טיים אאוט timeout
  • מה אתם מחפשים?
  • מסעדות
  • סרטים
  • מוזיקה
  • אמנות
  • במה
  • ברים
  • אטרקציות
  • עם הילדים
  • אורבני
    • לפי יום
    • היום
    • מחר
    • בסופ"ש
    • בשבוע הקרוב
    • בחרו טווח זמנים
    • הכל
    החל מיום:
    עד יום:
    בחר
    סגור
    • לפי יום
    • היום
    • מחר
    • בסופ"ש
    • בשבוע הקרוב
    • בחרו טווח זמנים
    • הכל
    החל מיום:
    עד יום:
    בחר
    סגור
    • לפי יום
    • היום
    • מחר
    • בסופ"ש
    • בשבוע הקרוב
    • בחרו טווח זמנים
    • הכל
    החל מיום:
    עד יום:
    בחר
    סגור
    • לפי יום
    • היום
    • מחר
    • בסופ"ש
    • בשבוע הקרוב
    • בחרו טווח זמנים
    • הכל
    החל מיום:
    עד יום:
    בחר
    סגור
    • לפי יום
    • היום
    • מחר
    • בסופ"ש
    • בשבוע הקרוב
    • בחרו טווח זמנים
    • הכל
    החל מיום:
    עד יום:
    בחר
    סגור
    • לפי יום
    • היום
    • מחר
    • בסופ"ש
    • בשבוע הקרוב
    • בחרו טווח זמנים
    • הכל
    החל מיום:
    עד יום:
    בחר
    סגור

משייה

מטבח: מסעדת שף

צילום: דן פרץ
כתובת:
מנדלי מוכר ספרים 5
תל אביב יפו
מפה


שעות פתיחה:
ראשון־חמישי
9:00־12:00
18:00־24:00
שישי־שבת
9:00־13:00
18:00־24:00
כדאי לדעת:

טיים אאוט אומר

8.25
אוכל8שירות9אווירה8תמורה8

ביקורת: "משייה": יוסי שטרית יוצר אוכל טעים, מעניין וייחודי

יוסי שטרית ניסה לחזור למטבח של אימא ונתן הצדקה לקיום של המושג המעורפל ״אוכל מקומי״
| מאת: דניאל שק

כשאני שומע על שפים שעומדים להגשים חלום לחזור למטבח של אימא, משהו בתוכי נדרך ומתכונן לעוד ענן של אבק כוכבים יחצני. לו הייתי אוכל קציצה אחת על כל שף שהמציא קונספט שמתרפק על הבישול של אימא כבר הייתי שוקל 150 ק"ג. אלא שביס אחד ממפרום הכרובית במשייה, מסעדתו החדשה של יוסי שטרית, שחרר באחת את המתח. הוא לא רק נורא טעים, הוא משקף הצלחה גדולה, נדירה למדי יש לומר, בניסיון לקחת מתכון ביתי אהוב ולפתח ממנו מנה חדשנית, מעניינת ומורכבת. פרחי כרובית צרובים מבחוץ ופריכים מבפנים, חצויים וממולאים מעט בשר, ציר עוף משובח עם הדים נעימים של תערובות תבלין מהשכונה שלנו (בהרט, דואה), קרם ארטישוק ומעין צ'יפס של עלי הכרובית – מתחברים למנה מתוחכמת וטעימה. אני כמובן לא מכיר את המטבח של הגברת שטרית (וחבל שכך, אני בטוח), אבל אני מהמר שלא ככה היא מכינה מפרום. עם זאת אני חושב שהיא תזהה את ה־DNA שלה גם במנה שבנה מגיש במסעדה במלון מנדלי, בחלל ששטרית ושותפיו ירשו מרפי כהן.

אף שזו מסעדת שף אלגנטית ולא זולה, היא משדרת חמימות בכל מיני דרכים. החלל לא גדול אך מרווח, את העיצוב הקריר משהו שובר קיר שלם של צמחייה ירוקה וגם מהמטבח הפתוח שורה רוח חברית. קצב הוצאת המנות לא נחפז מדי והמלצרית שטרחה סביבנו סיפקה שירות שגם אם היה מגשש מעט לעתים, הוענק בנועם, בהומור ובענווה מאוד לא אופייניים למסעדות חדשות של שפים נחשבים.

כמתאבן קיבלנו פנכות קטנטנות של חומוס מצוין עם אריסה ירוקה ועוקצנית ופיתות מיניאטוריות. לצד המפרום הזמנו מנת טרטר אינטיאס, כדורי מלון, ליים טרי, ארוגולה וקרם פרש, שטעמיה רגועים יותר, עדינים והרמוניים. זו מנה שמשדרת שתי אמיתות חשובות: ששטרית לא אובססיבי מדי בעניין הקונספט ושהוא קפדן גדול לגבי טיב חומרי הגלם ואופן הגשתם. כל המנות מוגשות בכלים נאים והן יפות למראה מבלי שיהיו מצועצעות לעייפה.

המשכנו עם מנת פירות ים – חאמד של קלמרי ושרימפס (שהמרקם שלהם היה ספוגי משהו), בציר דגים מרוכז וארומטי עם נתחי ארטישוק ירושלמי, במיה חצויה וצרובה ושלל עשבים ועלעלים. גם כאן ניכר השילוב היפה בין טעמים מסורתיים ליצירתיות נוכחת אבל לא כפייתית. את הטרין של זנב שור עם שום קונפי, במיה (שלא אותרה בצלחת) ושומרים חדשים הזמנתי בעיקר מתוך סקרנות והוא התגלה כמעדן אמיתי. איך טרין? כי תבשיל הבשר החורפי משהו נדחס לתבנית עגולה ומוגש על הצלחת כמו פרוסת פאטה צרפתי מסורתי. סיבי הבשר נימוחים לאחר בישול ארוך ושרויים בציר עמוק ועשיר (כן, שטרית משקיע בצירים שלו) שעוטף אותם ומשלים את טעמם בשעה שמפוררים אותם מהפרוסה. עלי חסה, שן שום קונפי וחתיכות קטנטנות של ברוקולי טרי (פירורים ממש), תורמים בעיקר לקישוט.

המנות העיקריות מלוות בשתי תוספות פשוטות שהוכנו בדייקנות רבה – בורגול בתערובת תבלינים מעט מתקתקה ותבשיל שעועית לבנה אל דנטה ברוטב עגבניות.

הסקרנות מהמערכה הקודמת לצד יצר הרפתקנות קל שהשרתה עלינו המלצרית הובילו להזמנה של הקינוח היחיד שחרג בגדול מהמיינסטרים: גלידת גבינה כחולה עם עוגת ספוג שוקולד לבן, קראמבל שוקולד ופלחי תאנים. הביס הראשון מניב הערה בסגנון "מעניין", השני משהו כמו "מיוחד", אבל אחרי השלישי והרביעי הרמנו ידיים. כבר טעמתי גלידות מחומרי גלם משונים מזה, אבל המליחות וניחוח העובש, ועמם משהו חמוץ באופן צורם מאוד שהתגלה כג'ל בלסמי, לא הסתדרו כלל עם השכנים בצלחת. מוס חלבה מצופה בקליפת שוקולד לבן וגלידת פירות יער היה טעים מאוד ויפה למראה. בלי שהתלוננו, בלי שביקשנו, הקינוחים נעלמו מהחשבון. פשוט כי הבחינו שלא אהבנו.

כבר נאמר פה ש"מטבח מקומי" הוא מושג בעייתי במדינה צעירה שתושביה התקבצו מ־100 פינות בעולם. אבל אם נסתפק ב"מקומי" כביטוי לבית שכל אחד מאיתנו גדל בו, בתוספת המטבח הערבי שהוא באמת מכאן – יוסי שטרית ושותפיו נחלו הצלחה ויצרו מקום שאפשר להעביר בו ערב נעים בסביבה אסתטית שמוגש בה אוכל טעים, מעניין וייחודי.

חשבון

פרנה – 18 ש"ח
טרטר אינטיאס – 56 ש"ח
מפרום – 54 ש"ח
טרין זנב שור – 98 ש"ח
חאמד פירות ים – 132 ש"ח
גבינה כחולה ותאנים – על חשבון הבית
חלווה ואוכמניות – על חשבון הבית
ויתקין מסע ישראלי אדום – 150 ש"ח

סך הכל – 508 ש"ח

Silence is Golden SRV:SRV2 on: 9e73df777a6b29fd1338a87