באחת הסצנות ב"התגלית" מרגרט (אמילי בלאנט) חוזרת לבית ילדותה. כמותה גם סטיבן ספילברג חוזר הביתה. אחרי שבמשך תקופה ארוכה הוא יצר סרטים המבוססים על אירועים היסטוריים, מחזמר וסרט אוטוביוגרפי (שרק המבקרים אהבו), הוא שב אל הז'אנר איתו הוא מזוהה יותר מכל – סרטי חוצנים חכמים וידידותיים. כמעט חמישים שנה חלפו מאז "מפגשים מהסוג השלישי", הסרט ששינה את היחס שלנו לחייזרים, שעד אז הוצגו לרוב כטרוריסטים (פרט לסרט מהותי אחד שיוזכר בהמשך). מאז ספילברג יצר גם את "אי.טי." ואת "אינטליגנציה מלאכותית", שבסופו מופיעים חייזרים נדיבים, ושלושת הסרטים האלה נמצאים ב"התגלית".

>> "צבעי הזמן": פנטזיה אימפרסיוניסטית נעימה על תולדות האמנות הצרפתית
>> הכוכב זה אתה: 10 דמויות שמגיע להן סרט משלהן ב"מלחמת הכוכבים"

בהגיעו לגיל 79 המאסטר הוותיק שב לפתח את העולם שברא ב-1977 – החוצנים בסרטו החדש נראים כמו אלה שדמיין בסרטיו הקודמים. הפעם הוא חתום גם על התסריט (יחד עם דיוויד קפ, איתו עבד ב"פארק היורה" ו"מלחמת העולמות"), וזה דבר די נדיר אצלו. פרט ל"הפייבלמנים", ספילברג כתב תסריטים בודדים, בהם "מפגשים מהסוג השלישי" ו"אינטליגנציה מלאכותית". את "אי.טי." הוא הזמין ממליסה מת'סון, וביקש שתכתוב סרט בהשראת חבר דמיוני שהיה לו בילדותו. כלומר, אצל ספילברג זיכרונות הילדות הלא שמחים קשורים קשר גורדי לדמיונות על חייזרים, ואלה הסרטים שהוא לוקח באופן הכי אישי.

"התגלית" פורס בפנינו שני קווי עלילה, העוקבים אחר שתי דמויות שלאורך רוב הסרט אינן מכירות זו את זו. אם אתם חוששים מספוילרים – השורות הבאות חושפות רק קמצוץ ממה שנחשף לצופים בשלב מוקדם בסרט. בפתיחה אנחנו פוגשים את דניאל קלנר (ג'וש אוקונור מ"הכתר" ו"רצח כתוב היטב: התעורר, איש מת") בסצנה היצ'קוקית למהדרין. די מהר הוא מספר לחברתו ג'יין (איב הוסן, שעבדה עם ספילברג ב"גשר המרגלים") שהוא אוחז בידיו הוכחות לכך שחייזרים הגיעו לכדור הארץ יותר מפעם אחת, ושהממשלה דואגת להסתירן.

במסורת האקטיביסטית של המדליפים דניאל אלסברג ואדוארד סנודן, בשם זכות הציבור לדעת, קלנר לוקח על עצמו משימה לחשוף את הסודות שעליהם הופקד. זאת המשמעות של שמו המקורי של הסרט "Disclosure Day" – "יום החשיפה" (כזכור, ב"מפגשים מהסוג השלישי" הסוד נחשף רק בפני אזרחים בודדים, שככל הנראה שמרו אותו לעצמם).

יש, כמובן, אנשים – בהובלתו של קולין פירת' – שמנסים לעצור בו, והם אלה שמייצרים את הקונפליקט שמייצר מותחן. במקביל אנחנו מתוודעים לחזאית הטלוויזיונית מרגרט פיירצ'יילד (בלאנט), שהסיפור שלה הרבה פחות ברור, לא רק לנו, אלא גם לה. לכן הוא גם יותר מעניין, כי לאורך רוב הסרט אין לנו מושג לאן הוא הולך. אומר רק שכשהחזאית (מקצוע שהוא מעין וריאציה סמלית של נבואה) מגלה שיש בה יכולות טלפתיות (כמו ב"אי.טי.") היא יוצאת לדרך חדשה.

כל זה מתרחש בזמן שבטלוויזיה מדווחים שאוכלוסיית כדור הארץ נמצאת על סיפה של מלחמה עולם שלישית. כדי להעצים את הרובד המטאפורי ולא להסתבך מבחינה פוליטית (כשם שהעז לעשות עם "מינכן"), האיום לא מגיע מהמזרח התיכון אלא מצפון קוריאה. ועדיין, ההקשר המציאותי המבהיל מסמן את "התגלית" כסרט שאפתני ביותר, עם מסר לאנושות, כגון זה שעלה מ"היום שבו העולם עמד מלכת", סרט המד"ב הסמינלי (והמאוד מיושן) מ-1951 שנוצר על רקע המלחמה הקרה.

מסרים – בהם העיסוק בשאלה איך מודעות לקיומם של חוצנים תשנה את תפיסתנו לגבי אלוהים – הם לאו דווקא הצד החזק של "התגלית". אבל ספילברג עדיין יודע לספר סיפור, לבנות סצנות מותחות ולהחזיק אותנו מרותקים, בלי לשאוט קדימה בקצב רצחני. יש לציין שהעיר המרכזית בסרט אינה כרך כמו ניו יורק או לוס אנג'לס, אלא קנזס סיטי, שם מתגוררת מרגרט, שרוצה לעזוב למקום אחר אבל מוצאת את עצמה חוזרת לשם. זה רפרנס ברור לדורותי מ"הקוסם מארץ עוץ", הפנטזיה הקלאסית שריחפה גם מעל "אי.טי." (בעיקר בסצנת הסיום של הסרט ההוא). כלומר, גם כשהוא עושה סרט מד"ב למבוגרים וטווה לתוכו שאלות אתיות ותאולוגיות (נזירה חכמה מנסחת את אחת האמירות המרכזיות של הסרט), בליבו ספילברג הוא עדיין הילד המשתאה למול חזיונות דמיוניים, בין אם אלה חוצנים, דינוזאורים, או חיות בר שאינן מתנהגות כמצופה מהן.

בלאנט נהדרת כתמיד. היא אחראית על רוב הצחוקים בסרט – שבנוכחותה מתנהג לעיתים כקומדיה – ונוגעת ללב בסצנות שבהן מרגרט מתמסרת לייעודה. יש אופציה למועמדות לאוסקר. בידיו של או'קונור הופקדה דמות פחות מעניינת ומפתיעה, והוא אינו מוסיף לה דבר (עברם של שני הגיבורים אינו מפותח דיו). הוסן (בתו של בונו) מוצלחת בתפקיד החברה ששואלת שאלות, ופירת' עושה את שלו כאנטגוניסט האלגנטי.

הסרט צולם לעילא על ידי יאנוש קמינסקי שעובד עם ספילברג מאז "רשימת שינדלר" (שני האוסקרים שלו הם על סרטים של ספילברג), והולחן על ידי ג'ון וויליאמס הגדול שעובד עם ספילברג מאז "שוגרלנד אקספרס" (שלושה מתוך חמשת האוסקרים שלו הם על סרטים של ספילברג). בצפייה ראשונה "התגלית" אינו משתווה לסרטים הקודמים שהוזכרו כאן, אך הוא בהחלט מושך לכל אורכו. הוא משמש כמעין סיכום של יצירתו של ספילברג ולכן ירגש במיוחד את אוהביו, אך הוא אמור לדבר גם אל מי שזה הספילברג הראשון שלו.

4 כוכבים
Disclosure Day בימוי: סטיבן ספילברג. עם אמילי בלאנט, ג'וש או'קונור, קולין פירת', קולמן דומינגו. ארה"ב 2026, 145 דק'

• ביקורת סרטים
• סטיבן ספילברג
• חייזרים
• מדע בדיוני
• סרטים מומלצים