיפון, כוסמין ושאר לחמים מלאים ממיטב הקמחים. בזירה המתוקה תמצאו גם עוגיות, מאפים ולא מעט עוגות נהדרות. והעיקר – הרבה חמץ.
ניצנה 14, תל אביב

מלה

במלה אופים לחם טרי ונהדר מרכיבים טבעיים בכל יום, ומבחינתם, כמו גם מבחינתנו, אין סיבה שזה ישתנה גם בפסח. מה שאומר שיחכו לכם כל הכיכרות האהובות, כריכים מעולים כמו חלת מקושקשת ומאפים מקוריים בדמותם של מאנקי מאפין שובבי, מאפין צ׳יה ותפוז בוייב בריא, בראוניז עתיר שוקולד או קורנפלקס מצופה לקחת הביתה ולטבול בחלב. כרגיל יש גם קישים, כריכים, סלטים ושאר מאכלים טובים, שיהיה לכולם חג טוב בדיוק כמו שהם רוצים.
אשתורי הפרחי 20, תל אביב | מקווה ישראל 23, תל אביב | דיזינגוף 164, תל אביב

אל תחמיצו: 15 מנות לא כשרות לפסח שתרצו לטרוף בתל אביב

לאורך כל שנות פעילותנו, "טיים אאוט" דיווח וקידם עסקים שמספקים אופציה שפויה לחילוני הרעב מתוך אמונה בחופש הבחירה, ומתוך הבנה שמול האמונה הזו עומדים פוליטיקאים, עסקני דת ובעלי אינטרס לדרוך לנו על החופש. ותל אביב עודנה חופשית, לפחות עד שהמשטרה החשאית תתחיל לבדוק לנו את המקפיא לפיתות בפסח.אז במיוחד בשבילכם – אנשים שרק רוצים לאכול מה שהם רוצים – אספנו רשימה של מאכלי החמץ הכי טובים בתל אביב. כאלו שתוכלו גם להשיג בחול המועד, כי אנחנו נדיבים ונחמדים ולא רוצים שיחסר לכם כלום.

>> לגזור ולשמור: 16 קונדיטוריות ומאפיות שמגישות חמץ בפסח
>> כשר אבל טעים לאללה: 10 העוגות הכשרות לפסח הכי טובות בתל אביב

אנילוטי תפוחי אדמה ומסקרפונה | בר 51

תודה לאלוהי הפחמימה ולבר 51 שהאנילוטי הרך והמבורך הזה מוגש כרגיל. אנילוטי, באיטלקית, הם כובעי נזיר – ותודה לאל שאף אחד לא נזיר כאן ונוכל לאכול אותם כמו שאנחנו אוהבים גם בחול המועד. נזכיר כי מדובר כמובן בכיסוני פסטה ענוגים, ממולאים בתפוחי אדמה ומסקרפונה ונחים להם ברוטב חמאה, יין לבן ומרווה. עכשיו זה חג שמח.
הירקון 59, תל אביב

לבן בפיתה | מזנון

לבן בפיתה, אנטרקוט בפיתה, פולדד בורגר בפיתה והחיים שלכם בפיתה, העיקר שתהיה פיתה. המזנונים של איל שני (מלבד הכשר ברמת החייל) עובדים כרגיל בפסח זה ואופים לנו בנוהל פיתות טריות, גמישות ובשרניות, ובתוכן מכניסים עולם ומלואו ועושים לנו טוב על הלב. האהובה עלינו היא הפיתה הלבנה שממנה הכל התחיל, עם טחינה, כרובית וקצת חריף (כן, הוא לא מתכוון לסטייק לבן).
מזנון אבן גבירול 23, תל אביב | מזנון שרונה מרקט

פיצה | לה טיגרה

במקדש הפיצות הפלורנטינאי יודעים ששבוע בלי הפיצה הנפוליטנית הכי טובה בעיר זה יותר ממה שאנחנו מסוגלים לשאת כרגע. הפיצה המפורסמת הצדיקה את שמה עם שוליים חרוכים ובצק גמיש, עמוסה בתוספות יחודיות כמו גבינת סטראטצ'לה נמסה, ארטישוק, מורטדלה (אבל גם פפרוני קלאסי בגרסתו האיכותית ביותר). איכשהו, בחול המועד, היא אפילו יותר טעימה.
פרנקל 9, תל אביב

פיתות וחומוס | אבו חסן עלי קרוואן

בעוד הסניף ברחוב הדולפין סוגר את שעריו בפסח כמחווה לשומרי הכשרות, בסניף בשבטי ישראל עסקים כרגיל וטוב שכך. אפשר להירגע עם פיתות רכות לנגב בהן את החומוס-מסבחה הכי טוב בעיר, כדורי פלאפל טריים ומהבילים ושוב פעם פיתות לניגוב וכן הלאה. זיכרו: חומוס באבו חסן הוא ממנהגי החג החשובים שלנו. תכבדו.
שבטי ישראל 14, תל אביב

פסטה | לאבה

לשמחתנו, אין אזור בפארק המסילה שלא מריחים ממנו את הניחוח הכי טוב בעיר. זה כולה חמאה ושום, אבל הריח שולח הישר למסעדת מישלן בפריז. הריח המשכר הזה הוא הודות לפסטה הטרייה הטובה בעיר, מבית לאבה. אז כפי שאתם יודעים, קשה לקבל מהפסטה נאצי התחייבות גמורה ומוחלטת, אבל ממש הצלחנו להבין ממנו שתהיה פסטה טרייה ומושלמת גם בימי הפסח. התוספות משתנות, אבל היא תמיד טרייה, מקורית ומנחמת בדיוק כמו שפסטה צריכה להיות.
סמטת בית הבד 7, תל אביב

גיוזה | מנטנטן

גם כיסונים הם סוג של נחמה, במיוחד בימים שבהם (קצת) יותר קשה להשיג אותם. אנחנו שמחים לבשר לכם שהגיוזות של מנטנטן ימולאו ויקופלו כרגיל גם בחוה"מ. האהובים עלינו הם במילוי עוף כי אנחנו פשוטות, אבל אוהבים כמובן גם את מילוי הירקות המאודים וממליצים על מילוי בטן החזיר למי שממש רוצה לאכול לא כשר בחג הזה. זו חירותכם.
נחלת בנימין 57, תל אביב

קריספי צ׳יקן | סילי קיד

אחת הרעות החולות של מדינתנו (מקום 736 בבדיקה האחרונה שלנו) היא שמקומות שאינם כשרים כלל מתחילים פתאום להגיש את האוכל הלא כשר שלהם בלחמניית תפוחי אדמה כשל"פ בטעם של פלסטיק ומרקם של קרטון. אז תודה לסילי קיד, שעל אף השם החליטו לנהוג בחוכמה, ולהגיש את העוף המטוגן והפריך הנהדר שלהם בלחמניות האווריריות, הנפלאות והמקומחות שלהם. קמח, כן כן, תנו לנו קמח.
יונה הנביא 48, תל אביב | פנחס רוזן 65, תל אביב

המבורגר | מרלן

אז אחרי שהרגענו עם הלחמניות הנורמליות בסילי קיד, נעדכן שגם בבורגר מרלן שומרים על שפיות ומגישים את הבורגר המצוין עם התיבול הסודי בלחמניות הרגילות והפריכות שלהם, ממש ללא חשש קמח תפוחי אדמה או כל תחליף אחר. תוסיפו קצת צ'יפס ותקנחו בעוגת גבינה ניו יורק והנה לכם ארוחה עם כל אבות המזון.
שדרות בן ציון 2, תל אביב

ברוסקטות | הלנה

לא רק אוכל רחוב יש לנו בראש: כמובן שגם במסעדות היותר פיין שיש לעיר להציע לא מקפידים על קלה כחמורה, אבל במסעדת הלנה שבבית הלנה רובינשטיין יש ספציפית ויטרינת ברוסקטות מרשימה וצבעונית, שאנחנו רוצים להרגיע ולספר לכם שתהיה שם עבורכם גם בפסח. פאן קוט טומאט, מונטידיטו (צנים קלוי) טונה, מונטידיטו פטה כבד ונוספות. הברוסקטות בגודל ביס וחצי, והן נהדרות, מתובלות נפלא ומתפקדות כפתיחה אידאלית להמשך הארוחה.שדרות תרס"ט 6, תל אביב

בורקסים | בבקה בייקרי

בורקסים הם אות דוגמה ומופת לחמץ מנחם ואדיר שאין מצב שאלוהים התכוון שלא יהיה זמין בכל יום בשנה. בבבקה בייקרי עושים זאת כמו שצריך ומאפשרים לכם ערימת בורקסים בגודל מושלם לנשנוש חסר עכבות. יש במילוי קשקבל עשיר, במילוי זיתים וגם בורקיטס קטנים ושובבים במילויים משתנים.
>> להשיג בכל סניפי הרשת

פאד תאי | בית תאילנדי

אתם מסתכלים עכשיו על המסך ושואלים את עצמכם מי בא לבית תאילנדי רק בשביל לאכול פאד תאי. אל תהיו ילדים – הפאד תאי של בית תאילנדי הוא בית ספר לפאד תאי. והוא ילמד אתכם פאד תאי מהו. הבשורות הטובות הן שבבית תאילנדי יש את כל האטריות והפחמימות הרגילות גם בפסח הזה, ואנחנו כבר מתרגשים לקראתן. תזמינו פאד תאי ואל תתווכחו איתנו. אנחנו ניקח פאד וואן סון.
בוגרשוב 8, תל אביב

קלצונה נוטלה | ברוקלין

אנחנו ממש גאים במאכל החמץ הזה, בין היתר משוםשאנחנו היינו מהאחראיים להחזירו למדף. רואה ביבי? אנחנו יודעים לקחת אחריות כשצריך. אז הקלצונה נוטלה חזר, ולא יילך מאיתנו כל כך מהר ועל כן תמצאו אותו גם בימי חול המועד. חמים, טעים וכה מלא בנוטלה. מלבדו כמובן, בברוקלין עסקים כרגיל עם פיצה נהדרת בנוסח ניו יורקי, דקיקה, איכותית וגדולת מימדים.
יהודה הלוי 45, תל אביב | קינג ג׳ורג׳ 88, תל אביב | דיזינגוף 276, תל אביב

פנקייק יפני | קוקו נקו

הטילים מאיראן אולי הרגיעו מעט את התור בקוקו נקו, אבל גם חול המועד לא יהרוג אותו. למעשה, ואולי אפילו להפך. אז אם אתם לא ממהרים לשום מקום, ובא לכם לדחוף חמץ וכמה שיותר ממנו – אז קדימה, קצת תור לא הרג אף אחד. מלבד ראמן נהדר עם אטריות חיטה גמישות ובעבודת יד (היי, זה גם חמץ!), נמליץ להזמין הכבר במעמד הזמנת הראמן גם פנקייק יפני גבוה, אוורירי, רך ומבורך וממש לא כשל"פ. הכנתו פשוט לוקחת זמן, אבל מבטיחים לכם שלא תתחרטו. אם ממש בא לכם רק אותו, תמיד יש את קוקו זן שצמוד. יש שוקולד חלב וקצפת, מאצ׳ה וקצפת או קרם אוסקה עם דובדבן אמרנה, ובקוקו זן יש מגוון רחב של גם מלוחים. מה לעשות, טעים החמץ הזה.
פלורנטין 5, תל אביב

בוריטו | טאקרייה

במסעדת אוכל הרחוב המקסיקנית האהובה מגישים את הבוריטו האהוב עלינו כרגיל כי יודעים שקשה לנו בלעדיו. מלבד בוריטו דקיק ומצוין מקמח חיטה בתוספת פריחולס, גוואקמולה, אבוקדו וסלסה וורדה, תמצאו גם נאצ׳וס פריכים לנשנוש האולטימטיבי, טאקוס דג לא פראיירים בכלל וגם צ׳ורוס מטוגן ומושלם לסיים בו את הארוחה גדושת הגלוטן. אם הלכתם על הזמנה הביתה – אנחנו מאוד ממליצים על דיל ארוחת הטאקו לארבעה.
לבונטין 28, תל אביב | נירים 1, תל אביב

מלא סוגי חמץ | פוד טרמינל

כנגד ארבעה בנים דיברה התורה התל אביבית – סושי, המבורגר, פאד תאי וכנפיים פריכות. המהדרין יוסיפו שההמבורגר צריך להיות מוגזם בלחמנייה מבריקה, שהסושי יוכל לבוא בטמפורה כי למה לא, ואם כבר פאד תאי, אז בנוסח ויאטנמי מאטריות ביצים ורוטב קרם קוקוס עשיר. זאת ועוד הרבה חמץ נשאר זמין תחת שולחן חג ששמו פוד טרמינל, שממשיך להיות זמין ומזין גם בימי החג.
דרך מנחם בגין 50, מידטאון תל אביב, או בוולט

רוצה לקבל גיליון טרי של TimeOut עד הבית ב-9.90 ש"ח בלבד?