טיים אאוט timeout
  • מה אתם מחפשים?
  • מסעדות
  • סרטים
  • מוזיקה
  • אמנות
  • במה
  • ברים
  • אטרקציות
  • עם הילדים
  • אורבני
    • לפי יום
    • היום
    • מחר
    • בסופ"ש
    • בשבוע הקרוב
    • בחרו טווח זמנים
    • הכל
    החל מיום:
    עד יום:
    בחר
    סגור
    • לפי יום
    • היום
    • מחר
    • בסופ"ש
    • בשבוע הקרוב
    • בחרו טווח זמנים
    • הכל
    החל מיום:
    עד יום:
    בחר
    סגור
    • לפי יום
    • היום
    • מחר
    • בסופ"ש
    • בשבוע הקרוב
    • בחרו טווח זמנים
    • הכל
    החל מיום:
    עד יום:
    בחר
    סגור
    • לפי יום
    • היום
    • מחר
    • בסופ"ש
    • בשבוע הקרוב
    • בחרו טווח זמנים
    • הכל
    החל מיום:
    עד יום:
    בחר
    סגור
    • לפי יום
    • היום
    • מחר
    • בסופ"ש
    • בשבוע הקרוב
    • בחרו טווח זמנים
    • הכל
    החל מיום:
    עד יום:
    בחר
    סגור
    • לפי יום
    • היום
    • מחר
    • בסופ"ש
    • בשבוע הקרוב
    • בחרו טווח זמנים
    • הכל
    החל מיום:
    עד יום:
    בחר
    סגור

קלארו

מטבח: מסעדת שף

צילום: ארז חרודי
כתובת:
הארבעה 23
תל אביב יפו
מפה


שעות פתיחה:
ראשון־שבת
18:00


עד אחרון הלקוחות
כדאי לדעת:
- מחיר: יקר(בינוני-יקר)

טיים אאוט אומר

7.75
אוכל7שירות8אווירה9תמורה7

ביקורת: המעז מנצח: קלארו במתחם שרונה מתוקתקת מתמיד

ב־2014, כשנפתחה, הייתה קלארו קצת משעממת. היום היא מסעדה מסקרנת עם סגנון מובהק. חבל שהיא יקרה כל כך 
| מאת: דניאל שק

כבר כשביקרנו לראשונה בקלארו, מספינות הדגל הקולינריות של מתחם שרונה, מצאנו מסעדה מתוקתקת ומתקתקת. החלל יפהפה ומעוצב בטוב טעם, האווירה, למרות הממדים העצומים, נעימה ואנושית וכל ההתנהלות משדרת מקצועיות יעילה. זו לא מסעדה ביתית ולכן אל תצפו להרגיש בבית. זה מפעל והוא משומן היטב. כל זה לא השתנה גם כעבור שלוש שנים כמעט. החלל מתוחזק למשעי, האווירה נותרה בעלת נופך קליפורני קל ולשמחת כל הנוגעים בדבר גם הקהל ממשיך למלא את המסעדה מפה לפה.

את השינויים מרגישים בעיקר בתפריט. אז סברנו שהוא חסר תעוזה ומתאמץ מדי לפגוע בול בפוני של טעם הקהל, הפעם מצאנו תפריט אסרטיבי ומסקרן יותר. אולי זו ידו של השף בפועל עומר אבישר, אולי הבוס המנוסה רן שמואלי, שלזכותו גם ייאמר שהוא ממשיך לדבוק בחומרי גלם מקומיים ועונתיים, נתן לרעיון המקורי שלו להבשיל. כך או כך, אף שלא כל המנות נעמו לנו באותה מידה, זה שינוי לטובה.

לא כולל שירות

השירות לעומת זאת קשוב פחות, לא רציף ומעט מרושל. לדוגמה, סלט ארטישוק מוצע עם או בלי תוספת של שקדי עגל. אני רציתי עם וזוגתי רצתה בלי. שאלנו אם אפשר לשים אותם בצד והמלצרית הסבירה שלא. הזמנו עם, קיבלנו בלי, הסבנו בנימוס את תשומת לב המלצרית והיא, בלי למצמץ, הודתה בטעות והציעה להביא לנו את שקדי העגל בצלחת נפרדת. לגופו של הסלט – הוא היה מצוין, נתחי ארטישוק טובים, אפונת שלג, רוקט ושום קונפי, בצל צלוי (שלא השתלב במיוחד) ונגיעה עונתית בדמות פרוסות של שקדים ירוקים. כל זה מלווה ברוטב ירוק מלא חן וחמצמץ שטחנו לתוכו אפונה, רוקט ושום. שקדי העגל, שתפוצתם האופנתית ברחבי הקולינריה התל אביבית שככה מעט והספקנו להתגעגע אליהם, היו מועטים אך משובחים וטופלו במיומנות, כך שהגיעו לא שמנוניים ולא צמיגיים.

האסתטיקה של המנות זוכה כאן אף היא לתשומת לב רבה – מכלי ההגשה המגוונים ועד לצבעוניות המנות וסידורן שמתרחק משבלונות שחוקות. מנת קלמרי צרובים בפפריקה מעושנת ובליווי רוטב טרטר ורדרד מוגשת עם ראש שלם של חסה ערבית שביקר על הגריל ועליו החיצוניים נחרכו ונותנים לביס משולב ענן קל ונעים של עישון. הרעיון הזה של ירק עלים גדול שממלא את הצלחת הצליח פחות במנה המתקראת "כרוב ערבי כל הלילה בטאבון", עם ראגו טלה, ויניגרט עגבניות וטחינה. הרעיון הוא חצי ראש כרוב שבין עליו החביאו פיסות ראגו טלה – החביאו היטב, אגב – וכל העסק בילה לילה בטאבון (ואני שואל: מה הוא עשה כל היום עד שהגיע לצלחת?). התוצאה נימוחה בפה, וזה די כיף, אבל הטעם שטוח ומשעמם כך שטעם העלים החיצוניים, שנשרפו כליל, משתלט על הכל.

מדד ההמבורגר

החלטנו להתרשם גם ממשהו פחות יצירתי והזמנו המבורגר קלארו. האמת היא שבעידן רווי המבורגריות הצמרת שלנו כבר קשה למדי להרשים והמבורגר קלארו מתברג אולי לחלק העליון של הטבלה, אבל הדבר הבולט ביותר בו הוא הלחמנייה הטובה. כל השאר – הבשר, הצלייה, הרטבים וכו' – הם לא יותר ממה שהיית מצפה ממסעדה ברמה הזאת (ושגובה כ־90 ש"ח בעבורו).

סוכר הוא כידוע אבקת קסם ליצירת תחושה אסייתית אקזוטית אצל הסועד, ואני מבקש לשבח כאן את האיפוק שגילה השף בשימוש בו במנת פילה פלמידה לבנה ברוטב תפוזים, צ'ילי ובזיליקום, שבהחלט יש לה נופך אסייתי. הרוטב הרבה יותר חמצמץ ממתוק ולכן מעצים את הדג, שלטעמי נצלה דקה יותר מדי, ולא מטביע אותו במתיקות. עם ערימה הגונה של ירקות ירוקים עונתיים אל דנטה זו מנה קלה וכיפית.

קינחנו עם ברד פודינג שהיה טעים אבל חם רק במעטפת החיצונית. אם כבר הזהרתם ברגע ההזמנה שזה לוקח זמן, קחו אותו!

קלארו 2014 הייתה מסעדה סופר מקצועית וקצת משעממת. קלארו 2017 היא עדיין סופר מקצועית והפכה כבר למסעדה עם סגנון. מתברר שיש לזה מחיר: יד המקרה היא שבשתי הארוחות הזמנו חמש מנות וקינוח אחד, בלי יין, אבל המחיר טיפס בכ־40 אחוז בשלוש שנים.

ארבעה כוכבים

מה זה: מתחם שרונה במיטבו

שורה תחתונה: חומרי גלם מקומיים בידיים של מסעדנים מקצועיים לעילא

חשבון בבקשה:

  • פרנה מקמח מלא – 28 ש"ח
  • סלט ארטישוק עם שקדי עגל – 88 ש"ח
  • קלמרי וחסה ערבית – 69 ש"ח
  • פילה דג ים – 136 ש"ח
  • כרוב ערבי וראגו טלה – 78 ש"ח
  • המבורגר קלארו– 88 ש"ח
  • ברד פודינג – 46 ש"ח
  • שני סן פלגרינו גדול – 64 ש"ח
  • שליש סטלה– 29 ש"ח

סה"כ – 626 ש"ח

Silence is Golden SRV:SRV1 on: 336ecf27d163bc3af5