לא קלה הדרך: בעלי העסקים מתכוננים לשיפוצים לקראת הרכבת הקלה

לאחר שנים של עיכובים, ביורוקרטיה מתסכלת והצצה קנאית אל המקבילה הירושלמית, נראה שחלום הרכבת הקלה בתל אביב מתחיל לקרום עור וגידים. הרכבת תעבור במרכז העיר ותנוע על תוואי שייבנה מתחת לאדמה. בקיץ הקרוב תחל הקמתן של חמש תחנות תת קרקעיות בנתיב שעובר מצומת ארלוזורוב דרך הקריה וצומת מעריב עד אזור אלנבי־יהודה הלוי. העבודה תתחיל, ככל הנראה, בחודש אוגוסט. עיריית תל אביב־יפו כבר החלה לקיים פגישות הכנה לבעלי עסקים באזור, שדעותיהם בנושא חלוקות. "בכנס של העירייה הבנו שלבעלי העסקים בחלק הזה של הכביש יש בעיה, כי זה בדיוק האזור שייסגר לתנועה. כולם פוחדים ומיואשים", מספר יורי, בעל פיצוצייה בצד הצפוני של צומת הרחובות אלנבי ויהודה הלוי. "הקמתי את העסק בעצמי אבל אני בחוזה שכירות. אם המקום היה בבעלותי אולי היה סיכוי, אבל מה אני כבר יכול לעשות? יש להם תוכנית וזהו. יכול להיות שאצטרך לסגור". בעל חנות סמוכה, לאביזרים לסלולר, נשמע מיואש אף הוא: "המצב רע. אני סוגר את החנות, אין סיכוי שאצליח למכור".

כאמור, הצד הצפוני של הצומת צפוי להיפגע באופן ניכר, אך גם בחלקו הדרומי של הרחוב נשמעות טענות. "אמרו לנו שרוב העבודות יהיו בצד השני, אבל זה לא משנה. האבק ייכנס לעסקים, פחות אנשים יבואו, לנו כמוכרי מזון זה יהיה בעייתי", רוטן עובד בחומוסייה באזור. מנגד, בתחנת הטוטו הגדולה שממוקמת אף היא בצדו הדרומי של הרחוב, לא ממש מתרגשים. "אני לא מפחד, אצליח להתפרנס בכל מקרה. בתחום הזה אני הכי ותיק בארץ אבל ברור לי שעסקים שתלויים בתנועה של האנשים ברחוב ייפגעו. העבודות יקשו גם על הכנסה של סחורה. לדעתי היו צריכים להקים רכבת עילית, כמו בשיקגו", מסביר פליקס, בעל התחנה. איגור, המתגורר בסמיכות, ברגשות מעורבים: "מצד אחד זה טוב לי, אפשר יהיה להיפטר מהרכב. מנגד זה הולך להיות לא פשוט. בעבר עברה כאן מסילה, למה אי אפשר להשתמש בבית המכס הישן שנמצא כאן ליד ולהפוך אותו לתחנה במקום לחפור חדשה?".

אזור אלנבי הוא לא היחיד שצפוי לספוג פגיעה. הנקודה שבה ככל הנראה יבוצעו עבודות רבות ביותר היא צומת מעריב. הגשר הקיים במקום משנת 1976 יפורק והתחנה שתקום מתחת לצומת תפגיש בעתיד את הקו האדום והקו הירוק של הרכבת הקלה, דבר שצפוי להגדיל את כמות האנשים שיעברו במקום. הפוטנציאל הטמון בהסתכלות לטווח הארוך לא ממש מלהיב את העובדים באזור. שרגא לרנר, בעלים של של חנות לציוד משרדי, מציג לי שרטוטים של העבודות המתוכננות ומספר: "שבוע לפני החג הלכתי למפגש בעירוני א'. הגיעו נציגים של העירייה ושל חברת נ.ת.ע. והם ניסחו את זה כאילו הם באו להתייעץ עם בעלי העסקים. די מהר התפתחה מהומה, הרי אנחנו לא יכולים לשנות את התוואי של הרכבת. הם לא באו להתייעץ אלא לקבוע עובדות. ברור לי שבעתיד זה ישתלם, אבל המצב הזה מאוד בעייתי".

ניסיתם לבקש פיצוי?

"אין פיצוי וזה הדבר הכי מרגיז. אני אמשיך לשלם את אותה ארנונה למרות שהולכים לבנות לי בפתח החנות חמש שנים". כמעט כל בעלי העסקים שאיתם שוחחנו הלינו על כך שהעירייה אינה מתכוונת להפחית מסכום הארנונה שהם משלמים, אך לרנר, בעל עסק שפועל קרוב ל־90 שנה, מאמין שיצליח להחזיק את הראש מעל המים: "לי אין סכנה. אני מספיק חזק כדי לשרוד. בניתי סביבי קהל לקוחות במשך שנים ולמזלי לא כולם מכאן. למקומות כמו פיצוציות או פלאפל, שמסתמכים על עוברי אורח, יש בעיה גדולה יותר. הבטיחו לנו במפגש שישתדלו לפתור כל בעיה, אבל איך אפשר לפתור?".

מה בנוגע להתאגדות?

"מישהו אמר שאפשר להתאגד ולתבוע, אבל לעירייה יש כוח שאזרחים כמונו לא יכולים להתמודד מולו. כמו שאני מכיר אותם, בעוד שבע שנים יגידו לי 'אתה יושב במקום טוב' ויעלו את הארנונה".

בשדרות יהודית דווקא נרשמה אדישות. למפגש שנערך עם בעלי העסקים בשכונה הגיעו נציגים משני מקומות בלבד. "יש זמן עד הקיץ. אני מקווה שלא ניפגע אבל גם אם כן זה לטובה עתידית", הסבירו בחנות סלולר הממוקמת בשדרה. "אנחנו אפילו לא ידענו שיש מפגש. לא קיבלנו הזמנה והאמת היא שרוב האנשים כאן לא הגיעו אליו", מוסיפה מוכרת בחנות הוינטג' Buy Kilo. דיוויד, הבעלים של מסעדת 'פולקלה' במרכז השדרה, מהמעטים שהגיעו למפגש, מציין: "בגדול אני חושב שזה יהיה פרויקט נהדר, אבל עד שיסיימו אותו אנחנו נראה כוכבים. אשמח לשמוע על התאגדות".

אם מסתכלים למרחק, לבעלי העסקים והדירות באזורי הבנייה דווקא יש סיבה לשמוח, אך לפני העלייה מובן שתירשם ירידה. "לרכבת יש אפשרות אדירה להגדיל את הנפח העסקי, מכיוון שהיא תביא תנועה גדולה של אנשים לאזורים האלה. לעומת זאת, בזמן העבודות יש פגיעה משמעותית בנכסים", מסביר גיא גברא, מתווך נדל"ן באזור לב העיר. "ברמת המגורים תהיה פגיעה ואלו שמחזיקים נכס בקו ראשון לאזור הבנייה יכולים לדרוש פיצוי על סמך סעיף 197 לחוק התכנון והבנייה עקב ירידת ערך. מנגד, קרוב לוודאי שבעלי נכסים שמצויים בקו שני (ברחובות הסובבים את התוואי, י"ז) לא יוכלו לקבל פיצוי".

[interaction id="552e502d7fdf079b4e3ac02c"]

מה צפוי לקרות באזורים האלו מבחינה נדל"נית?

"האזור של שכונת מונטיפיורי ושדרות יהודית יהיה יקר מאוד. יש שם בנייה מסיבית ופינוי של בתי המלאכה והמוסכים, וברור שזו שכונה שתרוויח בגדול מהסיפור הזה. גם באזור גן החשמל, סמוך לאלנבי, בונים כמה פרויקטים חדשים. הסיבה ברורה, יש כאן פוטנציאל גדול".

האם רכבת קלה, שחלקה עובר מתחת לאדמה, הוא הפתרון המתאים לתל אביב? לא בטוח. "המגמה בעולם היום היא להתרחק מפרויקטים של רכבת תחתית. בערים מערביות כבר לא עושים דברים כאלה, אלא אם כבר קיימת מערכת תחתית ואז רק מוסיפים קווים" מסביר איל צאום, מומחה למיתוג ערים ובלוגר. ראש עיריית רמת גן, ישראל זינגר, נאבק כעת מול משרד התחבורה בדרישה להפוך את קו הרכבת שעובר בעיר השכנה לעילי, כדי לחסוך בעלויות ולהקל על התושבים. צאום טוען שמדובר בדרישה מוצדקת: "עניין העלויות והפגיעה בעסקים הוא ברור, אבל חשוב להבין שמה שיפה למשל ברכבת הקלה בירושלים הוא שהאנשים יורדים ממנה וישר מתחברים לרחוב. רכבת תחתית גורמת לאיבוד אוריינטציה בעיר מכיוון שאתה נכנס במקום אחד ויוצא במקום אחר. אין לך מושג איך הרחובות והשכונות קשורים ביניהם".

סגן ראש העיר, אסף זמיר, מודה שהתקופה הקרובה תהיה לא פשוטה, אך מאמין שהבלגן הגדול ישתלם בסופו של דבר. "בטוח שבזמן העבודות זה יהיה קשה וצריך לעשות כל מה שאפשר כדי להקל על מי שעשוי לסבול מזה. לא סתם קבענו את המפגשים האלה זמן רב מראש, אנחנו לא רוצים שאנשים יתעוררו יום אחד ויגלו שחופרים להם ליד הבית. העיר הזו נכנסת לתקופה של סבל כדי שבעתיד תהיה כאן תחבורה ציבורית נורמלית שתגרום להפחתת כמות המכוניות שנכנסות לעיר ולצמצום התלות ברכב פרטי. עושים טיפולי תשתית רבים בניסיון לייצר גישה מקסימלית. צריך להבין שבעוד חמש שנים אלו יהיו הנקודות הכי מרכזיות בעיר". בתגובה על הדרישות להקלה בתשלום הארנונה אומר זמיר כי "תל אביב היא עיר דינמית שנמצאת כל השנה בשיפוצים. אם נתחיל בהפחתת ארנונה זה ייצור מצב שבו כל העיר תהיה ברדיפה מתמדת אחרי הקלות וזה לא ייגמר. לא הגיוני שהעירייה תפחית ארנונה, ובכל מקרה היא צריכה לקבל בשביל זה אישור ממשרד הפנים. רק לאחרונה ביקשנו להקל על ציירים, פסלים ואולפני הקלטות וקיבלנו סירוב. קל מאוד להעלות את הטיעון הזה אבל בלתי אפשרי ליישם אותו. בסופו של עניין הנכסים האלו ממשיכים להעסיק את העירייה ולקבל ממנה שירותים". לסיכום, זמיר מבקש מבעלי העסקים לשמור על אופטימיות: "אני זוכר מקרים של עסקים שהעתיקו את מקומם לתקופה של עבודות וכשחזרו למיקום המקורי לא העלו להם את הארנונה וכמות הלקוחות גדלה מאוד".

מחברת נת"ע (נתיבי תחבורה עירוניים) נמסר:

חברת נת"ע מקיימת, בשיתוף פעולה עם עיריית תל-אביב, פעולות שמטרתן הסברה לבעלי העסקים ולתושבי העיר. שאלת היתרונות והחסרונות של הקן כרכבת תחתית אל מול רכבת עילית הוכרעה באופן ברור על ידי מוסדות התכנון זה מכבר ואין לשוב ולפתוח עניין זה.

החברה תפעל מול התושבים ובעלי העסקים במטרה להקל על מצוקתם בדרכים שונות תוך ניסיון, ככל הניתן, לספק מענה לצרכים ולקשיים שהם מעלים.